לדלג לתוכן

קטגוריה:אסתר ג ד

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף אסתר ג ד)
<< | ספר אסתר • פרק ג' • פסוק ד' | >>

מהדורת הכתיב:

ויהי באמרם כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי.

המהדורה המנוקדת:

וַיְהִי באמרם כְּאׇמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מׇרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי.

המהדורה המוטעמת:

וַיְהִ֗י באמרם כְּאׇמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מׇרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיְהִ֗י וַ - ו' החיבור
יְהִ֗י - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqw3ms באמרם ב - מילת יחס
אמר - פועל, קל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: b/559
מורפ': HR/Vqc/Sp3mp כְּאָמְרָ֤ם כְּ - מילת יחס
אָמְרָ֤ - פועל, קל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: k/559
מורפ': HR/Vqc/Sp3mp אֵלָיו֙ אֵלָי - מילת יחס
ו֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms י֣וֹם י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa וָי֔וֹם וָ - ו' החיבור
י֔וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/3117
מורפ': HC/Ncmsa וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn שָׁמַ֖ע שָׁמַ֖ע - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqp3ms אֲלֵיהֶ֑ם אֲלֵי - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3mp וַיַּגִּ֣ידוּ וַ - ו' החיבור
יַּגִּ֣ידוּ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5046
מורפ': HC/Vhw3mp לְהָמָ֗ן לְ - מילת יחס
הָמָ֗ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/2001
מורפ': HR/Np לִרְאוֹת֙ לִ - מילת יחס
רְאוֹת֙ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/7200
מורפ': HR/Vqc הֲיַֽעַמְדוּ֙ הֲ - מילית, ה' השאלה
יַֽעַמְדוּ֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: i/5975
מורפ': HTi/Vqi3mp דִּבְרֵ֣י דִּבְרֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpc מָרְדֳּכַ֔י מָרְדֳּכַ֔י - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4782
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־הִגִּ֥יד הִגִּ֥יד - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5046
מורפ': HVhp3ms לָהֶ֖ם לָ - מילת יחס
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3mp אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־ה֥וּא ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms יְהוּדִֽי יְהוּדִֽי - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3064
מורפ': HNgmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיְהִ֗י רביעי (משנה, דרגא 3)

(באמרם) כְּאָמְרָ֤ם מהפך (משרת, דרגא 5) אֵלָיו֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

י֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) וָי֔וֹם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁמַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲלֵיהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיַּגִּ֣ידוּ מונח (משרת, דרגא 5) לְהָמָ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)

לִרְאוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הֲיַֽעַמְדוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

דִּבְרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מָרְדֳּכַ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־הִגִּ֥יד מרכא (משרת, דרגא 5) לָהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁר־ה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוּדִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיְהִי (באמרם) כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, וַיַּגִּידוּ לְהָמָן שישים לב שמרדכי לא משתחווה לו לִרְאוֹת כדי לראות הֲיַעַמְדוּ היחזיקו מעמד דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי, כִּי הִגִּיד לָהֶם כי הוא אמר להם (ומסתבר שהם שנאו יהודים) שהסיבה שהוא לא משתחווה היא כי אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג אסתר · ג · ד · >>

מקרא

כתיב:
ויהי באמרם כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי.

מנוקד:
וַיְהִי באמרם כְּאׇמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מׇרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי.

עם טעמים:
וַיְהִ֗י באמרם כְּאׇמְרָ֤ם אֵלָיו֙ י֣וֹם וָי֔וֹם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵיהֶ֑ם וַיַּגִּ֣ידוּ לְהָמָ֗ן לִרְאוֹת֙ הֲיַֽעַמְדוּ֙ דִּבְרֵ֣י מׇרְדֳּכַ֔י כִּֽי־הִגִּ֥יד לָהֶ֖ם אֲשֶׁר־ה֥וּא יְהוּדִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

והוה במללותהון לותיה יומא ויומא ולא קבל מנהון וחויאו להמן למחזי היתקימון פתגמי מרדכי כל קביל פתגמי דהמן ארום חוי להון די להמן לא הוה סגיד על דהוה עבדיה דאזדבן ליה בטולמת לחם ולאנדרטא די הקים בהדיה לא הוה גחין על דהוה יהודי ויהודאי לא פלחין ולא גחנין ליה:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

והוה כד אמרין ליה יומא ויומא ולא קביל מנהון ותניאו להמן דנחזון אין קיימין מילוי דמרדכי מטול דאמר להון דהוא יהודאה.

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"היעמדו דברי מרדכי" - האומר שלא ישתחוה עולמית, כי הוא יהודי והוזהר על ע"א

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדְּכַי – הָאוֹמֵר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עוֹלָמִית, כִּי הוּא יְהוּדִי, וְהוּזְהַר עַל עֲבוֹדַת אֱלִילִים (אסתר רבה ז,ח).

