קטגוריה:אסתר ג ז

<< | ספר אסתר • פרק ג' • פסוק ז' | >>

בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר.

המהדורה המנוקדת:

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.

המהדורה המוטעמת:

בַּחֹ֤דֶשׁ הָרִאשׁוֹן֙ הוּא־חֹ֣דֶשׁ נִיסָ֔ן בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ הִפִּ֣יל פּוּר֩ ה֨וּא הַגּוֹרָ֜ל לִפְנֵ֣י הָמָ֗ן מִיּ֧וֹם ׀ לְי֛וֹם וּמֵחֹ֛דֶשׁ לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בַּחֹ֤דֶשׁ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹ֤דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/2320
מורפ': HRd/Ncmsa הָרִאשׁוֹן֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
רִאשׁוֹן֙ - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7223
מורפ': HTd/Aomsa הוּא הוּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms־חֹ֣דֶשׁ חֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2320
מורפ': HNcmsc נִיסָ֔ן נִיסָ֔ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5212
מורפ': HNp בִּשְׁנַת֙ בִּ - מילת יחס
שְׁנַת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/8141
מורפ': HR/Ncfsc שְׁתֵּ֣ים שְׁתֵּ֣ים - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcfda עֶשְׂרֵ֔ה עֶשְׂרֵ֔ה - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcfsa לַמֶּ֖לֶךְ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מֶּ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/4428
מורפ': HRd/Ncmsa אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 325
מורפ': HNp הִפִּ֣יל הִפִּ֣יל - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5307
מורפ': HVhp3ms פּוּר֩ פּוּר֩ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6332
מורפ': HNcmsa ה֨וּא ה֨וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms הַגּוֹרָ֜ל הַ - מילית, ה' הידיעה
גּוֹרָ֜ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/1486
מורפ': HTd/Ncmsa לִפְנֵ֣י לִ - מילת יחס
פְנֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc הָמָ֗ן הָמָ֗ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 2001
מורפ': HNp מִיּ֧וֹם מִ - מילת יחס
יּ֧וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: m/3117
מורפ': HR/Ncmsa׀ לְי֛וֹם לְ - מילת יחס
י֛וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/3117
מורפ': HR/Ncmsa וּמֵחֹ֛דֶשׁ וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
חֹ֛דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/m/2320
מורפ': HC/R/Ncmsa לְחֹ֥דֶשׁ לְ - מילת יחס
חֹ֥דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/2320
מורפ': HR/Ncmsa שְׁנֵים שְׁנֵים - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נפרד

צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmda־עָשָׂ֖ר עָשָׂ֖ר - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcmsa הוּא הוּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms־חֹ֥דֶשׁ חֹ֥דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 2320
מורפ': HNcmsc אֲדָֽר אֲדָֽר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 143
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

בַּחֹ֤דֶשׁ מהפך (משרת, דרגא 5) הָרִאשׁוֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הוּא־חֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) נִיסָ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בִּשְׁנַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

שְׁתֵּ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) עֶשְׂרֵ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

הִפִּ֣יל מונח (משרת, דרגא 5) פּוּר֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) ה֨וּא קדמא (משרת, דרגא 5) הַגּוֹרָ֜ל גרש (שליש, דרגא 4)

לִפְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הָמָ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)

מִיּ֧וֹם דרגא (משרת, דרגא 5) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6) לְי֛וֹם תביר (משנה, דרגא 3)

וּמֵחֹ֛דֶשׁ תביר (משנה, דרגא 3)

לְחֹ֥דֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

הוּא־חֹ֥דֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) אֲדָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הִפִּיל מישהו, כנראה סוג של קוסם שהמן התייעץ איתו פּוּר גורל בפרסית, הוּא הַגּוֹרָל בלשון הקודש, לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם והגורל דחה את התאריך מיום ליום, כל יום יצא שאיננו יום מוצלח וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר עד שעצר הגורל על החודש ה-12 הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

בירחא קדמאה דהוא ירח ניסן בשתא תרתי עשרי למלכא אחשורוש אפל פורא הוא עדבא קדם המן מן יומא ליומא ומן ירחא לירחא תרי עסר דהוא ירח אדר:

תרגום שני (כל הפרק)

בירחא קדמאה הוא ירח ניסן בשתא דתרתא עסר למלכא אחשורוש אפיל מילתא הוא ערבא קדם המן מן יומא ליומא ומן ירחא לירחא דתרין עסרא הוא ירח אדר.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הפיל פור" - הפיל מי שהפיל, ולא פירש מי, ומקרא קצר הוא

"הוא הגורל" - הכתוב מפרש: ומהו "הפור"? הוא גורל הפיל הגורל באיזה חדש יצליח

"מיום ליום" - באיזה יום בחדש שיצליח

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

הִפִּיל פּוּר – הִפִּיל מִי שֶׁהִפִּיל, וְלֹא פִּירֵשׁ מִי; וּמִקְרָא קָצֵר הוּא.
הוּא הַגּוֹרָל – הַכָּתוּב מְפָרֵשׁ: וּמַהוּ הַפּוּר? הוּא הַגּוֹרָל – הִפִּיל הַגּוֹרָל בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ יַצְלִיחַ.
מִיּוֹם לְיוֹם – בְּאֵיזֶה יוֹם בַּחֹדֶשׁ יַצְלִיחַ (ראו מגילה י"ג ע"ב).

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

"הפיל פור" - זאת המלה פרסית ופירושה גורל והנה זה הפך הוא חדש ניסן. ויש אומרים כי בחר להשמיד את ישראל בחדש אדר כי בו נאסף אל עמו משה אדונינו ולא ידע כי בו נולד. ואחרים אמרו בעבור חבור העליונים במזל גדי שהוא שנים עשר למזל דלי שהוא מזל ישראל. והנכון שכן יצא בגורלו כי מהשם משפטו והשם האריך הזמן עד שיעשו ישראל תשובה וימלטו:

נו"ן "ישנו" - נוסף, ויש אומרים גם הוי"ו:

"מפוזר ומפורד בין העמים" - שיפרד איש מעל אחיו כל כך הוא רע כולו ולא די שדתיהם שונות אלא שלא ישמרו הדתים והחקים שיצוה המלך והנה כל עם ועם ישמרו חוץ מהן:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות:

מילות לפני המן מיותר,

וגם מה שאמר מיום ליום ומחדש לחדש אין לו ביאור,

גם הלא בדבר כזה ההשגחיי בהכרח ימצא טעם, למה נפל דוקא הגורל על י"ג אדר :

בחדש, הוא הגורל לפני המן. הגורל הזה היה מין ממיני הגורלות שנקרא שמו פור, והגורל הזה היה רגיל לפני המן להגריל בו בכל עת, וע"י הגורל הזה הגריל מיום ליום, הנה הגורל היה בשלשה עשר בניסן (כמו שכתוב בפסוק יב) ובודאי מחשבת המן היה לנקום בעם ה' תיכף, והתחיל בגורלו מן ארבעה עשר בניסן שהוא יום המחרת ולא עלה בידו, ושוב הגריל על ט"ו ט"ז ניסן תמיד דחהו הגורל עד סוף ימי החדש, וכיון שהגיע לחדש הבא התחיל מיום א' של אייר ודחהו הגורל מיום ליום עד יום האחרון שהוא י"ג אייר, כי הגורל מוכרח ליפול על יום אחד מימים הנגרלים, והיה בהשגחת ה' שיפול על יום המאוחר, כדי שירויחו ישראל זמן, ואח"כ חשב המן בלבו אולי החודש אינו מצליח והתחיל להגריל על החדשים והתחיל מניסן שעומד בו ולא עלה הגורל, וכן דחהו הגורל מחדש לחדש עד החדש האחרון שהוא אדר, ושוב לא הגריל על ימי החדש כי כבר בגורל הראשון יצא יום י"ג, ובא גורלו על י"ג אדר, ואם היה מגריל על החדשים תחלה, וממילא היה נופל ג"כ על אדר שהוא חדש המאוחר ואח"כ היה מגריל על הימים היה בא הגורל על יום האחרון של חדש אדר. אבל יען הגריל על הימים תחלה, ולא היה במחשבתו להגריל על החדשים נפל על היום האחרון מיום י"ד שהתחיל בו שהוא יום י"ג הבא. ועז"א מיום ליום ומחדש לחדש. תחלה דחהו הגורל מיום אל יום ואח"כ מחדש אל חדש, עכ"פ מן הגורל הזה כבר היה לו לראות שעצת ה' הופיע בגורל הזה להרויח זמן לתשועת ישראל, ועז"א הוא הגורל לפני המן, שהגורל הזה היה מוכן לפני המן למפלתו :

