אבן עזרא על בראשית לז
<< · אבן עזרא על בראשית · לז · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
וישב — הזכיר שאלופי עשו ישבו בהר שעיר, ויעקב ישב בארץ הנבחרת.
והטעם אלה תולדות יעקב — אלו המאורעות שאירעו לו והמקרים שבאו עליו, מגזרת "מה ילד יום" (משלי כז, א):פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
כי בן זקונים הוא — כמשמעו, כי הולידו והוא בן תשעים ואחת שנה. גם כן אחיו בנימין קראו "וילד זקונים" (בראשית מד, כ), ואחר אלה שניהם לא נולד לו.
פסים — כתונת מרוקמת. פסים – כמו "פס ידא" (דניאל ה, ה) בלשון ארמית:פסוק ד (כל הפסוק)
דברו — כמו "דבר לו".
לשלום — אפילו לשלום:פסוק ז (כל הפסוק)
מאלמים — מגזרת אלומים. ונמצא בלשון נקבה, "נושא אלומותיו" (תהלים קכו, ו).
תסובינה — מפעלי הכפל, ודגשות הבי"ת לבילוע הבי"ת:פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
ויגער בו אביו — גערה עם בי"ת, דרך קלון; ובלא בי"ת – לשון השחתה, כמו: "הנני גוער לכם את הזרע" (מלאכי ב, ג). או הוא על דרך משל, שיגער בזרע, ויפחד ולא יעלה.
אני ואמך — על בלהה שפחת אמו שגדלה אותו:פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
וישבו לאכל לחם — התשעה אחים.
ארחת ישמעאלים — כאשר אמר המתרגם, בעבור שהיא הולכת ארחות.
נכאת — אמר ר' משה הכהן ז"ל הספרדי, שפירוש נכאת – דבר נחמד, וכן: "ויראם את בית נכותה" (ישעיהו לט, ב); כי הוי"ו והאל"ף יתחלפו, שהם האותיות הנח.
וצרי — מצאנוהו במקרא בשוא נח תחת הצד"י, ובקמץ חטף: "הצרי אין בגלעד" (ירמיהו ח, כב), גם בחולם: "שמן ודבש וצרי" (יחזקאל כז, יז). והגאון פירש אותו, כי הוא הנעשה משבעים וחמשה עקרים. ואחרים אמרו כי הוא פרי, או שמן האילן, שהובא מיריחו אל מצרים על דעת יוסף בן גוריון. ורבי ישמעאל אמר שהוא שרף, ואנחנו נסמוך על דעתו.
ולוט — אמר הגאון שהוא הפרי הנקרא כן בלשון ישמעאל בתוספת בי"ת. ואולי כן הוא:פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
ויבך אותו אביו — קדמונינו דרשוהו על יצחק. ובאמת כי לא מת יצחק עד שהיה יוסף בן כ"ט שנה. ויש אומרים, כי הנבואה נסתלקה משניהם בעבור אבלם, ועדותם – דבר אלישע (מלכים ב ג, טו).
וכל בנותיו — בתו ובת בנו.
ומלת שאולה — כמו "מטה"; והטעם, הקבר. ופה טעה המתרגם לתועים, שתרגם שאולה – "גיהנם"; והנה "כי לא שאול תודך" (ישעיהו לח, יח); "ואציעה שאול הנך" (תהלים קלט, ח), הפך "אם אסק שמים שם אתה" |(שם); "ערום שאול נגדו" (איוב כו, ו), ורבים אחרים:
