ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת מגילה/פרק ראשון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק ראשון – מגילה נקראת[עריכה]

-----------------------------------דף א[עריכה]

ירושלמי מגילה, פרק א, הלכה א[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף א


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: מגילה נקראת, באחד עשר בשנים עשר, בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר, לא פחות ולא יתר. א_אכרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון, קורין בחמשה עשר. א_בכפרים ועיירות גדולות, קורין בארבעה עשר. א_גאלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:

גמ’: רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ושמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, כתיב (אסתר ט', ל"א) לקיים את ימי הפרים האלה בזמניהם, מה תלמוד לומר בזמניהם? רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. רבי יונה רבי יונה° אמר כשתקנו אנשי כנסת הגדולה לקרא מגילה בארבעה עשר ובחמשה עשר,הם נתנו רשות לחכמים ליתן להן זמנים אחרים. ועל פי זה חכמים בדורות מאוחרים קבעו שאפשר לקרא גם באחד עשר בשנים עשר ובשלשה עשר. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אומר כל אלו הם זמנים שקבעו להם חכמים כנסת הגדולה עצמן, ואלו הן, י"א וי"ב וי"ג וי"ד וט"ו. או אינו אלא י"ו וי"ז? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°,כתיב (אסתר ט', כ"ז) ולא יעבור להיות עושים שני ימים האלה, וכתיב בתריה, וימי פורים האלה לא יעברו. כתיב ולא יעבר וכתיב לא יעבר שלא יאחר. וחזר פעמים לעכב. וכן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, לא יעבר ולא יעבר. או אינו אלא תשיעי ועשירי? אמר שמואל בר נחמן שמואל בר נחמן° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° , ימים אין כתיב כאן, אלא כימים. תן ימים כנגד ימים, אחד עשר ושנים עשר, כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר. או שנים עשר ושלשה עשר כנגד ארבעה עשר וחמשה עשר? אמר רבי חלבו רבי חלבו°, יום שלשה עשר יום מלחמה היה, הוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה וכתיב כימים אשר נחו בהם מעתה אל יקראו בו? לפניו ולאחריו קורין ובו אינן קורין? או אינו



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] אלא תשיעי ועשירי? כימים, ימים שהן סמוכין לימים. ואם ימים שהן סמוכין לימים, אולי אינן אלא ששה עשר ושבעה עשר? לית יכיל, דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כתיב (אסתר ט', כ"ז) לא יעבר ולא יעבר שלא יאחר. וכן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, לא יעבר ולא יעבר. תני בשם °רבי נתן רבי נתן, כל החדש כשר לקריאת המגילה, מה טעמא דכתיב (אסתר ט', כ"ב) והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה וגו'. אמר רבי חלבו רבי חלבו°, ובלבד עד חמשה עשר. דאמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כתיב לא יעבור ולא יעבור, שלא יאחר. וכן אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם שמואל שמואל (אמורא)° לא יעבר ולא יעבר. הדא דאת אמר, לקריאת המגילה. א_דאבל לעשות סעודה, אינן עושין אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ואין מחלקין לעניים, א_האלא בארבעה עשר ובחמשה עשר שאין עיניהם של עניים תלויות אלא בארבעה עשר ובחמשה עשר. ויהיו אלו י"א וי"ב לקריאה ואלו י"ד וט"ו לסעודה? רבי חלבו רבי חלבו° ורבי חונה רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° כתיב (אסתר ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים, נזכרים בקריאה ונעשים בסעודה. מכאן שקריאה וסעודה צריכים להיות באותם ימים. זאת אומרת שמגילת אסתר ניתנה להידרש. מניין שהמגילה ניתנה להידרש ? רבי חלבו רבי חלבו° ורבי יסא רבי אסי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, נאמר כאן (אסתר ט', ל') דברי שלום ואמת. ונאמר להלן (משלי כ"ג, כ"ג) אמת קנה ואל תמכור. הרי היא כאמיתה של תורה. מה זו צריכה סירטוט, אף זו א_וצריכה סירטוט. מה זו ניתנה להידרש, אף זו ניתנה להידרש. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , מגילה עם תוכנית המקדש שמסר שמואל שמואל (אמורא)° לדוד, ניתנה להידרש. מה טעמא? דכתיב (דברי הימים א כ"ח, י"ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. הכל בכתב , זו המסורת. מיד ה', זו רוח הקדש. עלי השכיל, מיכן שניתנה להידרש. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, ולמה לית אנן אמרין שנתנה ברוח הקדש מדכתיב ותבנית כל אשר היה ברוח עמו? אמר רבי מנא רבי מנא°, אי מהתם הוי אמינא אם משם הייתי חושב מהו ברוח? ברוח פיו: תנן כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותן הימים, ותלו אותה מימות יהושע בן נון. ויקראו הכל בין אלו שיש להם חומה עכשיו בין אלו שהיתה להם חומה מימות יהושוע בחמשה עשר? אמר רבי אבהו רבי אבהו°, דרש ישיבה ישיבה. נאמר ישיבה ביהושוע דכתיב (יהושע י"ג, ו') כל יושבי ההר. ונאמר ישיבה במגילה דכתיב (אסתר ט', י"ט) היושבים בערי הפרזות. מה ישיבה שנאמר להלן מימות יהושע בן נון, אף ישיבה שנאמר כאן מימות יהושע בן נון. ויקראו הכל בי"ד שהרי כיום אין להם חומה? אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° , דרש פרזי פרזות. נאמר כאן (אסתר ט', י"ט) על כן היהודים היושבים בערי הפרזות

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף א':

2 א_ב מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ג':

3 א_ג מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ו':


[ע"ב]

4 א_ד טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ז':

5 א_ה מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ד:

6 א_ו מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ד:

-----------------------------------דף ב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] ונאמר להלן (דברים דברים ג ה) לבד מערי הפרזי הרבה מאוד, מה פרזי שנאמר להלן מימות יהושע בן נון, אף פרזות שנאמר כאן מימות יהושע בן נון קראים בי”ד, אף אם נוספה להם חומה אחר כך. והוא הדין מוקפות חומה מימות יהושוע יקראו בט"ו, אף אם כיום אין להם חומה. תני °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה אומר, הכל תלוי אם היה להם חומה מימות אחשורוש, כמו שבשושן שהיתה מקפת חומה בימי אחשורוש קוראים בט"ו, אף שלא הייתה מוקפת חומה מימות יהושוע. כך בכל המקומות שמקפות חומה מימות אחשורוש קראים בט"ו, אף שלא היו מקפות בימות יהושע . אמר לו °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. וכי מה ענין שושן הבירה לבא לכאן? אם משושן הבירה את למד להוכיח שערים מקפות חומה מימות אחשורוש קראים בט"ו, אין מכאן ראיה. כיוון שבשושן לא היתה ברירה. כי אם נאמר שלא יקראו בט"ו כיוון שאין להם חומה מימות יהושוע, מעתה בשושן הבירה לא יקראו בכלל. שהרי אף בי"ד לא יכולים לקרא בשושן שהרי לא נחו בו, ושאר כל המקומות יקראו. ואי אפשר לאמר כך, שהרי בשושן היה עיקר הנס. ואולי לכן קבעו שבשושן יקראו בט”ו. האם תלתא תניין אינון ? תנייא קדמייא סבר מימר, מימות יהושע בן נון. תנייא אחרייא °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה סבר מימר, גם מימות יהושוע וגם מימות אחשורוש. תנייא אחרייא °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה סבר מימר, עיר מכל מקום אפילו המקפות עכשיו. לא כך אלא נמצאת אומר, °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה ו°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה, שניהם אמרו דבר אחד שגם עיר מקפת מימות אחשוורוש קורא בט"ו, אלא שזה למד מטעם אחד וזה למד מטעם אחד. °רבי יהושע בן קרחה רבי יהושע בן קרחה למד משושן, ו°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה למד מגזרת הכתוב ממה שנאמר עיר. דכתיב, על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות עושים את יום ארבע עשר. מכאן שהיושבים בערי חומה קראים בט"ו. תנן , א_זהסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו. אמר רבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° , כגון הדא חמתה. לא אמר אלא כגון חמת שסמוכה ורואה את טבריה, אבל גם בלי זה היו קראים בה בט"ו דהא חמתה עצמה, מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, מן הדא דכתיב לבני נפתלי וכ”ו (יהושע י"ט, ל"ה) וערי מבצר הצדים, צר וחמת רקת וכינרת וכ"ו. הצידים זה כפר חיטייא, צר דסמיכה לה צר זו העיר הסמוכה לכפר חיטים. חמת זו חמתה. רקת זו טיברייא. כנרת זו גינוסר. התיב רבי לוי רבי לוי°, והכתיב (יהושע י"ב, ג') והערבה עד ים כנרת וכ"ו ויתנה משה לראבני ולגדי. משמע שהיתה מעבר לירדן בצד המזרחי, וכאן אתה אומר שכנרת בתחום נפתלי שהיתה בצד המערבי?


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] שני גינוסריות היו, או שלא היו אלא שני אבטוניות ערים צמודות אחת ממזרח לירדן ואחת ממערב לירדן , כגון, בית ירח וצינבריי, ונקראו כנרות כיוון שהן מגדלות כינרים יש אומרים קנים ויש אומרים פירות מתוקים. חרב הכרך או נעשה של עובד כוכבים ומזלות, מה דין הערים הסמוכות לה ? איתא חמי בא וראה, בו אינן קורין ובחוצה לו קורין? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° א_חקרי לה בטבריה בארבעה עשר ובט"ו בו, חשש להיא דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי, דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (ויקרא בהר כה כט) ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה, פרט לטיבריא א_טשהים חומה לה. וחשש אולי כשם שאינה עיר חומה לענין בתי ערי חומה, גם לעניין מגילה אינה עיר חומה. או שלענין המגילה מה שחשוב זה שהיא מוגנת, ואף טבריה מוגנת . רבי יוחנן רבי יוחנן° קרי לה בכנישתא דכיפרא בט”ו ואמר, הדא היא עיקר טיבריא קדמייתא זו עיקר טבריה העתיקה. ולא חשש להדא דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי, דסבר רבי יוחנן רבי יוחנן° שאף אם נאמר שלעניין בתי ערי חומה טבריה אינה כעיר חומה , קל היקילו בקריאתה. דתנינן תמן גבי בתי ערי חומה , כל שהוא לפנים מן החומה הרי הוא כבתי ערי חומה, חוץ מן השדות. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, אף השדות. אבל לדעת כולם מה שחוץ לחומה אינו בכלל הדין של ערי חומה. ואילו לגבי מקרא מגילה, גם מה שחוץ לחומה נידון כעיר חומה. ותני כן , הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו אף שהוא חוץ לחומה . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, מגבית ועד אנטיפרס ששים ריבוא עיירות היו. והקטנה שבהן היתה בית שמש. מה כתיב ביה (שמואל א ו יט) ויך באנשי בית שמש שבעים איש וחמישים אלף כי ראו בארון ה' וגו'. ואילו מרוח אחת היו. וכדון עכשיו אין את מבצע לה אם אתה מכניס לתוכה קנים במספר הזה לא נסבה. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, התקווצה לה ארץ ישראל. איך רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר שמגבת ועד אנטיפטרוס היו ששים ריבוא עיירות, והא כל העיירות שמנה יהושע בכל ארץ ישראל אפי' שלוש מאות אינן? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר רק את המוקפות חומה מנה. רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר רק את הסמוכות לספר מנה. קרייא מסייע לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° דכתיב (יהושע יט לג טו) ויהי גבולם מחלף וגו' קטת ונהלל ושומרון ויראלה ובית לחם. מחלף זו חלף, מאילון זה איילון, בצעננים זו אגנייא דקדש, ואדמי זה דמין, הנקב זה ציידתה, ויבנאל זה כפר ימה, עד לקום זה לוקים, וקטת זו קטינית, ונהלל זה מהלול, ושמרון זו סימונייה, ויראלה זו חורייה, בית לחם זה בית לחם צרייה. רבי אחא רב אחא° רבי יודה בן לוי רבי יודה בן לוי° ורבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו בשם °רבי רבי יהודה הנשיא, לוד וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון , ולמה לא אמרן ואונו? בגין דכתיב ואין בזה חידוש שהרי אונו מפורשת בפסוק . והא כתיב לוד ואיתאמרת? אלא בגין דתנינן במשנה במקום אחר דתנן, ואלו הן בתי ערי חומה שלש חצרות של שני בתים מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כגון קצרה הישנה של ציפורי וחקרה של גוש חלב ויודפת הישנה וגמלה וגדור והדיר ואונו וירושלם וכן כיוצא בהן. איך אתה אומר שלוד ואונו מקפת חומה מימות יהושוע בן נון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ב':


[ע"ב]

7 א_ז מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ד':

8 א_ח מיי' פי"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

9 א_ט מיי' פי"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א:

-----------------------------------דף ג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] והכתיב (דברי הימים א ח', י"ב) ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה? אמר רבי אלעזר בי רבי יוסה רבי אלעזר בי רבי יוסה°, בימי פילגש בגבעה חרבה, ועמד אלפעל ובנייה. הדא הוא דכתיב(שופטים כ', מ"ח) גם כל הערים הנמצאות שלחו באש. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר בשם רבי פינחס רבי פינחס°, באמת °רבי רבי יהודה הנשיא מנה את לוד ואונו, שאונו הן הן גיא החרשים. אמר רבי חלבו רבי חלבו°, רב הונה רב הונא° ורב רב (אמורא)° אמרו בשם רבי חייא רבה רבי חייא רבה°, הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה. תנן התם, באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. ובחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים. לא כן אמר רבי חלבו רבי חלבו°, דרב הונה רב הונא° ורב רב (אמורא)° אמרו בשם רבי חייא רבה רבי חייא רבה°, הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה? ולמה הזכיר רק את יום ט"ו? התנא לא בא ללמד הלכות מגילה, אלא כל כוונתו ללמדך שכל המצות הנוהגות באדר שני, אינן נוהגות באדר ראשון. ולזה די בדוגמא אחת. וכיוון שעסק במנהגים שנוהגים בט"ו, הזכיר גם מקרא מגילה בכרכים שחל בט”ו. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° ורבי אחא רב אחא° הוון יתבין . אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° לרבי אחא רב אחא°, לא מסתברא שדברי רבי חלבו רבי חלבו°, שאמר שאם קרא בי”ד יצא ואין צריך לחזור ולקרא בט”ו, זה דווקא לשעבר בדיעבד שכבר עבר ט"ו. אבל להבא לכתחילה לא וחייב לחזור ולקרא בט”ו. דהא תני מקום שנהגו לקרותה שני ימים מספק, קורין אותה שני ימים. ואם אפילו לכתחילה בן כרך יוצא בי”ד, למה לקרא יומים? הרי קראו בי”ד. אמר לו, אוף אנא סבר כן. אמר רבי מנא רבי מנא° ויאות, אילו בן כרך משקרייא בי”ד אינו חוזר וקרייא בט”ו, שמא שומעין לו? אם את אומר כן, נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך. אמר נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמן נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמן°, כתיב (אסתר ט', כ"ב) והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה וששון . שמחה וששון, מיכן א_ישהן אסורין בהספד. ומשתה, מיכן שאסורין בתענית. ויום טוב, מיכן שאסורין בעשיית מלאכה. אמר רבי חלבו רבי חלבו°, זימנין סגין יתבית קומי הרבה פעמים ישבתי לפני רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, ולא שמעית מיניה הדא מילתא ולא שמעתי ממנו דבר זה. אמר לו נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמן נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמן° , כל מה דהוה אבא אמר את שמיע? מילתיה ד°רבי רבי יהודה הנשיא פליגא. ד°רבי רבי יהודה הנשיא הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה, רוחץ בי"ז בתמוז לפרסם שהוא מותר ברחיצה,


