קטגוריה:בראשית כד כה
נוסח המקרא
ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון
וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן.
וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃
וַ/תֹּ֣אמֶר אֵלָ֔י/ו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑/נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָ/לֽוּן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרַת לֵיהּ אַף תִּבְנָא אַף כִּסְּתָא סַגִּי עִמַּנָא אַף אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתָנַת לְמֵימַר לֵיהּ אוּף תִּיבְנָא אוּף אַסְפַּסְתָּא סַגִי עִמָנָא אוּף אָתַר כָּשַׁר לִמְבָת: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד כה.
גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ
בדרך כלל, אין זה ראוי לאדם להתפאר ברכושו ובעושרו; אבל יש מקרה אחד שראוי לעשות כך - כשהאדם מכניס אורחים. כך ניתן ללמוד מהדברים שאמרה רבקה לעבד אברהם שבא להתארח בביתם:
(בראשית כד כה): "וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן"
"יש לנו הרבה, לא חסר שום דבר, אל תתבייש לבוא".
האיש שאל: "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין" (ביאור:בראשית כד כג) - ורבקה ענתה: "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם, לָלוּן" - העבד לא בקש רשות לבוא ללון, ודבריה אינם הזמנה או אישור. רבקה רק ציינה עובדה, שיש מקום ללון. רק לבן רץ לאיש והזמין אותו: "בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים" (בראשית כד לא)
רבקה הראתה בשנית שהיא ממשפחה של רועי צאן והיה חשוב לה להודיע שיש להם אוכל לגמלים לפני שהיא ענתה שהבית מספיק גדול גם לעבד, אנשיו וגמליו בביתם.
רמזים
- פסוק דומה נזכר בפרשת הפילגש בגבעת בנימין: (שופטים יט יט): "וְגַם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ, וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם עֲבָדֶיךָ, אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר" אלא ששם המצב הפוך - האורח אומר את הדברים למארח כדי להרגיע אותו, שלא יחשוב שיהיה לו קשה לארח. אכן ראוי לאורח להשתדל שלא להטריח את המארח, אולם המצב שבו האורח כל כך משתדל להרגיע את המארח הוא מצב בעייתי, מצב שבו אנשים אינם מכניסי אורחים מטבעם; ואכן הפרק כולו מתאר את אכזריותם של אנשי גבעת בנימין, שלא רצו להכניס אורחים והתעללו באורחים שבאו אל עירם.
- לאחר שהוקם "בית המדרש לרבנים" של התנועה ליהדות מתקדמת חיפשו המייסדים פסוק לכתוב על הבניין מבחוץ. חכם אחד שעבר שם הציע להם את הפסוק "גם תבן גם מספוא רב עמנו"... (ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה") .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כד כה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.