בראשית רבה פד טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


טז.    [ עריכה ]
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" ר' אלעזר אמר בקילוס היה בא.

"וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף" זה הפינס גלימה.
"אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" זה חלוק.
"אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים" זה הפרגוד.
"אֲשֶׁר עָלָיו" זו פמלניא מכנסיים שלו.

"וַיִּקָּחֻהוּ" וַיִּקָּחֵהוּ כתיב מי היה זה שמעון ואימתי פרע לו להלן (בראשית מב, כד): "ויקח מאתם את שמעון".

"וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
שני בורות היו אחד מלא צרורות ואחד מלא שרפים ועקרבים.
א"ר אחא בור רק נתרוקן בורו של יעקב אין בו מים אין בו דברי תורה שנמשלו למים היך מה דאת אמר (ישעיה נה, א): "הוי כל צמא לכו למים" כתיב (דברים כד, ז): "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו ואתם מוכרים את אחיכם":