קטגוריה:אסתר ג ח
ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וַיֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּמְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽעַמִּ֔ים בְּכֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑ךָ וְדָתֵיהֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִכׇּל־עָ֗ם וְאֶת־דָּתֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣ם עֹשִׂ֔ים וְלַמֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְהַנִּיחָֽם׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר הָמָן֙ לַ/מֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ יֶשְׁנ֣/וֹ עַם־אֶחָ֗ד מְפֻזָּ֤ר וּ/מְפֹרָד֙ בֵּ֣ין הָֽ/עַמִּ֔ים בְּ/כֹ֖ל מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתֶ֑/ךָ וְ/דָתֵי/הֶ֞ם שֹׁנ֣וֹת מִ/כָּל־עָ֗ם וְ/אֶת־דָּתֵ֤י הַ/מֶּ֙לֶךְ֙ אֵינָ֣/ם עֹשִׂ֔ים וְ/לַ/מֶּ֥לֶךְ אֵין־שֹׁוֶ֖ה לְ/הַנִּיחָֽ/ם׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
תרגום אחד (כל הפרק)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ג ח.
טענת המן - תמצית האנטישמיות
הטענות שמעלה המן תחזורנה אחר-כך בצורה זו או אחרת לכל אורך ההיסטוריה:
ישנו עם אחד - מאוחד ומיוחד,
מפוזר ומפרד בין העמים - ללא ארץ משלו, שהגלוהו משם בעקבות חטאיהם, כך שגם אלוהיהם זנחם והשליכם מעליו, ולא עוד אלא שלא במדינה אחת גלותם אלא בכל המדינות,
ודתיהם שונות מכל עם ועם - כטענת היוונים אחר-כך למוזרות מנהגי היהודים וכטענת הגויים, הנוצרים בעיקר, מאוחר יותר, שחוקי היהדות מפלים בין יהודי ובין גוי, מה שגם נכון עובדתית,
ואת דתי המלך אינם עושים - אלא הם כמורדים במלכות, וכך סופר גם בספר דניאל, על גזרת המלך שלא שמע לה,
ולמלך לא שוה להניחם - אין הם פרודקטיבים בגטאותיהם, אין הם משתלמים כלכלית. את הטענה הזאת שמענו בגרמניה הנאצית גם כן.
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.
תוכניתו של המן להשמיד את עם מרדכי
נושא משפטי
המן הודיע למלך שיש עם אחד ש(אסתר ג ח): "את דתי המלך אינם עשים". הסבר פשוט הוא שהמן טען שהעם אינו מכבד את כל חוקי המלך, למרות שידוע שמרדכי כיבד את החוק ולא הופיע בשער העיר בלבוש שק (ביאור:אסתר ד ב), ושאסתר סרבה להופיע לא קרואה בפני המלך (ביאור:אסתר ד יא). התקפתו הרחבה של המן נועדה להכעיס את המלך ולגרום לו לשאול מי הוא העם, במידה והיה עם מועדף שקיבל פטור מסוים ממנו, או לרצות להעניש את העם. בכל חברה יש שני סוגי חוקים: חוקי "עשה" (שמספרם מצומצם), לעומת חוקי "לא תעשה", ובדבריו המן פונה לחוקי "עשה" בלבד. בספרו "הפרסים" מסביר אייסכילוס,[1] ששלושת המעשים החשובים ביותר לשליטים הפרסיים היו:
1. כיבוד החוק – המלך הקפיד שהוא ונתיניו יכבדו את החוק: התייעץ עם יודעי דת ודין לעשות כדת (ביאור:אסתר א יג,ביאור:אסתר א טו), חקר את אמיתות פשעם של בגתן ותרש (ביאור:אסתר ב כג), הסכים להעניש עם שמפר את חוקי המלך (ביאור:אסתר ג יא), לא גזר את עוון המן על בניו (ביאור:אסתר ז ט), ושמר על כבוד מסמך החתום בשמו (ביאור:אסתר ח ח);
2. כיבוד הרשות – המלך כעס שוושתי בזה לו ולפקודתו (ביאור:אסתר א יב). המלך הקפיד לשמור על כבודו, כאשר הוא נמנע מפרסום חטאם של בגתן ותרש (ביאור:אסתר ו ו) ופגיעת המן בשלטונו (ביאור:אסתר ח ז);
3. תשלום מיסים – המלך הקפיד לאסוף מיסים (ביאור:אסתר י א) כדי להציג את עושרו (ביאור:אסתר א ד).
סרוב לכבד את חוקי המלך זו האשמה כללית המכילה את שתי ההאשמות הספיציפיות של חוסר מתן כבוד לרשות ואי תשלום מיסים. המן בדבריו, התכוון לשתי העבירות הללו בלבד ולא לכל חוקי המלך.
תהליך משפטי
בעניין עבירתה של וושתי, ממוכן, הזוטר בשרי המלך, דיבר ראשון כנהוג "בדיני נפשות" בהם "מתחילין מן הצד", להבדיל מהנהוג "בדיני ממון" ששם "מתחילין מן הגדול".[2] המן היה מעל כל השרים ולכן היה הגדול שבהם, כיוון שהגדול בשריו דיבר ראשון, בעניין העם שאינו עושה את חוקי המלך, סביר להניח שהמלך חשב שמדובר "בדיני ממון" כתשלום מיסים, ולא "דיני נפשות" כאי-מתן כבוד למלכות. המלך לא היה מודע לעם שמסרב לכבּדו, וכפי שנראה בהמשך, הוא כנראה התרכז בעבירה של סרוב לשלם מיסים.
[1] אייסכילוס, הפרסים, עמ' 18 (589-585).
[2] "בדיני הטמאות והטהרות מתחילין מן הגדול, דיני נפשות מתחילין מן הצד" (משנה, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, פרק ד, משנה ב) ויש הגורסים דיני ממון מתחילין מן הגדול (בתוספתא, סנהדרין פרק ז)). לדוגמא, בענייני מיסים, רחבעם התיעץ בזקנים ואחר כך בצעירים (מלכים א יב ד).
מקורות
נלקח מ- מגילת אסתר - מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2014
דפים בקטגוריה "אסתר ג ח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.