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(ז) בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה וכו'. הנה אומרו הוא חדש ניסן הוא מיותר, כי מי לא ידע כי חדש הראשון הוא חדש ניסן. וכן אומרו הוא הגורל, כי על כן הוצרכו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ז יא) לומר כי הגורל חוזר אל המן. וכן באומרו הוא חדש אדר הוא מיותר. והנה על פסוק החדש הזה לכם ראש חדשים בביאורנו אל ספר התורה בסיעתא דשמיא כתבנו, שאמר הוא יתברך החדש הזה לכם ראש חדשים כי תמיד ייטב לכם בו, והוא מאמרם ז"ל (תענית כט ב, בשינוי לשון) מאן דאית ליה תיגרא בהדי גוי דליתבעיה ביה. וכן אמרו שעל כן נקרא ניסן על שם הנסים וכו', ואל יעלה על רוחכם שאומרו ראש חדשים הוא שתתחילו בו למנות חדשי השנה, כי זה כבר ראשון הוא לכם לחדשי השנה, ומה גם למאמר פרקי דרבי אליעזר (פרק ח) שמאברהם והלאה היו מעברים השנים כסדר שאנו מונים, ולכן אשר אמרתי ראש חדשים הוא שיהיה לראש להטיב לכם בו תמיד. ונבא אל אשר אנו בו, אמר ראה נא טפשות המן הרע הזה באיזה חדש זדון לבו השיאו להיות דורש רעה על עם ה', בחדש הראשון, ולא ידע כי הוא חדש ניסן, כלומר הוא בהויתו מוכן ליעשות בו נסים כשמו ולהנקם בו מהקמים על ישראל וכמאמרם ז"ל דמאן דאית ליה תיגרא בהדי גוי נצח, ולכן הוא הגורל לומר כי הנה המן היה מפיל פור על הימים ועל החדשים לראות איזה יכשר להפיל את ישראל בו שיפלו לפניו ישראל, ולפי האמת הוא כלומר ניסן הנזכר הוא הגורל ולא לפני ישראל שיפלו בו כי אם לפני המן כי הוא מוכן לפניו להפילו, וכן היה כי לא עברו לו ארבעה ימים שלמים שנתלה בניסן עצמו, כי בששה עשר יום נקראו סופרי המלך וכו' ואחר כך שלשת הצומות שבכללם יום ראשון של פסח ולמחרתו נתלה, והוא הלך חשכים להפיל גורל מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר ויהי גורלו ניסן, אשר יצלב בו, סמוך לו, שלא יצא מחדש ניסן. והנה אמרו רבותינו ז"ל (מגילה יג ב) שבחר בחדש אדר על דבר כי בו נסתלק משה רבינו ע"ה, ואין ספק כי המגיד לו יום שהיה זה יום מותו גם הוא יגיד לו כי גם היה יום הולדו, כי הצדיקים שנותיהם מלאים במספר ימים כמה דאת אמר את מספר ימיך אמלא (שמות כג כו), ולכן יום המות הוא יום הולדם, אך העולה על רוחו רוח עועים כי השפע אשר קנה החדש ההוא בהולד בו נתבטל בסילוקו, ולא ידע כי הוא קיים לעד והחדש ההוא תמיד בהויית קנינו, וזהו אומרו הוא חדש אדר כלומר הוא בהוייתו ולא נסתלק השפע בסילוקו. עוד אפשר לומר הוא הגורל לפני המן כלומר לפני המן היה עולה לו הגורל, אך לא לפניו יתברך כי לא היה מה' כל משפטו כי לא עזב ולא יעזוב:

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית