אבן עזרא על בראשית לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על בראשית · לו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

הוא אדום — הוא אבי אדום.

ואל תתמה על עדה ובשמת שיש לה ב' שמות, כי כן שם אם אביה, גם שם אביה, בדברי הימים איננו כמו בספר מלכים, כי שני שמות היו לה, גם לאביה.

וטעם ואלה שמות בני עשו — על בני בניו:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בת ענה בת צבעון — והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון, גם שם בנו ענה. על כן יאמר, כי האב והבן, או שני האחים, שכבו אשה אחת, והנולדים לא נודעו בן מי הם. ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון, ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה, להפריש בין ענה ובין ענה. ויש אומרים, כי יש קרח בן עדה, ויש קרח בן אהליבמה. והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה והוא אחד, והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז, שהיה דר עמהם. גם יתכן שמתה אמו, כי הוא הקטן מבני אהליבמה, וגדלה עדה את קרח עם בניה, ונכתב עליו שהוא מבניה, כמו "בני מיכל", ויהי לה לבן. וכן נכתב על עמלק מבני עדה, בעבור שהוא בן שפחת בעלה.

ופירוש אלוף — נשיא וגדול. ואינו כן "ככבש אלוף" (ירמיהו יא, יט), רק הכ"ף ישרת עצמו ואחר עמו, וכן הוא, "ככבש כאלוף". כי משפט לשון הקדש לדבר כן, כמו "כריע כאח לי" (תהלים לה, יד):

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

שעיר — לא ידענו יחוסו. והזכירם הכתוב, להפריש יחוסי שעיר ועשו, כי ישראל יצוו על בני עשו.

החורי — כמו "חורי יהודה" (ירמיהו כז, כ), וטעמו "גדולה". ויתכן להיות מגזרת "ואורגים חורי" (ישעיהו יט, ט), שהוא לובן, וכן אמר התרגום; ונמשלו הסגנים בלובן, בעבור שאין בעינים כמוהו, והוא כאור. והפך זה, "בל יתיצב לפני חשוכים" (משלי כב, כט):

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואיה וענה — פירוש הוי"ו, כפ"א רפה בלשון ישמעאל. ובדברי הימים איננו.

הימם — אמר המתרגם, "גבורים", כמו "האמים לפנים" (דברים ב, י). כי ימצא האל"ף שיתחלף ביו"ד, כמו "תתימרו" (ישעיהו סא, ו).

ויאמר הגאון שהם פרדים, ופירוש מצא — הרכיב. ויתכן להיות מצא, שהוא מצא בתחילה זאת החכמה, כי מין אחד עם מין אחר לא יולידו. ויחזיק זה הפירוש, שאמר הכתוב: ברעותו את החמורים; ואילו היו הימים צמחים כאשר פירשו רבים, מה טעם להזכיר החמורים?:

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה — אין זה ענה הנזכר בראש הפסוק, כי אילו היה הוא, מה צורך להזכירו? רק הוא ענה הנזכר בפסוק ראשון:

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואלה המלכים — יש אומרים, כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה. ויצחקי אמר בספרו, כי בימי יהושפט נכתבה זאת הפרשה, ופירש הדורות כרצונו; הכי קרא שמו יצחק, כל השומע יצחק לו. כי אמר כי הדד הוא הדד האדומי, ואמר כי מהיטבאל אחות תחפנחס. וחלילה חלילה שהדבר כמו שדיבר, על ימי יהושפט; וספרו ראוי להשרף. ולמה תמה על שמונה מלכים שמלכו, שהם רבים? והנה מלכי ישראל כפלים במספר, ושני אלה המלכים קרובים לשני מלכי ישראל. גם מלכי יהודה רבים הם ממלכי אדום עד ימי משה. והאמת, שפירוש לפני מלך מלך, על משה מלך ישראל, וכן כתוב: "ויהי בישורון מלך" (דברים לג, ה):

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

בלע בן בעור — איננו בלעם; גם בלעם איננו בן לבן הארמי. ויתכן שדרך הדרש, בעבור היותו מנחש כמוהו, כי לא יפול מדברי רבותינו ז"ל ארצה. גם בלעם ארמי היה, וזה בלע אדומי.

גם יובב בן זרח איננו איוב, כאשר אמר היצחקי המהביל:

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מהיטבאל בת מטרד — כטעם "בת ענה בת צבעון" (בראשית לו, ב). או הזכיר הכתוב שם אביה ושם אמה.

מי זהב — כן שמו. והגאון אמר: צורף זהב. ואחרים אמרו: רמז לעושים זהב מנחשת, ואלה דברי רוח:

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם ואלה שמות אלופי עשו למקומותם — שיש להם היום מקומות ידועים. ואלה דברי משה. ואלה הנזכרים הם בני האלופים הכתובים למעלה, ולא הזכיר כי אם מי שיש לו מקום.

תמנע — במקום הזה זכר, כי יש לנו שמות רבים לזכר ולנקבה שוים, וכן אהליבמה. או יהיה הפירוש, להיות "אלוף" נוסף, ויהיה אלוף תמנע שהיתה פילגש אליפז.

אלה הם אלופים, עלוה גם יתת, והנה אלה נשיאי עמלק. ואלופי אהליבמה היו שבעה בימי משה אנשי מקומות, על כן הוסיף לבאר, במושבותם: