המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָמְד֤וּ שָׂדוֹת֙ וְגָזָ֔לוּ וּבָתִּ֖ים וְנָשָׂ֑אוּ וְעָֽשְׁקוּ֙ גֶּ֣בֶר וּבֵית֔וֹ וְאִ֖ישׁ וְנַחֲלָתֽוֹ׃
"וחמדו", כשיחמדו "שדה" של חבירו יגזלו אותו ביד חזקה, ואח"כ יחמדו "בתים" והבית הוא בעיר וא"א לגזלו בפרהסיא, "ונשאו", ישאו אותו דרך משא ומתן, שיחליף השדות אשר גזלו בעד הבתים, ואח"ז "ועשקו גבר וביתו", שאחר החליפין לא יתנו לו הבית (שזה נקרא עושק שמעכב מלתת לו את המגיע לו) וזה נקל להם לעשות גם בעיר, וגם "איש ונחלתו" הוא השדות שגזלו יקחו אחר כך גם איש השדה שמתוך עניו ימכר להם לעבד:
ביאור המילות
"וגזלו, ונשאו". הנשיאה אינו מציין הגזלה, כמו לא חמור אחד מהם נשאתי, ובא על משא ומתן, לשאת כסף וזהב (יחזקאל ל"ח), וההבדל בין גזל ועושק ידוע, העושק מעכב את המגיע לו.
"גבר, איש", גבר מציין גבורת האיש, כי יצייר שבעל הבית חזק הוא נגד בעל השדה:
