מ"ג בראשית כד כג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר בַּת מַן אַתְּ חַוַּא כְעַן לִי הַאִית בֵּית אֲבוּיִךְ אֲתַר כָּשַׁר לַנָא לִמְבָּת׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר בְּרַת מַאן אַתְּ תַּנִי כְדוֹן לִי הַאִית בֵּית אָבוּךְ אֲתַר כָּשַר לָנָא לִמְבָת:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויאמר בת מי את" - לאחר שנתן לה שאלה לפי שהיה בטוח בזכותו של אברהם שהצליח הקב"ה דרכו

"ללין" - לינה אחת לין שם דבר והיא אמרה ללון כמה לינות (אתה יכול ללון אצלינו)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יז] לפי שהיה בטוח וכו'. אך קשה דמכל מקום למה לו ליתן קודם שישאל, שהיה יכול לשאול קודם ואחר כך ליתן, ונראה לומר מפני שהיה מרמז לה בקע משקלו ושני צמידים כמו שנתבאר למעלה (אות טז), ולפיכך כאשר ראה שהיתה עת ראויה והשעה מצלחת - מיד עשה הרמז גם כן, שלא להפסיק בדבור כלל, שאז היה מבטל הכוונה: [יח] ללין לינה אחת וכו'. פירוש כי רש"י סובר כי 'לין' הוא שם דבר על משקל 'לשיר', ומאחר שהוא שם דבר הוא לשון יחיד, שהרי לשון רבים 'לינות'. אבל "ללון" אינו שם דבר, והוא מקור, ולפיכך הוא כולל בין על רבים בין על יחיד. והקשה הרא"ם דמנא ליה זה, דמאחר שמצאנו "לינו פה" (במדבר כ"ב, ח') שהוא צווי, אם כן למה לא נאמר גם כן שהוא מקור, שהרי הציווי והמקור הם שווים, ונראה שאין זה קשיא, דאם כן הוי קשיא למה משני בלשון לכתוב פעם "ללון" (פסוק כה) ופעם "ללין", אם לא ש"ללין" הוא שם דבר, ולהורות בא כמו שנתבאר:

יריעות שלמה (מהרש"ל)

עריכה

• לפירוש "יריעות שלמה (מהרש"ל)" על כל הפרק •

בד"ה לאחר שנתן כו' שלא יתפשוה נ"ב מה שפירש"י שלא יתפשוה נ"ל שהיה מתיירא שלא יוסיפו עליו הון עתיק והנה היה מראה להם שלא היה מוכרח להם כ"כ כמו שאמר ואפנה על ימין או על שמאל וא"כ אם יאמר שמתחילה נתן א"כ יתפשוהו בדבריו ויראו שהוא מוכרח לכך שסמך על הניחו' לכך שינה ודוק מהרש"ל:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ – לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ שְׁאָלָהּ, לְפִי שֶׁהָיָה בָטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִצְלִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּרְכּוֹ.
לָלִין – לִינָה אַחַת. "לִין" שֵׁם דָּבָר, וְהִיא אָמְרָה "לָלוּן" (להלן פסוק כה) – כַּמָּה לִינוֹת (בראשית רבה ס,ו).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

'מקום לנו ללין: מקום לנו בביתך, ולמה אנו צריכין, ללין, לבית לינה שם דבר הוא כמו כי יהיה ריב בין אנשים מן וירב בלבן, בין דין לדין מן דן אנכי, כמו כן לן שם דבר מן וילן שם בלילה ההוא, אבל היא שאמרה גם מקום ללון, פירושו ללון גופכם כמו לקום לשוב מצרימה, ואילו היא אמרה גם מקום לכם כמו שאמרו הם מקום לנו היה לה לומר ללין כמו שאמרו הם, שהיה משמע גם מקום לכם, ולמה, לבית לינה, אבל ללון אין צריך פירוש, שהרי משמע ללון בו בני אדם, זהו עיקר פשוטו למדקדק לשון הקודש:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ללין — מן בניין הכבד הנוסף, כי "ללון" (בראשית כד, כה) מן הקל:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

ויאמר בת מי את באורו וכבר אמר, כי בודאי לא נתן לה הנזם והצמידים עד ששאל לה. וכן תמצא בספור העבד כי השאלה קודמת למתנות, הוא שאמר ואשאל אותה ואומר בת מי את ואח"כ ואשים הנזם על אפה. וכמוה ויברכם וירד, שפירושו וכבר ירדו מעשות החטאת והעולה. ללין שם דבר ומשמעותו לינה אחת. וכן פירשו רז"ל, ורבקה שנתה הלשון ואמרה ללון, שהוא מקור שהוא משמש בכל הזמנים כולם, והיה דעתה נראה על לינות הרבה. והנכון לפרש ללין שהוא לשון יוצא ומשפטו להלין. ויאמר הכתוב היש בית אביך מקום שתלינו אותנו ונסתופף בצלכם כמנהג האורח עם אדון הבית. ורבקה השיבה גם מקום ללון, לא תצטרך שנהיה אנחנו מלינין אותך אבל אתה בעצמך תבחר מקום לינה אתנו באיזה מקום שתרצה כמנהג אדון הבית לא כמנהג האורח, ומזה שינתה הלשון ואמרה ללון שהוא לשון עומד.

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"היש בית אביך מקום" מוכן לכניסת אורחים כמנהגם אז: " ללין" שנלין שם את גמלינו:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כג)" ויאמר בת מי את." שאלה זאת לא היה לדעת אם היא ממשפחת אברהם, שלא עלה על לבו כלל שיזדמן שתצא בת ממשפחה זאת לשאוב מים, שידע שמשפחת אברהם הם עשירים ואין שולחים בנותיהם למים, רק שאל לדעת שם אביה וגם אם יוכל להתאכסן שם:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

בת מי את הגידי וגו'. סמך ב' השאלות, להגיד כי לא נסתפק אם היא מבני משפחת אברהם, שאם היה מסופק לא היה לו לשאול היש מקום עד שידע אם דרך נכון לפניו, אלא ודאי שהאמין בה' כי הצליח דרכו, ומה ששאל בת מי את הוא מה שם אביה וגו' וקודם שתשיב אמר היש בית אביך וגו' כי לא ישתנה דבר זה בהגדת בת מי וגו' והבן:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •

[עריכה]

היש בית אביך מקום לנו ללין. לינה אחת. "גם מקום ללון", לינות הרבה.

<< · מ"ג בראשית · כד · כג · >>