קטגוריה:אסתר ג ו
ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי.
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמׇרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מׇרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכׇל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק) - עזרה - תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּ֣בֶז בְּ/עֵינָ֗י/ו לִ/שְׁלֹ֤ח יָד֙ בְּ/מָרְדֳּכַ֣י לְ/בַדּ֔/וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖/וֹ אֶת־עַ֣ם מָרְדֳּכָ֑י וַ/יְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְ/הַשְׁמִ֧יד אֶת־כָּל־הַ/יְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּ/כָל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מָרְדֳּכָֽי׃
(ראה פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
ראו פסוק זה: במהדורה המבוארת • שאלות ותשובות באתר אתנ"כתא • קישורים באתר סנונית • מקראות גדולות "הכתר" • מקראות גדולות "על התורה"
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
אסתר ג ו: "וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ו.
מדוע המן היה חיב להרוג את עם מרדכי?
במשטר אבסולוטי קשה לדעת מה הוא החוק
בפרס לא היו זכויות מיוחדות מטעמי דת, אלא ברשות המלך. לדוגמא, בזמן המשתה המלך פקד על אנשיו להרשות לכל איש לאכול ולשתות כמנהגיו (ביאור:אסתר א ח) ואף נתן הנחה במיסים למדינות לכבוד חתונתו עם אסתר (ביאור:אסתר ב יח). ככל-הנראה, המן קיבל את הסברו של מרדכי כפטור מטעמי דת מהמלך, דבר שמנע ממנו להבין שלמרדכי יש מודיעים בארמון ושמרדכי יודע שאין פקודה חוקית כזו. כתוצאה מכך, המן לא מיהר להרוג את מרדכי, אלא המשיך כהרגלו לרדוף אחר כבוד ולשנות את פקודות המלך. גם למרדכי היה מסוכן לחשוף את התנהגותו של המן בפני המלך, שכן המלך היה יכול לטעון שהוא אישר כבוד זה להמן, חברו לשתיה (ביאור:אסתר ג טו), ומרדכי לא היה יכול לטעון שהמלך משקר. לפיכך, מרדכי לא הפעיל את אסתר ואנשיו, אלא המתין בסבלנות.
המן לא יכול היה לרצוח את מרדכי בחשאי
המגילה מציינת כי מרדכי היה היחיד שלא ציית להמן (ביאור:אסתר ג ב) בטענה שהוא יהודי (ביאור:אסתר ג ד). מכאן נבין, שמרדכי היה היהודי היחיד בין כל נכבדי המלך בשער. ידוע לנו, שתחת שלטונו של המלך היו בני עמים שונים, דוברי שפות שונות (ביאור:אסתר ג ח). המלך כנראה העסיק מתרגמים כדי לתרגם את פקודותיו לכל עם בשפתו (אסתר ג יב). יש להניח, שלפחות יהודי אחד נדרש לתרגם את דתי המלך ליהודים, ככתבם וכלשונם (ביאור:אסתר ח ח). ייתכן שהאיש הזה היה מרדכי. כפי שפרופ. גʼון לבינסון ציין, מרדכי היה נציג היהודים בשער המלך ומנהיגם. הוצאה רשמית להורג היא זכות בלעדית לשליט. לפי דברי זרש, אנו מבינים שהמן לא היה רשאי לתלות את מרדכי ללא הודעה למלך (ביאור:אסתר ה יד), וגם אסתר ביקשה רשות, שלאחר מעשה, מהמלך לתלות את בני המן המתים (ביאור:אסתר ט יג), וזאת כדי להראות שהמתתם אושרה על ידי המלך. ניתן לשער, שהמן חשש לרצוח בחשאי את מרדכי, כי אז יידרש נציג יהודי חדש, וייתכן שגם הנציג החדש יסרב להשתחוות בגלל יהדותו. על-כן, הפתרון היחיד, שעמד לרשות המן, היה להרוג את מרדכי ואת עם-מרדכי – כמודגש (ביאור:אסתר ג ו) – כך, לא יהיה עוד צורך בנציג יהודי בכלל.
מקורות
לבינסון, אסתר: פרשנות, עמ' 78. J. D. Levenson, Esther: a commentary, London: Westminster John Knox Press, 1997
נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
דפים בקטגוריה "אסתר ג ו"
קטגוריה זו כוללת את 3 הדפים המוצגים להלן, וכוללת בסך־הכול 3 דפים.
