בראשית רבה פד יז

יז. [ עריכה ]
"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם" א"ר אחוה בר זעירא עבירתן של שבטים זכורה היא לעולם תקוה היא לעולם "וישבו לאכול לחם" מאכיל לחם לכל באי העולם.

"וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ [וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט]" א"ר אבא בר כהנא והלא אין דרכן של ישמעאלים להיות טעונים אלא עורות ועטרן אלא ראה מה זימן הקב"ה לאותו צדיק באותה שעה שקים מלאים בשמים כדי שתהא הרוח מנשבת בהם מפני ריחן של ערביים.
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו וְגוֹ'" אר"י בר אילאי בשבח יהודה הכתוב מדבר בג' מקומות דבר יהודה בפני אחיו ועשו אותו מלך עליהם ויאמר יהודה אל אחיו (בראשית מד, יד): "ויבא יהודה ואחיו" (שם, יח) "ויגש אליו יהודה".

"לְכוּ וְנִמְכְּרוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל אף זה לכו ונמכרו לישמעאלים "וישמעו אחיו":