ביאור:בראשית כד ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית כד ל: "יְהִי כִּרְאֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ל.

וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ[עריכה]

אחרי שלבן ראה: "אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְמִּדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ", ואחרי שרבקה תארה את השיחה בינה לבין האיש הזר, ככתוב: "וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר כֹּה דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ" "ויַָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ הַחוצָּה, אֶל הָעָיִן". לבן הבין שמשרתו של אברהם דודו, אחי סבו נחור, בא לבקר בעיר עם רכוש רב ערך, פגש את רבקה, בקש את עזרתה, שאל אודות לינה, ונתן לרבקה מתנות יקרות.

  • לבן יכול היה לחשוב שמדובר באורח מכובד שעבר באזור ובא למסור להם ברכות מאברהם.
  • לבן יכול היה לחשוב שמדובר בשליח של אברהם שבא להציע אירוסין לרבקה.

לבן רץ לבאר וזיהה את האיש הזר כי הוא "עֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים עַל הָעָיִן" ושמר עליהם, כפי שרבקה תארה אותו.

סביר שבנות אחרות יצאו לשאוב מים וראו את רבקה חוזרת בריצה ללא מים עם תכשיטי זהב חדשים. המשרתים בבית אימה של רבקה שמעו את החדשות המרעישות ומיד התחילו לרכל ולספר בעיר. לבטח קהל כבר הקיף את העבד. אולם העבד חיכה בשקט. לפי מרחק הריצה לעיר והביתה, הזמן שרבקה סיפרה את המקרה ללבן, לבן הורה לאנשי הבית להכין את הבית לאורחים ורץ חזרה לפגוש את האיש הזר, ניתן לשער שהעבד חיכה כעשרים דקות, אולם העבד לא זז וחיכה בסבלנות. העבד האמין שאלוהים הצליח בידו למצוא כלה ליצחק, וכל שהיה עליו לעשות זה לחכות. העבד לא ניסה נערות נוספות שבאו לשאוב מים.

העבד ידע שכל העיר תדע שרבקה קיבלה מתנות מאיש עשיר. רק משפחת רבקה אולי הבינה שרבקה קיבלה את המתנות בזכות זה שהיא השקתה את הגמלים. סביר שלבן הבין שאם הוא יתמהמה או שרבקה תסרב להנשא ליצחק, העבד ימשיך לחפש נערה אחרת ויבקש מים מנערות אחרות.

הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִדִים עַל יְדֵי אֲחֹתוֹ[עריכה]

לבן הבין שיתכן שמדובר בהצעת נישואין לאחותו היחידה ושהעבד סימן את רבקה כרכושו. הוא הבין שהדבר חשוב ביותר גם לה וגם לו. הוא לא היסס ולא ביקש רשות מאביו או אימו להזמין את הזר לביתם, אלא פעל על דעת עצמו או בפקודת רבקה, ורץ להזמין את משרתו של אברהם לביתם.

לבן לא הביא את הנזם והצמידים חזרה לעבד כאשר הוא רץ להזמין אותו לביתם. יתכן שלבן ביקש מרבקה שתחזיר והיא סרבה, או שלבן ואימו הסכימו עם רבקה שמותר לה להחזיק בתכשיטים שהיו כהצעת ארוסין. ניתן להבין שלבן ואימו כבר הסכימו להצעת הארוסין, והעבד גם הוא הבין שכך הם חושבים ושרבקה לא רוצה להחזיר את התכשיטים ולבטל את הצעת הארוסין.