קטגוריה:אסתר ג ה
וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מׇרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מָרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּ/מִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑/וֹ וַ/יִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
מדרש רבה
כתיב (רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר, תהלים י): "יד" אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ראית שעשו הרשע בא ועתיד להחריב את בית המקדש ומגלה את ישראל מארצם ומשלשלן בקולרין "תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ" ואתה היית משרה שכינתך על יצחק ואומר לו (בראשית כז, לט): "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ועל חרבך תחיה". "עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה" למחר הוא בא ונוטל יתומים ואלמנות וחובשן בבית האסורין ואומר להם אותו שכתוב בו "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" יבא ויציל אתכם מידי אלא "יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" שני יתומים שנשתיירו לו זה רומוס ורומילוס נתתה רשות לה לזאבה להניקן ובסוף עמדו ובנו שני צריפין גדולים ברומי.
ד"א "רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס וְגוֹ'" אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ב"ה רבש"ע ראית נבוכדנצר הרשע שבא ומחריב בית המקדש ומגלה את ישראל ומשלשלן בקולרין לתת בידך והיית משרה שכינתך על ירמיה ואומר לנו (ירמיה כז, ז): "ועבדו אותו כל הגוים את בנו ואת בן בנו וגו'" "עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֵכָה" למחר הוא בא ונוטל את חנניה מישאל ועזריה ונותנם לתוך כבשן האש ואומר להם (דניאל ג, טו): "ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי" אלא ולא עוד "יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר" יתומה אחת שנשתיירה לו ועשית אותה אגוסטא במלכות שאינו שלה ואיזו זו זו ושתי:
תרגום ויקיטקסט: - ואחרי שעבדי המלך 'הלשינו' להמן, המן ראה (הבחין) כי מרדכי אינו כורע ומשחווה לו, והתמלא חמה (כעס) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ה.
דקויות
וַיַּרְא הָמָן
המן ראה את התנהגותו של מרדכי שנעשתה ברבים, בגלוי, ובצורה חזרת ונשנית. אחרי מספר פעמים, מרדכי כאילו יצר עובדה, הידועה לכל עבדי המלך בשער המלך, שמרדכי מעניק להמן רק כבוד מסוים ולא כבוד מלכות.
וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה
"וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה" - עד גדותיו ואפילו יותר. ואז מה הוא עשה? כלום!
המן ידע את חומרת עבירתו שלו בדרישת כבוד מלכות ללא אישור, ולכן לא היה יכול לאכוף את פקודתו ולסכן את עצמו בתלונות למלך ולזרש אשתו בלי להפליל את עצמו בעבירה זו. מחוסר ברירה, וכדי לא להיות מואשם בזלזול במלכות, המן התעלם מחוצפתו של מרדכי (פסוקים ב-ו). זה היה האות למרדכי שפקודה כזו בדיוק לא ניתנה.
הקבלות
"וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה" - איך ידע כותב המגילה מה הרגיש המן? רק אלוהים ידע מה המן חשב והרגיש. באותו אופן כתוב גם:
- (אסתר א יב): "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ",
- (אסתר ה ט): "וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל מָרְדֳּכַי, חֵמָה" - מרדכי נוכח במקרי הכעס הללו, ואולי הבין מהתנהגותו של המן שהוא כועס ומתאפק.
- (אסתר ז ז): "וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ" - כאן המלך קם ויוצא במהירות, דבר המראה על כעס עצור.
מקורות
על-פי מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "אסתר ג ה"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.