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] ונוטע נטיעות בפורים לפרסם שהוא מותר בעשית מלאכה. אמר רבי חביבה רבי חביבה° בשם רבנן דתמן, בכל מקום שכתוב יום טוב, אין כתיב וקיבל, שמשמעו שקיבלו לדורות לעשות כן. אלא מעצמן עשו כן בשנה הראשונה שהגיע להם הבשורה טובה כדכתיב, ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב. בכל מקום שכתוב וקיבל, א_יאאין כתיב יום טוב. וכאן בפסוק (אסתר ט', כ"ב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה וששון ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות, לא כתיב יום טוב וכתיב וקיבל. כתיב (אסתר ט', כ"ח) והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, משפחה ומשפחה, אלו הכפרים. מדינה ומדינה, אלו הכרכים ערים מקפות. עיר ועיר, אלו העיירות. תני שמואל שמואל (אמורא)°, מפני מה הכפרים מקדימין ליום הכניסה? כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים. רבי פליפא בר פרוטה רבי פליפא בר פרוטה° אמר קומי רבי יונה רבי יונה°, לית הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה? שאם לא כן איך הם מספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכים? אמר לו, אין מן הדא, לית שמע מינה כלום. שבמלאכות אלו הקלו חכמים. דהא חולו של מועד הרי הוא אסור בעשיית מלאכה, והם מספקין מזון לאחיהם שבכרכים. לית לך ראיה שהוא מותר במלאכה אלא מהדא ד°רבי רבי יהודה הנשיא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא הוה מפרסם עצמו שני ימים בשנה, רוחץ בי"ז בתמוז, ונוטע נטיעות בפורים. קא סלקא דעתין שמרדכי ואסתר הם שתקנו שהכפרים יקדימו ליום הכניסה רבי יוסטא בי רבי שונם רבי יוסטא בי רבי שונם° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°. ולא א_יבעזרא תיקן שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה, ומרדכי ואסתר מתקינים על מה שעזרא עתיד להתקין? אמר לו, מי שסידר את המשנה סמכה למקרא (אסתר ט', כ"ח) משפחה ומשפחה ומדינה ומדינה ועיר ועיר

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ב[עריכה]

מתני’: כיצד? א_יגחל להיות בשני, כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות בשלישי או ברביעי, כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר:

גמ’: תנן, כיצד? חל להיות בשני וכ”ו חל להיות בשלישי או ברביעי וכ”ו. כל הן דתנינן, חל להיות, בארבעה עשר אנן קיימין שחל ארבע עשר להיות ביום שני או בשלישי או ברביעי וכ"ו. אמר רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן דתנן, עיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לית כאן חל להיות בשני, ולית כאן חל להיות בשבת כמו שמופיעה בהמשך, שאם י"ד חל להיות בשני, יוצא שצומא רבא יצא בחד בשובא. ואם י"ד חל חל להיות בשבת, צומא רבא בערובתא ביום שישי. ותמיד דאגו שיום הכיפורים לא יצא לא ביום שישי ולא ביום ראשון כדי שלא יהיו שתי שבתות רצופות משום מתיא שאסור לקבור ויסריחו ומשום ירקיא שיתיבשו הירקות ולא יהיו רואים לאכילה

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ג[עריכה]

מתני’: חל להיות בחמישי, כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה למחר. חל להיות ערב שבת, כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום. א_ידחל להיות בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה, ומוקפות חומה למחר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

10 א_י מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ו סעיף ג':


[ע"ב]

11 א_יא מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ו סעיף א':

12 א_יב מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה א':

13 א_יג מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ו':

14 א_יד מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה י"ד:


-----------------------------------דף ד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א]

גמ’: בעון קומי שאלו את רבי זעירא רבי זעירא°, איתא חמי בא וראה, חל להיות לכרכים ט"ו בשבת, קורין בערב שבת. חל להיות לעיירות י"ד בשבת, מקדימים ליום הכניסה ולמה בני כרכים לא מקדימים ליום הכניסה? אמר רב אילא רב אילא° , מפני כבוד כרכים, שהרי גם הכפרים מקדימים ליום הכניסה , שלא יהו אומרים ראינו כרכים וכפרים קורין כאחת ויבואו לטעות ולחשוב שכפרים קראים ביחד עם בני כרכים. מעתה לא ידחו בני עירות ליום הכניסה, שלא יהו אומרין ראינו כפרים ועיירות קורין כאחת? מעיקר הדין בני כפרים קראים בי”ד ביחד עם העירות, אלא שהקלו עליהם להקדים ליום הכניסה. שהרי כשחל להיות בשני או כשחל להיות בחמישי, בני כפרים קראים עם העירות בי”ד ולא חששו. חל ט"ו להיות בשבת, אשכח תני כפרים ועיירות וכרכים קורין כאחת ביום חמישי . וההן תנייה, לא נסב לא נושא פנים לאף בירייה ואינו חושש לכבוד הכרכים . דאית ליה כל שהוא נדחה ממקומו ידחה ליום הכניסה, ולכן מקדימים בני כרכים ליום חמישי. ואית ליה שלא יקדמו כרכים לעיירות, לכן מקדימים גם את העירות ליום הכניסה. כד°רבי רבי יהודה הנשיא, ד°רבי רבי יהודה הנשיא אומר כולהם ידחו ליום הכניסה, דאית ליה שלא יקדמו כרכים לעיירות. ואית ליה, כל שהוא נדחה ממקומו ידחה ליום הכניסה. היך עבדין עובדא? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כמתניתא שעירות ומוקפות יקראו ביום שישי דתנן, חל י"ד להיות ערב שבת, כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום . בעון קומי רבי זעירה רבי זעירא°, כמה דאת אמר כשחל להיות לכרכים בשבת קורין בערב שבת ולא מקדימים ליום הכניסה, כשחל להיות לעיירות בשבת, למה מקדימים ליום הכניסה? שיקראו בערב שבת?

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] אלא מתניתא כתרין תנייא, תניי קדמייא סבר מימר, כל שהוא נדחה ממקומו, ידחה ליום הכניסה. לכן הוא אמר שאם חל להיות בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה . וגם בני כרכים אם יחול יום ט"ו בשבת יקדימו ליום הכניסה ותנייא חורנא סבר מימר, כל שהוא נדחה ממקומו, לא ידחה ליום הכניסה. לכן הוא אמר שאם חל להיות י"ד בערב שבת, עיירות ומוקפות קוראים בו ביום . אמר לון, כן אמר רב רב (אמורא)° חד תנייא הוא. מפני מה אמרו, חל להיות לכרכים ט"ו בשבת קורין בערב שבת? דאמר רבי חלבו רבי חלבו° אמר רב חונה רב הונא° אמר רב רב (אמורא)° בשם רבי חייה רבה רבי חייא רבה°, הכל יוצאין בי"ד שהוא זמן קריאתה. אם כך כשחל להיות לעיירות י"ד בשבת למה נדחים ליום הכניסה ולא ליום שישי שהוא יום י"ג. ואף שאמר רבי חלבו רבי חלבו°, יום י"ג יום מלחמה היה, והוא מוכיח על עצמו שאין בו ניחה, הא אמרינן שקורין בו מקל וחומר, לפניו ולאחריו קורין ובו אינן קורין? ולמה מקדימין ליום חמישי ולא קורין בשישי? אשכח תני אם חל י"ד בשבת , כפרים קורין בערב שבת, ועיירות גדולות ידחו ליום הכניסה הגרסא הנכונה:: עירות קורין בערב שבת, וכפרים ידחו ליום הכניסה, ומוקפות חומה לאחר השבת. היך עבדין עובדא? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, לית איפשר שיצא י"ד בשבת כיוון שאז יצא יום הכיפורים בערב שבת. ואין תאמר דאיפשר שיחול י"ד בשבת כגון כשקידשו על פי הראיה, במקרה כזה הלכה כמתניתה דידן. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, כל שאמרו ידחה ממקומו, ובלבד בעשרה דשלא בזמנו אין קראים אלא במנין. והא אנן חמיין והרי אנו רואים רבנן קראים אפילו ביחיד? כגון כשחל ט"ו בשבת ובני כרכים מקדימים וקורין בשישי אף על פי שנדחו אינם מקפידים לקרא דווקא בעשרה? אמר רבי אבינא רבי אבינא° בשם רבי אסי רבי אסי°, מה שנאמר שכל שאמרו ידחה ליום הכניסה הכוונה לבני הכפרים שמקדימים ליום הכניסה,שרק עליהם נאמר א_טוובלבד בעשרה שחיבים לקרא במנין. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר, איפלגון רב חונה רב הונא° ורב יהודה רב יהודה°. חד אמר , ובלבד בעשרה. וחורנה אמר אפילו ביחידי. מתיב מאן דאמר ובלבד בעשרה למאן דאמר אפי' ביחידי, אם יכול לקרא אפילו ביחיד, למה בני כפרים מתכנסים לעירות ? עד שהוא במקומו יקרא ביחיד ? נשאר בשאלה. יש אומרים שזה מה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא מיד אחר כך סלקת מתניתה יא יב יג יד טו, כי אם יכול לקרא יחידי לא צריך את כל הימים הללו. אמר °רבי רבי יהודה הנשיא, סלקת מתניתה בסיפא בטל הסדר שהתחילה בו המשנה שבתחילה מתניתה י"א י"ב וי"ג וי"ד וט"ו כסדר מנין ימי החודש, ובסיפא כשבא לפרש נקט סדר ימי השבת דתנן, חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה הרי שלשה עשר. חל להיות בשבת הרי שנים עשר. חל להיות אחר השבת, כפרים מקדימין ליום הכניסה הרי אחד עשר. כיוון שאם היה אוחז ימי השבת לפי סדר ימי החדש יהו נהפכין לו, שהיה צריך לומר קוראים באחד עשר אם חל בשבת. בשנים עשר אם חל בערב שבת, והיה בא לטעות. להכי נקט סידורא דיומא .

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ד[עריכה]

מתני’: א_טזאיזו היא עיר גדולה? כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מיכן הרי זה כפר. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין, אבל זמן עצי כהנים והעם וט' באב וחגיגה והקהל, מאחרין ולא מקדימין. אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין, א_יזמותרין בהספד א_יחובתענית ובמתנות לאביונים. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, א_יטאימתי? מקום שנכנסין בשני ובחמישי, אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא חמישי קורין אותה בזמנה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


[ע"ב]

15 א_טו מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תר"צ סעיף י"ח:

16 א_טז מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ח':

17 א_יז מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ג:

18 א_יח מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ד:

19 א_יט מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ח':


-----------------------------------דף ה[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א]

גמ’: תנן, איזו היא עיר גדולה? כל שיש בה עשרה בטלנין, פחות מיכן הרי זה כפר . תני, עשרה בטילים ממלאכתן לבית הכנסת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, כגון אנו שאין אנו צריכין אלא לתלמודינו ואינם עסוקים במלאכה אחרת לפרנסתם. תני כפר שאין בו עשרה אנשים, א_כתקנתו קלקלתו, דכיוון שקלקלתו שאין בו עשרה אנשים, בטל מתורת כפר והרי הוא כיחידים היא תקנתו שאינם מקדימים ליום הכניסה אלא הכפר הזה נעשה כעיר וקראים בי"ד. באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין, קריאת מגילה ותרומת שקלים שבט"ו באדר מושיבים שלחנות לגבות מחצית השקל ואם חל בשבת מקדימים, מקדימין ולא מאחרין. סעודת ראש חדש א_כאוסעודת פורים אם חל בשבת , מאחרין ולא מקדימין. רבי זעירה רבי זעירא° בעא קומי רבי אבהו רבי אבהו°, ויעשו אותן בשבת? אמר לו, כתיב (אסתר ט', כ"ב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה. את ששמחתו תלויה בבית דין, יצא זה שבת ששמחתו תלויה בידי שמים שמצווה לשמוח ולעשות סעודות לכבוד שבת, ואם יעשו סעודות בשבת לא יהיה ניכר. א_כבמגבת פורים לפורים. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ובלבד שלא ישנה ממנה העני רצועה למנעלו שלא ניתן לו אלא לצורך סעודת פורים. א_כגאין מדקדקין במעות פורים, אלא כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו. אין משנין במעות פורים, הא שאר כל המעות משנין? אלא כל המעות, א_כדעד שלא ינתנו לגיזברין את רשאי לשנותן. משניתנו לגיזברין, אין את רשאי לשנותן: אבל זמן עצי כהנים: מה ראה זמן עצי כהנים והעם להימנות? אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלישכה, עמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור ונקרבו מהן קרבנות ציבור. והיתנו עמהן הנביאים שביניהן, שאפילו לישכה מליאה עצים ועמדו אלו ונתנדבו עצים משל עצמן, שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה. אמר רבי אחא רב אחא°, המשנה שאמרה שעצים לקרבנות ציבור יכולים לבא מאדם פרטי, ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא היא. דתנן, שומרי ספיחין בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אבל לא מהתנדבות של אדם פרטי שמא לא ימסרם יפה לציבור. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הרוצה מתנדב שומר חנם. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, דברי הכל היא. מה פליגין? בגופו של קרבן כמו העומר. אבל במכשירי קרבן כמו עצים, כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור. תני א_כההאשה שעשת, כתונת לבנה כשירה, ובלבד שתמסרנה לציבור. אמר רבי אחא רב אחא°, ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא היא. ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, אף הרוצה מתנדב שומר חינם. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, דברי הכל היא. מה פליגין? בגופו של קרבן כמו העומר. אבל במכשירי קרבן כמו בגדי כהונה, כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור. מתניתא פליגא על רבי אחא רב אחא° דתנן . אותן הימים, נוהגין בשעת קרבן ושלא בשעת קרבן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אינן נוהגין אלא בשעת קרבן בלבד משמע שלא רק °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אלא אף רבנן מסכימים שעצים לקרבנות ציבור יכולים לבא מאדם פרטי. וכל המחלוקת היתה רק האם אותם ימים נוהגים גם אחרי החרבן. ועוד מן הדא דתני , אמר °רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק, אנו היינו מבני סנאה בן בנימין. וחל תשעה באב להיות בשבת, ודחינו אותו למוצאי שבת, א_כווהיינו מתענין ולא משלימין. ו°רבי אליעזר בי רבי צדוק רבי אלעזר ברבי צדוק ודאי נהג בשיטת חכמים:



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] א_כזותשעה באב. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° . בדין היה שיהו מתענין בעשירי, שבו נשרף בית אלקינו . ולמה מתענין בתשיעי? שבו התחילה הפורענות. ותני כן, בשביעי נכנסו לתוכו, בשמיני היו מקרקרים בו, א_כחבתשיעי הציתו בו את האור ובעשירי נשרף. רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ציים תשיעי ועשירי. רבי אבון רבי אבין° ציים תשיעי ועשירי. רבי לוי רבי לוי° ציים תשיעי ולילי עשירי. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, ביקש °רבי רבי יהודה הנשיא לעקור ט' באב, ולא הניחו לו. אמר לו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, עמך הייתי ולא איתאמרת הכי . אלא ביקש °רבי רבי יהודה הנשיא לעקור ט' באב שחל להיות בשבת ולא הניחו לו. אמר, הואיל ונדחה ידחה. אמרו לו, ידחה למחר. וגזה ליה ושלמו לו במקרה דומה ההיא דתנינן תמן °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר (בראשית בראשית א כח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה אמר ליה רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°, עמך הייתי ולא איתאמרת, א_כטאלא אם היתה תובעת להינשא, הדין עמה, שיכולה לטעון שרוצה בנים שיסיעו בזקנתה . וקרא עליהון (קהלת ד', ט') טובים השנים מן האחד . א_לובחגיגה: כתוב א' אומר (שמות משפטים כג טז) וחג הקציר בכורי מעשיך משמע שקוצרים בחג , וכתוב אחד אומר (ויקרא אמור כג ז) כל מלאכת עבודה לא תעשו, אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הא כיצד יתקיימו שני כתובים? בשעה שהוא חל בחול את חוגג מביא קרבן חגיגה ושובת שאסור במלאכה, בשעה שהוא חל בשבת, שקרבן חגיגה נדחה למחר ביום ראשון את חוגג מקריב קרבן חגיגה וקוצר שזה יום חול ואינו אסור במלאכה. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אף על פי כן אינו מותר בכל מלאכה ובלבד שיבליע לעיסתה שכיוון שהקריב אסור במלאכה כל היום ורק מלאכה שהיא לצורך אוכל נפש מותר, כהדא דתני להן אינש דיהוי עלוי אעין ובכורין, כגון האומר הרי עלי עצים למזבח וגזירין למערכה, א_לאאסור בהספד ובתענית ומלעשות מלאכה בו ביום: א_לבובהקהל: ולמה לא יעשה בשבת? רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא° אמר, מפני התקיעה שהיו תוקעים להודיע לכולם לבא . רבי יצחק בי רבי חייה רבי יצחק בי רבי חייה° אמר, מפני הבימה. ויעשו אותה מאתמול? שלא לדחוק את העזרה. רבי מתניה רבי מתניה° אמר , א_לגעל שם (דברים שופטים טז כא) לא תטע לך אשרה כל עץ. תנן, אף על פי שאמרו מקרא מגילה בכפרים או אם חל בשבת מקדימין ולא מאחרין, מותרין בהספד ובתענית. הא בפורים עצמו אסורים בהספד ובתענית. מתני' ד°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, כל יום שכתוב עליו במגילת תענית די לא למספד , אסור להתענות. ואם כתוב עליו דלא להתענות, מותר בהספד. ודי לא סתם מה שנמנה ולא מפורש מה נאסר בו, אסור בתענית . ומי שחולק על °רבי מאיר רבי מאיר סובר, שכל מקום שכתוב דלא למיספד, מותר להתענות. ולכן בפורים שכתוב דלא למספד מותר להתענות. לכן המשנה שאמרה שאסור להתענות בפורים כ°רבי מאיר רבי מאיר ולא כמי שחולק עליו. אמר רבי יונה רבי יונה°, כתוב במגילת תענית , אילין יומיא די לא להתענאה בהון, ומקצתהון די לא למיספד בהון. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, מה תלמוד לומר בהון בהון ב' פעמים? אלא מלמד שלילה מותר והיום אסור.


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

20 א_כ מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה ח':

21 א_כא טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ח סעיף ו':

22 א_כב מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ד סעיף ב':

23 א_כג מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ד סעיף ג':

24 א_כד מיי' פ"ח מהל' מתנות עניים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ט סעיף א':

25 א_כה מיי' פ"ח מהל' כלי המקדש הלכה ז':

26 א_כו מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ט':


[ע"ב]

27 א_כז מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תק"נ סעיף ג':

28 א_כח טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ח:

29 א_כט מיי' פט"ו מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ו':

30 א_ל מיי' פ"א מהל' חגיגה הלכה ח':

31 א_לא מיי' פ"ו מהל' כלי המקדש הלכה ו':

32 א_לב מיי' פ"ג מהל' חגיגה הלכה ז':

33 א_לג מיי' פ"ו מהל' עבודה זרה הלכה י', מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ט':


-----------------------------------דף ו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] וזה שהימים האלו אסורים והלילה מותר כהדא דתני, להן אינש דיהוי עלוהי שקיבל עליו תענית אסר בצלו, מאי אסר בצלו? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, שהוא צריך להזכיר מבערב ברכת ענינו בתפילת ערבית אף שעדיין רשאי לאכל . ואתיא כהיא דאמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חונה רב הונא°, תפילת ענינו אומרו כלילי שבת וכיומו כמו שבשבת מזכירים גם בלילה וגם ביום כך תפילת ענינו אף שעדין אוכלים מזכירים בלילה. תנן התם, אף על פי שאמרו מקרא מגילה מקדימין ולא מאחרין אותם ימים שאליהם הקדימו מותרין בהספד ובתענית. ומקדימים פעמים לי”א פעמים לי”ב ופעמים לי”ג. וכיוון שי”ג הוא יום ניקנור שאסור בתענית, נמצא שהבריתא שאמרה שמתענים בהם, כוונתה או לי"א כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שהרי לפי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא י"ב אסור שהוא יום לפני יום ניקנור. או בי”א ובי"ב כ°רבי מאיר רבי מאיר שסובר שרק י"ג אסור אבל לפניו ואחריו מותר . וקשיא על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, לא כן תני, בתרין עשרה, יום טיריון ואם כך גם י"א אסור שהוא יום קדם, אז איך אמרה הבריתא שמתענין בהם, הרי כל הימים הללו אסורים בתענית ? אבל על °רבי מאיר רבי מאיר אפשר להעמיד שהבריתא חידשה שמתענין בי"א. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, בטל יום טיריון, שהוא יום שנהרגו בו לולניינוס ופפוס. בתלת עשרה יום ניקנור, מהו יום ניקנור? שלטון משל מלכות יון היה עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלים, וחירף וניאץ וגידף ואמר, בשובי בשלום אתוץ את המגדל הזה. ויצא אחד משל חשמוניי, והיה הורג בחיילותיו עד שהגיע לקרוכין למרכבה שלו. וכיון שהגיע לקרוכין שלו, קטע את ידיו וחתך את ראשו ותחבן בעץ וכתב מלמטן, הפה שדיבר באשמה, והיד שפשטה בגאוה. יתלו בקונטס בעמוד נגד ירושלים. על דעתיה ד°רבי יוסא רבי יוסא ניחא שמנו והוסיפו את יום ניקנור כדי לוסר לפניו. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר מה בא לוסר הרי לפניו, לית ליה. והוא עצמו, אסור מפני פורים שהרי בי”ד נאמר דלא למספד ותנן, די לא למיספד, לפניו אסור . להודיעך שהוא אסור גם בהספד. שאם היה נאסר רק מפני שהוא יום קדם פורים, היה אסור רק בתענית . ואפי' על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לית היא קשייא? לא כן תני, בתרין עשרה יום טיריון? אם כן למה היה צריך למנות את יום ניקנור. הרי הוא כבר אסור מפני שהוא יום קדם פורים, וי"ב אסור מפני שהוא יום טיריון. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, בטל יום טיריון, שהוא יום שנהרגו בו לולניינוס ופפוס. בי"ד ובט"ו פורייא, די לא למיספד. בשית עשרה שרון למיבנא שור התחילו לבנות את חומות ירושלם, די לא למיספד. על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר ניחא, כתבו אותו כדי לוסר עצמו. על דעתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, מה בא לאסור ? לאסור שלפניו לית ליה לא צריך, שהרי לפניו זה יום ט"ו. לאסור עצמו לא צריך, שהוא אסור מפני ט"ו . של°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא גם לאחריו נאסר אלא בא להודיעך שהוא אסור בהספד. שאם היה נאסר רק מפני שהוא יום אחרי פורים, היה אסור רק בתענית. בשובעת עשרה , קמון עממיא על פליטת ספרייא במדינת בלקיס ובית זבדין, והוה פרקן לבית ישראל על דעתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר ניחא, בא לאסור עצמו . על דעתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא מה בא לאסור הרי הוא יום שאחר שישה עשר שבו התחילו בבנין חומת ירושלים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, כל אילין מיליא, לא מסייען ולא תברן כל הדברים הללו לא מסייעים ולא סותרים, לא על ד°רבי מאיר רבי מאיר ולא על ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. כי במסכת תענית לא בא אלא למנות ימים שנעשו בהן ניסים לישראל. תדע לך שהוא כן, דתנינן, בריש ירחא דניסן דיתקם תמידא, די לא למיספד. בלא כך אינו אסור משום ראש חדש? על כרחך לא בא אלא למנות ימים שנעשה בהם נס לישראל . אבל בשבתות ובימים טובים מתענין לפניהן ולאחריהן, מה ראיתה להקל באלו ולהחמיר באלו? שאלו דברי תורה, ואין דברי תורה צריכין חיזוק. ואלו דברי סופרים, ודברי סופרין צריכין חיזוק. הדא דאת אמר עד שלא בטלה מגילת תענית, אבל משבטלה מגילת תענית בגלל החרבן, בטלו כל אלו. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, תריהון אמרין, בטלה מגילת תענית. רבי אבא רבי אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרי, בטלה מגילת תענית. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° אמר, בטלה מגילת תענית. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אמש הייתי יושב ושונה, מעשה שגזרו תענית בחנוכה בלוד, ואמרו עליו על °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שסיפר ועל °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה שרחץ, אמר להן °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, צאו והתענו על מה שהתעניתם. ואת אמר בטלה מגילת תענית? אמר רבי אבא רבי אבא°, א_לדאף על גב דאת אמר בטלה מגילת תענית, חנוכה ופורים לא בטלו. מילהון דרבנן אמרין, בטלה מגילת תענית. א_להרבי אבון רבי אבין° ציים כל ערובת שובא. רבי יוחנן רבי יוחנן° ציים כל ערובת ריש שתא. רבי זעירה רבי זעירא° צם תלת מאוון דצומין, ואית דאמרין תשע מאוון ולא חש על מגילת תענית. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] מפקד לספרייה  ציווה למלמדים, אין אתת איתא מישאלנכון אם תבא אשה לשאול אתכם, אימרין לה, בכל מתענין, א_לוחוץ משבתות וימים טובים וראשי חדשים וחולו של מועד וחנוכה ופורים. תנן התם, אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי, שלא להפקיע את השערים. אלא שלש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני. ושלש שניות, חמישי שני וחמישי. °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר, כשם שאין הראשונות בחמישי, כך לא שניות ולא אחרונות. שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמר , אתא עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° והורי כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, שגם את השניות והשלישיות לא מתחילים בחמישי . והוה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מצטער ואמר, שבקין סתמא ועבדין כיחידייא עוזבים סתם משנה ועושים כדעת יחיד והרי רבי יוחנן רבי יוחנן° הוא זה שפסק שהלכה כסתם משנה? אשכח מצא דתני לה רבי חייה רבי חייא רבה° את הסתם משנה בשם °רבי מאיר רבי מאיר. כד שמע דתני לה רבי חייה רבי חייא רבה° בשם °רבי מאיר רבי מאיר אמר, יאות סבא ידע פירקי גרמיה רבי יוחנן ידע לתרץ את עצמו שלא יהיו בדבריו סתירות. רבי מנא רבי מנא° בעא קומי רבי יודן רבי יודן°, לא כן אמרו חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, כל מקום ששנה °רבי רבי יהודה הנשיא מחלוקת ואחר כך שנה סתם, הלכה כסתם? ולמה כאן ש°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם לא נפסוק כמותו? אמר לו, כל הכלל זה כש°רבי רבי יהודה הנשיא עצמו למד מחלוקת ואחר כך שנאה בסתם. במקרה כזה הלכה כסתם. אבל דילמא חורן האם הכלל הזה נאמר גם כשאדם אחר שנה מחלוקת? ולאו קל וחומר הוא? מה הן אין דאשכח °רבי רבי יהודה הנשיא מחלוקת, וחזר ושנה סתם, הלכה כסתם. אתר דלא אשכח °רבי רבי יהודה הנשיא מתני מחלוקת, אלא אחרים שנו מחלוקת, ו°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם, לא כל שכן תהא הלכה כסתם? אתא חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ואמר , רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אפי' כשאחרים שנו מחלוקת ו°רבי רבי יהודה הנשיא שנה סתם, הלכה כסתם. ולמה כאן הוא רבי יוחנן רבי יוחנן° מורה ליה כיחידייא? אמר רבי שמואל בר יונה רבי שמואל בר יונה° בשם רבי אחא רב אחא°, מה שאמרנו שהלכה כסתם , הדא דאת אמר, כשאין מחלוקת אצל סתם, אבל אם יש מחלוקת אצל סתם, כמו כאן ש°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא חולק על הסתם לא בדא הלכה כסתם. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי אחא רב אחא°. הדא דאת אמר יחיד אצל יחיד, אבל ביחיד אצל חכמים לא בדא הלכה כסתם. רבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, שלח לרבי הושעיה רבה רבי אושעיא רבה°, חדא עטם וחד לגין דחמר ירך אחת וכד יין. שלח ואמר לו, קיימת בנו (אסתר ט', כ"ב) ומתנות לאביונים. חזר ושלח ליה, חד עיגל וחד גרב דחמר עגל אחד וחבית יין. שלח ואמר לו, קיימת בנו (אסתר ט', כ"ב) ומשלוח מנות איש לרעהו. תני, במקום שנכנסין לידי סכנה שהגוים אסרו לקרא מגילה אין הכפרים מקדימים ליום הכניסה אלא קורין אותה בי"ד. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי, אם במקום שנכנסין לידי סכנה , אל יקראו אותה כל עיקר

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ה[עריכה]

מתני’: קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה, א_לזקורין אותה באדר השני. אין בין אדר הראשון לאדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים:

גמ’: מתניתא כשעיברו ואחר כך קראו אותה, אבל אם קראו אותה ואחר כך עיברו לא בדא. מתניתא לא אמרה כן אלא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה אחר שקראו, קורין אותה באדר השני. אמר רבי סימון בן רבי יהושוע בן לוי רבי סימון בן רבי יהושוע בן לוי°, כתיב (אסתר ט', כ"ט) לקיים את אגרת הפרים הזאת השנית , מה תלמוד לומר השנית? אלא מיכן שפעמים שהוא קרא אותה פעם שניה . שאם קראו אותה באדר הראשון ונתעברה השנה, קורין אותה באדר השני. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , מה עשו מרדכי ואסתר? כתבו אגרת ושלחו לרבותינו שכאן בארץ ישראל אמרו להם. מקבלין אתם עליכם שני ימים הללו בכל שנה? אמרו להן, לא דיינו הצרות הבאות עלינו, אלא שאתם רוצין להוסיף עלינו עוד צרתו של המן שהגוים יראו שאנו שמחים במפלתן וירצו לנקום בנו. חזרו וכתבו להן אגרת שנייה, הדא הוא דכתיב (אסתר ט', כ"ט) לקיים עליהם את אגרת הפרים הזאת השנית. מה היה כתוב בה ששיכנע אותם ? אמרו להן אם מדבר זה אתם מתייראים, הרי היא כתובה ומעלה בארכיים, כדכתיב (אסתר י', ב') הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, שמונים וחמשה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 א_לד טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרפ"ו סעיף א':

