קטגוריה:בראשית כד יד
והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הָיָ֣ה הַֽ/נַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙י/הָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּ/ךְ֙ וְ/אֶשְׁתֶּ֔ה וְ/אָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְ/גַם־גְּמַלֶּ֖י/ךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤/הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְ/עַבְדְּ/ךָ֣ לְ/יִצְחָ֔ק וּ/בָ֣/הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְהֵי עוּלֵימְתָא דְּאֵימַר לַהּ אַרְכַּנִי כְעַן קוּלְּתִיךְ וְאֶשְׁתֵּי וְתֵימַר אֵשְׁתְּ וְאַף גַּמְלָךְ אַשְׁקֵי יָתַהּ זָמֵינְתָּא לְעַבְדָּךְ לְיִצְחָק וּבַהּ אֶדַּע אֲרֵי עֲבַדְתְּ טֵיבוּ עִם רִבּוֹנִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְהֵי רִיבָא דַאֲמַר לָהּ אַרְכִינִי כְדוֹן לְגִינִיךְ וְאֵשְׁתִּי וְתֵימַר שְׁתֵי וְאוּף גַמְלִיךְ אַשְׁקֵי יָתָהּ זְמִינְתָּא בְּמַזָלָא לְעַבְדָךְ לְיִצְחָק וּבָהּ אִינְדַע אֲרוּם עֲבַדְתְּ טִיבוּ עִם רִיבּוֹנִי: |
רש"י
"אותה הוכחת" - ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי ליכנס בביתו של אברהם ולשון הוכחת ביררת אפרוביש"ט (בלע"ז דו האסט בעשיעדען)
"ובה אדע" - לשון תחנה הודע לי בה
"כי עשית חסד" - אם תהיה ממשפחתו והוגנת לו אדע כי עשית חסד (ב"ר)
מפרשי רש"י
[י] לשון תחנה. דאם לא כן מנא ידע שודאי כך יהיה, אלא רוצה לומר 'הודע לי בה' - דרך תחינה אמר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּבָהּ אֵדַע – לְשׁוֹן תְּחִנָּה: הוֹדַע לִי בָּהּ.
כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד – אִם תִּהְיֶה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְהוֹגֶנֶת לוֹ, אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אותה הוכחת — נסמך העבד על תפילת הנביא, שהשם ענהו והוכיח בחלום על יד המלאך, שהוא שליח השם לעזרו. והעבד חשב בליבו כי אין עם נדיב כמו משפחת אדוניו.
ורבים יתמהו, באמרם שלא שאל כהוגן. ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת שתשקהו ותשקה לגמליו, ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. כי "ויאמר בת מי את" (בראשית כד, כג) פירושו "וכבר אמר לה" קודם שיתן לה כלום; וכן אמר: "ואשאל אותה ואשים הנזם" (בראשית כד, מז). וכלל הדבר, שהתפלל לשם שיוכיח אחת ממשפחת אדוניו, וההוכחה, שתעשה דרך מוסר כמו בת נדיב; והשם שמע תפילתו. ודרך יהונתן אחרת:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך. דרז"ל ג' שאלו שלא כהוגן לשנים השיבו כהוגן ולאחד השיבו שלא כהוגן, ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי, אליעזר עבד אברהם דכתיב והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' יכול אפי' חגרת אפי' סומא זמן לו הקב"ה רבקה, שאול בן קיש דכ' (ש"א י"ז) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפי' ממזר זמן לו הקב"ה דוד, יפתח הגלעדי דכ' (ש"א י"ז) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו יכול אפי' עבד אפי' ממזר זמן לו הקב"ה דוד, יפתח הגלעדי דכ' (שופטים י"א) והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי החוצה והעליתיהו עולה, יכול אפי' דבר טמא זמן לו הקב"ה בתו, והיינו דקאמר להו נביא לישראל (ירמיה ח') הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם, וכ' (שם י"ט) אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי:
