מ"ג אסתר ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג אסתר ג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּ֣בֶז בְּעֵינָ֗יו לִשְׁלֹ֤חַ יָד֙ בְּמׇרְדֳּכַ֣י לְבַדּ֔וֹ כִּֽי־הִגִּ֥ידוּ ל֖וֹ אֶת־עַ֣ם מׇרְדֳּכָ֑י וַיְבַקֵּ֣שׁ הָמָ֗ן לְהַשְׁמִ֧יד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִ֛ים אֲשֶׁ֛ר בְּכׇל־מַלְכ֥וּת אֲחַשְׁוֵר֖וֹשׁ עַ֥ם מׇרְדֳּכָֽי׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

והוה חוך קדמוי לאושטא ידוי למקטול ית מרדכי לחודוהי ארום חויאו ליה דמרדכי אתי מן יעקב דשקל מן עשו אבא דאבוי דהמן ית בכורתא וית ברכתא ויהודאי אינון עמא דמרדכי ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי די בכל מלכות אחשורוש עמא דמרדכי:

תרגום שני

לפירוש "תרגום שני" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

והות קלילא בעינוי למושטא ידא במרדכי בלחודוי מטול דחויאו ליה דמרדכי יהודאה הוא ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי די בכל מדינתא דמלכא אחשורוש עמיה דמרדכי.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
מה חטאו עם מרדכי. האיש אחד יחטא וכל עדתו ישמיד :
ויבז, מספר רשעות המן וגאותו, שהגם שעיקר הקצף היה על מרדכי, אחר שנראה בעיניו שלא מצד דתו נמנע להשתחוות לו רק משנאתו אותו, מ"מ אחר שעבדי המלך הגידו לו את עם מרדכי. שהם ספרו שמניעת ההשתחויה הוא כולל את עם מרדכי מצד דתם הישראלית ומצד זה היה לו שנאה על כלל ישראל ודתם, ויבקש להשמיד את כל היהודים מצד שהם עם מרדכי ומשתתפים בדתו, ורצה להכחיד כלל הדת ההיא באבדן השומרים אותו :

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(ו) ויבז וכו'. יאמר בשום לב אל אומרו כי הגידו לו את עם מרדכי, כי הלא מרדכי היהודי היה שמו נקרא, כמאמר המלך להמן ועשה כן למרדכי היהודי, ומה הוצרך להגיד לו. ומה גם כי לא נאמר כי אמרו לו, כי אם הגידו שהוא הגדה וספור באורך להודיע פרטי עמו. ועוד אומרו עם מרדכי פעמיים בכתוב אחד. אך יאמר כי בהדרגה עלה במעלות הרשע, ראשונה ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו שלא יהיה לבדו, אך גם לא חשב על כל היהודים לגמרי, והוא כי הגידו לו את פרטות עם מרדכי שהוא שבט בנימין, וזהו ויגידו שספרו לו את זרעו, ועל ידי כן זכר את שאול אבי אביו שהשמיד את עמלק, כי נודע לו כמאמר זרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו (לקמן ו יג), כאשר יבא בסיעתא דשמיא שאמרה אם מזרע אשר החילות לנפול לפניו שהוא מזרע שאול לא תוכל לו, באופן כי הוגד לו שהוא ימיני, ועל כן אמר בלבו כי לא תהיה תפארתו להרוג אחד מזרע אשר השמיד את כל עמלק, על כן לא היה חפץ להמית את מרדכי לבדו כי הגידו לו את עם פרטי של מרדכי, כלומר כי על כן היה בלבו על כל שבט בנימין. אך אחר כך חזר ועלה מדרגה אחרת ויבקש להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש. ושמא תאמר שאר שבטים מה חטאו לו לזה חזר ואמר עם מרדכי, כלומר כי הלא יחד כולם עם מרדכי יקראו בצד מה, ולכן בקש לעקור כל אשר נקרא בשמו:

  או יהיה נתינת טעם למה היה נבזה בעיניו נמאס מרדכי והוא יושב במעלה בשער המלך, הלא הוא כי הגידו לו את עם מרדכי המיוחד לו שהוא איש ימיני מהקטן שבשבטים ואינו כבודו יחשיבנו לריב עמו, על כן ויבקש המן כו' ולשלא יאמר הלא גם עתה אינו מתקן על כבודו, כי יאמרו כי היה חשוב לאויב לו ומה שהרג את כל היהודים הוא חמס שעשה, על כן אמר עם מרדכי כי כלם עמו והוא המלך עליהם, ואדרבה יאמרו כי גדול מרדכי כי מושל על עם רב היה, כי על כן שולח בהם יד ויהיה לו כבוד כי שרה אל גדול ויוכל:  

או יאמר בשום לב אל אומרו ויבקש המן, כי הזכרת שמו הוא מיותר כי עליו ידבר, ומהראוי יאמר ויבקש להשמיד. וגם אומרו להשמיד בלבד ולא כגזרתו להשמיד להרוג וכו'. אך הוא כי מפני הכבוד שלא יאמרו כי קטן מרדכי להחשיבו לאויב לו על כן ויבז כו' כי הגידו לו את עם מרדכי ועל כלם בקש לשלוח יד. ושמא תאמר למה שם פניו נגד ישראל ולא זכר את פרעה וכל הקמים עליהם כי כל אוכליו יאשמו, על כן אמר כי זה כחו כי הלא כבר ויבקש המן להשמיד וכו' והוא על ידי מה שהחטיאם בסעודת אחשורוש שמאז הכין להשמידם אחר כך בגזרתו שימקו בעונם. ושמא תאמר אם כן איפה של שושן יהרגו ושל כל העולם אל יהרגו כי לא חטאו ואיך ישמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש, לזה אמר עם מרדכי כי כולם עם אחד ערבים זה לזה. ועל כן לא נאמר רק להשמיד כי בזמן הסעודה לא היה כי אם להשמיד בלבבו:

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ג · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
כתיב (מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד וְגוֹ', תהלים יז): "יד" ר' חנינא בריה דר' אחא אזל לחד אתר ואשכח הדין פסוקא ראש הסדר (ויקרא ב, ג): "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו וגו'" ופתח "מִמְתִים יָדְךָ ה'" מה גבורים הם אלו שנטלו חלקם מתחת ידך ה' ואיזה זה זה שבט לוי "מִמְתִים מֵחֶלֶד" אלו שלא נטלו חלק בארץ "חֶלְקָם בַּחַיִּים" אלו קדשי המקדש "וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִּטְנָם" אלו קדשי הגבול "יִשְׂבְּעוּ בָּנִים" כל זכר בכהנים יאכל אותה "וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו וגו'": 

אור חדש

פרק ג/פסוק ו

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי (אסתר ג, ו) וגו' במדרש בזוי בן בזוי להלן כתיב (בראשית כה, לד) ויבז עשו את הבכורה וכאן כתיב (אסתר ג, ו) ויבז בעיניו ע"כ, נראה כי הוקשה אל המדרש לא שייך לשון ויבז רק הל"ל ולא שלח יד במרדכי כי קטן הוא בעיניו אלא מפני שכך הוא רשעתו שהוא מבזה את הכל ולכך אמר ויבז למה מבזה הכל מפני שהוא בזוי בעצמו ולכך מבזה את הכל ומפני כך אמר בזוי בן בזוי כלומר שהוא מבוזה ומרוחק מהכל כמ"ש עובדיה אל עשיו הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאוד (עובדיה, ב) כלומר שאתה מרוחק מן כל הנמצאים ומסולק אתה מהם ומפני כך היה הוא מבזה את אחר כאשר הוא בזוי בעצמו ולכך כתיב כאן ויבז כי לשון ויבז משמע שהוא לשון מרוחק ומבוזה לגמרי בעיניו ומאחר שהוא מבוזה אין דבר זה רק מפני שהוא מרוחק ונבדל מן הבריות וכאשר הוא נבדל מן הבריות א"כ בודאי הוא בזוי שכל אשר מרוחק מן הבריות הוא בעצמו מרוחק ומאוס אליהם ודבר זה נראה (ספר אור חדש עמוד קלא) בתחילת בריאתו שיצא עשיו כאדרת שער ובודאי דבר זה מגונא ומאוס ולפיכך עשיו אף שיש לו הממשלה הגדולה מאוד מ"מ הוא בעצמו מבוזה ומגונה והוא נבדל מן הבריאה ולכך ג"כ הוא מבזה את אחר ולכך כתיב לשון ויבז שמורה על הריחוק הגדול וזה בעצמו מורה שהוא מרוחק ובמדרש (בראשית כז, א) ויקרא את עשו בנו הגדול אמר הקב"ה אם בעיניך הוא גדול בעיני הוא קטון דכתיב (עובדיה, ב) קטן נתתיך בגוים בזוי אתה וגו' ומדרש הזה ר"ל כי עשיו וזרעו נמצא בהם הגאוה ביותר מכל ואינם שפל רוח ולפיכך אמר הקב"ה אם בעיניך אתה גדול כאשר תראה בו גודל הממשלה בעיני הוא ביזוי כאשר אין שייך לו המציאות כלל כי הש"י אשר מאתו נמצא בעולם שהוא המציאם אמר ליצחק אף אם בעיניך גדול בעיני הוא קטון כי הש"י מאתו מציאת עולם הזה ואין ראוי לעשיו המציאות כלל ולכך הוא קטון בעיני הש"י ומטעם הזה עשו הוא מרחק ומבזה את הצדיקים שהם עיקר במציאת העולם.


ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי (אסתר ג, ו) ולמה הוצרך למכתב עם מרדכי ובגמרא ויבז לשלוח יד במרדכי לבדו (שם) אמר רבא בתחלה במרדכי ואח"כ בעם מרדכי מאן נינהו רבנן ולבסוף להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, וביאר זה כי מה לו להמן עם ישראל שהיה רוצה לאבד כלל ישראל רק כי התחלה המן במרדכי כי המן בפרט הוא מתנגד למרדכי ומרדכי להמן וכאשר התחיל במרדכי מפני כי כל הת"ח יש להם קשור ביחד ולכך מצד הזה כאלו כל החכמים הם מתנגדים לו ורצה לשלוט עליהם וכאשר ביקש לאבד כל החכמים היה מבקש ג"כ לאבד כל ישראל כי הת"ח יש להם קישור עם ישראל באשר אי אפשר לישראל בלא ת"ח ולכך היה רוצה להרוג את הכל ואם לא היה זה שיש קשר וחיבור ישראל עם מרדכי אע"ג שהיה להמן כח גדול ביותר מ"מ כיון שאין ישראל מתנגדים אליו לא היה שולט בהם המן ועוד כי המן הוא יחיד ואין כח ביחיד להתנגד לרבים כי מחולקים הם הרבים מן היחיד ואינו דומה למלך שהוא נחשב כמו הכלל אבל המן הוא יחיד בלבד ואין כחו כ"כ להתנגד אל הכלל לכך אמרו כי עיקר התנגדות המן היה למרדכי וכאשר התחיל במרדכי היה נמשך התנגדותו אל החכמים ואח"כ אל כלל ישראל כי הת"ח יש להם שייכות אל מרדכי שהוא העיקר ואח"כ כל ישראל אל החכמים שבהם ולכך היה המן מתנגד אל מרדכי בלבד.


כורעים ומשתחוים (אסתר ג, ב) וגומר מה שאמר כורעים ומשתחוים כפל לשון ועוד דלא הוי ליה לכתוב רק משתחוים דהשתחויה הוא פשוט ידים ורגלים ואלו כריעה אינה רק על ברכיים ויש לפרש כי כריעה הוא תחלה ואח"כ מוסיף השתחויה על הכריעה וזה מורה על הכנעה יתירה כאשר מוסיף הכנעה על הכנעה ומשתחוה עד הארץ ולכך כתיב (שם) כורעים ומשתחוים ועוד אם היה נופל על פניו מבלתי שהיה כורע תחלה לא היה נראה שהשתחויה שהוא פשוט ידים ורגלים כנגד מי שהרי הוא שטוח על פניו אבל הכריעה הוא נגד מי שכורע אליו וזה כי הכריעה נגד מי שהוא כורע וכאשר אח"כ נופל ומשתחוה שהוא פשוט ידים ורגלים הוא נראה שהוא ג"כ נגדו אבל ההשתחויה בלבד אינו נראה כלל ולכך צריך כריעה קודם ואח"כ נופל על פניו לכך אין לכתוב השתחויה בלבד כי כן עושה הכריעה תחלה ואח"כ משתחוה.

כי כן צוה לו פירוש בשבילו ולא כתב כי כן צוה המלך כי היה משמע כי כן צוה המלך שיכרעו לפניו ועשה זה להשפיל את עמו שיכרעו לפני המן כדי שלא ימרדו במלך אחשורוש וכאשר ישפיל אותם לכרוע לפני המן יהיו שפלים ולא יבקשו למרוד במלך ולכן אמר כי כן צוה לו היינו בשביל המן לכבודו ולא להשפיל עמו ובזה יתורץ הקושיא במה שאמר הכתוב (אסתר ג, ו) ויבז המן לשלוח יד במרדכי ומה שייך לומר ויבז בעיני המן לשלוח יד במרדכי כי מאחר שהיה עובר מצות המלך שצוה כך הרי הוא חייב מיתה אבל מפני (ספר אור חדש עמוד קלב) שאמר כן צוה המלך דהיינו בשביל המן ואם המן אין מבקש עלבונו יש לו כח על זה ולכך לא היה מרדכי חייב מיתה בשביל שעבר מצות המלך ועל זה אמר ויבז בעיני המן לשלוח יד.

<< · מ"ג אסתר · ג · ו · >>