ביאור:בראשית כד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית כד כה: "וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן."



גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ[עריכה]

בדרך כלל, אין זה ראוי לאדם להתפאר ברכושו ובעושרו; אבל יש מקרה אחד שראוי לעשות כך - כשהאדם מכניס אורחים. כך ניתן ללמוד מהדברים שאמרה רבקה לעבד אברהם שבא להתארח בביתם:

(בראשית כד כה): "וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם לָלוּן"

"יש לנו הרבה, לא חסר שום דבר, אל תתבייש לבוא".

האיש שאל: "הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין" (ביאור:בראשית כד כג) - ורבקה ענתה: "גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ, גַּם מָקוֹם, לָלוּן" - העבד לא בקש רשות לבוא ללון, ודבריה אינם הזמנה או אישור. רבקה רק ציינה עובדה, שיש מקום ללון. רק לבן רץ לאיש והזמין אותו: "בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים" (בראשית כד לא)

רבקה הראתה בשנית שהיא ממשפחה של רועי צאן והיה חשוב לה להודיע שיש להם אוכל לגמלים לפני שהיא ענתה שהבית מספיק גדול גם לעבד, אנשיו וגמליו בביתם.


רמזים[עריכה]

  1. פסוק דומה נזכר בפרשת הפילגש בגבעת בנימין: (שופטים יט יט): "וְגַם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא יֵשׁ לַחֲמוֹרֵינוּ, וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם עֲבָדֶיךָ, אֵין מַחְסוֹר כָּל דָּבָר" אלא ששם המצב הפוך - האורח אומר את הדברים למארח כדי להרגיע אותו, שלא יחשוב שיהיה לו קשה לארח. אכן ראוי לאורח להשתדל שלא להטריח את המארח, אולם המצב שבו האורח כל כך משתדל להרגיע את המארח הוא מצב בעייתי, מצב שבו אנשים אינם מכניסי אורחים מטבעם; ואכן הפרק כולו מתאר את אכזריותם של אנשי גבעת בנימין, שלא רצו להכניס אורחים והתעללו באורחים שבאו אל עירם.
  2. לאחר שהוקם "בית המדרש לרבנים" של התנועה ליהדות מתקדמת חיפשו המייסדים פסוק לכתוב על הבניין מבחוץ. חכם אחד שעבר שם הציע להם את הפסוק "גם תבן גם מספוא רב עמנו"... (ר' יהודה גרינשפן, "חיוכה של תורה") .


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גם תבן גם מספוא רב עמנו


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 9 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-24-25