ביאור:גזלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גזל = לקח בגלוי[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גזלה

גזלה משמעה שוד, לקיחה בכוח ובגלוי. הגזלה הראשונה בתורה היא גזלת הבארות של אברהם אבינו:

  • (בראשית כא כה): "והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך"- עבדי אבימלך, שהיה השליט באזור הנגב, לקחו את בארותיו של אברהם בכוח ובגלוי.

גזלה נזכרת גם בדברי יעקב ללבן; אחרי שלבן שואל את יעקב (בראשית לא כו): "ויאמר לבן ליעקב 'מה עשית, ותגנב את לבבי, ותנהג את בנתי כשביות חרב?'"הוא עונה לו:

  • בראשית לא לא: " "ויען יעקב ויאמר ללבן 'כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי" '" - יעקב הוא הצד החלש, ולכן הוא נאלץ לגנוב את לב לבן (ראו גנב = לקח בסתר ), אבל לבן הוא הצד החזק, ולכן יעקב חשש שמא הוא יגזול - ייקח בכוח ובגלוי - את בנותיו מעם יעקב.

התורה אוסרת בפירוש לגזול:

  • (ויקרא יט יג): "לא תעשק את רעך, ולא תגזל , לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"

אך עונשו של גזלן אינו נזכר בפירוש בתורה - נאמר רק, שאם הוא גוזל, מכחיש את הגזלה, נשבע לשקר, ואז מודה ומתחרט על מעשיו, עליו להחזיר את הגזלה בתוספת חומש, ולהביא קרבן אשם:

  • (ויקרא ה כג): "והיה כי יחטא ואשם, והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא, או מכל אשר ישבע עליו לשקר; ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו, לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו."( פירוט )

אמנם, חז"ל קבעו, שגזלן שלא נשבע לשקר, או שנשבע לשקר ולא הודה, צריך רק להחזיר את סכום הגזלה בלי תוספת; בניגוד ל גנב , המשלם פי שניים מסכום הגניבה (על הטעמים לכך, ראו תשלומי כפל ). לפיכך ישנה חשיבות להגדרה המדוייקת של גזל לעומת גנבה : " "איזה הוא גוזל ? זה הלוקח ממון האדם בחוזקה :  כגון שחטף מיטלטלין מידו, או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל כלים משם, או שתקף בעבדיו ובבהמתו ונשתמש בהן, או שירד לתוך שדהו ואכל פירותיה, וכל כיוצא בזה - הוא הגוזל" " (רמב"ם, הלכות גזילה א ב) - גזלן הוא אדם הלוקח את רכוש הזולת בכוח, ולכן אין לו צורך לבוא בסתר, הוא יכול לבוא בגלוי.

בפסוקים רבים יש קשר בין גזל לבין כוחו של הגוזל או חולשתו של הנגזל, מכיוון שהחזק אינו צריך להסתתר מפני החלש; למשל:

  • (שמואל ב כג כא): "והוא הכה את איש מצרי... וביד המצרי חנית, וירד אליו בשבט, ויגזל את החנית מיד המצרי, ויהרגהו בחניתו"(ע"פ ר' אבהו, בבלי בבא קמא עט.) .
  • ישעיהו ג יד: " ה' "במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו, ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם" " - התוכחה היא לחזקים, המשתמשים בכוחם כדי לגזול את החלשים.
  • (ישעיהו י ב): "להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי, להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו"
  • (דברים כח כט): "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך, והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע"- הפסוק בא להדגיש את החולשה של בני ישראל אם ח"ו יתקיימו הקללות - אויביהם יוכלו לגזול אותם בגלוי.
  • (משלי כב כב): "אל תגזל דל כי דל הוא, ואל תדכא עני בשער"( פירוט ).

ישנו מקרה אחד שבו אנשים שמסתתרים נקראים גזלנים:

  • (שופטים ט כה): "וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים, ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך, ויגד לאבימלך"

והסיבה היא: " "הא דקא מטמרי' - דלא ניחזינהו אינשי וניערקו מנייהו" " (ר' יוחנן, תלמוד בבלי בבא קמא עט.) : הם מתחבאים רק באופן זמני, רק כדי שלא יברחו מהם; אבל אחרי שתפסו את הקרבנות, הם גוזלים אותם בגלוי, הם לא מנסים להסתיר את המעשה מבני האדם, ולכן הם נחשבים לגזלנים.

לעיון נוסף[עריכה]

  • לדיון במקרים שנמצאים על הגבול בין גניבה לבין גזל, ראו במאמר על גניבה .
  • להסבר הטעם להבדל ההלכתי בין גניבה לבין גזילה, ראו במאמר על תשלומי כפל .

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (דברים כח לא): "שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו, חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך, צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע"
  • (שופטים כא כג): "ויעשו כן בני בנימן, וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו , וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם"
  • (ישעיהו סא ח): "כי אני ה' אהב משפט, שנא גזל בעולה; ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם"
  • (ירמיהו כא יב): "בית דוד כה אמר ידוד דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם"
  • (ירמיהו כב ג): "כה אמר ה': עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה"
  • (יחזקאל יח ז): "ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד"
  • (יחזקאל יח יב): "עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה"
  • (יחזקאל יח טז): "ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד"
  • (יחזקאל יח יח): "אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו"
  • (יחזקאל כב כט): "עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט"
  • (יחזקאל לג טו): "חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות"
  • (מיכה ב ב): "וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו"
  • (מיכה ג ב): "שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם"
  • (מלאכי א יג): "ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר ה' צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר ידוד"
  • (תהלים לה י): "כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו"
  • (תהלים סב יא): "אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב"
  • (תהלים סט ה): "רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב"
  • (איוב כ יט): "כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו"
  • (איוב כד ב): "גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו"
  • (איוב כד ט): "יגזלו משד יתום, ועל עני יחבלו"
  • (איוב כד יט): "ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו"
  • (משלי ד טז): "כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו"
  • (קהלת ה ז): "אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-09-24.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גזל - לקח בגלוי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/gzl