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

השאלות:
מה שאמר היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי, אין לו מובן, הלא בזה לא היו מסופקים שהוא יהודי, והיה צריך לומר היעמדו דברי מרדכי שהגיד להם שלא ישתחוה :
ויהי, העבדים לא משנאה הלשינוהו להמן, רק מאשר הטיל עליהם לשמור מצות המלך ולמחות בעוברי רצונו, וע"כ לא הלשינוהו עד שהתרו בו תחלה, שעל זה אמר ויהי כאמרם אליו. זאת שנית שהתמידו בהתראה יום יום ולא שמע אליהם, אז הגידו להמן, לראות היעמדו, ר"ל שמרדכי הגיד להם שלכן אינו משתחוה להמן בעבור שהוא יהודי ואינו יכול להשתחוות לו מצד דתו. אולם תרוצו זה צודק שלא ישתחוה לו בעת שהמן הולך מרחוק ואינו רואה, שאז אינו משתחוה רק מצד שעשה עצמו אלוה, אבל אם משתחוה לו בעת שהמן רואה אותו, שאז אין זה לשם אלהות רק מצד שררותו, כי לכל שר וגדול הדרך להשתחוות בפניו, ואם גם בעת שהמן יראה לא ישתחוה לו, יוודע כי לא מחמת יהדותו ודתו עושה זאת, רק מצד שמורד במלכות, וזהו שאמר שהגידו להמן לראות, היינו שהמן יראה על מרדכי, ובזה ידעו אם יעמדו דברי מרדכי ותרוצו אשר הגיד להם שלכן אינו משתחוה בעבור שהוא יהודי, שאם בעת יראה המן וילך בקרוב אליו, ישתחוה לו, אז יעמדו דבריו על כור המבחן, וידעו כי מחמת דתו נמנע להשתחוות שלא בפניו, ואין עליו עון אשר חטא, אבל אם גם בעת יראה המן לא ישתחוה, שאז דבריו ותרוצו מה שהוא יהודי לא יעמודו, כי הגם שהוא יהודי לא תמנעהו דתו מהשתחוות לשר וגדול בפניו, אז ידעו כי מורד במלכות הנהו :

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ד) "ויהי כאמרם אליו יום ויום וכו'". הנה דרך אויבי היהודים, בעבור איש ישראל מצות המלך, להלשינו למלכות לחייב את ראשו למלך, כענין גוברין כשדאין די אכלו קורציהן די יהודאי (דניאל ג ח), וגם לא יאריכו להם יום אחר יום, אך אלה האריכו יום ויום שהיו אומרים אליו מדוע וכו', וגם אחר כך ויגידו להמן, ולא למלך אחשורוש. והנה היה מקום לייחס הדבר אל אהבתם אותו, ואמר כי לא כן הוא, כי אם באומרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם וגם ויגידו להמן כלומר ולא למלך לא להיותם מתנהגים בחסידות היה הדבר, רק לראות היעמדו דברי מרדכי. והוא, כי לבשו קנאה בראותם שהם היו כורעים ומשתחוים והוא לא יכרע ולא ישתחוה שיראה מגדיל עצמו עליהם, ואמרו אם נאמר למלך הנה יהרגנו ומה בצע כי יצא בטפשותו, אך כל ישעם וכל חפץ היה יכנע וישתחוה ולא ינצח אותם, גם כי המלך יהרגנו על מה שעבר, על כן סירבו והפצירו יום ויום, ואחר כך הגידו להמן ולא למלך, לראות היעמדו דברי מרדכי, כי באומרם אליו יום ויום אפשר יטה אוזן ויכנע ויעשה כמעשיהם וישפיל גאותו כהם, וגם בהגיד את המן כי ישוב לעבור לפניו בזעם אפו ורבה המשטמה, ואולי יחת מפניו ויסגוד מיראה פן יגיד למלך, באופן שלא יעמדו דבריו כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהוא מעם בזוי ושסוי עבדים משלו בם, והמה שרים גדולים, והוא יורה בדבריו כי באשר הוא יהודי חשוב מהם, על כן התנכלו לעשות שלא יעבור מלכרוע והשתחוות:

  או יאמר כי הגיד להם וכו' והוא בשום לב כי הלא לא נעלם היה היותו יהודי, ולא היה ראוי יאמר כי אם כי הגיד להם כי על אשר הוא יהודי, כלומר שעל כן לא ישתחוה לו, אך אומרו אשר הוא יהודי נראה שמחדש להם היותו יהודי. אך הוא כמאמרם ז"ל (אסתר רבה ז ח) כי אמרו לו והלא אבותיך יהודים כמוך השתחוו, והשיב שלא היה הוא בן האבות ההם, כי היה מבנימין אשר לא השתחוה לעשו, וזה הגדיל חמתם לומר האם יתכן לומר שהוא יהודי לבדו ולא זולתו משאר היהודים, וזהו אשר הוא יהודי כלומר הוא ולא אחר:   או יאמר בשום לב אל אומרו היעמדו כי אין עמידה צודקת בדברים. אך הוא כי אמרו אם נאמר למלך שעבר מצותו אולי יענשהו בהורידו מגדולתו שהוא יושב בשער המלך ולא ימיתנו, על כן ויגידו להמן שלא ימיש מלהמיתו או בידו או על ידי המלך, והטעם הוא לראות היעמדו לו להצילו הדברים שאמר להם אשר הוא יהודי, אם אומר אשר הוא יהודי ומערה למות נפשו על כך, אם יעמוד לו הזכות ההוא:   או יאמר כי הגיד וכו' כי אמרו אם נגיד למלך לא יהרגנו רק על שעבר מצותו ולא על כבוד המן, על כן ויגידו להמן לראות היעמדו כו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי ומחשב לעון השתחוואת יהודי להמן, וכדי בזיון וקצף וקיא קלון על כבודו, באופן תעלה חמתו באפו והוא ימיתנו על דבר כבוד שמו:


<< · מ"ג אסתר · ג · ד · >>



פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:אסתר_ג_ד&oldid=328709"