35 א_לה טור ושו"ע או"ח סי' רמ"ט סעיף ג':


[ע"ב]

36 א_לו טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ב סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רט"ו סעיף ג':

37 א_לז מיי' פ"א מהל' מגילה הלכה י"ב, טור או"ח סי' תרפח:


-----------------------------------דף ז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] הדבר הזה. אמרו, כתיב (ויקרא בחקותי כז לד) אלה המצות אשר צוה ה' את משה, אלו המצות שנצטוינו מפי משה, וכך אמר לנו משה, א_לחאין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה. ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר? לא זזו משם והיו נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים. הדא היא דכתיב (שמות בשלח יז יד) ויאמר ה' אל משה, כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים . מכאן שצריך להזכיר עניין מחית עמלק בתורה בנביאים ובכתובים. זאת, זו תורה כמה דתימר (דברים ואתחנן ד מד) וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. זכרון, אלו הנביאים דכתיב (מלאכי ג', ט"ז) ויכתב ספר הזכרון לפניו ליראי ה' וגו' בספר, אלו הכתובים דכתיב (אסתר ט', ל"ב) ומאמר אסתר קיים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר. רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° ובר קפרא בר קפרא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו, המגילה הזאת נאמרה למשה מסיני, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא? דכתיב (דברים ואתחנן ה יט) קול גדול ולא יסף לא פסק. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, א_לטאף מגילת אסתר והלכות תורה שבעל פה אינן עתידין ליבטל. מגילת אסתר אינה בטלה , נאמר כאן קול גדול ולא יסף, ונאמר להלן (אסתר ט', כ"ח) וזכרם לא יסוף מזרעם. הלכות לא בטלות דכתיב (חבקוק ג', ו') הליכות עולם לו. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו הרשע, לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים. תנן, אין בין אדר הראשון לאדר שני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° כתיב (אסתר ט', כ"א) בכל שנה ושנה. הקיש שנה שהיא מעוברת לשנה שאינה מעוברת, מה שנה שאינה מעוברת, מקרא מגילה באדר סמוך לניסן. אף שנה שהיא מעוברת, מקרא מגילה באדר סמוך לניסן. מאי טעמא? אמר רבי חלבו רבי חלבו° כדי לסמוך גאולה לגאולה. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא°, אותה השנה היתה מעוברת. מה טעמה? דכתיב (אסתר ג', ז') מיום ליום משנה לשנה ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר. וכי איני יודע שחודש שנים עשר הוא חודש אדר? אלא חודש אדר שברוב השנים הוא חדש שנים עשר אבל באותה שנה היה חדש שלושה עשר. א_מאדר הראשון תוספת או אדר השני תוספת? מה ביניהון? רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמר, שני כבשים של עולת תמיד ביניהון, נולד בחמשה עשר באדר בשנה שאינה מעוברת, ונכנס לשנה שהיא מעוברת. אין תימר אדר הראשון תוספת, שנה ארוכה היא וכשר שרק כשיגיע ליום שבו נולד תסתים שנתו. אין תימר אדר השני תוספת, אין לו אלא עד חמשה עשר באדר הראשון שכבר עברה שנתו . אמר רבי אייבי בר נגרי רבי אייבי בר נגרי°, מתניתא אמר כן שאדר הראשון הוא התוספת , דתנינן


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] תמן, א_מאהן העידו שמעברין את השנה כל אדר. שהיו אומרים עד הפורים. הן העידו א_מבשמעברים את השנה על תניי אם יסכים הנשיא, הדא אמרה, אדר הראשון תוספת. דאין תימר אדר השני תוספת, לא קיים על שתא לא נמצא על השנה שהרי כבר סיים אותה ומעבר לה? מר עוקבא אשכח תרין איגרן מצא שתי איגרות, בחדא כתיב, ושפר באפיי ובאפי חבריי מוספה על שתא תלתין יומין טוב לפני ולפני חברי להוסיף על השנה שלושים ימים. ובחדא כתיב, ושפר באפיין ובאפי חברייא מוספה על שתא ירח יומין טוב לפני ולפני חברי להוסיף על השנה חדש ימים. מאן דאמר תלתין יומין, אדר הראשון תוספת. ומאן דאמר ירח יומין אדר השני תוספת. שהרי אדר ראשון תמיד מלא ואדר שני תמיד חסר כך שלברייתא שאמרה שמוסיפים שלושים יום אדר א הוא התוספת ולבריתא שמוסיפים חדש דהיינו עשרים ותשעה ימים אדר ב הוא התוספת. אין מן הדא, לית שמע מינה כלום. דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יודן גזורי רבי יודן גזורי°, אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, א_מגלעולם אדר סמוך לניסן חסר. עשה שני חדשים מעוברין או שעיבר את הראשון ולא עיבר את השני, מה שעשה עשוי. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, מצות הנוהגות באדר השני, אינן נוהגות באדר הראשון, א_מדחוץ מן הספד ומן התענית שהן שוין בזה ובזה שאסור בשניהם. רבי אבא רבי אבא° ורב ירמיה רב ירמיה° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. רבי חונה רבה דציפורין רבי חונה רבה דציפורין° אמר, הנהיג רבי חנינה דציפורין רבי חנינה דציפורין° כהדא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. לא אמר אלא הנהיג, הא להלכה לא. אבל א_מהלעניין שטרות, כותבין אדר בראשון ואדר בשני , אלא שבראשון כותבין אדר סתם. ובאדר שני כותבים אדר תיניין שני. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר באדר השני, כותב תי"ו ודייו ראשי תיבות תניין. תמן תנינן, אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים, אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, אף שימוע שקלים וכלאים יש ביניהם. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° , ויאות, כלום אמרו משמיעין על השקלים, לא כדי שיביאו ישראל שקליהן בעונתן? אם אומר את שיכריזו באדר הראשון, עד כדון אית בשתא שיתין יומין. כלום אמרו יוצאין אף על הכלאים, לא כדי שיהו הצמחין ניכרין? אם אומר את שיצאו באדר הראשון, עד כדון אינון דקיקין.

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ו[עריכה]

מתני’: א_מואין בין יום טוב לשבת, אלא אוכל נפש בלבד. א_מזאין בין שבת ליום הכיפורים, אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת:

גמ’: תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון? רב חסדא רב חסדא° אמר לחדד ראשו של שפוד שהתקלקל ביום טוב ביניהון. רבי חנינה בריה דרבי אבהו רבי חנינה בריה דרבי אבהו° אמר, להוציא אש מן העצים ביניהון. אבל לחדד ראשו של שיפוד אפילו לדעת חכמים מותר. תנא רבי יהודה בר פזי דברדלייא רבי יהודה בר פזי דברדלייא°, אכן זה הוא הדבר שבניהם. מה הוא הדבר? לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר, או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר? לית לך אלא כהדא נוכל לפשוט ממשנתנו דתנן , אין משחיזין את הסכין, א_מחאבל משיאה על גבי חבירתה. ואמר רב חסדא רב חסדא°, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי היא. רב יהודה רב יהודה° אמר בשם שמואל שמואל (אמורא)°, דברי הכל היא, כדי להעביר שמנונית שעליה. מכאן שהמחלוקת בין °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי לחכמים זה בלהשחיז סכין או שיפוד . כל אלו ביום טוב אין צריך לומר בשבת. תנן, אין בין יום טוב לשבת, אלא אוכל נפש בלבד. רק אילין אינון? והא אית לך חורנין


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

38 א_לח מיי' פ"ט מהל' יסודי התורה הלכה א':

39 א_לט מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ח:

40 א_מ טור ושו"ע או"ח סי' נ"ה סעיף י':


[ע"ב]

41 א_מא מיי' פ"ד מהל' קידוש החודש הלכה י"ד:

42 א_מב מיי' פ"ד מהל' קידוש החודש הלכה י"ב:

43 א_מג מיי' פ"ח מהל' קידוש החודש הלכה ה':

44 א_מד מיי' פ"ב מהל' מגילה הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרצ"ז:

45 א_מה טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ו סעיף ז', טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ג סעיף כ"ח:

46 א_מו מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ה סעיף א':

47 א_מז מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף ב':

48 א_מח מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ט סעיף ב':


-----------------------------------דף ח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] סקילה לעושה מלאכה בשבת ואין סקילה ביום טוב כרת בשבת ואין כרת ביום טוב מכות ביום טוב ואין מכות בשבת. אין תימר בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני שהמשנה לא באה למנות הבדלים בעונשים, אלא הבדלים באיסור מלאכות כמו שאמרה המשנה שאין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד . והא תנינן א_מטמשחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת? ואין זה קשור לאוכל נפש. ועוד מן הדא, שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת. אמר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא א_נוהוא שמל. ועוד מן הדא, דתני, מודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר א_נאבחותמות שבקרקע, שמפקפקין ומתירין וחותכין. ובשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. בכלים בשבת מותר ואין צריך לומר ביום טוב. תנן , אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם, וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין, זה וזה שוין שפטור דקים ליה בדרבה מיניה. שכשם שמיתה פוטרת מתשלומים אף כרת פוטר מתשלומים. מתניתא ד°רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה. דתני, °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה אומר. יום הכיפורים כשבת לתשלומין . ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר, כמחוייבי כריתות כך מחוייבי מיתות בית דין. מה ביניהן? הרי שניהם פוטרים יום הכיפורים מתשלומים. °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה מדמה יום הכיפורים לשבת, ו°רבי שמעון בן מנסיה רבי שמעון בן מנסיה לומד כריתות ממיתת בית דין. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבינא רבי אבינא°. נערה נדה ביניהן. רבי מנא רבי מנא° אמר, אף אחות אשתו ביניהן . על דעתיה ד°רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה. מה שבת אין לה היתר אחר איסורה אף יום הכיפורים אין לו היתר אחר איסורו, ואמרינן קים ליה בדרבא מיניה ופטור. אבל זו הואיל ויש לה היתר אחר איסורה, לא אמרינן קים ליה בדרבא מיניה ומשלם . ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אמר שבת יש בה כרת, ויום הכיפורים יש בו כרת. ואמרינן בהם קים ליה בדרבא מיניה. אף זו , הואיל ויש בה כרת אמרינן קים ליה בדרבא מיניה ואינו משלם. רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בעי. לאוין מלקות וכריתות, מה אמרין בה אילין תניי? האם אומרים קים ליה בדרבא מיניה? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, צריכה לרבנן רבנן הסתפקו בדבר זה. אמר רבי יונה רבי יונה°. ולמה לא שמע לה מן הדא דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי, דתני °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי. °רבי טרפון רבי טרפון אומר נאמר כרת בשבת, ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת האמורה אצל שבת, אין מלקות אצל מיתה, דלאו שניתק לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו . אף כרת האמורה ביום הכיפורים, אין מלקות אצל כרת. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה צריכין ליה? כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שסובר שלאו שיש בו חיוב מיתה פטור ממלקות . ברם כרבי יוחנן רבי יוחנן°, אם מכות אצל מיתה יש לו. לא כל שכן מכות אצל כרת? דאיתפלגון. א_נבהשוחט אותו ואת בנו לשום עבודה זרה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אם התרו בו לשום אותו ואת בנו, לוקה. לשום עבודה זרה, נסקל. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר. אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו, אינו לוקה מאחר שאלו התרו בו משום עבודה זרה היה נסקל. אמר לו ואף כרבי יוחנן רבי יוחנן° צריכה ליה, הכא שני דברים. מלקות משום אותו ואת בנו, ומיתה משום עבודה זרה. והכא הסתפקנו בדבר אחד שיש בו לאו וכרת .


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שחייבי מלקיות שוגגים פטורים מממון . מה בין אילין תניי לאילין רבנן? הרי גם °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה ו°רבי שמעון בך מנסיא רבי שמעון בך מנסיא סוברים שחייבי כריתות פטורים מתשלומים, וגם חכמים החולקים עליהם וסוברים שחיבי כריתות חייבים בתשלומים, הרי בכל כרת יש גם לאו. ולדעת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אפילו בלא התראה אף שאין לוקים, לא משלמים . תשובה °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה ו°רבי שמעון בך מנסיא רבי שמעון בך מנסיא סוברים שרק כשיש כרת פטורים מתשלום, שכרת שקול כמיתה. אבל בלאוין שאין בהן כריתות הם סוברים כ°רבי מאיר רבי מאיר שחייבי מלקות לוקים ומשלמים. ולתנאים החולקים עליהם, אפילו אם יש רק מלקות פטורים מתשלומים. אמר רבי חנניא רבי חנניא°. כגון המצית גדישו של חבירו ביום טוב ביניהן שיש בו לאו ואין בו כרת. אילין תניי שהם °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא סברין מימר , הואיל ואין בהן כרת, משלם. ואילין רבנן החולקים על °רבי מאיר רבי מאיר סברין מימר, הואיל ויש בה מכות, אינו משלם. מעתה הא דתנן, אלו נערות שיש להן קנס. הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית וכ”ו. לשיטת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שחייבי מלקיות שוגגים פטורים אפילו אם לא התרו בהם, והרי הבא על הממזרת חיבי לאוים. האם המשנה הזו דלא כרבנן ? שהרי לוקים ומשלמים. אמר רבי מתניה רבי מתניה°. אפילו כחכמים אתיא, בסיפא שנאמר שבממזרת יש קנס מדובר, בממזר הבא על הממזרת שאין בה לאו. תנן התם אלו נערות שיש להן קנס וכ"ו ואשת אחיו. ואשת אחיו לאו יבימתו היא? תיפתר שמת אחיו והיו לו בנים מאשה אחרת. ואירש אשה ומת ובא אחיו ואנסה. ולא הייתה זקוקה לו, ויש בה דין קנס כמו כל נערה בתולה

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ז[עריכה]

מתני’: א_נגאין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל, אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. א_נדאין בין נדרים לנדבות, אלא שהנדרים, מתו או נגנבו חייבין באחריותן. נדבות, מתו או נגנבו אין חייבין באחריותן:

גמ’: תנן, אין בין המודר הנאה מחבירו למודר ממנו מאכל , אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש. הא דבר שעושין בו אוכל נפש אסור אם נדר ממנו מאכל. ולא ממאכל נדר ולמה אסור בכלים? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, כיני מתניתא כך כוונת המשנה, אין בין המודר הנייה מחבירו, למודר הניית מאכל מחבירו. ותני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא כן, א_נההמודר הניית מאכל מחבירו, לא ישאילנו נפה וכברה ריחים ותנור, תני, אבל משאיל הוא לו כוסות וקערות ותמחויין שאינן מהנין מתקנים את האוכל, אלא מכניסים את האוכל. לפסין וקדירות אסור שהם משמשים לתיקון האוכל על ידי בישול. כלים המשמשים לטחון ולדרוך אסור. לקצור צריכה, לבצור צריכה לפי שהנאתם רחוקה ואפשר להסתפק האם זה נקרא הניית מאכל שאסור או לא . תני, אבל משאילו הוא קורדום. הוינן סברין מימר, בקרדום של ביקוע ואף שהעצים לצורך בישול מותר. ואם כן גם לקצור ולבצור יהיה מותר . תיפתר א_נו בקורדום של ניכוש, ולית שמע מינה כלום. רבי אבונא רבי אבונא° אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי, ההן זוסטה חגורה מבד, מכיון שהוא מרחיק את חוטי השתי ונוצר מעין רשת ואת חשר מנפה ביה קימחא בשעת הדחק, כמי שהיא נפה ויהיה אסור, או כיוון שעיקרו לא נועד לכך מותר . א_נזאי זהו נדר שאמרו? האומר הרי עלי עולה. ואי זו היא נדבה שאמרו? האומר הרי זו עולה. רבי חמא חבריהון דרבנן רבי חמא חבריהון דרבנן° בעי, אמר הרי עלי עולה וחזר ואמר על אותה בהמה הרי זו עולה. האם חייב גם משום נדר וגם משום נדבה ואם עברו שלושה רגלים ולא הקריב עובר על שני לאוים ?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

