קטגוריה:בראשית לז כו
נוסח המקרא
ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ.
וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑יו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽוֹ׃
וַ/יֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־אֶחָ֑י/ו מַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־אָחִ֔י/נוּ וְ/כִסִּ֖ינוּ אֶת־דָּמֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְהוּדָה לַאֲחוֹהִי מָא מָמוֹן נִתְהֲנֵי לַנָא אֲרֵי נִקְטוֹל יָת אֲחוּנָא וּנְכַסֵּי עַל דְּמֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְהוּדָה לַאֲחוֹהִי מַה הַנְיַית מָמוֹן יְהִי לָן אֲרוּם נִקְטוֹל יַת אֲחוּנָא וּנְכַסֵי עַל דְמֵיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ – וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ומה שאמרו לכו ונהרגהו. נראה לפרש שחשבוהו להולך רכיל וכל הולך רכיל גורם ש"ד כמ"ש (יחזקאל כב.ט) אנשי רכיל היו בך למען שפך דם, ועוד אמרו רז"ל (דב"ר ה.י) לשון הרע תלתא קטיל כו', על כן נאמר ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו, לפי שהבא להרגך השכם להרגו ז"ש ובטרם יקרב הוא אליהם להרגם התנכלו להמיתו קודם ובטרם יקרב הוא אליהם, זה"ש ועתה לכו ונהרגהו, מהו ועתה אלא עתה תיכף ומיד בטרם יקרב הוא אלינו וזה פירוש יקר. ולמעלה בארנו פסוק זה בדרך אחר בפסוק ויבא יוסף את דבתם. וישמע ראובן ויצילהו מידם לפי שהיה מתירא פן יתלו כל הסרחון בו כדי שתשוב אליו הבכורה שניטלה ממנו ונתנה ליוסף.
ויאמר יהודה מה בצע, של ממון יהיה לנו כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו. בשלמא אם היה לנו רשות לפרסם הדבר היה כאן בצע ממון, כי מאחר שנלקחה הבכורה מן ראובן א"כ ראובן הבכור נסתלק, ויוסף מת, א"כ יחזור חלק של הבכור לכל האחים בשוה, אבל עכשיו שמחמת צערו של אבא אין לנו רשות לפרסם הדבר וכל הימים יהיה בספק שמא יוסף חי ונאבד, או לארץ רחוקה נמכר, א"כ אפילו אחרי מות אביהם יהיה חלקו מונח בב"ד, עד שיודע מה היה לו, ועלינו להביא ראיה שנהרג מפני שכבר אמרנו בפני אבינו שלא נהרג, וא"כ אין כאן בצע ממון. לכו ונמכרנו לישמעאלים ואז יהיה לנו בצע ממון כי שם יהיה עבד עולם, וא"כ מה שקנה עבד קנה רבו ובודאי אבינו יעבור נחלתו מכל וכל, כי מה הנאה יהיה לו אם ינחילנו ויבא רבו ויקח כל אשר לו.
ובענין המכירה לישמעאלים ולמדינים, נראה שכך פירושו. כי האחים לא רצו למוכרו כ"א לישמעאלים לבד, כי אמרו שישמעאל הוא אחי יצחק ומצד הקורבה ירחם עליו, ואולי שעל ישמעאל אמרו כי אחינו בשרנו הוא מלשון כי אנשים אחים אנחנו, אך שישמעאלים אלו לא רצו לקנותו כי לא היו סוחרים, וכל זמן שלא היה להם סוחר שיחזור ויקנה מהם תכף מיד ליד לא רצו לקנותו, וכאשר אח"כ עברו אנשים מדינים סוחרים אז ראו הישמעאלים כי יש להם סוחרים שיחזרו ויקנו מהם אז נתרצו לקנות, זה"ש וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים, וממילא שמעינן שהישמעאלים מכרוהו למדינים בלא רצון האחים, או בלא ידיעתם, והמדינים חזרו ומכרוהו לפוטיפר כו', וכאשר שב ראובן אל הבור והילד איננו אמר ואני אנה אני בא, כי אם מחמת חלק הבכורה הרגתם את יוסף, א"כ שמא גם לי תעשו כן שלא תחזור לי הבכורה, ואני אנה אני בא כי אנה מפניכם אברח, ויכול להיות שמחמת יראה זו רצה ראובן להצילו מעיקרא.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כו.
ראו: תהליך מכירת יוסף
ראו: שפיטת מכשפים
מַה בֶּצַע
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו
עד כה לא שמענו על יהודה, הבן הרביעי של לאה. הוא לא הבכור, הוא לא השתתף עם שמעון ולוי בכיבוש שכם והענשתם. אולם כאן הוא פותח את הפה, ובשיתוף פעולה, בהבנת החוק כפי שראובן הציג, בהבנת אחיו הוא לוקח את המנהיגות. מכאן והלאה האחים מכבדים את יהודה כנציג האחים לפני אביו ולפני השליט המצרי, וכל עם ישראל – יהפך ליהודיים. אפילו מרדכי, איש בנימין, הכריז "אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי" (אסתר ג ד), וכל עשרת השבטים הצטרפו לשבט יהודה, והתיהדו, ככתוב: "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" (אסתר ח יז).
האחים זרקו את יוסף לבור לפי חוק חמורבי מספר 2, הקובע שכאשר אדם מאשים איש שהוא קוסם, המואשם קופץ למים (בור). אם המואשם מת אז היה מגיע לו למות. החוק גם קובע: שאם המואשם יצא בחיים, אז ממיתים את המאשים, והמואשם מקבל את רכוש המאשים. ראובן הפעיל את החוק בנסיון להציל את יוסף מאחיו. המשפט הושלם ברגע שיוסף הושלך לבור ולא נפצע בנפילתו.
יהודה ידע שאלוהים יודע ומתערב, כפי שאלוהים אמר לקין שרצח את אחיו: "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י). יהודה לא רצה להסתכן שיוסף ימות או שיוסף יספר ליעקב מה האחים עשו לו. לכן יהודה הציע תוכנית שתציל גם את יוסף וגם את אחיו מהאסון הזה, ותסלק את יוסף שלא יחזור הביתה.
מַה בֶּצַע
האחים שנאו את יוסף כי הם חשבו שיעקב יתן לו את כל הרכוש ואת ברכת אדוני.
המילה "בֶּצַע" פונה לכסף כפי שרש"י מציין. כלומר האחים פחדו להיות עניים. הם פחדו שהם ירעבו ללחם. חלום האלומות היכה אותם בהלם שהם ירעבו ויצטרכו להתחנן לפני יוסף.
וכך יהודה פונה לאחים ומסביר: אם ברצוננו שיוסף לא יקבל את כל הרכוש לבדו, אין צורך להרוג אותו, מספיק שנסלק אותו מאביו. מספיק שיעקב יחשוב שהוא מת.
כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ
יהודה מזהיר את האחים:
- להרוג זה קל. מכה אחת ונגמר.
- לכסות את הרצח, במובן הנפשי, ולהסתיר את הפשע זה קשה, כמו שנאמר "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד י).
כל חייהם האחים יסבלו שהם הרגו אותו והסתירו מאביהם. כל ערב שבת הם יאכלו יחד, יראו את כסאו הריק של יוסף, יראו את אביהם מתאבל, וישתקו!
אחרי דברים כאלה האחים לבטח הורידו ראש, נכנעו והסכימו.
וַיֹּאמֶר יְהוּדָה - מה קרה לראובן הבכור?
ראובן לא היה נוכח ולא השתתף בהחלטה. האחים לא חשבו שצריך להתיעץ איתו לפני שמבטלים את החלטתו של ראובן. ראובן לא היה שותף למכירת יוסף, ולכן הוא הופתע למצוא שהבור היה ריק. אם ראובן היה שומר על האחים, או שומר על יוסף הוא לא היה מגיע למצב שהוא מנוטרל וחסר השפעה.
בהעדרו של ראובן יהודה עשה את עצמו למנהיג ואחיו קיבלו את מרותו. יהודה חשב שיש תחרות בין ראובן ויוסף על הבכורה וברכת יעקב, והאמין שראובן באמת מתכוון לתת ליוסף למות בבור. יהודה היה יכול לחכות, אבל כאשר יהודה מצא שיירה ישמעאלית המובילה בסמים, תמרוקים ודברי מתיקה למצרים הוא החליט שכך הוא יציל את יוסף ממוות. אפשרי שהשירה הזו היתה הזדמנות מיוחדת, ויהודה לא חשב שזה יקרה עוד פעם בזמן הקרוב. כך יהודה שרת את אדוני וגרם להמשך הסיפור.
לולא יהודה היה מציע את הצעתו, ראובן היה מציל את יוסף, מסביר ליוסף שהאחים עשו צחוק או לימדו אותו לקח, והכל היה נגמר.
בהמשך ייתכן שהאחים, בליבם, האשימו את יהודה שבגללו יוסף הפך לעבד, ויעקב סבל קשות. אפשרי שזאת הסיבה שיהודה עזב את אחיו ועבר לגור עם חירה, ככתוב: "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" (ביאור:בראשית לח א). לכן בהמשך יהודה נדחף בראש אחיו ומתחיב ליעקב להחזיר את בנימין (ביאור:בראשית מג ח), ומתנדב להיות עבד במקום בנימין (ביאור:בראשית מד לג).
רק אלוהים היה יכול לחשוב ולתכנן מבצע כזה
- יוסף הכין את הקרקע להגירה למצרים, כדבריו: "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ביאור:בראשית מה ה).
- יעקב לא הדיח את האחים מברכתו, ולא פיצל את העם.
- האחים התאחדו והתגבשו להיות ביחד ולשמור את סודם.
- העבדות במצרים תגיע, משה יוציא אותם לחרות, אלוהים יתן להם את התורה, הם יהפכו לעם מלוכד, מאוחד, חזק ותקיף.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לז כו"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.