קטגוריה:מיכה ו טז
נוסח המקרא
וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו.
וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עׇמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית אַחְאָב וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ.
וְיִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עׇמְרִ֗י וְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַתֵּלְכ֖וּ בְּמֹעֲצוֹתָ֑ם לְמַ֩עַן֩ תִּתִּ֨י אֹתְךָ֜ לְשַׁמָּ֗ה וְיֹשְׁבֶ֙יהָ֙ לִשְׁרֵקָ֔ה וְחֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖י תִּשָּֽׂאוּ׃
וְ/יִשְׁתַּמֵּ֞ר חֻקּ֣וֹת עָמְרִ֗י וְ/כֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה בֵית־אַחְאָ֔ב וַ/תֵּלְכ֖וּ בְּ/מֹֽעֲצוֹתָ֑/ם לְמַעַן֩ תִּתִּ֨/י אֹתְ/ךָ֜ לְ/שַׁמָּ֗ה וְ/יֹשְׁבֶ֙י/הָ֙ לִ/שְׁרֵקָ֔ה וְ/חֶרְפַּ֥ת עַמִּ֖/י תִּשָּֽׂאוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"במועצותם" - מלשון עצה
"לשמה" - ענין תמהון
"לשרקה" - הוא קול הבאה בקבוץ השפתים והדרך לעשותם כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן לשמה ולשרקה (ירמיהו יט)
"תשאו" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"וחרפת עמי תשאו" - גם אתם תשאו החרפה שסבלו עמי הם בני עשרת השבטים להיות גולים כמותם הואיל ואחזתם בדרכיהם
"למען תתי" - ר"ל שיהיה זה סבה שאתן אותך ירושלים לשמה הכל יתמהו על חרבנך ויושבי העיר יהיו לשרקה כי העכו"ם ישרקו על גודל האבדון
"במועצותם" - של עמרי ואחאב בנו
"וישתמר" - ר"ל עם כל הייעודים הרעים ההם ידעתי שלא תשמעו לי ויהי נשמר על ידכם חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב בנו שהיו מלכי ישראל והרשיעו לעשות בעבודת הפסילים והנה אתם לומדים מהם ושומרים את החקים והמעשים האלומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
חוקות עמרי וכל מעשה בית אחאב
הנביא מיכה ניבא ביהודה, אך הוא האשים את בני יהודה בכך שהם שומרים על חוקת ממלכת ישראל:
(מיכה ו טז): "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית אַחְאָב, וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם; לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה, וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה, וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ"
עמרי ואחאב היו מלכים בממלכת ישראל, שנים רבות לפני תקופתו של הנביא מיכה. מה הן אותן חוקות עמרי שהשתמרו ביהודה?
הדבר היחיד שמסופר על עמרי, מלבד האמירה שהוא היה רע בעיני ה' יותר מכל המלכים שהיו לפניו, הוא, (מלכים א טז כד): "וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף, וַיִּבֶן אֶת הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת שֶׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֵׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן"( פירוט ). עמרי היה הראשון שהעז לקנות קרקע לצמיתות, בניגוד למצוות התורה "והארץ לא תימכר לצמיתות". אחאב בנו הלך עוד צעד אחורה, וגרם למותו של נבות היזרעאלי כדי שיוכל לקנות את כרמו ( פירוט ). ייתכן שהחוקים האלה, המתירים קניית קרקע לצמיתות, חדרו גם לממלכת יהודה, כאשר עתליה בת אחאב מלכה שם.
בעלי ההון אהבו את החוקים החדשים, וניצלו אותם כדי לנשל עניים מאדמתם, וכך הוכיח הנביא מיכה במקום אחר, (מיכה ב ב): "וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ, וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ".
אם כך, חוקות עומרי ומעשה בית אחאב הם חוקי הקרקעות המנוגדים לתורה, ומיכה מוכיח את בני יהודה על כך שהחוקים האלה השתמרו אצלם - רמז לשם העיר שומרון שבה הכל התחיל.
