קטגוריה:בראשית כד נז
ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽ/נַּעֲרָ֑ וְ/נִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽי/הָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרוּ נִקְרֵי לְעוּלֵימְתָא וְנִשְׁמַע מָא דְּהִיא אָמְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ נִקְרֵי לְרִיבָא וְנִשְׁמַע מַה דְהִיא אָמְרָה: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(נז - נח)" ויאמרו. "ואז רצו לעשות עכוב ע"י רבקה בפרט לחז"ל שמת אביה וצריך לשאול פיה, והיה השאלה אם תלך עם העבד כי חשבו שתשוב שרוצה שאחיה ומשפחתה ילוו אותה, ובזה ימצאו עילה להתעכב עוד, "ותאמר אלך" מעצמי ואף אם אינכם רוצים (רש"י מדברי חז"ל במד'), וכבר פי' המדקדקים שיש הבדל בין אלך ובין אלכה בה"א שאלכה בה"א מורה על עתיד בקשיי ואלך מורה עתיד החלטיי, אלך בכל אופן כמ"ש בזה במק"א:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד נז.
נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ
לבן היה מודע לחוק חמורבי מספר 16 הפוסק עונש מוות לאיש המסרב לשחרר עבד של איש אחר לפי דרישת הרשות. לבן נזהר לא לסרב. הוא רק ביקש דחייה. העבד סרב לקבל את הדחיה ודרש לצאת. לבן לא היה יכול לסרב בלי לעבור על החוק ולהפוך לבן מוות.
כיוון שלבן לא יכול יותר להתנגד הוא החליט להשתמש בשאלתו של העבד מאברהם נגדו. העבד סיפר ללבן ובתואל שאברהם פקד עליו לקחת (בכוח) אישה לבנו, ולכן העבד שאל "אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה אַחֲרָי" (ביאור:בראשית כד לט) ואברהם הרשה לאישה לסרב. הדבר האחרון שנשאר ללבן לעשות זה לאפשר לרבקה לקבוע אם היא תלך או לא ומתי.
העבד לא הגיב ולא הסכים לתנאי החדש הזה שצריך גם לשאול את רבקה. עתה לאחר שרבקה כבר קיבלה את "כְּלֵי כֶסֶף וכְּלֵי זָהָב, ובְּגָדִים" (ביאור:בראשית כד נג) תיהיה בעיה אם היא תסרב להתחתן או לנסוע מיד. כמובן שהעבד לא היה מעוניין להביא אישה בניגוד לרצונה, שכן היא עלולה לגרום צרות ליצחק. העבד ידע שאברהם אסר עליו להביא נערה שתסרב לבוא. העבד רצה לשמוע בעצמו את רבקה מסכימה.
זכות הנערה להסכים או לדחות הצעת נישואין
לבן יצר את התקדים בתרבות היהודית שלאישה יש זכות לראות את הבעל לפני שהיא נישאת, וחובה לשאול את האישה אם היא מוכנה להינשא, ולתת לה הזדמנות לסרב בנוכחות עדים. החוק הזה הוא אחד מעיקרי זכויות הנשים בעולם.
אישה היא לא רכוש או חיית בית שניתן למוכרה.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כד נז"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.