רשב"ם על דברים כז

<< · רשב"ם על דברים · כז · >>

(ח). וכתבת על האבנים את כל דברי וגו': שכשנשבעו עתה בהר גריזים והר עיבל היתה התורה לפניהם כתובה ונשבעו שיקיימוה:

(יב). אלה יעמדו לברך וגו': לפי הפשט דומה שאילו עונין אמן אבל הלוים הופכין פניהם בשעת ברכה להר גריזים וכשמקללים פונים להר עיבל:

(טו). ושם בסתר: כל הארורים שנים עשר כנגד שנים עשר שבטים וכולם עבירות שרגילים להיות בסתר הם כמו שאפרש בכולם חוץ משנים שרגילים להיות פעמים בגלוי ופעמים בסתר, והן ע"ז ומכה רעהו, ולכך פירש בשניהם בסתר שעל עבירות שבגלוי לא באו לקלל, כי בית דין יענשוהו על הגלויות כמו שכתב בסוף כל הקללות הנסתרות לה' אלקינו הוא יקח נקמה מן הנסתרות שהרי נתקללו בשם הקב"ה, אבל הנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת, מלקות סקילה שריפה הרג וחנק, הלא תראה אין כתוב כאן ארור שוכב עם אשת רעהו כי מה לו ליכנס בבית אחרים ואל יליזו עליו, מקלה אביו במקום בית גידולו, אין אחרים רגילין שם, וכן משיג גבול בגנבה הוא עושה, שאם יראה ימחה בידו וכן משגה עור ומטה משפט כל אילו דברי סתר, שכב עם אשת אביו זהו במקום שהוא גדל שם ואין רואה, עם כל בהמה אין זה כי אם בסתר, וכן אחותו חתנתו האם רגילה בבית בתה:

(כו). ארור אשר לא יקים: על כל עבירות שבסתר: