קטגוריה:בראשית כד טו
ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִי־ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְ/דַבֵּר֒ וְ/הִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִ/בְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְ/כַדָּ֖/הּ עַל־שִׁכְמָֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה הוּא עַד לָא שֵׁיצִי לְמַלָּלָא וְהָא רִבְקָה נְפַקַת דְּאִתְיְלֵידַת לִבְתוּאֵל בַּר מִלְכָּה אִתַּת נָחוֹר אֲחוּהִי דְּאַבְרָהָם וְקוּלְּתַהּ עַל כַּתְפַּהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּשָׁעָא קַלִילָא הוּא עַד כְּדוֹן לָא פָּסַק לְמַלָלָא וְהָא רִבְקָה נַפְקַת דְאִתְיְלִידָא לִבְתוּאֵל בַּר מִלְכָּה אִנְתְּתֵיהּ דְנָחוֹר אָחוֹי דְאַבְרָהָם וּלְגִינְתָא עַל כַּתְפָהָא: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"טרם כלה" עדיין לא כלה על דרך והיה טרם יקרא ואני אענה:
" אשר ילדה לבתואל בן מלכה" בן הגברת לא בן ראומה הפלגש:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(טו) "ויהי. "והיה בהשגחת ה' שבאותו רגע "הנה רבקה יוצאת" מביתה לשאוב מים, והיה בזה ענין השגחיי, כי רבקה לא יצאה מימיה לשאוב מים, כי אביה היה עשיר ולו עבדים ושפחות שואבות מים, ועז"א והנה רבקה יוצאת, מלת הנה מורה על דבר חדש, וספר מה שיצאה עתה היה מצד "אשר ילדה לבתואל", וע"כ עורר אותה מלאך ה' שתצא כדי שיהיה זווג יצחק ממשפחתו, כי היא היתה משפחת יצחק, אם מצד אמו כי בתואל הי' בן מלכה, שמלכה היתה אחות שרה, אם מצד אביו, כי היתה "אשת נחור אחי אברהם," והחדוש השני היה, מה שהיה "כדה על שכמה," שאף שיצאה עתה הפעם הראשון אל הבאר היה ראוי שתקח אתה אחת מנערותיה, שהם ישאו את הכד כמנהג בנות העשירים, כי בתואל היה עשיר, והיא לקחה הכד על שכמה:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי הוא טרם כלה לדבר. שלשה הן שנענו במענה פיהן: אליעזר עבד אברהם, משה, ושלמה. אליעזר דכתיב: ויהי הוא טרם כלה לדבר; משה דכתיב, "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם"; שלמה דכתיב, "וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מן השמים".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד טו.
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
הִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת ... וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ
וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר
העבד חיכה ליד הבאר "ובְּנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (ביאור:בראשית כד יג). כל בנותיהן של אנשי העיר נחור היו שייכות למשפחת נחור המורחבת. אלוהים גרם לכך שרבקה תבוא ראשונה לפני כל שאר הבנות כדי למנוע בעיות וויכוחים מי השקתה ראשונה את הגמלים ולמה העבד מבקש מים אחרי שנערה אחרת כבר נתנה לו מים. הנס היה שרבקה באה לבדה וראשונה.
רִבְקָה אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם
רשימת היחוסים של רבקה כבר תוארה בעבר (ביאור:בראשית כב כג), ולכן לא היה צריך לחזור על זה, אבל כל חלק בתורה הוא סיפור לעצמו, וכדי שהמקשיבים לא יטעו, המספר העדיף לחזור ולהדגיש את מגילת היוחסין של רבקה (רמב"ן).
וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת
מאיפה רבקה יצאה?
- מביתה?
- מהעיר?
- מהשדות או מהמטע?
- ממקום שאי-אפשר לראות דרכו?
הדרך הנכונה לתאר את המצב היתה צריכה להיות: 'והנה נגלתה רבקה'. עד שרבקה לא נגלתה, העבד לא ידע שהיא יצאה ממקום כלשהו. רבקה יצאה לאור, ונכנסה לבמה.
מדוע רבקה היתה הראשונה והיחידה?
לפי הסיפור העבד ישב על גמליו על הדרך מהעיר לבאר. לא ברור איפה היו אנשיו, אבל סביר שכל אדם יבין שאיש אחד לא יעבור בארץ זרה עם עשר גמלים עמוסים כל טוב ולא יביא איתו אנשים.
הבתולות שבאו לבאר ידעו שאסור לגברים להיות בזמן הזה ליד הבאר, וראו את הזר העובר על החוק בחוצפה. כל הנערות נרתעו וחיכו, אולי אפילו חזרו לביתם. רבקה, שלא היה צעירה, החליטה שהיא לא מפחדת ולא דואגת, התקדמה והראתה את עצמה לזר. וגם כאשר הוא רץ לקראתה היא לא ברחה בצעקות אלא הקשיבה לבקשתו ולא חששה להשאר איתו.
למעשה העבד יצר את המצב בו האישה המתאימה תציג את עצמה, הוא יחליט אם היא נאה בעיניו לבקש ממנה מים, ואם אלוהים ינחה אותה לענות לשביעות רצונו, היא תהיה האישה שאלוהים בחר, וכך משפחתה, אברהם ויצחק יהיו חייבים לקבל את האישה שבחרה להבחר ונבחרה.
וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ
רבקה סחבה את הכד על השכם ולא על הראש. במקומות רבים בעולם נוהגות נשים לשאת כדים על ראשן. על הראש ניתן לסחוב משקל גדול יותר, אולם נדרש אימון רב בנשיאת כד על הראש, כמו כן נדרשת עזרה להרים ולהוריד את הכד.
ייתכן שרבקה המיוחסת היתה אחראית רק על הבאת כמות קטנה של מים זכים לאנשי הבית וכן היא לא רכשה את המיומנת של נשיאת כד מים על הראש, אלא נשאה אותו על שכמה. ניתן גם לראות שרבקה גם לא היתה צריכה להביא הרבה מים, אחרת היא היתה מביאה חמור עמה. העובדה שהיא נשאה את הכד על שכמה אף אפשרה לה לבוא לבדה מבלי להזדקק לאדם נוסף שיעזור לה להרים את הכד לראש.
פחדה?
רבקה, שבאותו הזמן היתה עלמה בערך בת 17-20, ו-"טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד" (ביאור:בראשית כד טז), לא פחדה לצאת לבד מהעיר, ללכת לבאר, לחלוף על פניו של איש זר ליד הבאר ולהמשיך כאילו אין כל סכנה. רחל גם לא פחדה ללכת לבד כרועת צאן, וכך גם דינה לא פחדה לצאת לעיר שכם לבד (ביאור:בראשית לד א). החוק בנוגע לפגיעה בקטין היה חמור מאוד, ודינו עונש מוות לפוגע ועוזריו. (בחוקי חמורבי מספר 14 ניתן לראות מה היה העונש לשכם ועמו בשל הפגיעה בדינה, וכל זה כדי ללמד את הפושעים: "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנו"ּ (ביאור:בראשית לד לא)).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד טו"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.