מקורות ופירושים נוספים
1. יש שפירשו שהחוקות הן עבודת האלילים של עמרי ואחאב: " "וישתמר - ר"ל עם כל הייעודים הרעים ההם ידעתי שלא תשמעו לי, ויהי נשמר על ידכם חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב בנו שהיו מלכי ישראל והרשיעו לעשות בעבודת הפסילים, והנה אתם לומדים מהם ושומרים את החקים והמעשים האלו. במועצותם - של עמרי ואחאב בנו. למען תתי - ר"ל שיהיה זה סבה שאתן אותך ירושלים לשמה הכל יתמהו על חרבנך ויושבי העיר יהיו לשרקה, כי העכו"ם ישרקו על גודל האבדון. וחרפת עמי תשאו - גם אתם תשאו החרפה שסבלו עמי, הם בני עשרת השבטים, להיות גולים כמותם, הואיל ואחזתם בדרכיהם" " ( מצודות ) .
- אולם, בפרשה לא נזכרה עבודת אלילים אלא רק מרמה, חמס ושקר.
2. אכן, יש שפירשו, על-פי ההקשר, שהכוונה לעוולות כלשהן בין אדם לחברו: " "אין בדברי מיכה תוכחה חברתית ישירה לשומרון; הוא רק מדגים את חטאי ירושלים באמצעות פשעיהם של מלכי שומרון שחיו לפני זמנו, במאה ט' לפה"ס. על-פי ההקשר יש להניח שכוונתו במיוחד לעוול החברתי שהיה נוהג בימי מלכים אלה: וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב" " ( מבוא לספר מיכה: תוכחה חברתית בספר מיכה / שמואל ורגון ) .
- אולם, אין זה ברור מדוע העוולות הללו נקראות "חוקות"? מה הן החוקות שחקקו עמרי ואחאב בנושא החברתי?
3. לכן פירשנו שהכוונה לעוולה אחת מסויימת - עוולה שנזכרה בפירוש אצל עמרי ואחאב וגם בספר מיכה - גזילת הקרקעות. וכך פירש ארצ'ר טורי, כלכלה תנכית פרק 4 . ראו גם: מצוות "כי לי הארץ" לאורך הדורות .
" "וישתמר חוקות עמרי - וידעתי כי לא תשמעו אלי, כי ישתמר על ידיכם וביניכם כל חוקות עמרי ואחאב. וחרפת עמי תשאו - אתם תקבלון עון החרפה שהעכו"ם מחרפין את עמי, שהעידה בהם תורה על כך (דברים כה) "לא יהיה לך איפה ואיפה", והם אינם שומרים" " ( רש"י ) .
" "עתה מפרש מ"ש "השמם על חטאתך", שהגם שהחליתי הכותך לא הועיל לך מאומה, כי בכ"ז ישתמרו חקות עמרי שהוסיף חקים רעים על חטאי ירבעם, וגם ישתמרו כל מעשה בית אחאב שהוסיפו עוד ברע, ואתם תלכו במועצותיהם, לכן השמם על חטאתיך, וז"ש למען תתי אותך לשמה שתהיה שממה לגמרי, וחרפת עמי תשאו ר"ל ואתם תסבלו עונש על חרפת עמי, שאתם גרמתם זאת, שיהיו לחרפה ע"י מעשיכם הרעים" " ( מלבי"ם ) .
תגובות
מאמר ראוי ונכון גם להיום
והביטו בתורה כי בספר בראשית פרק ג כתוב: כי על האדם לשוב לעפר האדמה [ולא באויר]
(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:
ותראו את הרשעים שרוצים לקחת מכם גם את חלקת האדמה של הקבר בגלל וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו, ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו ".וגם את מנוחתו האחרונה מפריעים
- -- daian moshe, 2012-01-13 13:49:07
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-21.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מיכה ו טז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.