קטגוריה:בראשית כד כג
ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑/י הֲ/יֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛י/ךְ מָק֥וֹם לָ֖/נוּ לָ/לִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר בַּת מַן אַתְּ חַוַּא כְעַן לִי הַאִית בֵּית אֲבוּיִךְ אֲתַר כָּשַׁר לַנָא לִמְבָּת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר בְּרַת מַאן אַתְּ תַּנִי כְדוֹן לִי הַאִית בֵּית אָבוּךְ אֲתַר כָּשַר לָנָא לִמְבָת: |
רש"י
"ויאמר בת מי את" - לאחר שנתן לה שאלה לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו
"ללין" - לינה אחת לין שם דבר והיא אמרה ללון כמה לינות (אתה יכול ללון אצלינו)
מפרשי רש"י
[יח] ללין לינה אחת וכו'. פירוש כי רש"י סובר כי 'לין' הוא שם דבר על משקל 'לשיר', ומאחר שהוא שם דבר הוא לשון יחיד, שהרי לשון רבים 'לינות'. אבל "ללון" אינו שם דבר, והוא מקור, ולפיכך הוא כולל בין על רבים בין על יחיד. והקשה הרא"ם דמנא ליה זה, דמאחר שמצאנו "לינו פה" (במדבר כב, ח) שהוא צווי, אם כן למה לא נאמר גם כן שהוא מקור, שהרי הציווי והמקור הם שווים, ונראה שאין זה קשיא, דאם כן הוי קשיא למה משני בלשון לכתוב פעם "ללון" (פסוק כה) ופעם "ללין", אם לא ש"ללין" הוא שם דבר, ולהורות בא כמו שנתבאר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לָלִין – לִינָה אַחַת. "לִין" שֵׁם דָּבָר, וְהִיא אָמְרָה "לָלוּן" (להלן פסוק כה) – כַּמָּה לִינוֹת (בראשית רבה ס,ו).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויאמר בת מי את באורו וכבר אמר, כי בודאי לא נתן לה הנזם והצמידים עד ששאל לה. וכן תמצא בספור העבד כי השאלה קודמת למתנות, הוא שאמר ואשאל אותה ואומר בת מי את ואח"כ ואשים הנזם על אפה. וכמוה ויברכם וירד, שפירושו וכבר ירדו מעשות החטאת והעולה.
ללין שם דבר ומשמעותו לינה אחת. וכן פירשו רז"ל, ורבקה שנתה הלשון ואמרה ללון, שהוא מקור שהוא משמש בכל הזמנים כולם, והיה דעתה נראה על לינות הרבה. והנכון לפרש ללין שהוא לשון יוצא ומשפטו להלין. ויאמר הכתוב היש בית אביך מקום שתלינו אותנו ונסתופף בצלכם כמנהג האורח עם אדון הבית. ורבקה השיבה גם מקום ללון, לא תצטרך שנהיה אנחנו מלינין אותך אבל אתה בעצמך תבחר מקום לינה אתנו באיזה מקום שתרצה כמנהג אדון הבית לא כמנהג האורח, ומזה שינתה הלשון ואמרה ללון שהוא לשון עומד.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"היש בית אביך מקום" מוכן לכניסת אורחים כמנהגם אז:
" ללין" שנלין שם את גמלינו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כג)" ויאמר בת מי את." שאלה זאת לא היה לדעת אם היא ממשפחת אברהם, שלא עלה על לבו כלל שיזדמן שתצא בת ממשפחה זאת לשאוב מים, שידע שמשפחת אברהם הם עשירים ואין שולחים בנותיהם למים, רק שאל לדעת שם אביה וגם אם יוכל להתאכסן שם:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
היש בית אביך מקום לנו ללין. לינה אחת. "גם מקום ללון", לינות הרבה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כג.
ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?
בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי
העבד ביקש שמלאך אלוהים יעזור לו ויביא אליו נערה שתציע להשקות את גמליו.
נערה כזו הופיעה - והיא מושלמת בתכונותיה.
העבד לא חשב שהוא חייב לקחת את העלמה הזאת. העבד רצה לוודא האם העלמה היא ממשפחת אברהם?
לפני שהעבד נתן לרבקה את התכשיטים, הוא חקר האם היא מבית אברהם: "בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנו לָּלִין".
העבד שם דגש על לינה בבית אביה, כאילו שזו מטרתו, ושעבור זה הוא ישלם בזהב (הרי אם הוא מנפנף בתכשיטי זהב לעיני הנערה הוא בטח עשיר מאוד).
העבד רצה לדעת מי הוא אביה של הנערה, משום שאדם עשיר ומכובד כמוהו יכול ללון רק אצל אנשים עשירים וישרים שלא ינסו לפגוע בו. הנערה עברה את הבחינה, והיתה יפה בעיניי העבד, בכל זאת העבד השאיר לעצמו אפשרות לתת לה את המתנות, ולחכות לנערה אחרת שתהיה אישה ליצחק, במידה ותשובתה תראה שהיא אינה ראויה להיות אשתו של יצחק.
הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין
העבד שאל האם יש מקום מספיק גדול בבית אביה של רבקה על מנת להלין אותו ואת אנשיו.
- השאלה הזו אינה בדיוק בקשה ללון בבית רבקה, אלא רק שאלה פשוטה: האם ביתכם גדול? האם אתם עשירים?
- העבד בקש מקום ללון ברבים - "לָנוּ". בהמשך רואים שבאו איתו אנשים (ביאור:בראשית כד לב), אולם לא ברור אם רבקה ראתה את אנשיו, למרות שלא סביר שאיש אחד יכול לנהוג עשר גמלים עמוסים ולא יקח איתו אנשים לעזרה ולשמירה.
רבקה סיפרה ללבן את דברי העבד, ולבן הבין שהעבד מוכן לישון בחוץ, ולכן בצורה עקיפה לבן הזמין את האיש ללון בביתו, ככתוב: "לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוץּ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת ומָּקוֹם לַגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית כד לא).
העבד לא פרט לכמה זמן הוא ישאר, אבל היה ברור שהוא סוחר במשהו וימשיך לדרכו. כך גם היה עם יעקב שבא כאורח ללבן ועבד חודש בחינם, עד שלבן שאל אותו מה התוכניות שלו (ביאור:בראשית כט טו).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד כג"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.