מ"ג בראשית כד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית כד · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת לֵיהּ אַף תִּבְנָא אַף כִּסְּתָא סַגִּי עִמַּנָא אַף אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת׃
ירושלמי (יונתן):
וְתָנַת לְמֵימַר לֵיהּ אוּף תִּיבְנָא אוּף אַסְפַּסְתָּא סַגִי עִמָנָא אוּף אָתַר כָּשַׁר לִמְבָת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מספוא" - כל מאכל הגמלים קרוי מספוא כגון (נ"א כגון עצה) תבן ושעורים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומספוא — שם מאכל בהמות, והוא שם כלל, ותחתיו "שעורה":

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כד - כה) "ותאמר". על השאלה בת מי את, השיבה "בת בתואל", ומפני שנחור הוליד גם מפילגשו אמרה "בן מלכה", ר"ל בן הגבירה, ונגד השאלה הב' אמרה גם תבן, וגו':