קטגוריה:דברים כז טו
ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן.
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כׇל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.
אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תּוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כׇל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃
אָר֣וּר אָר֣וּר - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 779
מורפ': HVqsmsa הָאִ֡ישׁ הָ - מילית, ה' הידיעה
אִ֡ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/376
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יַעֲשֶׂה֩ יַעֲשֶׂה֩ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi3ms פֶ֨סֶל פֶ֨סֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6459
מורפ': HNcmsa וּמַסֵּכָ֜ה וּ - ו' החיבור
מַסֵּכָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/4541 a
מורפ': HC/Ncfsa תּוֹעֲבַ֣ת תּוֹעֲבַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8441
מורפ': HNcfsc יְהוָ֗ה יְהוָ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp מַעֲשֵׂ֛ה מַעֲשֵׂ֛ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4639
מורפ': HNcmsc יְדֵ֥י יְדֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbdc חָרָ֖שׁ חָרָ֖שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2796
מורפ': HNcmsa וְשָׂ֣ם וְ - ו' החיבור
שָׂ֣ם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7760 a
מורפ': HC/Vqq3ms בַּסָּ֑תֶר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
סָּ֑תֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5643 a
מורפ': HRd/Ncmsa וְעָנ֧וּ וְ - ו' החיבור
עָנ֧וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/6030 b
מורפ': HC/Vqq3cp כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעָ֛ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֛ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa וְאָמְר֖וּ וְ - ו' החיבור
אָמְר֖וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq3cp אָמֵֽן אָמֵֽן - תואר הפועל
צורת יסוד: 543
מורפ': HD׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אָר֣וּר מונח (משרת, דרגא 5) הָאִ֡ישׁ פזר (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יַעֲשֶׂה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) פֶ֨סֶל קדמא (משרת, דרגא 5) וּמַסֵּכָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
תּוֹעֲבַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
מַעֲשֵׂ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)
יְדֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) חָרָ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
וְשָׂ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) בַּסָּ֑תֶר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְעָנ֧וּ דרגא (משרת, דרגא 5) כָל־הָעָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
וְאָמְר֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אָמֵֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ, וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ: "אָמֵן".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לִיט גּוּבְרָא דְּיַעֲבֵיד צֵילַם וּמַתְּכָא מְרַחַק קֳדָם יְיָ עוֹבָד יְדֵי אוּמָּנָא וִישַׁוֵּי בְּסִתְרָא וְיָתִיבוּן כָּל עַמָּא וְיֵימְרוּן אָמֵן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שִׁיתָּא שִׁבְטִין קָמוּ עַל טַוְורָא דִגְרִיזִים וְשִׁיתָּא עַל טַוְורָא דְעֵיבָל וַאֲרוֹנָא וְכַהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי בִּמְצִיעָא מְבָרְכַיָא הֲווֹן הָפְכִין אַפֵּיהוֹן כֻּלוֹ קֳבֵיל טַוְורָא דִגְרִיזִים וְאָמְרִין בְּרִיךְ יֶהֱוֵי גַבְרָא דְלָא יֶעֱבַד צְלַם וְצוּרָה וְכָל דְמוּ מַה דִמְרַחֵק קֳדָם יְיָ עוֹבַד יְדֵי אוּמַן וְלָא יְשַׁוֵי בְטוּמְרָא מְלַטְטַיָא הֲווֹן הָפְכִין אַפֵּיהוֹן כֻּלוֹ קֳבֵיל טַוְורָא דְעֵיבָל וְאָמְרִין לִיט יֶהֱוֵי גַבְרָא דְיַעֲבֵיד צְלַם וְצוּרָה וְכָל דְמוּ מַה דִמְרַחֵק קֳדָם יְיָ עוֹבַד יְדֵי אוּמַן וְשַׁוֵי בְטוּמְרָא הֲווֹן עַנְיַין כּוּלְהוֹן כַּחֲדָא וְאָמְרִין אָמֵן: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲשִׁיתָא שִׁבְטִין יְקוּמוּן לְהוֹן עַל טוֹרָא דִגְרִיזִים וְאַשִׁיתָא שִׁבְטִין יְקוּמוּן עַל טוּרָא דְעֵיבָל וַאֲרוֹנָא וְכַהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי יְהִיבִין בִּמְצִיעָא וְכָל יִשְרָאֵל מִן כָּא וּמִן כָּא הָפְכִין אַפֵּיהוֹן לְקֳבֵיל טוּרָא דִגְרִיזִים וּפָתְחוּ הוּמְהוֹם (י"ג פּוּמְהוֹם) בִּבְרָכָה בְּרִיךְ יֶהֱוֵי גַבְרָא דְלָא עֲבַד צְלָם וְצוּרָה וְכָל דְמוּ מַה דְסָנֵי וּמְרַחֵק קֳדָם יְיָ עוֹבַד יְדֵי בַּר נְשָׁא וּדְלָא יְשַׁוֵי בְּטוּמְרַיָא וּמְלַטְטַיָא הֲווֹן הָפְכִין אַפֵּיהוֹן לְקֳבֵל טוּרָא דְעֵיבָל וַאֲמַר לִיט יֶהֱוֵי גַבְרָא דִי יַעֲבֵד צְלָם וְצוּרָה וְכָל דְמוּ מַה דְסָנֵי וּמְרַחֵק קֳדָם יְיָ עוֹבַד יְדֵי בַּר נַשׁ וְדִי יְשַׁוֵי בְּטוּמְרָא וַהֲוַון כָּל עַמָא עַנְיַין אִלֵין וְאִילֵין וְאָמְרִין אָמֵן: |
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ושם בסתר. עד שיעשה לה דברים שבסתר, מכאן אמרו רז"ל עבודה זרה של ישראל אינה אסורה אלא משתעבד ושל נכרי אסורה מיד, שנאמר (דברים ז) פסילי אלהיהם, משעה שפסלו נעשה אלוה ואע"פ שעדיין לא עבדו. וי"א עברות אלו הזכיר בתחלתן ענין עבודה זרה, לפי ששקולה כנגד כל התורה כלה. ואחריו מקלה אביו ואמו, לפי ששלשתן שותפין ביצירה, ולכך הזהיר בכבוד שלשתן. ומה שיחד הכתוב י"א עברות הללו לפי שהן המחייבות עונש גלות, ולכך פרט אותן להן עכשיו בכניסתן לארץ.
וע"ד הפשט הזכיר בכאן י"א עברות בעבור שיוכל האדם לעשותן בסתר, והחל מן העיקר שהוא בינו ובין בוראו, ואחר כך בינו ובין אבותיו כי מי יודע אם יקלה אותם, וכן מסיג גבול דבר נסתר, וכן משגה עור כי לא יוכל לפרסם מי הטעהו, וכן מטה משפט גר יתום ואלמנה שאין להם עוזר, והנה זה נסתר, כי אם יטה משפט אחרים יערערו עליו ויפרסמוהו, ובשוכב עם אשת אב ואחותו וחותנתו, אינו נחשד להיות עמם, ולכך הוא דבר נסתר ואיננו כן שאר העברות, ושוכב עם בהמה כי אין לה פה שתצעק כמו הזכור, על כן לא הזכירו, וכן לוקח שחד בין הדיין ובין העד להעיד שקר, כן פירש החכם רבי אברהם ז"ל.
וע"ד המדרש י"א עברות הללו כנגד י"א דברים שאמר דוד ע"ה במזמור (תהלים טו) מי יגור באהלך, שכל הדר בחוצה לארץ יתחייב לעשותן, והנה הם הפך י"א עברות הללו. הולך תמים כענין שנאמר (דברים יח) תמים תהיה עם ה' אלהיך וגו'. ופועל צדק, שלא יגזול ושלא יקח כלום משל חברו, וכמו שאמרו רז"ל צדק משלך ותן לו, וזה הפך מסיג גבול, ודובר אמת בלבבו, שיהא פיו ולבו שוין, הפך משגה עור. לא רגל על לשונו הפך מכה רעהו בסתר שהוא הולך רכיל. לא עשה לרעהו רעה, הפך מטה משפט. וחרפה לא נשא על קרובו, כלומר שלא יעשה עמו דבר שישא עליו חטא, הפך גלוי עריות. נבזה בעיניו נמאס, הפך מקלה, כי סבת המקלה היותו חכם ונכבד בעיניו והנקל והנבזה בעיניו יכבד יראי ה', כספו לא נתן בנשך שאינו חומד ממון אחרים. ושחד על נקי, הפך שפיכות דמים. עושה אלה לא ימוט לעולם.
וענו כל העם. הזכיר כן בעבודה זרה, ובכל השאר הזכיר ואמר כל העם, ממה שאמרו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, ולכך וענו כל העם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכמ"ש לא יהיה בך אל זר על הגאוה. וז"ש תועבת ה' כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב מעשה ידי חרש שמאמן את עצמו בכל דרכיו ובמלבושיו רק שיתקבל בעיני הבריות. ושם בסתר שמסתיר גאותו ועושה א"ע כעניו, ונצטוו עליהם ב"נ והאבות נזהרו ביותר כידוע שאברהם בער ע"ז ורבקה אמרה קצתי בחיי וביצחק נאמר ותכהין עיניו מראות מפני שהיו נשי עשיו מקטרות לע"ז ויעקב אמר הסירו את אלהי הנכר:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כז טו"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.