אותה הוכחת לעבדך ליצחק. ראויה היא לו שהיא גומלת חסדים וראויה להכנס בביתו של אברהם:
ובה אדע לשון תחנה הודיעני נא שעשית חסד עם אדני:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" והיה הנערה אשר אומר אליה" התפלל שיהיה כך לא שסמך על נחש וכן היה ביהונתן בן שאול ומה שאמרו ז"ל כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם ויהונתן בן שאול אינו נחש. הכונה היא שיאמר המנחש כדבריהם אבל יאמר זה שלא בדרך תפלה אלא דרך נחש שאם יקרה כן יעשה כך וכך: "וגם גמליך אשקה" כי ראוי לשואל שישאל פחות מצרכו שלא להטריח וראוי לנדיב שיוסיף ויעשה לשואל די מחסורו או יותר:
" אותה הכחת" יסרת והורית אותה מוסר השכל באופן שתהיה ראויה לעבדך ליצחק:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יד) "והיה הנערה" (ר"ל הנערה שתמצא חן בעיני מצד יפיה) "אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה," זה. ג] שאשאל דוקא שהיא תטה הכד שזה טורח גדול שתצטרך להוריד הכד מעל שכמה אל ידיה להשקות אותי, והלא ראוי שתכעס ע"ז ותאמר הט אתה את הכד שעל שכמי ושתה, שלא אצטרך להוריד הכד מעל שכמי. ד], שתאמר אלי "שתה וגם גמליך אשקה", שזה סימן על חכמתה וטוב לבה, שאז ראוי שתחשוב בלבה האיש הזה בודאי יש לו איזה כאב בידיו, שלכן אינו יכול לשאוב מן העין ולא להטות הכד בעצמו, ועפ"ז תחשוב אם אין לו כח לשאוב מים לעצמו כ"ש שאין לו כח לשאוב להגמלים, ובזה תתעורר בנדבת לבה ובטובה שתחוס על צער בע"ח להשקות גם הגמלים. אותה הוכחת ר"ל מצד שאני עשיתי זאת לסימן ולהוכחה שהוא הזווג של יצחק, יתברר בהוכחה וברור שהיא זווג של יצחק, ובמה שזה עדות שהיא גומלת חסד בהכנסת אורחים שזו מדתו של אברהם, א"כ "בה אדע כי עשית חסד עם אדני," להכניס בביתו אשה יראת ה' עושה צדקה וחסד:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
"אותה הוכחת לעבדך ליצחק". פירש"י ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים. סמך פרשה זו לפרשת עפרון החתי כי גם הוא היה מזרע כנען שנאמר וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת, ועפרון היה רע עין על כן צוה להרחיק הכנענים שהם בעלי עין הרע, כי הכסף יענה ויעיד על הכל, וכל אדם ניכר בכיסו אם זך וישר פעלו ואין לך מצרף וכור הבחינה על האדם כי אם הכסף והזהב, וכן אמר שלמה (משלי יז.ג) מצרף לכסף וכור לזהב, כי הרוצה לצרף האדם ולבחנו ילך אל הכסף ויראה מה טיבו, וכן כור להבחין בו האדם, ילך לזהב ויראה איך האדם מתנהג בו, כי אם יעמוד בצדקתו בעסק ממון, בכל תושיה יתגלה כי שלם הוא וכן להפך. ומכאן למד אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו אם יש לה עין טובה וגומלת חסדים, לכך אמר אני לא אתבע ממנה כ"א שתתן לי לשתות, והיה אם תשיב לי שתה וגם גמליך אשקה אז בודאי היא בעלת גמילות חסדים שתתן לי יותר ממה שאני שואל, ואם כן אותה הוכחת לעבדך ליצחק, כי כל ביתו לבוש בגדי ישע לבריות.
ועל צד הרמז הזכיר גמליך, לשון גמילות חסד קרוב ללשון גמליך וכן דרשו רז"ל (תנחומא שמיני ח.) את הגמל זו בבל שנאמר (תהלים קלז.ח) את גמולך שגמלת לנו, ורצה בזה אם היא תוסיף לומר וגם גמליך אשקה סימנא מילתא היא, שכל כך היא אוהבת מדת הגמילות חסד עד אשר היא אוהבת כל הנקרא בשם מדה זו, כי זה דבר טבעי. ורז"ל דרשו (חולין סג.) את החסידה שעושה חסידות עם חברותיה, ע"כ אין רחוק לפרש גם כן מלת גמל, כי אולי טבעו לגמול חסד זה לזה, על כן תוסיף בהם אהבה באמרה וגם גמליך אשקה, כי כל זה סימן שהיא אוהבת מדת הגמילות חסד. ורז"ל אמרו (תענית כד.) כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה. וזה דבר שהחוש מכחיש כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה מה ראו חז"ל על ככה ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה והלא שקר החן והבל היופי, אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה וזאת העצה היעוצה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניה יפות בבריות, אז היא בלי ספק שלימה בכל המדות, ולמדו רז"ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו כי מדה זו בנין אב על כל המדות.
ובדרך פשוטו נראה, שלקח לו אליעזר סימן זה לומר, אני אשאל ממנה כי אם הטי נא כדך ואשתה, ולא אזכור לה הגמלים ולא אבקש עליהם, ואם היא תשיב אמריה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ותהיה חסה על הגמלים יותר ממני, ודאי רוח אלהים דבר בה שהגמלים יהיו שלה כשישא אותה יצחק, ועל כן היא חסה על הגמלים יותר ממני כי אינם שלי ולסוף יהיו שלה וחסה עליהם כי יהיו ממונה, ומה שאמר החריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא כי יש לך אדם מבטיח ואינו עושה ומתהלל במתת שקר, על כן לא היה בטוח בסימן זה עד אם כלו לשתות אז סמך על הסימן ונתן לה הנזם והצמידים.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד יד.
ראו: האות נועד לשכנע את משפחת רבקה
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה
העבד תאר את הבחינה שהוא יציג לנערה, והנערה שתענה "שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" ולא תציע להשקות את אנשיו תזכה בזכות להנשא ליצחק ולהיות אחת האמהות לברכת אדוני. העבד ידע שכך הוא יוכל לשכנע את הנערה ומשפחתה שאלוהים בחר בה לזכות, וגם: אברהם, העבד, יצחק, לבן, משפחתו ואנשי העיר ידעו. לכל הנערות בעיר היתה הזדמנות שווה, אך רבקה באה ראשונה וזכתה.
ניתן לראות שהבחינה לא היתה כל כך טובה, שכן אם היו מגיעות לבאר מספר נערות ביחד העבד לא היה יכול לבקש מים מכל נערה בנוכחות הנערות האחרות, וכך היתה נוצרת בעיה שכל הנערות היו מתרחקות ממנו, או שכולן היו משקות אותו ביחד.
הכתוב מדגיש שהעבד אמר: "וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה" אבל לא דרש שהנערה באמת תשקה את הגמלים במשך יותר משעה של עבודה מאומצת, וכולם יראו שהוא מנצל ומתעלל בנערה פתיה. ברגע שהנערה תאמר את המילים האלה היא הראתה שאלוהים בחר בה. כמובן מאמץ קטן של מספר כדים, ולא יותר יוכיח שהיא באמת התכוונה לדבריה.
וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ
העבד לא התחייב לשאול את כל הנערות, מהראשונה ועד האחרונה. העבד היה חופשי לבחור את הנערה שהוא יבקש ממנה לתת לו מים, ואחרי הראשונה שתענה נכון הוא לא חייב לשאול אחת אחרת בזמן שהוא חיכה לראות איך משפחת הנערה תגיב. בצורה זו לא היתה סכנה לעבד שהוא יהיה חייב להביא נערה בעלת מום ליצחק ויצחק יסרב, והעבד היה חופשי לבחור רק עלמות בוגרות יפות תואר.
גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה
- גמל מותאם להימנע מבזבוז של כל טיפת מים: בזיעה, רוק, נשימה, עיכול ושתן ויכול לעבור מעל חודש ללא שתייה. קשה להאמין שהגמלים שנשאו את "כָל טובּ אֲדֹנָיו" סבלו מחוסר מים או נראו נראו רזים וצמאים.
