קטגוריה:אסתר ג ח
ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם.
וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכׇּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.
וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הָמָן֙ הָמָן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2001
מורפ': HNp לַמֶּ֣לֶךְ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מֶּ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4428
מורפ': HRd/Ncmsa אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 325
מורפ': HNp יֶשְׁנ֣וֹ יֶשְׁנ֣ - מילית, הצבעה
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3426
מורפ': HTm/Sp3ms עַם עַם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa־אֶחָ֗ד אֶחָ֗ד - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 259
מורפ': HAcmsa מְפֻזָּ֤ר מְפֻזָּ֤ר - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6340
מורפ': HVPsmsa וּמְפֹרָד֙ וּ - ו' החיבור
מְפֹרָד֙ - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/6504
מורפ': HC/VPsmsa בֵּ֣ין בֵּ֣ין - מילת יחס
צורת יסוד: 996
מורפ': HR הָֽעַמִּ֔ים הָֽ - מילית, ה' הידיעה
עַמִּ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmpa בְּכֹ֖ל בְּ - מילת יחס
כֹ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc מְדִינ֣וֹת מְדִינ֣וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 4082
מורפ': HNcfpc מַלְכוּתֶ֑ךָ מַלְכוּתֶ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4438
מורפ': HNcfsc/Sp2ms וְדָתֵיהֶ֞ם וְ - ו' החיבור
דָתֵי - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
הֶ֞ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1881
מורפ': HC/Ncfpc/Sp3mp שֹׁנ֣וֹת שֹׁנ֣וֹת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 8138 a
מורפ': HVqrfpa מִכָּל מִ - מילת יחס
כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/3605
מורפ': HR/Ncmsc־עָ֗ם עָ֗ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־דָּתֵ֤י דָּתֵ֤י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1881
מורפ': HNcfpc הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֨לֶךְ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֵינָ֣ם אֵינָ֣ - מילית, שלילה
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn/Sp3mp עֹשִׂ֔ים עֹשִׂ֔ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqrmpa וְלַמֶּ֥לֶךְ וְ - ו' החיבור
לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
מֶּ֥לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/l/4428
מורפ': HC/Rd/Ncmsa אֵין אֵין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn־שֹׁוֶ֖ה שֹׁוֶ֖ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7737 a
מורפ': HVqrmsa לְהַנִּיחָֽם לְ - מילת יחס
הַנִּיחָֽ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: l/3240
מורפ': HR/Vhc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) הָמָן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַמֶּ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
יֶשְׁנ֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) עַם־אֶחָ֗ד רביעי (משנה, דרגא 3)
מְפֻזָּ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) וּמְפֹרָד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בֵּ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) הָֽעַמִּ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּכֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
מְדִינ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) מַלְכוּתֶ֑ךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְדָתֵיהֶ֞ם גרשיים (שליש, דרגא 4)
שֹׁנ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) מִכָּל־עָ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
וְאֶת־דָּתֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֨לֶךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֵינָ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) עֹשִׂ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלַמֶּ֥לֶךְ מרכא (משרת, דרגא 5) אֵין־שֹׁוֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לְהַנִּיחָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
"יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר גר בין כל העמים וּמְפֹרָד אך בכל זאת נפרד, מובדל הוא מהעמים שהוא יושב בתוכם בֵּין הָעַמִּים בתוך העמים שהוא גר בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם חוקי תורתם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ עבודת המלכות. התגייסות לצבא, סלילת כבישים וכו' אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם אין תועלת להחזיק אותם בארצו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
בשעתא קדמיתא אמרין שמע קרינן בתינינא צלוי מצלינן בתליתיתא אמרין לחמא אכלינן ברביעיתא אמרין לאלהא דבשמיא מברכינן דיהב לנא לחמא ומיא בחמישיתא נפקין ובשתיתא תייבין ובשביעיתא נשיהון נפקן לאפיהון ואמרין אייתיאו גרסווא דעקת לכון בעיבידתא דמלכא רשיעא. עלין לבית כנישתהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון ולייטין למלכנא ותברין לשלטננא ואמרין הדין הוא יומא דנח ביה אלהא רבא.
נידתהון לשבעא יומין ונפקן נשיהון בפלגות ליליא ומסאבן ית מיא. לתמניא יומין גזרין ית ערלת בניהון ולא חייסין עליהון ואמרין דניהוי שנין מן בני עממיא. לתלתין יומין קריין ירחא ואמרין חד חסר וחד מלא.
בירח ניסן תמניא יומין טבין עבדין ביה ועבדין הדליקה ומרבותא וגרפין חמיעא מן קדם פטירא ואמרין דין דאתפרקן ביה אבהתנא מן מצרים וקריין יתיה יומא דפסחא. עלין לבית כנישתא דילהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון ואמרין כהדין דמתגריף חמיעא מן קדם פטירא הכדין תתגריף מלכותא רשיעיתא מביננא וכן יתעביד לנא פורקנא מן מלכא טפשא הדין.
בירח סיון תרין יומין טבין עבדן ביה עלין לבי כנשתין קריין קרית שמע ומצליין קריין באורייתא ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא וקריין יתיה יומא דעצרתא. וסלקין לאיגר בית אלההון ושדיין חזורי ומלקטין יתהון ואמרין היכמה דמתלקטין חזורי הכדין יתלקטון בניהון מן ביננא. ואמרין דין הוא דאתיהיבת אוריתא לאבהתנא על טורא דסיני.
לעידן בעידן ריש שתא קורין חד בתשרי עלין לבי כנשתהון קריין בספריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ותקעין בחצוצרתא ואמרין על יומא דדוכרן אבהתנא קדם אבונן דבשמיא דכרנא דילנא יעול לטב ודבעלי דבבנא יעול לביש ומריר.
בתשעה ביה נכסן חיון ואווזין ואכלין ושתין ומתפנקין אינון נשיהון בניהון ובנתיהון.
בעסרא ביה קריין יתיה צומא רבא וציימין אינון נשיהון בניהון ובנתיהון ואף בני בניהון ציימין ומעיקין יתהון ולא חייסין עליהון. ואמרין יומא הדין מתכפרין חובנא חובוי דילנא מתכנשין ומיתוספין על חובי בעלי דבבנא. ועלין לבי כנישתהון וקריין בסיפריהון ומתרגמין בנביאיהון לייטין למלכנא ותברין לשלטנא ואמרין הכדין תתכפר הדין מלכותא מן עלמא ובעיין רחמי ומחננין דימות מלכא ויתבר שלטניה.
בחמשא עסרא ביה מטללין מטלין אגר בתיהון ונפקין לבוסתננא ומשמטין לולבננא וקטפין אתרוגנא ומפשיחין חולפנא וחרבין ועיקריהון סוגיהון ולא חייסין ועבדין להון הושענא ואמרין כמידעם דעבד מלכא בני סדרי אנחנא עבדין ועלין לבי כנישתא ומצליין וחדיין והדרין בהושענא ושוררין ומרקדין היך גדיין ולא ידעינן אין מילט לייטין לנא אי ברכא מברכין לנא. וקריין יתיה חגא דמטללתא ולא עבדין עיבידתא דמלכא אמרין לנא יומא אסירא לן ומפקין ליה לשתא בשיהי פיהי דלא יעבדו ביד עיבידתא דמלכא.
לחמשין שנין קריין יובילא. לשבע שנין קריין שמיטה. לתרין עשר ירחין קריין שתא. לתלתין יומין קריין ירחא ועבדין יומא טבא.
לשבעא יומין קריין שבתא ועבדין ליה יומא דניחא מרי מלכא.
כד הוה מלכותהון קיימא עליהון קם עליהון מלכא דוד הוה שמיה. מחשב עלנא מחשבין בישין ובעא לשיצאה יתנא ולאובדנא מן עלמא. תרתין פטימין קטל יתנא וחד שבק ודשבק לעבדין כביש יתיה. דהכין כתיב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה.
ובתרוהי קם מלכא חד מן מלכנא דהוה נבוכדנצר שמיה סלק עליהון ואחריב בית מקדשיהון ובז קרתהון ואייתי יתהון בגלותא. ומן רוחיהון רמתא ועד כען לא שבקון ואמרין בני אבהתנא אנחנא דמן עלמא למלכיא לית אנחנא פלחין וסגדן לשלטוניא לית אנחנא משתמעין. ולכל אתר ואתר איגרתהון אזלין ומטיין למבעי רחמין קדם אלהא וימות מלכא ויתבר שולטננא ולית אנחנא ידעין.
וכד נחתו אבהתהון למצרים לא נחתו תמן אלא בשבעין נפשן וכד סליקו מתמן סליקו בשיתין ריבוא.
והשתא דאיתיהון בגלותא לית להון מידעם ואמרין בני חסידין וטבין אנחנא דמן עלמא ולית מסכינין וסוחרין כוותהון בעלמא. ועמא הדין ביני קרייתא מבדר מנהון מזבנין קירא ומנהון תליין בוצין כל דמזבנין בעושקא מזבנין וכל דמזבנין בשויא מזבנין.
והשתא אין צבי מרי מלכא אתן עשרא אלפין ככרי כספא מן בית גנזי דילי לבית גנזי דילך מטול דבנימוסי מלכא לא מהלכין ועיבידתיה דמלכא לא עבדין ולמרי מלכא לא ישוי למשבק יתהון בחיי.רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֵין שֹׁוֶה – אֵין חֲשַׁשׁ, כְּלוֹמַר: אֵין בֶּצַע.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- הלא יפלא איך יסכים מושל עמים להשמיד אומה שלמה על לא חמס בכפם,
- וביותר יפלא אם באמת ברשעתו הסכים על זאת, איך תמה אח"כ לאמר מי הוא זה אחר אשר מלאו לבו לעשות כן, וכי דבר גדול כזה לא שוה בעיניו אף לזכור את אשר פעל ועשה,
- וגם אם הרשיע לעשות זאת מדוע שפך חמתו על המן,
- ומדוע הניחו לכתוב כלל המגילה בימים ההם, שבה נזכר המלך לדראון עולם,
- גם במלשינות המן לא נזכרו היהודים בשמם רק ישנו עם אחד,
- ולא נזכר ההשמדה רק לאבדם,
- ומהו הכפל מפוזר ומפורד,
- ולמה אמר ודתיהם ל' רבים,
- ומדוע לא אמר שונות מכל דת עם כי הדת ישונה מדת אחר לא מעם אחר :
ויאמר המן, המבואר שהמן גנב את לב אחשורוש בשני דברים, אחד שלא הודיע לו מי הוא העם הזה שמלשין עליהם, שאם היה אחשורוש יודע שהם היהודים שהיו מפורסמים לעם חכם ונבון לא היה שומע לעצתו, וכן אף על עם אחר היותר שפל ונבזה אם היה אומר לו שכונתו להשמידם, ג"כ לא היה שומע לו, אבל המן בערמתו אמר ישנו עם אחד, עם הבלתי מפורסם, עד שאינו יכול לכנותו בשם, ויען שרצה להלשינם שמזיקים לכלל העמים, אם באמונתם ואם בהנהגה המדינית, וידוע שאם עם לבדד ישכון במדינה מיוחדת אף שיהיו היותר גרועים לא יזיקו לעמים אחרים השוכנים במדינות אחרות, וכן אם אף ישכנו בין עמים אחרים במדינותיהם, אם עכ"פ בכל מדינה ששוכנים בה יש להם ערים נבדלים, ג"כ אין שכונתם מזיק ולא יקפיד המלך לאבדם, ע"כ הקדים שהוא עם מפוזר להוציא שאין להם מדינה מיוחדת, וגם מפורד להוציא שגם במדינות ששוכנים שם לא ישכנו בערים פרטים רק מפורדים ונמצאים בכל שכונה ושכונה, ולא בקצת מדינות רק בכל העמים אשר בכל מדינות מלכותך ובאופן שהיזק הנמשך מהם כולל כל העמים.
ועתה התחיל לספר שני ההיזקות הכלליות הנמשכות מהם : א. באמונות, כי דתיהם שונות מכל עם, וכלל בזה שלשה דברים, א. שינוי הדת הישראלית מיתר הדתות, ב. שהגם שכל דת ודת בהכרח יהיה משונה מדת זולתו, מ"מ לא ישתנה רק בעקריו ושרשיו, אבל בפרטיהם יתחברו וישתתפו, אבל בדת הישראלית נמצאו בו דתות שונות ומצות רבות חלוקות עד שנחשב להרבה דתות וכל הדתות האלה הנבדלות משונות מכל דתי העמים, ולא יתדמו אליהם בשום דבר. ג. שלא לבד שדת הישראלית משונה מדתות העמים, אבל הם משונים גם מכל העמים בעצמם, כי הדת תבדיל אותם מן העמים במאכליהם ומלבושיהם והנהגתם, עד שע"י הדת משונים גם בחיי האנושית מכל עם, ונגד הקיבוץ המדיני אומר ואת דתי המלך אינם עושים, שגם בדבר שאינו נגד דתם רק בעניני ממון אינם עושים דת המלך, ומהם לומדים כל העמים למרוד במלך ופקודיו, ואחר שחשב ההפסד הגדול המגיע על ידם, אומר בל תחשוב שיש לך מהם איזו תועלת שבעבורו תניחם, אמר בכלל ולמלך אין שוה להניחם, שאין לך שום תועלת שישוה נגד ההיזק שתמצא בהנחתם :אלשיך
- על דבר כי אולי זולת העם אשר יבקש לאבד יהיו בעזרו יתר עמים אשר התחתנו בהם או קרובים אליהם.
- פן העם ההוא בעצמו יתקוממו לעמוד על נפשם ויפילו חללים רבים מעם מדינות המלך, וגם שינצחוהו בסוף, למלך אין שוה בנזק המלך, שיפלו מעמו פגרים מתים רבים טרם יאבדום.
- פן תעשה קרחת במלכותו.
- פן יאשם המלך בעיני כל העמים באבדו עם אחד על לא חמס בכפיהם וכל עם יחרד פן יקרה לו כאלה.
- על דבר אבדן המס שמפסיד המלך.
על כן הקדים ואמר ישנו עם אחד וכו', לומר על הסיבה הראשונה אין פחד שאר עמים הקרובים אליהם או שהתחתנו בהם יתקוממו בשבילם, כי עם אחד הוא, כלומר בלתי מעורב עם עמים זולתו, וזהו אומרו ישנו כלומר גם כי שבעים אומות שהיו בעולם כלם נתערבו באופן שלא נותרו נקראים בשם אומות נפרדים רק מעט מזער, ונתערבו בהם האחרים, ונבטלו בתוכן, ואין אומה ולשון שנוכל לומר זו בלתי מעורבת עם אחרת, העם הזה לא כן הוא, כי גם שבזולתן אין עם יקרא אחד בלתי מעורב עם זולתן, ישנו עם אחד יוצא מכללם שיוכל ליקרא אחד שאין עם זולתו מעורב בו, לזה אמר ישנו לומר לא יעלה על רוחך שאין עם יקרא אחד בלתי מעורב, כי ישנו במציאות, באופן שמורא לא יעלה על ראשינו מיתר עמים שהתחתנו בם. וגם על הסיבה השנית בל יתקוממו לעמוד על נפשם ויפלו בנופלים רבים מעמי המלך, גם כי תעשה הכוונה אין פחד, כי הלא הוא מפוזר בכל המדינות זעיר שם זעיר שם, ואין באחת המדינות רבים יחד יתנו לב להתאמץ על מבקשי רעתם. ושמא תאמר אולי יתקבצו מכל המדינות אל עיר אחת ושם יתקוממו, גם לא נירא מזה, כי הלא הוא מפורד בעלי פירוד בלתי מתקשרים זה עם זה. ואל נא תאמר אולי מפחד רעה בנפול עליהם אימת מות יקנו התקשרות ויתקבצו לעמוד על נפשם, גם זה אינו כי אינן קרובים אלו לאלו, כי הם בכל העמים מעט בכל עם ועם, באופן שעל ידי תכונותם אלה לא במהרה ינתקו ממקומם להתקבץ יחד כלם. וגם לא תירא מעשות קרחת במלכותך כי הם בכל מדינות מלכותך ואין מדינה מהם, כמאמר רבותינו ז"ל בזה (מגילה יג ב). ועל הרביעית פן יאשם המלך בעיני העמים בהמית עם רב בלתי בני תמותה כי למה יומתו מה עשו, ראה גם ראה כי דתיהם שונות מכל עם וכו'. והוא, כי אם תמצא אומה בלתי מתנהגת בדתי המלך המושל עליהם, אם יהיה שדת האומה ההיא וחקיה נאותים ומתקרבים אל השכל, לא תאשם על היותה בוחרת בדתה ותגעל בדתי המלך אדוניה, אמנם אם דתם זרה ומשונה מכל הדתות, אז יאשמו על בלתי עשותם דתי המלך, וזה דבר המן באומרו ודתיהם שונות וכו' ואת דתי המלך וכו' לומר הלא דתיהם שונות וזרות מכל עם בלתי מתקרבים אל השכל, ואף על פי כן ואת דתי המלך אינם עושים, ועל כן לא יאשם המלך בקרב העמים על עשותו כלה בעם כזה. וכל שכן שלא יכמרו רחמי העמים לבלתי אבדם או לבקש עליהם, כי הנה דתיהם שונות מכל עם, ואין שנאה כשנאת הדת, ובהיות איבודם על זה, גם הם ישנאום, כי כל העמים אף שילכו איש בשם אלהיו, יתקרבו בפת בגם ויין משתיהם ומאכל שולחנם, מה שאין כן ישראל, כי על כן הם שנואי העמים. ועל החמישית אמר אל תשית לבך על דבר המס אשר יחסר למלך באבודם, כי הלא למלך אין שוה להניחם, כי אין לו תועלת בהשארתם, כי לעומת המס יש הפסד מהם, כי דרכם למרוד ולהזיק מלכים כאשר כתבו אל אחשורוש עצמו מארץ ישראל לשיבטל עבודת בית המקדש, והיה על ידי המן כמו שאמרו ז"ל (אגדת אסתר ה ט) והמתרגם ז"ל (ג א):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ג ח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.