רש"י על בראשית לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · לו · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עדה בת אילון" - היא בשמת בת אילון ונקראת בשמת על שם שהיתה מקטרת בשמים לע"א

"אהליבמה" - היא יהודית והוא כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בע"א כדי להטעות את אביו

"בת ענה בת צבעון" - אם בת ענה לא בת צבעון ענה בנו של צבעון שנאמר ואלה בני צבעון ואיה וענה מלמד שבא צבעון על כלתו אשת ענה ויצאת אהליבמה מבין שניהם והודיעך הכתוב שכולן בני ממזרות היו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשמת בת ישמעאל" - ולהלן קורא לה מחלת מצינו באגדת מדרש ספר שמואל ג' מוחלין להן עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו עונותיו

"אחות נביות" - על שם שהוא השיאה לו משמת ישמעאל נקראת על שמו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואהליבמה ילדה וגו'" - קרח זה ממזר הי' ובן אליפז היה שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז בסוף הענין (ב"ר)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וילך אל ארץ" - לגור באשר ימצא

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יכלה ארץ מגוריהם" - להספיק מרעה לבהמות שלהם (ומ"א ב"ר) מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר ומפני הבושה שמכר בכורתו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה" - התולדות שהולידו בניו משהלך לשעיר

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמנע היתה פילגש" - להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים לידבק בזרעו תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה מן החורים שישבו בה לפנים אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאה תמנע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו וזהו ואחות לוטן תמנע ולא מנאה עם בני שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלה אלופי בני עשו" - ראשי משפחות

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יושבי הארץ" - שהיו יושביה קודם שבא עשו לשם ורבותינו דרשו (שבת פה) שהיו בקיאין בישובה של ארץ מלא קנה זה לזיתים מלא קנה זה לגפנים שהיו טועמין העפר (לפי רדלהיים) ויודעין אי זו נטיעה ראויה לה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואיה וענה" - וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא (דנייאל ח)תת וקדש וצבא מרמס (תהלים עו) נרדם ורכב וסוס

"הוא ענה" - האמור למעלה שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה

"את הימם" - פרדים הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה) ולמה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר"ח מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה אל תקרי וחיה אלא וחיתה כי המכה לא תתרפא לעולם ברש"י ישן) ולא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע ולהודיע גדולת אברהם כמו שפירשתי למעלה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה המלכים וגו'" - שמנה היו וכנגדן העמיד יעקב וביטל מלכות עשו בימיהם ואלו הן שאול ואיש בשת דוד ושלמה רחבעם אביה אסא יהושפט ובימי יורם בנו כתיב (מ"ב ח) בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך ובימי שאול כתיב אין מלך באדום נצב מלך

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יובב בן זרח מבצרה" - בצרה מערי מואב היא שנאמר (ירמיהו מח) ועל קריות ועל בצרה וגו' ולפי שהעמידה מלך לאדום עתידה ללקות עמהם שנאמר (ישעיהו לד) כי זבח לה' בבצרה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המכה את מדין בשדה מואב" - שבא מדין על מואב למלחמה והלך מלך אדום לעזור את מואב ומכאן אנו למדים שהיו מדין ומואב מריבים זה עם זה ובימי בלעם עשו שלום להתקשר על ישראל

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בת מי זהב" - מהו זהב עשיר היה ואין זהב חשוב בעיניו לכלום

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלה שמות אלופי עשו" - שנקראו על שם מדינותיהם לאחר שמת הדר ופסקה מהם מלכות והראשונים הנזכרים למעלה הם שמות תולדותם וכן מפורש בדברי הימים וימת הדר ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע וגו'

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מגדיאל" - היא רומי חסלת פרשת וישלח