קטגוריה:בראשית כד כד

ראו: תוכניתו של עבד אברהם למצוא כלה ליצחק
ראו: בת כמה היתה רבקה בחתונתה?

העבד בא "אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם אֶל עִיר נָחוֹר" (ביאור:בראשית כד י), שהיא עיר שבטית, שהוקמה ליד העיר חרן. ראש העיר היה נחור, ועל שמו נקראה העיר, ובניו הם ששלטו בעיר.

בתואל היה הצעיר בבניו של נחור, ככתוב: "הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם הִוא, בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. אֶת עוץּ בְּכֹרוֹ, וְאֶת בּוזּ אָחִיו, וְאֶת קְמואֵּל, אֲבִי אֲרָם וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ, וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף, וְאֵת, בְּתואֵּל" (ביאור:בראשית כב כב). סביר להניח שחלק מהבנים עזבו את בית אביהם והקימו עמים חדשים וערים חדשות, ושחלק מהבנים נשארו בעיר נחור. בתואל, ככתוב, נשאר לחיות בעיר נחור.

ראינו שבתרבות אזור הסהר הפורה, במות האב שלטון המשפחה עובר לאחיו הצעיר ולא לבנו, ובמות האח, בתנאים מסוימים של גיל וכוח, עובר השלטון לאח צעיר נוסף, ולא לבנו של האח. בניו של אחרון האחים נעשה השליט הבא. בתנאים כאלה, השלטון בעיר היה יכול לעבור לכל בניו של נחור, שנשארו בעיר, לפי התור, עד שבתואל הזקן זכה בזקנותו להיות האחרון בשליטי העיר. דוגמא לתהליך כזה רואים במלכות הסעודית. אם זאת היתה השיטה בעיר נחור, אז לבן נעשה השליט לאחר שאביו חדל לתפקד.

העבד שאל "בַּת מִי אַתְּ" (ביאור:בראשית כד כג), כל שרבקה היתה צריכה לענות היה "בַּת בְּתוּאֵ לאָנֹכִי", אבל רבקה הוסיפה: "בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" כלומר היא נכדתו של נחור מאשתו ולא מפילגשיו. רבקה רצתה לעשות רושם טוב, היא רצתה להראות שהיא מיוחסת ונכדתו של מיסד העיר. מתשובתה רואים שהיא הבינה שמדובר בארוסין, ושהזר מתעניין בה, והיא התאמצה להצליח למצוא חתן ממשפחת הזר העשיר.

• "נָחוֹר" - נכדתו של נחור, ראש המשפחה מקים העיר.
• "בְּתואֵּל ... בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר" – בתואל, בנה של מלכה, אשתו הראשונה של נחור, לא מפילגש.
• "בַּת בְּתואֵּל" - בתו של בתואל שייתכן שכבר בזמן הזה היה מראשי העיר נחור.

ייחוסה של אם רבקה לא מוזכר, וזאת נקודה שלילית לזכותה.
רואים שרבקה היא נכדתו של מקים העיר ושליטה, ואביה הוא מראשי העיר. רבקה היא נסיכה מיוחסת.
לפי המשך דבריה של רבקה: "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן" היא גרה בבית שיש בו כל טוב ומקום לאורחים נכבדים, הבאים עם מספר משמעותי של גמלים וחיילים.

למרות שרבקה היתה גאה במוצאה, תפקידה בכל זאת היה להביא מים למשפחתה לעת ערב, וכן לא היו לה צמידי זהב על ידיה או נזם זהב באפה.

לשאלה הזו יש חשיבות מסוימת: האם לבן, אחיה של רבקה, הוא הבן היחיד של בתואל, יורש כל אדמותיו, וחלק גדול של מאדמתו של נחור? ^[1]

• רבקה נמנעה מהזכרת שם אימה, וגם בהמשך יש רמזים שאימה היא רק אחת ממספר נשים, ואף ייתכן שלא הראשית, ככתוב: "ותַָּרָץ, הַנַּעֲרָ, ותַַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ" (ביאור:בראשית כד כח), "ומִּגְדָּנֹת נָתַן לְאָחִיהָ ולְּאִמָּהּ" (ביאור:בראשית כד נג).
• אולם מצד שני, רואים שרבקה ידעה שבבית אביה יש מקום להלין את האורח, ושלא יסרבו לו. כמו כן, לבן הזמין את האיש ללא בקשת רשות מאביו, כאילו שהוא עושה כרצונו. לא נאמר שלבן היה חצי אח של רבקה, ומהתנהגותו ואהבתו לה רואים שהוא ממש אח מעולה.

ייתכן שיש כאן רמז לכך שרבקה ולבן היו מאותה מאישה, שלא היתה האישה הראשונה, אבל עם זאת הם היו הילדים היחידים של בתואל הזקן.^[2]