- גמל צמא יכול לשתות כ-200 ליטר במספר דקות. האם הנערה הנערה התכוונה ללכת לבאר עם כד הלוך וחזור עד שעשר הגמלים ירוו את צימאונם?
- סביר שאפילו גמל שאינו צמא יהיה מוכן לשתות מעט מים אם יוגש לו.
הנכונות של הנערה להשקות את הגמלים העידה על טוב ליבה. בנוסף, העבד עמד לגעת בכד בידיו ובפיו. מגע עם אדם זר יגרום למים זיהום לא ידוע, המים לא יהיו טהורים והכד גם לא יהיה מלא. הנערה לא יכלה להשקות את העבד ולבוא עם כד חצי מלא הביתה, או לשפוך את שארית המים על האדמה ולמלאות כד חדש, או להביא את הכד המלוכלך לבאר ולמלא אותו במים חדשים ולזהם את הבאר. נכונות הנערה להשקות את הגמלים וכך לנקות את הכד תעיד על חוכמתה. הרב אלחנן סמט, במאמרו '"אשת חיל מי ימצא" – דרך בחירתה של רבקה', מסביר שבערב רק נערות באות להביא מים נקיים לבית, ואסור לגברים להיות ליד הבאר ולהתערב בבנות. לכן העבד ואנשיו לא היה יכולים להשקות את הגמלים, ורק נערה חכמה היתה מבינה שהגמלים נשארו צמאים ורק היא יכולה לעזור להם. העבד רצה לשמוע שהנערה תשקה את גמליו אבל לא את אנשיו. לא ברור אם הוא פקד על אנשיו להתחבא או שלפחות מספר אנשים היו ליד הגמלים. סביר שלרבקה היה ברור שיש לו אנשים לעזור לו בניהול עשר גמלים עמוסים והוא לא לבד, אפילו אם רבקה לא ראתה אותם. בהמשך העבד שואל את רבקה: "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין" (ביאור:בראשית כד כג), והמילה "לָנוּ", ברבים, אינה ברורה אם היא מרמזת על מספר אנשים שהיו איתו, או רק על העבד וגמליו. כאשר לבן בא בריצה, לבטח הוא ראה את האנשים והניח שגם רבקה ראתה אותם.
העבד ידע שאדונו עוסק בצאן, אשר הוא תועבה לאנשים שאינם עוסקים בצאן בגלל הריח הרע (ביאור:בראשית מו לד), ויהיה קשה למצוא לו כלה. העבד התכוון לוודא שהנערה היא ממשפחה העוסקת בצאן, ולה ולמשפחתה אין בעיה עם ריח הצאן והם לא יסרבו להתחתן עם בן אדונו. העבד רצה לראות שהנערה עוסקת בצאן, מודעת שהגמלים אולי צמאים, ושאין לה בעיה להתקרב לגמלים. בהמשך העבד סיפר בגאוה שאדונו עשיר בצאן ובקר. למשפחה שאינה עוסקת בצאן הצהרה כזו היתה סיבה לסרב להמשיך לשמוע, והנערה היתה מתנגדת להנשא לרועה צאן, כי גם לבניה ולבנותיה יהיה קשה למצוא חתן שאינו רועה צאן. אולם משפחת בתואל עסקה בצאן, ועבורם העושר בצאן היה מקור לגאוה ושמחה.
העבד לא ידע את זה, אבל באמת אלוהים רצה שבני ישראל יעסקו בצאן, שהוא תועבה למצרים (ואולי גם לאחרים), וכך בני ישראל לא יתבוללו במצרים בני ישראל יקבלו נחלה לא מעובדת בשפך הנילוס, יקבלו זכיון מפרעה לגדל עבור פרעה את צאנו, והם הפכו את הביצה למקום מעולה עבור הצאן וכך הם התעשרו, התעצמו ונשארו מאוחדים. לכן אלוהים סידר שרבקה אשת יצחק, ורחל ולאה נשותיו של יעקב, יהיו בנות ממשפחה של רועי צאן. קיימת אפשרות שעשו הפסיד וסולק מבני ישראל כי בצעירותו הוא העדיף להיות איש שדה ולא איש צאן.
הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה
אלו היו מילות הבחינה של העבד בהסכמו עם אלוהים: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה". אולם בהמשך העבד חשש להשתמש במילים הללו ואמר לרבקה: " הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד יז). עם זאת, כאשר העבד סיפר לבן ומשפחתו על כך הוא השתמש באותו הנוסח שבו סיכם עם לאלוהים: "הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (ביאור:בראשית כד מג).
החלפת הפועל "הַשְׁקִינִי" בפועל "הַגְמִיאִינִי" הוא בעל חשיבות, שכן הפועל 'לגמוא' מרמז על לקיחת לגימה ברעש ובגסותו בליעה מהירה של כמות גדולה של מים, כדרך החיות: "בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז, יְגַמֶּא אָרֶץ" (איוב לט כד). נראה שהעבד כאילו רמז הזמין את רבקה להגמיא את גמליו שגמאו מרחק רב ובמהירות.
יפה שהעבד לא ביקש מאלוהים שהנערה הנבחרת תבוא להשקות את הזר ללא בקשתו, הן אברהם רץ לזרים בלי שהם בקשו אוכל או משקה, ככתוב: "ויַָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, ויִַּשְׁתַּחו אָּרְצָה" (ביאור:בראשית יח ב), וגם לוט קם לזרים שבאו לסדום, ככתוב: "ויַַּרְא לוֹט ויַָּקָם לִקְרָאתָם, ויִַּשְׁתַּחו אַּפַּיִם אָרְצָה" (ביאור:בראשית יט א). בזמנו לבטח לא היה מקובל שנערה לא נשואה תיגש מרצונה לזר ותציע לו מים. אולם לאחר שהעבד ביקש מים, רבקה הציגה כישורי הכנסת אורחים מעולים.
בחירת הנערה
העבד נשלח לחרן שהיא ארץ מולדתו של אברהם. בחרן היה פרבר שבטי של משפחת נחור שנקרא "עיר נחור". כאשר העבד הלך בערב לבאר העיר וחיכה לבנותיהם של נכבדי העיר שיבואו לקחת מים טהורים הביתה, הוא ידע שכל הנערות שיזדמנו לבאר יהיו מבית אביו של אברהם. לאחר שאלוהים בחר את רבקה, נכדתו של נחור, העבד היה יכול להלל את אלוהים, אברהם ועצמו (בסתר).
העבד ידע שהוא בוחר נערה עם התכונות הבאות:
- בריאה בגופה ובמוחה ושהמשפחה חושבת שהיא מתאימה ללכת לבדה לבאר להביא מים נקיים למשפחה.
- חזקה לסחוב כד מים מהבאר הביתה.
- יפת מראה. אפשרי שהעבד לא היה מבקש מים מנערה שלא תמצא חן בעינייו.
- עלמה בוגרת, רווקה שמתאימה לנישואין.
- חכמה, משום שידעה לענות נכון לבקשתו.
- טובת לב, משום שהשקתה את גמליו.
- חכמה שהבינה שהעבד ואנשיו, בגלל שהם גברים, אסור להם להתערב בנשים שמביאות מים לביתן בערב, ולכן הגמלים סובלים מצמא.
- לא בחורה פרוצה שתציע ללכת ולהשקות את כל אנשיו, ותסתובב בקרבתם.
- שייכת למשפחה העוסקת בצאן, מכירה מתי הצאן (גמלים) צמא למים וצריך השקיה, ולא סולדת מריח הצאן.
קיים סיכוי שאלוהים דיבר עם רבקה והנחה אותה, וזאת בהסתמך על כך שבעתיד אלוהים אכן דיבר עם רבקה, ככתוב: "ויַֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ ושְּׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדו;ּ ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד יד"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.