קטגוריה:אסתר ג ב

<< | ספר אסתר • פרק ג' • פסוק ב' | >>

וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.

וְכׇל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמׇרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

המהדורה המוטעמת:

וְכׇל־עַבְדֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ כֹּרְעִ֤ים וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ לְהָמָ֔ן כִּי־כֵ֖ן צִוָּה־ל֣וֹ הַמֶּ֑לֶךְ וּמׇ֨רְדֳּכַ֔י לֹ֥א יִכְרַ֖ע וְלֹ֥א יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְכָל וְ - ו' החיבור
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/3605
מורפ': HC/Ncmsc־עַבְדֵ֨י עַבְדֵ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmpc הַמֶּ֜לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֜לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־בְּשַׁ֣עַר בְּ - מילת יחס
שַׁ֣עַר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/8179
מורפ': HR/Ncmsc הַמֶּ֗לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֗לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa כֹּרְעִ֤ים כֹּרְעִ֤ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 3766
מורפ': HVqrmpa וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ וּ - ו' החיבור
מִֽשְׁתַּחֲוִים֙ - פועל, v, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/7812
מורפ': HC/Vvrmpa לְהָמָ֔ן לְ - מילת יחס
הָמָ֔ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/2001
מורפ': HR/Np כִּי כִּי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־כֵ֖ן כֵ֖ן - תואר הפועל

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HD צִוָּה צִוָּה - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpp3ms־ל֣וֹ ל֣ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms הַמֶּ֑לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֑לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa וּמָ֨רְדֳּכַ֔י וּ - ו' החיבור
מָ֨רְדֳּכַ֔י - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/4782
מורפ': HC/Np לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יִכְרַ֖ע יִכְרַ֖ע - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3766
מורפ': HVqi3ms וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה - פועל, v, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7812
מורפ': HVvi3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וְכָל־עַבְדֵ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֜לֶךְ גרש (שליש, דרגא 4)

אֲשֶׁר־בְּשַׁ֣עַר מונח (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֗לֶךְ רביעי (משנה, דרגא 3)

כֹּרְעִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) וּמִֽשְׁתַּחֲוִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְהָמָ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּי־כֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

צִוָּה־ל֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֑לֶךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמָ֨רְדֳּכַ֔י קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יִכְרַ֖ע טפחא (מלך, דרגא 2)

וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יִֽשְׁתַּחֲוֶֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים על הברכיים וּמִשְׁתַּחֲוִים פנים צמודות לקרקע לְהָמָן, כִּי כֵן צִוָּה לוֹ בשבילו, אודותיו הַמֶּלֶךְ, וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

וכל עבדי מלכא די בתרע בית מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בהדיה וסגדין ליה להמן ארום כן פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על די הוה לי עבד פלח ואזדבן ליה בטולמא דלחם:

תרגום שני (כל הפרק)

וכל עבדוי דמלכא דבתרע בית מלכא כרעין וסגדין להמן ארום כן פקיד עלוי מלכא ומרדכי לא הוה כרע קדמויי ולא הוה שאיל בשלמיה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כרעים ומשתחוים" - שעשה עצמו אלוה, לפיכך: "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה"

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים – שֶׁעָשָׂה עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ (אסתר רבה ז,ה); לְפִיכָךְ, וּמָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

השאלות:

מה רצה למעט במה שאמר אשר בשער המלך, היה לו לומר וכל עבדי המלך כורעים.

מדוע אמר כי כן צוה לו. הלא להם צוה לא לו.

מדוע לא השתחוה מרדכי :

וכל, אח"כ נתן לו רבו יתירא שכל עבדי המלך אף שיושבים בשער המלך יכרעו וישתחוו לו, כי מנימוסי המלכים אשר במקום אשר המלך שם לא ינהגו כבוד לשום אדם, כי בזה מיקל כבוד המלך אם יכבד אחד מעבדיו לפניו [וכמו שאמרו שאוריה החתי מרד במלכות בית דוד מפני שקרא ליואב בפני דוד אדוני] ואחשורוש מחל על כבודו וצוה שגם בשער המלך יכרעו להמן, יען כי כן צוה לו המלך ומחל על כבודו, וגם שלא היה זה רק לכבוד המן שבזה היה בידו למחול רק היה מצות המלך, וגם לא להמן צוה זאת שיפקיד על זה ויעניש את העובר מצד עברו מצות המלך. ומ"מ מרדכי לא יכרע גמר בלבו שלא לכרוע בשום אופן.

והטעם שנמנע מרדכי מכרוע לו, ביארו המפרשים מפני שהיתה השתחויה הזאת כענין קבלת אלהות, שכן היה דרך העמים הקדמונים מאמיני ההזיות ליחס אל כל איש שמצאו בו איזו מעלה יתירה בחכמה או גבורה ועושר לאמר שהוא מבני אלים ושכוכב או כח עליון שופע עליו כמ"ש בנבוכדנצר (דניאל ב) ולדניאל סגיד ומנחה וניחוחין אמר לנסכה ליה, ולכן נמנע מרדכי מזה באשר הוא יהודי. זאת שנית, שגזרת המלך לא היה רק על מי שיש בו ב' תנאים, עבד המלך, ויושב בשער המלך, ומרדכי הגם שנמצא בו תנאי אחד שיושב בשער המלך לא היה מעבדי המלך, באשר הוא יהודי, והיהודי אינו נעשה עבד בנימוסי פרס, ושני הטעמים נכללים במה שאמר כי הגיד להם אשר הוא יהודי :

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(ב) וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים וכו'. ראוי לשים לב כי ראשונה היה ראוי יאמר כי צוה המלך לפניו יכרעו וישתחוו, ואחר כך יאמר כי כן עשו, שהוא כסדר, כי תחלה מצוה ואחר כך מקיימים, ולא יקדים המעשה כי היו כורעים וכו' ויתן טעם כי כן צוה לו המלך. ועוד כי מהראוי יאמר כי צוה להם ולא לו. ועוד אומרו לא יכרע וכו' לשון עתיד ולא אמר איננו כורע ומשתחוה. אך אין ספק כי לגדול שבכל שרי המלך שכסאו מעל כל השרים, שמבלי צווי המלך לא יבצר מהם מכרוע לפניו, אך מה שצוה המלך היה גם להשתחות שהוא פשוט ידים ורגלים, על כן אם היה אומר ויצו המלך לכרוע ולהשתחות להמן ואחר כך שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחוים היה נראה כי מבלי צווי המלך לא היו אפילו כורעים לפניו, אך באומרו תחלה שהיו כורעים ומשתחוים, אומר כי כן צוה לו המלך על אומרו משתחוים דסליק מניה, כי כריעה בעלמא גם מתחלה היו עושים. והנה אמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ו ב) שהניח עבודה זרה בבגדו שעל כן מרדכי שם נפשו מנגד לבלתי כרוע לפניו. ובזה יתכן אומרו צוה לו ולא אמר להם, והוא כי הוא הרשיע לשים עבודה זרה להכשיל, כי המלך לא צוה שיכרעו כי אם לו לעצמו, כי אין אומרו לו חוזר אל מלת צוה, כי אם אל הפעל, כי צוויו כורעים ומשתחוים להמן, כלומר ולא לצלמו, כי כן צוה לו המלך ולא לעבודה זרה שעמו, ומה גם ליהודים, וזהו וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן, כלומר להמן מצד עצמו כי כן צוה לו, כלומר כי כן שהוא הכריעה וההשתחויה הנזכר צוה לעשות לו המלך, אך לא לעבודה זרה שלו, כי לא היה לב המלך רק על עצמו, ועל כן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, ולא אמר איננו כורע ומשתחוה, לומר כי לא להיות מרדכי שר ובעל מעלה שהיה לו ישיבה בשער המלך היה מתגאה לבלתי השתחוות, כי אם אפילו לא היה כי אם מרדכי לא היה לו תואר מעלה כי אם שמו לבדו, אף על פי כן לא יכרע ולא ישתחוה אפילו יסיר עבודה זרה מחיקו, ומה גם עתה דתרווייהו איתנהו: