קטגוריה:בראשית לז יג
נוסח המקרא
ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני
וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי.
וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃
וַ/יֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲ/ל֤וֹא אַחֶ֙י/ךָ֙ רֹעִ֣ים בִּ/שְׁכֶ֔ם לְכָ֖/ה וְ/אֶשְׁלָחֲ/ךָ֣ אֲלֵי/הֶ֑ם וַ/יֹּ֥אמֶר ל֖/וֹ הִנֵּֽ/נִי׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יִשְׂרָאֵל לְיוֹסֵף הֲלָא אֲחָךְ רָעַן בִּשְׁכֶם אֵיתַא וְאַשְׁלְחִנָּךְ לְוָתְהוֹן וַאֲמַר לֵיהּ הָאֲנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה לִזְמַן יוֹמִין וַאֲמַר יִשְרָאֵל לְיוֹסֵף הֲלָא אָחָךְ רָעָן בִּשְׁכֶם וּדְחֵיל דִילְמָא יֵיתוּן חִיוָאֵי וְיִמְחִינוּן עַל עֵיסַק דִי מְחוֹ יַת חֲמוֹר וְיַת שְׁכֶם וְיַת יַתְבֵי קַרְתָּא אִיתָא כְּדוֹן וַאֲשַׁלְחִינָךְ לְוַתְהוֹן וַאֲמַר לֵיהּ הָא נָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר ישראל אל יוסף. נהג בו כבוד, כמורא האב על הבן.
ויאמר לו הנני. הדברים היה אבינו יעקב נזכר ומעיו מתחתכין, יודע היית שאחיך שונאין אותך והיית אומר הנני.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז יג.
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם
יִשְׂרָאֵל
כאשר יעקב פועל כמאחד העם הוא נקרא ישראל, וכאשר הוא פועל כיחיד למען עצמו, הוא נקרא יעקב. כאן היה ראוי יותר לקרוא לו 'יעקב' ולא ישראל.
הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם
אחיך? אוהביך?
יעקב לא הבין את יחסם של האחים ליוסף ואליו. האחים היו כבר זמן רב בדרך ולא דיווחו לו דבר. האחים הראו חוסר כבוד לאביהם.
בנימין לא הלך עם האחים. או שהוא היה קטן מדי או שיעקב שמר עליו קרוב, הן יעקב אמר: "וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ" (ביאור:בראשית מב לח ), ויהודה מפרש: "לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת [הנער]" (ביאור:בראשית מד כב).
יעקב בעדינות מסביר ליוסף שאחיו רועים בשכם, במשמעות שיהיה לך מאוד קל למצוא אותם ליד העיר הגדולה. מעמק חברון לשכם יש דרך בטוחה וחופשית. זה לא יקח לך הרבה זמן.
לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם
הביטוי נשמע כמו בקשה: האם אתה מוכן שאני אשלח אותך אליהם?
"לְכָה" – מהפועל 'ה-ל-ך', לצעוד לעבור ממקום למקום בהליכה. יעקב לא אמר דהר, או רכב. גם אברהם אמר לעבדו: "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כד ד), אבל העבד, ללא היסוס, ובלי דיבורים נוספים, לקח 10 גמלים ומספר מתאים של חיילים. יוסף לא היה צריך להביא אישה ולכן הוא לא חשב לקחת גמל, כשם שעבד אברהם הביא את רבקה ברכיבה (ביאור:בראשית כד סד) או יעקב לקח את רחל (ביאור:בראשית לא לד). יעקב לא הציע ליוסף לקחת חמור, כשם שהאחים הלכו למצרים (ביאור:בראשית מד יג). יעקב אמר ליוסף ללכת ברגליו ללא שומרים, הן שכם כבושה על ידי האחים וזה מקום בטוח למשפחתינו.
בלי להבין שהוא עושה את זה, יעקב למעשה שלח את יוסף לעקדתו. ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק. יוסף הצטרף לעקודים: ישמעאל למדבר, יצחק לעקדה, עשו להביא ציד, יעקב לחרן, ויוסף למצרים.
כך יצחק שלח את יעקב לחרן ללא שומרים וכסף, לוודא שאלוהים בחר ביעקב להיות ממשיכו, ויעקב יצא עם מקלו בלבד כדי להוכיח לאביו שללא כל עזרה, הוא יצליח. ועכשו יוסף יוצא להרפתקאותיו ואלוהים שומר עליו ומכוון את מסלול חייו. יוסף יעבר נסיון קשה יותר מאשר יעקב ויגיע הרבה יותר גבוה מיעקב. יעקב היה צריך להבין את כשרונותיו של יוסף בניהול, הנהגה ומנהיגות, כאשר יוסף התלונן על אחיו (ביאור:בראשית לז ב), וחלומותיו (ביאור:בראשית לז ז)..
לא נראה שיעקב חשב יותר מדי על הסכנות בדרך. ייתכן שיעקב חשב שיוסף יקח איתו חיילים וגמלים, ולא היה צורך להסביר לו. אולם כאשר יוסף יצא לבדו, יעקב היה צריך לעצור אותו.
יוסף היה רועה צאן וסביר שהוא לא פחד להסתובב בהרי כנען ליד מחנה אביו. אולם יוסף רעה את הצאן ביחד עם בני הפילגשים (ביאור:בראשית לז ב), ולא היה לבדו. ישי שלח את דוד, שהיה בערך בגילו של יוסף, לרוץ לבדו לאחיו במערכה. אולם דוד היה מאומן בקלע, וכדבריו, הוא כבר הרג את הארי ואת הדוב (שמואל א יז לד). אין הוכחה בכתוב שיוסף היה לוחם ולא היה צריך חילים לשמירה עליו.
וַיֹּאמֶר לוֹ הִנֵּנִי
יעקב אמר "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם", ולא אמר את כל האמת. יעקב דאג שיוסף חושש מאחיו ואולי שונא אותם חזרה. יעקב מנסה לוודא האם יוסף מוכן ללכת ולהצטרף לאחיו בשדות.
יוסף שמח לצאת מהבית ולהיות עם אחיו ומיד הסכים לשמוע באומרו: "הִנֵּנִי". כבר זמן רב אביו לא נתן לו להיות עם אחיו, מאז שהלביש אותו בגדי כבוד, את כותנת הפסים.
יוסף ענה לאביו כשם שעונים לאלוהים או לאב מכובד. יוסף הביע ביטוי חזק של נאמנות ונכונות לעשות את רצונו של אביו.
יוסף בתמימות האמין לאביו בצורה עיורת. יוסף היה בטוח שאביו דואג לו ולא יסכן אותו בשום צורה. יוסף רצה להיות בחברת אחיו. לא בטוח שיוסף התמים, שסיפר את חלומותיו, הבין שהאחים שונאים אותו. בהמשך יוסף יאבד את תמימותו ויחשוד שאביו שלח אותו למוות בגלל חלומותיו, ולכן יוסף לא חזר לבקר את אביו ולא שלח שליח לבדוק כאשר הוא היה משנה למלך מצרים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לז יג"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.