קטגוריה:בראשית לו ב

[א] היא יהודית. ואף על גב דלעיל כתיב (כו, לד) "יהודית בת בארי" הכי נמי היה עשו משנה שם אביה, כי "ענה" היה ידוע שהוא ממזר, ולפיכך אמר עשו שהיתה "בת בארי" (שם), וכן אמר שהיא מזרע חת, כי החוי הוא יותר גרוע מן הכל, שהם ארורים כחויי שהוא נחש, כי זרע חם הם ארורים (לעיל ט, כה), והחויים יותר, והרשע אמר שהיא מזרע החתי:

[ב] שבא צבעון וכו'. והשתא יהיה "בת ענה" - שכן היו סבורים העולם שהיא בת ענה, והאמת שהיא בת צבעון. ואין לומר דענה היא אשה נקראה 'ענה' ואביה צבעון, דלא מצאנו דמייחס הבת לאמה רק בשביל טעם, כדלעיל (לד, א) "ותצא דינה בת לאה", ואמרינן (רש"י שם) וכי בת לאה היתה ולא בת יעקב, ודרשינן כדלעיל, אבל לייחס אחר האם בלא טעם - ואף לא ידענו מי היא האם - לא נמצא בשום מקום, דהרי לא נזכר בכל המקרא 'ענה' שהיא אשה לומר "בת ענה" - שאמה כך שמה:

ואין לומר דאדרבה ענה בא על אשת צבעון והיתה בת ענה באמת וסבורים היו שהוא בת צבעון, דכיון דמצינו לקמן דצבעון נתקלקל שבא על אמו, לפי שמצאנו דענה הוא אחיו של צבעון, דכתיב (ר' פסוק כ) "ואלה בני שעיר צבעון וענה", ומצאנו שענה בנו של צבעון דכתיב בקרא (ר' פסוק כד) "ואלה בני צבעון איה וענה", אלא שבא צבעון על אמו והיו סבורים דענה הוא אחיו בן שעיר והיה בנו (בבא בתרא דף קטו:), ואם כן צבעון נתקלקל, הכי נמי צבעון נתקלקל דבא על אשת ענה דהיא כלתו, וילדה אהליבמה. ואין לומר עדיין דלעולם לא נתקלקל רק ענה שבא על אשת צבעון אחיו, וצבעון לא נתקלקל, ולקמן נאמר דאדרבא שעיר נתקלקל, שבא על אשת בנו צבעון וילדה את ענה, והיו סבורים שהוא בן צבעון ולפי האמת הוא בן שעיר, והשתא צבעון לא נתקלקל כלל, מכל מקום יש לומר דיותר סברא לתלות כל הקלקולים בצבעון, ויהיו שעיר וענה בלא קלקול וכל הקלקולים הם בצבעון, דהוי קלקול אחד - משנאמר דשעיר וגם ענה נתקלקלו, כך פירש הרא"ם:

ואין פירושו נכון, דלא קשיא מידי, דודאי אין לומר דבא ענה על אשת צבעון, דאחר שהכתוב מייחס (אותו) [אותה] אל ענה שהיא אביה באמת - איך יהיה מייחס אותה אל צבעון דלאו אביה כלל - בשביל שכך היו סוברים העולם, בשלמא איפכא הוי שפיר, דמתחלה היה מייחס אותה שהיא "בת ענה" דכך היה מפורסם, ואחר כך מייחס אותה ייחוס האמתי. וכן לקמן יש לומר צבעון בא על אמו, ולא נאמר דשעיר בא על כלתו והוליד את ענה, משום דיותר מסתבר לומר דמתחלה הוא מייחס את ענה כמו שהיו הבריות סבורים, דהוא בן שעיר (פסוק כ), ואחר כך אמר דהוא בן צבעון לפי האמת (פסוק כד):

ואם תאמר ושמא פירוש "בת ענה בת צבעון" כי אהליבמה נקראת בת צבעון שהוא אבי אביה, וכדכתיב (שמות ב', י"ח) "ותבאנה אל רעואל אביהן", ואין זה קשיא, דלכתוב 'בת ענה בן צבעון', דהשתא ידעינן נמי שאהליבמה היא בת בנו, ולמה מיחס אותו אל אבי אביה שלא לצורך. והקשה הרשב"ם בפרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קטו:) דמנא לן לומר דצבעון בא על אמו, שמא הא דכתיב (פסוק כ) "אלה בני שעיר צבעון וענה" כי ענה זהו בן בנו, ונקרא בן שעיר דבני בנים הם כבנים (יבמות דף סב:), ותירץ הרשב"ם דלא הוי ליה למחשביה אצל צבעון. ולי נראה במקום שבא ליחס התולדות אל מולידיהן לא שייך לומר 'בני בנים הם כבנים', דאין זה יחוס האמתי, כי יותר ראוי ליחס אל אביהן:בד"ה ואהליבמה היא יהודית כו' נ"ב ויש מקשין א"כ למה כתיב לעיל יהודית איך כינה בשם הרשע שמה לעיל ולא כתב שם האמיתי וגבי בשמת כתב הכינוי לגנאי וי"ל דמ"ה כתיב לעיל בשמת ללמדך על סימוי העין של יצחק מעשנן של אלו מהרש"ל:

בא"ד לחתי ולחוי נ"ב ומה שמקשין העולם וגם רא"ם למה כתב כאן החוי ולעיל החתי י"ל לפי שאפשר שהחוי היה יותר אדוק בע"ז משאר בני אדם ולעיל שינה שמה יהודית כלומר שהיא כופרת בע"ז וכאלו היא בתו של חתי ודוק ומה שמקשין העול' דהכא כתיב בת ענה ושם כתיב בת בארי י"ל נמי שאותה רשע כינה שמה בת בארי כלומר בת באר לחי רואי לשבח ולא בת ענה שהוא פסול והביא פסולים לעולם מהרש"ל: בד"ה ענה כו' י"ל א"ה כו' נ"ב והקשה לי משכיל אחד אדרב' נימא ששניה' קלקלו ואז לא קלקל' אלא אשה אחת דהיינו אשת צבעון שפעם אחת בא שעיר עליה ופעם שנית בא עליה בנה ענה ממה שנאמ' צבעון לבד קלקל ושתי נשים אשת שעיר ואשת ענה והשבתי לו שהקילקול אינו שייך כ"כ באשה לפי שאפשר שבא עליה בע"כ וק"ל מהרש"ל: בא"ד שכך כתבו התו' ונ"ב ותימה על דבריו מאח' שרוצה לפרש שענה היתה נקבה א"כ לא יצטרך לשום פסול ומפרש המקרא כפשוטו בת ענה שהיתה בת צבעון וכן הוא לדעת ר"ת שם ונ"ל שלא דק מהרש"ל: בא"ד ולית' דא"כ כו' נ"ב ולי נראה דשפי' קמתרצי והא דקרי ליה בנו של שעיר אינו שקר דהא בני בנים הרי הן כבני' ואעפ"י שלא בא הפסוק ללמדינו זה אלא שיצאה מתוך שניהם ונראה כבנו של שעיר מ"מ הכתוב אומר האמת נמי שהוא ג"כ בנו של שעיר אבל אי הוי שעיר בא על כלתו לא הול"ל שהוא בנו של צבעון והתורה הקדושה מעיד' ואלה בני בסיפור הנבוא' וע"פ האמת ומה שפי' גבי אהליבמה כו' ואעפ"י שלא תהיה בתו של ענה לפי האמת לא קפדינן שהרי לא כתב שם ואלה בני וגו' ולא סיפר היחם אלא ודאי בת ענה כמו שהיה העולם סובר ומה שכתב אח"כ ואלה בני ענה וגו' וחשיב אהליבמה נוכל לומר דאדרב' משם יראה דלא היתה בתו מדכתיב בת ענה יתירא ש"מ דה"ק ואלה בני ענה דישון וכל הנולדים ואהליבמה היתה ג"כ נחשבת לבת ענה ואע"פ שאינה בתו וק"ל וכ"ז לפרש"י שלנו אבל לפרש"י שהביאו התו' בפרק יש נוחלין שפי' נמי שענה בא על אמו כלומר על אמו שהיא אשת אביו כמו שבא צבעון על אשת אביו והוא אמו ממש כך בא ענה על אם חורגו דהיינו אשת צבעון מיושב הכל שפיר בסיגנון אחר ודוק מהרש"ל: