רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לז

(א) וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב... – אַחַר שֶׁכָּתַב לְךָ יִשּׁוּבֵי עֵשָׂו וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים לְפָרֵשׁ הֵיאַךְ נִתְיַשְּׁבוּ, וְסֵדֶר מִלְחֲמוֹתֵיהֶם, אֵיךְ הוֹרִישׁוּ אֶת הַחוֹרִי (דברים ב,יב) – פֵּרַשׁ לְךָ יִשּׁוּבֵי יַעֲקֹב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה, כָּל גִּלְגּוּלֵי סִבָּתָם, לְפִי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נֹחַ, פְּלוֹנִי הוֹלִיד פְּלוֹנִי, וּכְשֶׁבָּא לְנֹחַ הֶאֱרִיךְ בּוֹ. וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם קִצֵּר בָּהֶם, וּמִשֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל אַבְרָהָם הֶאֱרִיךְ בּוֹ. מָשָׁל לַמַּרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל, אָדָם מְמַשְׁמֵּשׁ בַּחוֹל וְכוֹבְרוֹ בִּכְבָרָה עַד שֶׁמּוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית, וּמִשֶּׁמְּצָאָהּ הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת מִיָּדוֹ וְנוֹטֵל הַמַּרְגָּלִית.
[דָּבָר אַחֵר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – הַפִּשְׁתָּנִי הַזֶּה נִכְנְסוּ גְמַלָּיו טְעוּנִים פִּשְׁתָּן. הַפֶּחָמִי תָמַהּ: אָנָּה יִכָּנֵס כָּל הַפִּשְׁתָּן הַזֶּה? הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד מֵשִׁיב לוֹ: נִצּוֹץ אֶחָד יוֹצֵא מִמַּפּוּחַ שֶׁלְּךָ שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ. כָּךְ יַעֲקֹב רָאָה כָּל הָאַלּוּפִים הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה, תָּמַהּ וְאָמַר: מִי יָכוֹל לִכְבּוֹשׁ אֶת כֻּלָּן? מַה כְּתִיב לְמַטָּה (להלן פסוק ב): "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף"; וּכְתִיב (עובדיה א,יח): "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" – נִצּוֹץ יוֹצֵא מִיּוֹסֵף שֶׁמְּכַלֶּה וְשׂוֹרֵף אֶת כֻּלָּם (בראשית רבה פד,ה).]

(ב) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב – וְאֵלֶּה שֶׁל תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, אֵלֶּה יִשּׁוּבֵיהֶם וְגִלְגּוּלֵיהֶם עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב. סִבָּה רִאשׁוֹנָה: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה...", עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם. זֶהוּ אַחַר יִשּׁוּב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, לִהְיוֹת דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו.
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרֵשׁ: תָּלָה הַכָּתוּב תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב בְּיוֹסֵף מִפְּנֵי כַּמָּה דְבָרִים. אַחַת: שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֹא עָבַד אֵצֶל לָבָן אֶלָּא בְרָחֵל (בראשית רבה פד,ה). וְשֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁל יוֹסֵף דּוֹמֶה לוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב אֵרַע לְיוֹסֵף: זֶה נִשְׂטַם וְזֶה נִשְׂטַם, זֶה אָחִיו מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ וְזֶה אֶחָיו מְבַקְּשִׁים לְהָרְגוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פד,ו).
וְעוֹד נִדְרָשׁ בּוֹ: וַיֵּשֶׁב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף. צַדִּיקִים מְבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַיָּן לַצַּדִּיקִים מַה שֶּׁמְּתֻקָּן לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה?
וְהוּא נַעַר – שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת: מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה יָפֶה (בראשית רבה פד,ז).
אֶת בְּנֵי בִלְהָה – כְּלוֹמַר: וְרָגִיל אֵצֶל בְּנֵי בִלְהָה, לְפִי שֶׁהָיוּ אֶחָיו מְבַזִּין אוֹתָן וְהוּא מְקָרְבָן.
אֶת דִּבָּתָם רָעָה – כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְאֶחָיו בְנֵי לֵאָה, הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו: שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אֵבֶר מִן הַחַי, וּמְזַלְזְלִין בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת לִקְרוֹתָן עֲבָדִים, וַחֲשׁוּדִים עַל הָעֲרָיוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן לָקָה: עַל אֵבֶר מִן הַחַי –"וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים" בִּמְכִירָתוֹ וְלֹא אֲכָלוּהוּ חַי (להלן פסוק לא). וְעַל דִּבָּה שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם שֶׁקּוֹרִין לַאֲחֵיהֶם עֲבָדִים – "לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף" (תהלים קה,יז). וְעַל הָעֲרָיוֹת שֶׁסִּפֵּר עֲלֵיהֶם – "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו..." (להלן לט,ז).
דִּבָּתָם – כָּל לְשׁוֹן דִּבָּה פרלידי"ץ [parlediz = דיבה, רכילות^[1]] בְּלַעַ"ז: כָּל מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר בָּהֶם רָעָה, הָיָה מְסַפֵּר.
דִּבָּה – לְשׁוֹן "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים" (שיר השירים ז,י).

(ג) בֶּן זְקֻנִים – שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם "בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ" – כָּל מַה שֶּׁלָּמַד מִשֵּׁם וְעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהָיָה זִיו אִקּוּנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ (בראשית רבה פד,ח).
פַּסִּים – לְשׁוֹן "כְּלִי מִלַּת" (שבת י' ע"ב), כְּמוֹ "כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת" (אסתר א,ו), וּכְמוֹ "כְּתוֹנֶת פַּסִּים" דְּתָמָר וְאַמְנוֹן (שמ"ב יג,יח). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: עַל שֵׁם צָרוֹתָיו, שֶׁנִּמְכַּר לְפוֹטִיפַר וְלַסּוֹחֲרִים וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלַמִּדְיָנִים (בראשית רבה פד,ח).

(ד) וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם – מִתּוֹךְ גְּנוּתָם לָמַדְנוּ שִׁבְחָם, שֶׁלֹּא דִבְּרוּ אַחַת בַּפֶּה וְאַחַת בַּלֵּב (בראשית רבה פד,ט).
דַּבְּרוֹ – לְדַבֵּר עִמּוֹ (לפי התרגום "לְמַלָּלָא עִמֵּיהּ").

(ז) מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מְאַסְּרִין אֲסָרָן" – עֳמָרִין. וְכֵן (תהלים קכו,ו): "נוֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו". וְכָמוֹהוּ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (בבא מציעא כ"ב ע"ב): "וְהָאֲלֻמּוֹת נוֹטֵל וּמַכְרִיז".
קָמָה אֲלֻמָּתִי – נִזְקָפָה.
וְגַם נִצָּבָה – לַעֲמוֹד עַל עָמְדָהּ בִּזְקִיפָה (לפי התרגום "קַמַת אֲסָרְתִי וְאַף אִזְדְּקֵיפַת").

(ח) וְעַל דְּבָרָיו – עַל דִּבָּתָם רָעָה שֶׁהָיָה מֵבִיא לַאֲבִיהֶם.

(י) וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו – לְאַחַר שֶׁסִּפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, חָזַר וְסִפְּרוֹ לְאָבִיו בִּפְנֵיהֶם.
וַיִּגְעַר בּוֹ – לְפִי שֶׁהָיָה מַטִּיל שִׂנְאָה עָלָיו.
הֲבוֹא נָבוֹא – וַהֲלֹא אִמְּךָ כְבָר מֵתָה! וְהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִין לְבִלְהָה, שֶׁגִּדְלַתּוֹ כְּאִמּוֹ (בראשית רבה פד,יא). וְרַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכַּאן שֶׁאֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים (ברכות נ"ה ע"א). וְיַעֲקֹב נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִלֵּב בָּנָיו שֶׁלֹּא יְקַנְּאוּהוּ, לְכָךְ אָמַר לוֹ: "הֲבוֹא נָבוֹא..." – כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ, כַּךְ הַשְּׁאָר הוּא בָטֵל.

(יא) שָׁמַר אֶת הַדָּבָר – הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא. וְכֵן (ישעיהו כו,ב): "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים". וְכֵן (איוב יד,טז): "לֹא תִשְׁמֹר עַל חַטָּאתִי", לֹא תַמְתִּין.

(יב) לִרְעוֹת אֶת צֹאן – נָקוּד עַל "אֶת", שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָן (בראשית רבה פד,יג; וראו רש"י על יחזקאל לד,ב).

(יג) הִנֵּנִי – לְשׁוֹן עֲנָוָה וּזְרִיזוּת: נִזְדָּרֵז לְמִצְוַת אָבִיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּאֶחָיו שֶׁשּׂוֹנְאִין אוֹתוֹ (בראשית רבה פד,יג).

(יד) מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן – וַהֲלֹא חֶבְרוֹן בָּהָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג,כב): "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן"? אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמוּקָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים (לעיל טו,יג): "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית רבה פד,יג; סוטה י"א ע"א).
וַיָּבֹא שְׁכֶמָה – מָקוֹם מוּכָן לְפוּרְעָנוּת: שָׁם קִלְקְלוּ הַשְּׁבָטִים, שָׁם עִנּוּ אֶת דִּינָה, שָׁם נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"ב י,א): "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה" (סנהדרין ק"ב ע"א).

(טו) וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ – זֶה גַּבְרִיאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט,כא): "וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל".

(יז) נָסְעוּ מִזֶּה – הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחֲוָה.
נֵלְכָה דֹּתָיְנָה – לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָּתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ.

(יח) וַיִּתְנַכְּלוּ – נִתְמַלְּאוּ נְכָלִים וְעַרְמוּמִיּוּת.
אֹתוֹ – כְּמוֹ "אִתּוֹ", "עִמּוֹ", כְּלוֹמַר: אֵלָיו.

(כ) וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִקְרָא זֶה אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: הֵם אוֹמְרִים "נַהַרְגֵהוּ", וְהַכָּתוּב מְסַיֵּם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו" – נִרְאֶה דְּבַר מִי יָקוּם, אִם שֶׁלָּכֶם אוֹ שֶלִּי! וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם "וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו", שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁיַּהַרְגוּהוּ בָּטְלוּ חֲלוֹמוֹתָיו.

(כא) לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ – מַכַּת נֶפֶשׁ, זוֹ הִיא מִיתָה (לפי התרגום "לָא נִקְטְלִנֵּיהּ נְפַשׁ").

(כב) לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְעִידָה עַל רְאוּבֵן שֶׁלֹּא אָמַר זֹאת אֶלָּא לְהַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיָּבֹא הוּא וְיַעֲלֶנּוּ מִשָּׁם. אָמַר: אֲנִי בְכוֹר, וְגָדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן – לֹא יִתָּלֶה הַסִּרְחוֹן אֶלָּא בִּי (בראשית רבה פד,טו).

(כג) אֶת כֻּתָּנְתּוֹ – זֶה חָלוּק.
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים – הִיא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו (בראשית רבה פד,טז).

(כד) וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם – מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַבּוֹר רֵק", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מָיִם"? מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ (שבת כ"ב ע"א).

(כה) אֹרְחַת – כְּתַרְגּוּמוֹ: "שְׁיָרַת", עַל שֵׁם "הוֹלְכֵי אֹרַח".
וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים... – לָמָּה פִרְסֵם הַכָּתוּב אֶת מַשָּׂאָם? לְהוֹדִיעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים: שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל עַרְבִיִּים לָשֵׂאת אֶלָּא נֵפְטְ וְעִטְּרָן, שֶׁרֵיחָן רַע. וְלָזֶה נִזְדַּמְּנוּ בְשָׂמִים, שֶׁלֹּא יִזּוֹק מֵרֵיחַ רַע (בראשית רבה פד,יז).
נְכֹאת – כָּל כִּנּוּסֵי בְּשָׂמִים הַרְבֵּה קָרוּי נְכֹאת, וְכֵן (מל"ב כ,יג): "וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה", מִרְקַחַת בְּשָׂמָיו. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן שַׁעֲוָה ("שְׁעַף").
וּצְרִי – שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף (כריתות ו' ע"א), וְהוּא "נָטָף" הַנִּמְנֶה עִם סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת (שמות ל,לד).
וָלֹט – "לוֹטִיתָא" שְׁמוֹ בִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (שביעית ז,ו). וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ שֹׁרֶשׁ עֵשֶׂב, וּשְׁמוֹ "אשטרולוזיאה" בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (ח' ע"א).

(כו) מַה בֶּצַע – מַה מָּמוֹן, כְּתַרְגּוּמוֹ ("מָא מָמוֹן").
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ – וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ.

(כז) וַיִּשְׁמְעוּ – "וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ" (אונקלוס). וְכָל שְׁמִיעָה שֶׁהִיא קַבָּלַת דְּבָרִים, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו" (לעיל כח,ז), "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), מְתֻרְגָּם "נְקַבֵּל". וְכָל שֶׁהִיא שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, כְּגוֹן "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן" (לעיל ג,ח), "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת" (לעיל כז,ה), "וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (לעיל לה,כב), "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלֻנּוֹת" (שמות טז,יב) – כֻּלָּן מְתֻרְגָּם "וּשְׁמַעוּ", "שְׁמַעַת", "וּשְׁמַע", "שְׁמִיעַ קֳדָמַי".

(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים – זוֹ הִיא שַׁיָּרָה אַחֶרֶת, וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁנִּמְכַּר פְּעָמִים הַרְבֵּה.
וַיִּמְשְׁכוּ – בְנֵי יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים לַמִּדְיָנִים, וְהַמִּדְיָנִים לַמִּצְרִים.

(כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן – וּבִמְכִירָתוֹ לֹא הָיָה שָׁם, שֶׁהִגִּיעַ יוֹמוֹ לֵילֵךְ וּלְשַׁמֵּשׁ אֶת אָבִיו (בראשית רבה פד,טו). דָּבָר אַחֵר: עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, עַל שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו (בראשית רבה פד,יט).

(ל) אָנָה אֲנִי בָא – אָנָה אֶבְרַח מִצַּעֲרוֹ שֶׁל אַבָּא?

(לא) שְׂעִיר עִזִּים – דָּמוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל אָדָם (בראשית רבה פד,יט).
הַכֻּתֹּנֶת – זֶה שְׁמָהּ. וּכְשֶׁהִיא דְבוּקָה לְתֵיבָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן: "כְּתֹנֶת יוֹסֵף", "כְּתֹנֶת פַּסִים" (לעיל פסוק ג), "כְּתֹנֶת בַּד" (ויקרא טז,ד) – נָקוּד "כְּתֹנֶת".

(לג) וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי – הִיא זוֹ.
חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ – נִצְנְצָה בוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: סוֹפוֹ שֶׁתִּתְגָּרֶה בוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר (בראשית רבה פד,יט). וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? לְפִי שֶׁהֶחֱרִימוּ וְקִלְלוּ אֶת כָּל מִי שֶׁיְּגַלֶּה, וְשִׁתְּפוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם. אֲבָל יִצְחָק הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַי, אָמַר: הֵיאַךְ אֲגַלֶּה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת לוֹ (בראשית רבה פד,כא).

(לד) יָמִים רַבִּים – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק ב): "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה...", וּבֶן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַרְעֹה, וְשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָֹּבָע וּשְׁנָתַיִם הָרָעָב כְּשֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם – הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹּא קִיֵּם יַעֲקֹב כִּבּוּד אָב וָאֵם: עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן, וּשְׁתֵּי שָׁנִים בַדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית לָבָן, שָׁנָה וָחֵצִי בְּסֻכּוֹת, וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּבֵית אֵל (מגילה י"ז ע"א). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְלָבָן (לעיל לא,מא): "זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ" – לִי הֵן, עָלַי הֵן, וְסוֹפִי לִלְקוֹת כְּנֶגְדָּן.

(לה) וְכָל בְּנֹתָיו – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲחָיוֹת תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּנַעֲנִיּוֹת הָיוּ, אֶלָּא מַהוּ "וְכָל בְּנוֹתָיו"? כַּלּוֹתָיו, שֶׁאֵין אָדָם נִמְנָע מִלִּקְרוֹא לַחֲתָנוֹ "בְּנוֹ" וּלְכַלָּתוֹ "בִּתּוֹ" (בראשית רבה פד,כא).
וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם – אֵין אָדָם מְקַבֵּל תַּנְחוּמִין עַל הַחַי וְסָבוּר שֶׁמֵּת, שֶׁעַל הַמֵּת נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁיִּשְׁתַּכַּח מִן הַלֵּב, וְלֹא עַל הֶחָי (בראשית רבה פד,כא; פסחים נ"ד ע"ב).
אֵרֵד אֶל בְּנִי – כְּמוֹ "עַל בְּנִי" (לפי התרגום "לְוָת בְּרִי"). וְהַרְבֵּה "אֶל" מְשַׁמְּשִׁין בִּלְשׁוֹן "עַל": "אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים" (שמ"ב כא,א), "אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ" (שמ"א ד,כא).
אָבֵל שְׁאֹלָה – כִּפְשׁוּטוֹ לְשׁוֹן קֶבֶר הוּא: בְּאֶבְלִי אֶקָּבֵר וְלֹא אֶתְנַחֵם כָּל יָמָי. וּמִדְרָשׁוֹ: גֵּיהִנֹּם, סִימָן זֶה הָיָה מָסוּר בְּיָדִי מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם לֹא יָמוּת אֶחָד מִבָּנַי בְּחַיַּי – מֻבְטָח אֲנִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה גֵּיהִנֹּם.
וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו – יִצְחָק, בּוֹכֶה הָיָה מִפְּנֵי צָרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. אֲבָל לֹא הָיָה מִתְאַבֵּל, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חָי (בראשית רבה פד,כא).

(לו) הַטַּבָּחִים – שׁוֹחֲטֵי בַּהֲמוֹת הַמֶּלֶךְ.

הערות

1. מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.