49 א_מט מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"א סעיף א':

50 א_נ מיי' פ"ב מהל' מילה הלכה ז', מיי' פ"ב מהל' מילה הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ד':

51 א_נא מיי' פ"י מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף י', טור ושו"ע או"ח סי' שי"ד סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ט סעיף ג':

52 א_נב מיי' פי"ב מהל' שחיטה הלכה ז':


[ע"ב]

53 א_נג מיי' פ"ו מהל' נדרים הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"א סעיף א':

54 א_נד מיי' פי"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה':

55 א_נה מיי' פ"ו מהל' נדרים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"א סעיף א':

56 א_נו טור ושו"ע יו"ד סי' רכ"א סעיף א':

57 א_נז מיי' פי"ד מהל' מעשה הקרבנות הלכה ד', מיי' פ"א מהל' נדרים הלכה ב':


-----------------------------------דף ט[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] רבי חיננא רבי חיננא° בעי, לא מסתברא שבזה רבי חמא חבריהון דרבנן רבי חמא חבריהון דרבנן° הסתפק אלא במקרה כזה יש מקום להסתפק, אם אמר הרי זו עולה וחזר ואמר הרי עלי עולה. שהרי עלי חמור יותר מהרי זו. שכשאומר הרי עלי, מקבל עליו אחריות . איסור חמור חל על איסור קל. אין איסור קל חל על איסור חמור

ירושלמי מגילה, פרק א, הלכה ח[עריכה]

מתני’: א_נחאין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש, אלא קרבן. א_נטאין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט, אלא פריעה ופרימה תגלחת וצפרים:

גמ’: תנן, אין בין זב הרואה שתי ראיות לרואה שלש, אלא קרבן אבל לענין טמאה שניהם שוים ושניהם צריכים שבעה נקיים. אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן. שלדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אם ראה את השלישית מתוך אונס פטור מקרבן . ברם כרבנן, השנייה מאונס טהור, א_סוהשלישית אפילו מאונס טמא וחייב בקרבן . נמצא שלדעת רבנן יש עוד הבדל שבשניה בודקים אותו ובשלישית אין בודקים אותו. דתנן, ראה ראיה ראשונה בודקין אותו, בשניה בודקין אותו, בשלישית אין בודקין אותו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אין לית היא דרבנן, אף ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לית היא. שאף ל°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע יש הבדל בין ראיה שניה לשלישית דתני, אמר °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע מה שאמרתי שאף בשלישית בודקים אותו ואם היה באונס אין זו ראית זיבה, לא לסותרו אמרתי. שלענין לסתור שבעה נקיים אף באונס הראיה השלישית נחשבת כראית זיבה וסותרת. לא אמרתי אלא שלא יביא קרבן. דלא אמרתי שאינו זב לסתור. זב הוא לסתור. לא אמרתי אלא שלא יביא קרבן. הדא אמרה דברי הכל היא, והמשנה לא השוותה לענין אונס. דאין תימר ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא, ניתני השנייה אם היתה באונס אינה לא בסתירה ולא בקרבן שאינה כזיבה שסותרת את שמירת היום כנגד יום של הראיה הראשונה, ואינה מצטרפת כראיה שניה. השלישית בסתירה שאף שהיתה באונס סותרת את השבעה נקיים, ולא בקרבן. דעל דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ראה שתים בשופי ואחת באושי באונס, סותרת ואינו מביא קרבן. אמר רבי יודן רבי יודן°


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] מתניתא בשני בני אדם שאחד ראה שתים ואחד ראה שלוש. ואומרת המשנה שהנפקא מינא בין שניהם שזה חייב קרבן וזה פטור מקרבן . אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°, מתניתא אמרה כן, דתנן , אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה ותגלחת וציפרים. הדא אמרה בשני בני אדם אנן קיימין. דאין תימר באדם אחד שהיה מסגר ונחלט , ניתני אין בין הזמן שהיתה בו בהרת קטנה שבגללה נהיה מוסגר, לזמן שבו היא הפכה לבהרת גדולה שממנה נהיה מוחלט. אלא על כרחך בשני בני אדם שאחד מוסגר ואחד מוחלט . היך מה דאת אמר תמן במצורע בשני בני אדם אנן קיימין, אף הכא בזב בשני בני אדם אנן קיימין. תנן, אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט, אלא פריעה ופרימה תגלחת וצפרים . שאם נטהר מתוך שהיה מוחלט טעון תגלחת וצפרים. ואם נרפא הנגע מתוך הסגר, או שלא פשה שבועים בהסגר, ניטהר ואינו טעון תגלחת ושני ציפורים. פרחה בו שכולו הפך לבן מתוך הסגר מהו ? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, טעון ציפרים, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, אין טעון ציפרים. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן. כתיב והנה נרפא הנגע מן הצרוע, להביא את שפרחה בכולו שיהא טעון צפרים. ואם תאמר למה צריך פסוק והלא דין הוא, מה אם מי שטהר שנרפא מתוך החלט ואין סימני מטמאיו עמו, טעון צפרים. מי שטהר וסימני מטמאיו עמו שכולו הפך לבן שהרי הצרעת על כולו, אינו דין שיהא טעון צפרים? והלא מסגר שעמד בו שני שבועות יוכיח, שטהר וסימני מטמאיו עמו ואין טעון צפרים. אף אתה אל תתמה על מי שפרחה בכולו, שאף על פי שטהר וסימני מטמאיו עמו, אינו טעון צפרים. תלמוד לומר, מן הצרוע, להביא את שפרחה בכולו שיהא טעון צפרים. אם אומר את כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שהטהור מתוך הסגר על ידי פריחה לא יהא טעון צפרים. ויתיביניה פרחה בכולו מתוך הסגר יוכיח, שאף שסימניו עימו אינו מביא ציפרים . לא מוטב להשיב מפריחה מתוך הסגר על פריחות מתוך החלט, ולא עמידה שבועים בתוך הסגר על פריחות מתוך החלט? אמר רבי חנניה חברון דרבנן רבי חנניה חברון דרבנן°, סיפא דמתניתא מסייעא לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, דכך התנא מתיב לחבריה בסיפא . לא אם אמרת בזה שנטהר על ידי שעמד הנגע שבועים שאינו נזקק לחליטה, תאמר בזה שהפך לבן מתוך חליטה שהוא נזקק לחליטה? הואיל והוא נזקק לחליטה , יהא טעון צפרים. מכאן משמע שאף בפרחה בכולו שנטהר מתוך הסגר, כיוון שלא נחלט לא מביא ציפורים. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, מתניתא מסייעא לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, דתנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט, אלא פריעה ופרימה תגלחת וצפרים. שהטהור מתוך הסגר פטור מפריעה ומפרימה ומתגלחת ומצפרים. והרי הטהור מתוך הסגר הכוונה על כל מה דאנן קיימין הכא שנטהר בכל דרך, אפילו בטהור על ידי פריחות . הדין הוא שמצורע שנטהר מביא ציפורים ומגלח וטובל ומותר להיכנס לעיר וסופר שבעה ימים ומגלח וטובל שנית ובערב מותר באכילת תרומה וביום השמיני טול בלישכת המצורעים מביא קרבן אשם מצורע אמר רבי שמואל בר אבודמא רבי שמואל בר אבודמא°, מה פליגין? להביא צפרים. אבל להביא קרבן, כל עמא מודיי שאינו מביא קרבן. ותני כן, כתיב בשביעי יגלח פעם שניה ובשמיני יביא. את שהוא טעון תגלחת, מביא קרבן. את שאינו טעון תגלחת כגון שנטהר או שפרחה בכולו מתוך הסגר, אינו מביא קרבן. מניין שהמוסגר אינו טעון פריעה ופרימה? אמר רבי חמא בר עוקבא רבי חמא בר עוקבא° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° דכתיב (ויקרא תזריע יג מו) כל ימי אשר הנגע בו יטמא. את שטומאתו תלויה בנגעו טעון פריעה ופרימה , יצא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

58 א_נח מיי' פ"ב מהל' מחוסרי כפרה הלכה ו':

59 א_נט מיי' פ"י מהל' טומאת צרעת הלכה ו':

60 א_ס מיי' פ"ב מהל' מחוסרי כפרה הלכה ה':


[ע"ב]

-----------------------------------דף י[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף י


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד א] זה המסגר, שטומאתו תלויה בספירות ימיו. עד כדון פריעה ופרימה. תגלחת וצפרים מניין שהנטהר מן ההסגר פטור? אמר רבי אלעזר דרומיא רבי אלעזר דרומיא° בשם רבי שמי רבי שמי° (ויקרא מצורע יד ב) מדכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו , את שהוא מטמא ומיטהר ביום אחד שבאותו יום שמסתלק ממנו סימני הטמאה מיד הוא נטהר אחר שיראה הכהן, יצא זה המוסגר שאינו מיטמא וניטהר ביום אחד. שאף אם הסתלקו ממנו סימני הטמאה, חייב להמתין עד סוף ימי ההסגר ורק אז יראה הכהן

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה ט[עריכה]

מתני’: אין בין ספרים לתפילין ומזוזות, אלא שהספרים נכתבין בכל לשון, א_סאותפילין ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית:

גמ’: כתיב (בראשית נח יא א) ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יוחנן רבי יוחנן°, חד אמר, שהיו מדברים בשבעים לשון שנאמר דברים אחדים. ואף שכל אחד דיבר בשפתו, כולם היו בקיאים בשבעים לשון והבינו איש את שפת רעהו. וחורנה אמר, שהיו מדברין בלשון יחידו של עולם, בלשון הקודש. תנן, אלא שהספרים נכתבין בכל לשון וכ”ו °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית . תני בר קפרא בר קפרא° כתיב (בראשית נח ט כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם. שיהו מדברין בלשונו של יפת ל°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל דווקא יוונית ולרבנן בכל לשון באוהלו של שם. (בראשית נח י ב) בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. גומר זו גרממיה, מגוג זו גיתייא. מדי כשמועה כמשמעו אותה מדי של ימינו. ויון אייסוס. תובל זו ויתנייה. משך זו מיסייא. תירס, רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר פרס. ורבנן אמרי תרקא. (בראשית נח י ג) בני גומר אשכנז וריפת ותוגרמה. אלו אסייא והדיית וגרמניקיה (בראשית נח י ד) בני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים, אלו אלסטרסס אביה ודרדנייה (בראשית נח י יח) את הארודי, רודיס. את הצמרי, חמץ. את החמתי, חמת. (בראשית נח י יט) עד לשע, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, עד קלרה. איתמר, יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם. שיהו מדברין בלשונו של יפת באוהלו של שם. אמר רבי יודן בר יודן בר שלום רבי יודן בר יודן בר שלום°, מיכן לתרגום. אמר רבי יונתן דבית גוברין רבי יונתן דבית גוברין°, ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם ואלו הן. לעז יוונית לזמר, רומי לקרב למלחמה, סורסי ארמית סורית לאילייא לקינות, עברי לדיבור, ויש אומרים אף אשורי לכתב. אשורי יש לו כתב ואין לו לשון. עברי יש לו לשון ואין לו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי. ולמה נקרא שמו אשורי, שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי רבי לוי°, על שם שעלה בידם מאשור. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו, אלא שקדמו דור משה. אף על פי שלא ניתנה התורה על ידיו, אף הוא ניתן כתב ולשון על ידו דכתיב (עזרא ד', ז') וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית (דניאל ה', ח') ולא כהלין כתבא למיקרי. מלמד שבו ביום ניתן שלא הכירוהו. °רבי נתן רבי נתן אומר, ברעץ בכתב עברי ניתנה התורה, ואתייא כ°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אשורית ניתנה התורה, וכשחטאו, נהפך להן לרעץ. וכשזכו בימי עזרא, נהפך להן אשורית היינו דכתיב (זכריה ט', י"ב) גם היום מגיד משנה אשיב לך את הכתב שהשתנה אשיב לך וכתיב (דברים שופטים יז יח) וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר, כתב שהוא עשוי להשתנות. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר משום °רבי אלעזר בן פרטא רבי אלעזר בן פרטא, שאמר משום °רבי אלעזר המודעי רבי אלעזר המודעי, בכתב אשורי ניתנה התורה. ומה טעמא? דכתיב (שמות תרומה כז י) ווי העמודים, שיהו ווים של תורה דומים


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף י עמוד ב] לעמודים ורק באשורית האות ו דומה לעמוד. אמר רבי לוי רבי לוי°, מאן דאמר בכתב רעץ ניתנה התורה, עי"ן מעשה ניסים. מאן דאמר בכתב אשורי ניתנה התורה, סמ"ך מעשה ניסים. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°, תריהון אמרין, תורת הראשונים, לא היה לא ה"א שלהם נוגע בגג אלא כשלנו, ולא מ"ם שלהן סתום, הא סמ"ך סתום. תנן , °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית, בדקו ומצאו שאין התורה יכולה להיתרגם כל צורכה אלא יוונית. בורגני שומר כרמים אחד בידא להם ארמית מתוך יוונית מתוך תרגום היונית תרגם את התורה לארמית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, עקילס הגר תירגם התורה לפני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ולפני °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה, וקילסו אותו. ואמרו לו (תהלים מ"ה, ג') יפיפית מבני אדם. רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר, רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שאל, ולמה לית אנן אמרין יש בספרים מה שאין בתפילין ומזוזות, שהספרים נכתבין בשני דפין, ותפילין א_סבומזוזות אינן נכתבים אלא בדף אחד? התיב °רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה. דרבה חידוש גדול יותר היה לו לאמר , שהספרים נכתבין אפילו בשתי עורות ותפילין ומזוזות אינן נכתבות א_סגאלא בעור אחד. אמרון חברייא קומי רבי מנא רבי מנא°, נאמר אולי גם תפילין מותר לכתוב דף אחד בשני עורות ולית היא דרבה אלא שספר תורה נכתב בשני דפים בשני עורות ואילו תפילין בדף אחד בשני עורות ואין רבותה במה שנכתב בשני עורות לכן רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° לא שאל על שני עורות. אמר לון הסיבה שרבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° לא שאל על שני עורות. , שכן אפילו ספרים אינן נכתבים כן דף אחד על שני עורות כל שכן תפילין ומזוזות . א_סדתולין מילים בספרים, א_סהואין תולין לא בתפילין ולא במזוזות. ולמה לא מנה גם חילוק זה? אין זה חילוק שכן אף ספרים שכתבן כתפילין וכמזוזות בכתב קטן שאין מקום בין השיטין, אין תולין בהן, ואילו תפילין ומזוזות שכתבן כספרים בכתב גדול וריווח של שורה בין שורה לשורה תולין בהן. ודווקא שתוך כדי כתיבה ראה שצר לו המקום והחליט לתלות מילה כדי שיכנס הכל בשורה אבל אם אחר כתיבה גילה שחסר מילה פשיטא שבתפילין ומזוזות אסור משום דהוה שלא כסידרם, אלא אם כן פסל את כל האותיות ותלה וחזר ותיקנם. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי אימי רבי אמי°, היה צריך לכתוב ויאמר משה אל העם והיה כותב אלה עם. אם היתה הפרשה עשויה כן שכתב פרשה שלמה באותו צורה ויכול להקרא כך כשר, ואם לאו פסול. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי אימי בר חיננא רבי אימי בר חיננא°, א_סוככתב ספרים כן כתב תפילין ומזוזות. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב רב (אמורא)° ניקב א_סזנקב

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

61 א_סא מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ט:


[ע"ב]

62 א_סב מיי' פ"ב מהל' תפילין הלכה א', מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ח סעיף ד':

63 א_סג מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף א':

64 א_סד מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ח סעיף ג', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף כ"ג:

65 א_סה מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ט:

66 א_סו מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ט"ו:


-----------------------------------דף יא[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד א] ביריכו רגל ימין של ה"א, אם גורדו כדי שיהיה מוקף גויל ונשתייר שם ירך קטנה כשר אף אם לא גרד , ואם לאו פסול. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°, היה הגימ"ל א_סחמכלה את הגויל שנוגע בתחתית הדף אם גורדו לחלק שנוגע בתחתית הדף ונשתייר שם ירך קטנה כשר, ואם לאו פסול. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם אשייאן בר נידבה אשייאן בר נידבה°, א_סטניקב נקב באמצע בי"ת, אם היה הגויל מקיפו מכל צד כשר, ואם לאו פסול אף אם האות עבה ויכול לגרור ויהיה מוקף גביל, אם לא גרר בפועל פסול. אמר רבי זעירה רבי זעירא°, אתיא דרב חסדא רב חסדא° כרב רב (אמורא)° שדי בראוי להיות מוקף גביל שהרי לא אמרו לגרוד אלא שאם יגרור ויהיה מוקף גביל כשר, ותריהון פליגין על שיטתיה דאשיין בר נדבה אשיין בר נדבה° שמצריך שיהיה מוקף גויל בפועל. חבריא אמרי, מדובר שקדם היה נקב ועליו כתב את האות ב כך שמעולם לא היתה האות מוקפת גביל רק אז האות פסולה. אבל אם האות ב היתה מקפת גביל ורק אחר כך ניקבה באמצע הרי היא כשרה ואתיא דאשיין בר נדבה אשיין בר נדבה° כרבי יוחנן רבי יוחנן° שסובר שאות שנכתבה כשיעור ואחר כך נגעה באות אחרת הרי היא כשרה. דתני , א_עעירב את האותיות שאות התחברה לאות סמוכה. אית תניי תני, כשר ואית תניי תני, פסול. רבי אידי רבי אידי° אמר בשם רבי שמעון רבי שמעון°, שאמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. מן דאמר כשר שהתחברו מלמטן שכבר נכתבה האות בכשרות שהיתה מקפת גביל קדם שנדבקה. מן דאמר פסול מלמעלן. כגון ארצינו תפארתינו שהאות נ’ התחברה לאות ו’ מלמעלה ופסול או מלמטה וכשר, אך אם החיבור באמצע אות, כגון ארצך שהאות צ’ התחברה לאמצע האות ך’ צריכה ספק. תפארתך צריכה ספק אמר רבי אדא בי רבי שמעון רבי אדא בי רבי שמעון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° א_עאלא יעמוד אדם ויתפלל במקום גבוה מאי טעמא? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבי פפא רבי פפא°. דכתיב (תהלים ק"ל, א') ממעמקים קראתיך ה'. אמר רבי אדא בי רבי שמעון רבי אדא בי רבי שמעון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° , לא יעמוד אדם ויתפלל וצריך לנקביו. מה טעם ? דכתיב (עמוס ד', י"ב) הכון לקראת אלהיך ישראל ואמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי°, התכוון לקראת אלהיך ישראל. אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי°. מאי דכתיב (קהלת ד', י"ז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים . שמור עצמך מן הטיפים היוצאין מבין רגליך. הדא דאת אמר , בדקים. אבל בגסים, אם יכול לסבול יסבול. רבי יעקב בר אביה רבי יעקב בר אביה° אמר בשם רבי אחא רב אחא°. שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים . שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים ביום המיתה, שתהא טהור ונקי. אמר רבי אבא רבי אבא° כתיב (משלי ה', י"ח) יהי מקורך ברוך. יהי מקראך לקבר ברוך שתהיה בלא חטא . אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° כתיב (קהלת ג', ב') עת ללדת ועת למות. אשרי אדם ששעת מיתתו כשעת לידתו. מה שעת לידתו נקי אף בשעת מיתתו יהא נקי.

צורות_מיוחדות_לפרשה











אמר רבי אבא רבי אבא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, היה עשוי כחצי חליטה חצי עיגול שורה העליונה הכוונה לשורה השלישית מלמטה שיש למטה הימינה עוד שתים, צריך שיהא בה ג' תיבות , האמצעית אחת לפני האחרונה שתים, התחתונה אפילו כדי לכתוב על הארץ שזה סוף המזוזה ונחשב מלה אחת שנקרא כאחת. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°, א_עבהיה עשוי כמין סימפון, שורה העליונה שיש למטה הימינה שתים, צריך שיהיה בה ג' תיביות. התחתונה שתים, והאמצעית איני יודע. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°, אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חסדא רב חסדא°. ורבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° תריהון אמרין, אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם אשיין בר נדבה אשיין בר נדבה°, חבריא אמרי , אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חננאל רב חננאל°, א_עגאם היתה הדיו יוצאה מבין הנקבים פסול, כיצד הוא עושה? לוחכה בלשונו והיא עומדת שהעור יתרכך על ידי הרוק וכשילחץ עליו כך יסתם. טעה והשמיט את השם, אית תניי תני א_עדתולה את השם, אית תניי תני




קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יא עמוד ב] מוחק את החול, וכותב את השם, ותולה את החול. רבי זעירה רבי זעירא° ורב חננאל רב חננאל° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הלכה כמי שהוא אומר מוחק את החול וכותב את השם ותולה את החול. רבי זעירה רבי זעירא° ורב חננאל רב חננאל° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ואם היה כגון אני ה' אלהיכם, מותר. למה? מפני שהן שלש תיביות וכשתולה נראות כשורה בפני עצמה , או מפני שיש בו גם חול המילה אני? מה נפק מן ביניהון? אל אלהים ה', אין תימר מפני שהן שלש תיביות, הרי הן שלש תיביות. אין תימר מפני שיש בו חול, הרי אין בו חול. לה', צריכה. בה' צריכה כיוון שהקידמת חול אבל היא מחוברת ומשמשת לקדש. רבי יושע' בריה דרב חננאל רבי יושע' בריה דרב חננאל° אמר, צריך לכתוב ה' למטה מארכובתו של ל' מאן דאמר בפסוק (דברים האזינו לב ו) הלה' תגמלו זאת כדי שיראה כשתי תיבות כאילו כתוב, הא לה' תגמלו זאת.

הצורות של פתוחה וסתומה הן אלה:

אאאאאא פרשה פתוחה

בבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב


אאאאא פרשה סתומה בבבבב


פרשה סדורה

אאאאאאאאאאא

          בבבבבבבבב
פרשה_סתומה










פרשת והיה אם שמוע במזוזה , אית תניי פתוחה אף שבתורה היא פרשה סתומה, אית תניי תני א_עהסתומה. אמר שמואל בר שילת שמואל בר שילת° משמיה דרב רב (אמורא)°, הלכה כמי שאומר פתוחה, שאין זה מקומה שבתורה אינה אחרי פרשת שמע. א_עופתוחה מראשה שלא התחיל לכתוב מתחילת השורה אלא הניח רווח של תשע אותיות זו סתומה , פתוחה מסופה. אם את הפרשה הקדמת לא סיים בסוף השורה אלא נשאר מקום תשע אותיות ואת הפרשה הבאה התחיל בתחילת השורה זה נקרא פרשה פתוחה. פתוחה מיכן ומיכן שסיים פרשה באמצע שורה ואת הפרשה השניה התחיל תחתיה זו פרשה סדורה שדינה כפרשה סתומה . טעה והשמיט פסוק א', אם יש בו שצריך למחוק שתים שלש שיטין שורות, מתקנו מוחק וכותב בצמצום וקורא בו. ארבע, אינו קורא בו. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חננאל רב חננאל°, אף א_עזבקרע כן. שאם הקרע עובר בתוך שלוש שורות יכול לתפור, אם הקרע עובר בתוך ארבע שורות אינו יכול לתפור. תני , א_עחספר שיש בו שתים ושלש טעיות בכל דף ודף. מתקנו וקורא בו. ארבע, אינו קורא בו. והתני, ספר שיש בו שמונים וחמש טעיות כפרשת (במדבר בהעלתך י לה) ויהי בנסוע הארון, מתקנו וקורא בו ואם בכל דף ישנם שלוש טעויות הרי יש יותר משמונים וחמש טעויות? אמר רבי שמי רבי שמי° , כאן בספר גדול שהכתב גדול וש בו הרבה דפים, אם יש יותר משמונים וחמש טעויות פסול אף שיש בכל דף פחות משלוש טעויות , וכאן בספר קטן שהכתב קטן ויש מעט דפים אם בכל דף יש ארבע טעויות אין קורא בו אף שיש בכל הספר פחות משמונים וחמש טעויות. תני ארבע אינו קורא בו, אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רב חננאל רב חננאל°, אם מצא בו דף אחד שלם מציל את כולו ויכול לתקן את כולו. מהו שלם? שאין בו טעויות כלל, אבל אם היו בו אפילו שלוש טעיות אינו רשאי לתקן ? או א_עטשלם שאין בו ארבע טעויות, אבל אם היה בו שלוש כיוון שיכול לתקן את אותו הדף, חוזר אותו הדף מציל הכל ? חגרא אחוי דרבי אבא בר בינה רבי אבא בר בינה°, יהב אורייתא נתן ספר תורה לרב חננאל רב חננאל°, וקרא בה. אמר לו, הדא אוריתך, צריכה צלו דעת צלולה איך להכשירה שהיתה מלאה טעויות . ובסוף מצא בה דף אחד שלם, והציל את כולה


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

67 א_סז טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ט"ז:

68 א_סח טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ט"ו:

69 א_סט טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ח:

70 א_ע מיי' פ"ה מהל' תפילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' צ' סעיף א':

71 א_עא מיי' פ"ד מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' צ"ב סעיף א':

72 א_עב מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ח סעיף ט':

73 א_עג מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ג:

74 א_עד מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ג סעיף ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף ו':


[ע"ב]

75 א_עה מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ח סעיף י"ג:

76 א_עו מיי' פ"ח מהל' תפילין הלכה א', מיי' פ"ח מהל' תפילין הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' ער"ה סעיף ב':

77 א_עז מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"פ סעיף א':

78 א_עח מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ט סעיף ד':

79 א_עט מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ט סעיף ד':


-----------------------------------דף יב[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד א] מה שלם? שאין בו טעיות, או שלם שאין בו ארבע? רבי זעירה רבי זעירא° ורב חננאל רב חננאל° אמרו בשם רב רב (אמורא)° א_פתיפורה שיתפור בגידים הלכה למשה מסיני. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, א_פאקשרי תפילין, הלכה למשה מסיני. רבי ירמיה רבי ירמיה° אפסקת נקרע רצועתה דתפילתה, שאל לרבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° האם יכול לתפור אותה? אמר לו אסור, וקשרתם כתיב , א_פבאפילו קשירה תמה. רבי זעירה רבי זעירא° אפסיק נקרע גידא דתפילין , שאל לרב חונה רב הונא° ולרב קטינה רב קטינה°, א_פגושרון ליה התירו לו לקשור. אפסיק זמן תיניינות נקרע פעם שניה, ושרון ליה דלא מן אולפן התירו לו התירו אף שלא שמעו מרבותיהם מה הדין כשנקרע פעם שניה. רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא רבי אבא בריה דרבי חייה בר אבא° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה למשה מסני , זה שהוא תופר ספר תורה , א_פדצריך שיהא משייר מלמעלן ומלמטן כדי שלא יקרע. ומחי ליה על מוחא הקשו על דבריו שהרי הלכה למשה מסני היא הלכה שאין לה טעם ידוע, אם הלכה למה לא יקרע? ואם לא יקרע, למה הלכה? הלכה למשה מסיני א_פהשיהו כותבין בעורות, וכותבין א_פובדיו, א_פזומסרגלין בקנה, א_פחוכורכין בשיער, א_פטוטולין במטלית טלאי, ודובקין בדבק, א_צותופרין בגידין. וכשהוא תופר, יהא תופר כתפר הזה שישאיר למעלה ולמטה. וצריך שיהא משייר א_צאבין שיטה לשיטה כמלוא שיטה. בין תיבה לתיבה כמלא אות. בין אות לאות כל שהוא. בין דף לדף מלוא גודל. עשה סוף הדף שוה לתחילתו שהצמיד את הדפים. ויש אומרים שהכוונה שדף אחד סיים במקום מסוים ובדף השני לא התחיל בתחילת הדף אלא ממקום שבו סיים בדף הקדם שנראה כאילו הספר חסר, פסול . צריך ליתן ריוח בספר, מלמעלן שתי אצבעות, ומלמטן שלש. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, א_צבבתורה, מלמעלן שלש, ומלמטן טפח. וצריך שיהא משייר א_צגבין ספר לספר, כמלא ארבע שיטין. א_צדובנביא של י"ב, שלש. וצריך שיהא גומר באמצע הדף, ומתחיל באמצעיתו כדי שלא יבא לחלק לשני ספרים שאסור לחלק ספר תורה. ובנביא גומר בסופו, ומתחיל בראשו שמותר לחלק שיהיה כל נביא בספר נפרד. ובנביא של י"ב, אסור שתקנו שיכתבו יחד שלא ילכו לאיבוד מחמת קטנם. א_צהאין עושין יריעה פחותה מג' דפין, ולא יותר על שמונה. הדא דאת אמר בתחלה, אבל בסוף אם היה כדין ונפסל מותר להחליף אפילו יריעה של דף אחד, אפי' כל שהוא. ובקלפים א_צולא נתנו חכמים שיעור כמה יהיה גודלן שהכל לפי הכתב . וצריך שיהא כותב א_צזעל הגויל, במקום השיער. ועל הקלף, במקום נחושתו מקום הבשר. אם שינה פסל. א_צחלא יהא כותב חציו על העור וחציו על הקלף, אבל כותב הוא חציו על עור בהמה טהורה וחציו על עור חיה טהורה. א_צטאין כותבין אלא על עור בהמה טהורה. מאי טעמא? דכתיב (שמות בא יג ט) למען תהיה תורת ה' בפיך, ממה שאתה נותן בפיך. והא תני כותבין על גבי עור נבילות וטריפות? מינא ממין דאת נותן בפיך. ועושין עמוד לספר נביא בסופו, א_קולתורה מיכן ומיכן. לפיכך גולל הספר לתחילתו, והתורה לאמצעיתה. שמואל שמואל (אמורא)° ורבי זעירה רבי זעירא° אמרו בשם רב חייה בר יוסף רב חייה בר יוסף°, אין צורך לגלול שחצי תורה יהיה בכל צד אלא אפי' שתי יריעות על אחד והשאר בשני . רבי זעירה רבי זעירא° ושמואל בר שילת שמואל בר שילת° אמרו בשם כהנה כהנה°, א_קאובלבד שיהיה מקום התפר באמצע שאם יבא להיקרע,יקרע התפר. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, א_קבספר שאין עליו מפה



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יב עמוד ב] הופכו על הכתב כדי שלא יתבזה הכתב. כל האותיות הכפולים באל"ף בי"ת מנצפ"ך, כותב הראשונים בתחילת התיבה ובאמצע התיבה, ואת האחרונים בסופה. ואם שינה, פסל. משם °רבי מתיה בן חרש רבי מתיה בן חרש אמרו, מנצפ"ך הלכה למשה מסיני. מהו מנצפ"ך למה לא אומרים לפי הסדר כמנפ"ץ? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי שמואל בר רבי יצחק רבי שמואל בר רבי יצחק°, מה שהתקינו לך הצופים. מאן אינון אילין צופין? נביאים . מעשה ביום סגריר שלא נכנסו חכמים לבית הועד ונכנסו התינוקות. אמרין התינוקות איתון נעביד בית וועדא דלא יבטל. אמרין, מהו דין שיש אותיות כפולות דכתיב מ"ם מ"ם נו"ן נו"ן צד"י צד"י פ"ה פ"ה כ"ף כ"ף ממאמר למאמר הקדוש ברוך הוא אמר למשה שיאמר לישראל, מנאמן לנאמן, מצדיק לצדיק, מפה לפה, מכף ידו של הקדוש ברוך הוא לכף ידו של משה. וסיימו אותן חכמים ציינו את שמם, ועמדו כולן בני אדם גדולים. אמרון °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה הוון מינהון. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°, תריהון אמרין, תורת הראשונים, לא היה לא ה"א שלהם ולא מ"ם שלהם סתום. הא סמ"ך היה סתום. רבי סימון רבי שמעון בן פזי° ורבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°, תריהון אמרין, אנשי ירושלים היו כותבין ירושלים ירושלימה ולא היו מקפידין. ודכותה, צפון צפונה. תימן תימנה בכולם כתבו בלי ה בסוף. י"ג דבר שינו חכמים לתלמי המלך. כתבו לו (בראשית בראשית א א) אלהים ברא בראשית שלא יחשבו שבראשית זה שמו של הבורא (בראשית בראשית א כו) אעשה אדם בצלם ובדמות (בראשית בראשית א כז) זכר ונקביו בראם (בראשית בראשית ב ב) ויכל בששי וישבות בשביעי (בראשית נח יא ז) הבה ארדה (בראשית וירא יח יב) ותצחק שרה בקרוביה לאמר שלא ישאל למה לאברהם הקדוש ברוך הוא לא העיר ולשרה כן (בראשית ויחי מט ו) כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס שלא יאמר אבותיכם רוצחים (שמות שמות ד כ) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושאי בני אדם (שמות בא יב מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובכל הארצות שלשים שנה וארבע מאות שנה (ויקרא שמיני יא ו) במקום ואת הארנבת כתבו את צעירת הרגלים. דאמו של תלמי המלך ארנבתא הוות שמה (במדבר קרח טז טו) לא חמד אחד מהם נשאתי (דברים ואתחנן ד יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם להאיר לכל העמים תחת כל השמים (דברים שופטים יז ג) אשר לא צויתי לאומות לעבדם. כל האותיות הכתובים עם השם א_קגמלפניו, הרי אלו חול ונמחקין. כגון, לה' בה' מה' כה' שה'. שכן מצאנו בציץ שהוא מובדל ממנו, א_קדקודש ל' מלמטן, והשם מלמעלן. כל האותות הכתובים עם השם מאחוריו, הרי אלו קודש ואינן נמחקין שכבר קדשן השם . כגון, אלהינו אלהיכם: אלו שמות א_קהשאינן נמחקין. הכותב את השם בארבע אותיות, ביו"ד ובה"א, באל"ף ובדל"ת, אל, אלהים, אלהיך, אלהי, אלהינו, אלהיכם, שדי, צבאות, אהיה אשר אהיה, כתב אל"ף דל"ת מה', אל"ף ה"א מאהיה, שי"ן דל"ת משדי, צד"י בי"ת מצבאות, הרי אלו נמחקין, ומוחק את טפילותיהם, לאלהים, מוחק את למ"ד, לה', מוחק את למ"ד. כתב יו"ד ה"א מארבע אותיות, א_קואל"ף למ"ד מאלהים, אינו נמחק. כללו של דבר כל שכיוצא בו שם מתקיים במקום אחר, אינו נמחק. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, של


עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


80 א_פ מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה י"ג:

81 א_פא מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה א':

82 א_פב מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' ל"ג סעיף ה':

83 א_פג מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה י"ח, טור ושו"ע או"ח סי' ל"ג סעיף ב':

84 א_פד מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ח סעיף א':

85 א_פה מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"א סעיף א':

86 א_פו מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"א סעיף ו':

87 א_פז מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"א סעיף ה':

88 א_פח מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף מ"ד:

89 א_פט מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף מ"ד:

90 א_צ מיי' פ"ג מהל' תפילין הלכה ט', מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף מ"ט, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ח סעיף א':

91 א_צא מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ג סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ד סעיף ד':

92 א_צב מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ג סעיף א':

93 א_צג מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ג סעיף א':

94 א_צד מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ג סעיף א':

95 א_צה מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ער"ב סעיף ג':

96 א_צו טור ושו"ע יו"ד סי' ער"ב סעיף א':

97 א_צז מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף ז':

98 א_צח מיי' פ"ז מהל' תפילין הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"א סעיף ד':

99 א_צט מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' ל"ב סעיף י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"א סעיף א':

100 א_ק מיי' פ"ט מהל' תפילין הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' רע"ג סעיף א':

101 א_קא מיי' פי"ב מהל' תפילה הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קמ"ז סעיף ג':

102 א_קב מיי' פ"א מהל' תפילין הלכה י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ז:


[ע"ב]

103 א_קג מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף ט':

104 א_קד מיי' פ"ט מהל' כלי המקדש הלכה א':

105 א_קה מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף ט':

106 א_קו טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף י':

107 א_קז מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רע"ו סעיף י':


-----------------------------------דף יג[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד א] בית חגירה, כותבנים אומנים היו בירושלם, היו מוחקין צבאות, שכן הוא שם חול במקום אחר דכתיב (דברים שופטים כ ט) ופקדו שרי צבאות בראש העם. כל השמות הכתובים באבינו אברהם א_קזקודש, חוץ מאחד שהוא חול הא דכתיב(בראשית וירא כ יג) ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי הכוונה לעבודה זרה של בית אבי. ויש אומרים, אף הוא קודש, שפירושו , ואילולי אלהים כבר התעו אותי. כל השמות הכתובים במיכה, אף על פי שהן כתובין ביו"ד ובה"א, הרי אלו חול. חוץ מאחד שהוא קודש, (שופטים י"ח, ל"א) כל ימי היות בית האלהים בשילה. כל השמות הכתובים בנבות, אף על פי שהן כתובים באל"ף למ"ד, הרי אלו קודש. (מלכים א כ"א, י"ג) ברך נבות אלהים ומלך. א_קחאבל חנון ורחום, ארך אפים ורב חסד, מלך מלכים, מרומם, וגדול, ונורא, ועליון, אדיר, צדיק, ישר, חסיד, תמים, גבור, הרי אלו חול. אלו שמות שאינן נחלקין, עמיאל, עמישדי, צוריאל, צורישדי, גמליאל, פדהצור, פדהאל. אלו שמות שהן נחלקין, בית אל, בית און, וחרה אף, וחרה אפי, פוטי פרע, צפנת פענח. הללויה, רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°. חד אמר הללו יה וחורנה אמר הללויה מאן דאמר הללו יה נחלק ויכול לכתוב בשני שורות ואינו נמחק, מאן דאמר הללויה נמחק ואינו נחלק. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מי אמר את זה ומי אמר את זה. מן מה דאמר רב רב (אמורא)° שמעית מן חביבי מדודי רבי חייא רבי חייא רבה° אם יתן לי אדם ספר תילים של °רבי מאיר רבי מאיר, מוחק אני את כל הללויה שבו, שלא נתכוון לקדשו . הוי דו אמר הללויה. מיליהון דרבנן פליגין , דאמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . בעשרה לשונות של שבח נאמר ספר תילים. באישור אשרי בניצוח בניגון בשיר במזמור בהשכל ברינה בתודה בתפילה בברכה. המאושר שבכולן הללויה, שהשם והשבח כלולין בו. מכאן שאף שזה מילה אחת ואינו נחלק אסור במחיקה רבי זעירה רבי זעירא° בעי קומי רבי אבהו רבי אבהו° מה נעני אחר מי שמקריא את ההלל ? אמר לו רבי אבא רבי אבא°, כיפה קומי תכופף עצמך לפניו וחזור על כל מה שהוא אומר. רבי יונה רבי יונה° עני הכן והכן חזר על הכל. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לא עני הכין והכין לא חזר על הכל אלא רק על ראשי פרקים. תני. שמע ולא ענה, יצא. ענה ולא שמע, לא יצא. אמר רב רב (אמורא)° בשם רבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה°. ואית דאמרין דרבי אבא בר חנה רבי אבא בר חנה° אמרה בשם רב רב (אמורא)° מה שאמרנו לא ענה יצא, הכוונה שלא ענה על הכל. אבל א_קטוהוא שענה ראשי פרקים. רבי זעירה רבי זעירא° בעי היילין אינון ראשי פרקים? אמר לו(תהלים קי"ג, א') הללויה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'. בעון קומי רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° . מנין שאם א_קישמע ולא ענה יצא? אמר לון ממה דאנן חמי רבנן רברבייא עבדין כן  ממה שאנו רואים רבנים גדולים נוהגים כך. דאינון קיימין בציבורא ואילין אמרין ברוך הבא. ואילין אמרין בשם ה' ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. א_קיאעונה הוא אדם אמן אף על פי שלא אכל, ואינו אומר ברוך שאכלנו משלו , אלא אם כן אכל. תני, א_קיבאין עונין אמן יתומה, ולא אמן קטופה. ולא אמן חטופה . °בן עזאי שמעון בן עזאי אומר. העונה אמן יתומה, יהיו בניו יתומים. חטופה, יתחטפו שנותיו . קטופה תיקטף נשמתו. ארוכה יאריך ימים בטובה. אי זה הוא אמן יתומה? אמר רב חונה רב הונא°, ההן דחב למברכה חייב לברך והוא עני ולא ידע על מה הוא עני שלא שמע את הברכה. תנא . א_קיגעובד כוכבים ומזלות שבירך את השם, עונין אחריו אמן כגון שישראל ברך והגוי אמר אף אני מברך אבל אם הגוי לבדו ברך בשם אין עונין אחריו אמן, אמר רבי תנחומה רבי תנחומה° אם בירכך עובד כוכבים ומזלות ענה אחריו אמן דכתיב (דברים עקב ז יד) ברוך תהיה מכל העמים. עובד כוכבים ומזלות אחד פגע בי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל ובירכו. אמר ליה, כבר מילתך אמורה. פגע בו אחרינא וקיללו. אמר ליה , כבר מילתך אמורה. אמרין ליה תלמידיו רבי, כמה דאמרת להן אמרת להן? אמר לון. כן כתיב (בראשית תולדות כז כט) אורריך ארור ומברכיך ברוך.

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה י[עריכה]

מתני’: א_קידאין בין כהן משיח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצות. א_קטואין בין



קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יג עמוד ב] כהן ששימש לכהן שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה:

גמ’: תני, כהן משיח מביא פר ואין המרובה בגדים מביא פר. ודלא כ°רבי מאיר רבי מאיר ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר אף המרובה בגדים מביא פר מאי טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר? דכתיב (ויקרא ויקרא ד ג) והביא הכהן המשיח מדם הפר. היה יכול לכתוב רק המשיח , מה תלמוד לומר כהן? לרבות את המרובה בגדים. מה טעמון דרבנן? משיח, יכול זה המלך? תלמוד לומר כהן. אי כהן, יכול אף מרובה בגדים? תלמוד לומר משיח. או יכול שאני מרבה אף משוח מלחמה? תלמוד לומר המשיח. שאין על גביו משיח. מחלפה שיטתון דרבנן האם חכמים חזרו בהם? הכא גבי עשירית האיפה כתיב משיח, והכא גבי פר הבא על כל המצוות כתיב (ויקרא צו ו טו) משיח. הכא גבי עשירית האיפה אינון אמרין לרבות מרובה בגדים, והכא אינון אמרין להוציא את המרובה בגדים? אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, כל מדרש ומדרש בעניינו. תמן כל הפרשה אמורה באהרן דכתיב, זה קרבן אהרון ובניו ביום המשך אותו כך שאין מקום לטעות ולחשוב שמשיח זה מלך, לאיזה דבר נאמר כהן? לרבות את המרובה בגדים. ברם הכא, אין הפרשה אמורה באהרן, אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן, הייתי אומר משיח זה המלך. אין תאמר כבר קדמה פרשת המלך, הייתי אומר לעולם, שני הפרשות עוסקות במלך על העלם דבר מביא פר, ועל שגגת מעשה מביא שעיר. הוי צורך הוא שיאמר משיח, וצורך הוא שיאמר כהן. תנן, אין בין כהן ששימש לכהן שעבר, אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° עבר והביא עשירית האיפה, כשר תנן התם , מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע לו פסול. מה מייחדין ליה עימיה ששניהם יהיו יחד בלשכת פרהדרין? אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°, משה לשון שבועה, אין מייחדין ליה עימיה דו קטל ליה. כתיב (ויקרא צו ו יג) זה קרבן אהרון ובניו אשר יקריבו לה’ ביום המשח אתו. המשח אותו , א_קטזאחד מושחין ואין מושחין שנים. מאי טעמא? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

108 א_קח מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ט':

109 א_קט מיי' פ"ו מהל' יסודי התורה הלכה ה':

110 א_קי מיי' פ"ג מהל' מגילה הלכה י"ג:

111 א_קיא מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' רי"ג סעיף ב':

112 א_קיב מיי' פ"ה מהל' ברכות הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קצ"ח:

113 א_קיג מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קכ"ד סעיף ח':

114 א_קיד מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' רט"ו סעיף ב':

115 א_קטו מיי' פ"ד מהל' כלי המקדש הלכה י"ד:


[ע"ב]

116 א_קטז מיי' פ"ד מהל' כלי המקדש הלכה ט"ו:


-----------------------------------דף יד[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד א] מפני איבה. עבר זה כגון שנטמא הראשון ושימש זה השני במקומו לאחר שיחזור הראשון כל מצות כהונה גדולה עליו. השני אינו כשר לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_קיזעבר ועבד עבודתו כשירה. עבודתו של שני פר ואיל של יום הכיפורים משל מי? נישמעינה מן הדא. מעשה בבן אילם מציפורין שאירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים , ונכנס בן אילם ושימש תחתיו בכהונה גדולה. וכשיצא אמר למלך, אדוני המלך . פר ושעיר של יום הכפורים משלי הן קריבים או משל כהן גדול? וידע המלך מה הוא שואלו שרמז לו שימנה אותו כהן גדול ואז התברר שכבר ביום הכיפורים הוא היה הכהן גדול הקבוע והפר והאיל משלו. אמר לו, בן אילם, לא דייך ששימשתה שעה אחת לפני מי שאמר והיה העולם? וידע בן אילם שהוסע מכהונה גדולה. מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך ערבי ערב יום כפורים עם חשיכה , ונתזה צינורה של רוק מפיו על בגדיו וטימאתו. ונכנס יהודה אחיו ושימש תחתיו בכהונה גדולה, וראת אימן שני בניה כהנים גדולים ביום אחד. שבעה בנים היו לה לקמחית וכולהם, שימשו בכהונה גדולה. שלחו חכמים ואמרו לה, מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להן יבוא עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי ואימרת חלוקי מימי. אמרון, כל קמחיא קמח וקימחא דקימחית סולת. וקרון עלה את הפסוק (תהלים מ"ה, י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. יכול יהא משוח מלחמה מביא עשירית האיפה שלו? תלמוד לומר (ויקרא צו ו טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה . את שבנו עובד תחתיו, מביא עשירית האיפה שלו. יצא משוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו. ומנין למשוח מלחמה שאין בנו עובד תחתיו? תלמוד לומר (שמות תצוה כט ל) שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש . את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקודש, בנו עובד תחתיו. יצא משוח מלחמה, שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש א_קיחאין בנו עובד תחתיו. ומנין שהוא מתמנה להיות כהן גדול? שנאמר (דברי הימים א ט', כ') ופינחס בן אלעזר נגיד כהן גדול היה עליהם, לפנים ה' עמו. ובימי משה היה משוח מלחמה . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° כד דהוה בעי למקנתרה לרבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° שלא היה משקיעה בלימודים כמו בעבר הוה אמר לו, לפנים עמו. מאי לפנים עמו. בימי זמרי מיחה ובימי פילגש בגבעה לא מיחה. מנין שהוא נשאל בשמונה? אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דכתיב (שמות תצוה כט כט) ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו. מה תלמוד לומר אחריו? אלא לגדולה של אחריו ומנין שהוא משוח מלחמה עובד בשמונה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דכתיב (שמות תצוה כט כט) ובגדי הקודש אשר לאהרן הכהן יהיו לבניו אחריו מה תלמוד לומר אחריו? אלא לגדולה של אחריו. אמר לו רבי יונה רבי יונה°. עמך הייתי א_קיטולא אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° עובד אלא נשאל. ובמה הוא עובד? אייתי רב הושעיה רב הושעיה° מתניתא דבר קפרא בר קפרא° מן דרומה ותנא. וחכמים אומרים, אינו עובד לא בשמונה של כהן גדול ולא בארבעה של כהן הדיוט. אמר רבי אבא רבי אבא°. בדין היה שיהא עובד בארבעה. ולמה אינו עובד בארבע? שלא יהו אומרים ראינו כהן גדול פעמים עובד בארבעה פעמים שהוא עובד בשמונה. אמר רבי יונה רבי יונה°, ולא מבפנים הוא עובד בארבע ולא מבחוץ הוא נשאל בשמונה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יד עמוד ב] וטועין בין דבר שהוא מבפנים לבין דבר שהוא לבחוץ? וכי °רבי טרפון רבי טרפון אביהן של כל ישראל לא טעה בין תקיעת הקהל לתקיעת קרבן? דתני כתיב (במדבר בהעלותך י ח) ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות. תמימים ולא בעלי מומין דברי °רבי עקיבא רבי עקיבא. אמר לו °רבי טרפון רבי טרפון. אקפח את בניי אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע. אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא. רבי, שמא לא ראיתה אלא בשעת הקהל, ואני אומר בשעת הקרבן אמר לו °רבי טרפון רבי טרפון. אקפח את בניי שלא הטיתה ימין ושמאל. אני הוא שראיתי את המעשה ושכחתי ולא היה לי לפרש. ואתה דורש ומסכים על השמועה. הא כל הפורש ממך כפורש מחייו גבי עבודת יום הכיפורים כתיב (ויקרא אחרי מות טז לב) וכפר הכהן אשר ימשח אותו. מה תלמוד לומר? לפי שכל הפרשה אמורה באהרן, אין לי אלא אהרן עצמו מניין. לרבות כהן אחר תלמוד לומר (ויקרא אחרי מות טז לב) אשר ימשח אותו. לרבות משוח בשמן המשחה. המרובה בגדים מניין? תלמוד לומר (ויקרא אחרי מות טז לב) ואשר ימלא את ידו. מניין לרבות כהן אחר המתמנה אפילו רק לאותו כיפור? תלמוד לומר (ויקרא אחרי מות טז לב) וכפר הכהן. במה הוא מתמנה? שהרי יתכן שהכהן גדול יטמא אחר העבודות שנעשים בבגדי זהב והשני נכנס תחתיו לעבודות שהם בבגדי לבן שהם אותם ארבע בגדים של כהן הדיוט אם כן במה הוא מתמנה? רבנין דקיסרין אמרו בשם רבי חייא בר יוסף רבי חייא בר יוסף°, בפה שאומרים לו שהוא מתמנה. אמר רבי זעירה רבי זעירא° הדא אמרה שממנין זקנים בפה. אמר רבי חייא בר אדא רבי חייא בר אדא°, מתניתא אמרה כן. דתנן, אמרו ל°עקביא בן מהללאל עקביא בן מהללאל חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין על ישראל מיד שתחזור בך תיעשה אב בית דין.

ירושלמי מגילה, פרק א, הלכה יא[עריכה]

מתני’: אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים. זה הכלל, כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה. וכל שאינו לא נידר ולא נידב, אינו קרב בבמה:

גמ’: רבי יוחנן רבי יוחנן° עבד תלת שנין ופלג דלא נחת לבית וועדא מן צערא שלוש שנים וחצי לא בא לבית המדרש מצערעל מותו של ריש לקיש. בסופא חמא רבי אלעזר בחילמיה בסופם ראה רבי אלעזר בחלום שאומרים לו, למחר סיני נחת ומחדת לכון מילה מחר רבי יוחנן יבא ויחדש לכם דבר, עאל רבי יוחנן רבי יוחנן° ואמר קומיהון, מאיכן קשט הקושט הזה מהיכן נתאמת הדבר הזה שעד שלא הוקם המשכן שתהא עבודה בבכורות? מן הדין קרייה (במדבר בהעלותך ח יז) כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אותם לי. ועדין איני יודע לשם מה התקדשו , וכתיב (שמות בא יב יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים וגו'. כדי שידעו כי רק לה’ לבדו ראוי לעבוד. מכאן שקדושת הבכורות היתה לעבודת שמים . קודם לכן מה היו עושין מי היה עובד? כתיב (בראשית תולדות כז טו) ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמודות אשר אתה בבית, מהו החמודות? שהיה משמש בכהונה גדולה. אמר רבי לוי רבי לוי°, כתיב (ישעיהו י"ד, ה') שבר ה' מטה רשעים, אלו הבכורות שהקריבו לעגל תחילה לכן נלקחה מהם הכהונה. הכל קרב בבמה, בהמה וחיה ועופות, גדולים וקטנים, זכרים ונקבות, תמימין אבל לא בעלי מומין, טהורים אבל לא טמאים, הכל קרב עולה, ואינן טעונין הפשט וניתוח. וגוים בזמן הזה רשאין לעשות כן. זכרים ונקבות מניין? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° דכתיב (שמואל א ו יד) ואת הפרות נקבות העלו עולה לה'. תמימים אבל לא בעלי מומין מניין? אמר רבי יסא רבי אסי°, פשט רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לחברייא מדכתיב

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

117 א_קיז מיי' פ"א מהל' עבודת יוה"כ הלכה ג':

118 א_קיח מיי' פ"ד מהל' כלי המקדש הלכה כ"א:

119 א_קיט מיי' פ"ד מהל' כלי המקדש הלכה כ"א:


[ע"ב]

-----------------------------------דף טו[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף טו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד א] (בראשית נח ו יט) מכל החי מכל בשר, מכל החי שיהו שלימים באיבריהן. עופות מרוטים מנין שפסולים ? פשט רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° מדכתיב (בראשית נח ז יד) כל צפור כל כנף פרט מרוטים. טהורים אבל לא טמאים מניין? רבי אבא בריה דרבי פפי רבי אבא בריה דרבי פפי° ורבי יהושע דסיכנין רבי יהושע דסיכנין° אמרו בשם רבי לוי רבי לוי°, הגה נח תורה מתוך תורה. אמר, כבר נאמר לי (בראשית נח ט ג) כירק עשב נתתי לכם את כל. מכאן שהותר לבן נח אכילת בשר גם של בהמה טמאה , לאיזה דבר ריבה הכתוב בטהורין שיקח שבעה שבעה? לקרבנות. וגוי בזמן הזה א_קכרשאין לעשות כן. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב יהודה רב יהודה°, אסור לישראל לסייעו, ואסור להיעשות לו שליח. אנטונינוס שאל ל°רבי רבי יהודה הנשיא, מהו לבנות מזבח? אמר לו, בניהו וגנוז אבניו אחרי שתקריב. מהו לעשות לו קטורת? אמר לו, חסר בה אחת מסממניה. לא כן תני (שמות כי תשא ל לז) לא תעשו לכם, לכם אין אתם עושין, אבל עושין הם אחרים גוים לכם. ולמה אמר °רבי רבי יהודה הנשיא לאנטונינוס שיחסר סימן? אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין°, בגין °רבי רומנוס רבי רומנוס דשלחיה °רבי רבי יהודה הנשיא יעבדיניה ליה. אית מילין דאמרין דאתגייר אנטונינוס, אית מילין אמרין דלא איתגייר אנטונינוס. ראו אותו יוצא במנעל פחות ללא סוליה ביום הכיפורים משמע שלא הקפיד שלא לנעול מנעל ביום הכיפורים אז כנראה שלא התגייר. מה את שמע מינה? אפילו יריאי שמים יוצאין בכך. אנטונינוס אמר ל°רבי רבי יהודה הנשיא מייכלתי את מחלקך מן לויתן לעלמא דאתי? אמר לו אין. אמר לו מן אימר פיסחא מהשה של קרבן פסח לא אייכלתני, ומן לויתן את מייכל לי? אמר לו, מה נעביד לך ובאימר פיסחא בשה של קרבן פסח כתיב (שמות בא יב מח) כל ערל לא יאכל בו. כיון דשמע כן אזל וגזר הלך ומל. אתא לגביה אמר לו, רבי חמי גזורתי תראה את מלתי. אמר לו, בדידי בשלי לא איסתכלית מן יומוי, אלא בדידך? ולמה נקרא שמו רבינו הקדוש, שלא הביט במילתו מימיו. ולמה נקרא נחום איש קודש הקדשים? שלא הביט בצורת מטבע מימיו. הדא אמרה זה אומר דאיתגייר אנטונינוס. מיליהון דרבנן אמרין נתגייר אנטונינוס. דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, אם באין הן גירי צדק לעתיד לבא, אנטונינוס בא בראשם. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר שלמים הקריבו בני נח. רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° אמר, עולות הקריבו בני נח. התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, והכתיב (בראשית בראשית ד ד) והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן, משמע שהביא שלמים שרק חלבם קרב? מה עבד לה רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°? מחלביהן הכוונה מן שמיניהון השמנים והמשובחים שבם. התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, והא כתיב (שמות משפטים כד ה) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה’ פרים? מה עבד לה רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°? שהקריבו עולות שלימין בגופן, בלא הפשט ובלא ניתוח. התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, והכתיב (שמות יתרו יח יב) ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים? מה עבד לה רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°? כמאן דאמר לאחר מתן תורה בא יתרו וכבר הותר להקריב שלמים. רבי חונה רב הונא° אמר, איתפלגון רבי יהודה בי רבי רבי יהודה בי רבי° ורבי ינאי רבי ינאי°. חד אמר, קודם למתן תורה בא יתרו. וחורנה אמר, לאחר מתן תורה בא יתרו. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מי אמר את זה ומי אמר את זה. נישמעינה מן הדא כתיב (שמות יתרו יח א) וישמע יתרו כהן מדין חותן משה, מה שמע? חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר קריעת ים סוף שמע, רבי יהושע רבי יהושע° אמר קריעת ים סוף שמע. רבי לוי רבי לוי° אמר, מלחמת עמלק שמע. רבי יהודה בי רבי רבי יהודה בי רבי° אמר מתן תורה שמע. הוי דו אמר, לאחר מתן תורה בא יתרו. רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ודא מסייעה לרבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא° כתיב (שיר השירים ד', ט"ז) עורי צפון ובואי תימן, עורי צפון, זה העולה שנשחטת בצפון. מהו עורי? דבר שהיה ישן ונתעורר שגם קדם מתן תורה הקריבו אותו ונתחדשו בו הלכות. ובואי תימן, אלו שלמים שהן נשחטין בדרום


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] מהו בואי? דבר שהיה של חידוש שקדם מתן תורה לא קרב. מה עבד לה רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°? לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון, ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום. רבי אבא בריה דרבי פפי רבי אבא בריה דרבי פפי° ורבי יהושע דסיכנין רבי יהושע דסיכנין° אמרו בשם רבי לוי רבי לוי°, אוף דין קרייה גם פסוק זה מסייע לרבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא° דכתיב (ויקרא צו ו ב) זאת תורת העולה, היא העולה על מוקדה וכ"ו, היא העולה שהיו בני נח מקריבין. כד הוא אתי גבי שלמים אמר (ויקרא צו ז יא) זאת תורת זבח השלמים אשר יקריב . אשר הקריב אין כתיב כאן אלא אשר יקריב מיכן ולהבא. לפי הדעה שאף חובות שאין קבוע להן זמן כגון פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה היו קרבין בבמה גדולה שבגלגל ושבנוב וגבעון . פרים הנשרפים ושעירים הנשרפין איכן הן נשרפין? אפילו על גבי הקבר שרק אם נעשו במקדש נשרפים מחוץ למחנה במקום טהור מן מה דתנינן. אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים. כיני מתניתא כך כוונת המשנה, אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים בלבד. אבל חטאות ואשמות אינם קרבים בין בבמה גדולה ובין בקטנה ודלא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה, אין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה שהוא סובר שמקריבים חטאות בבמה גדולה לא כמו המשנה שלנו תני, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, כל מה שהציבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר מקריבין באהל מועד שבגלגל שבבמה גדולה הן היחיד והן הציבור מקריבים הכל, וחכמים אומרים, כל מה שהציבור מקריב באהל מועד שבמדבר, הוא מקריב באהל מועד שבגלגל. אבל יחיד אף בגלגל אינו מקריב אלא נדרים ונדבות מה בין אוהל מועד שבמדבר לאוהל מועד שבגלגל? אהל מועד שבמדבר, לא היה לו היתר במה. אהל מועד שבגלגל היה לו היתר במה. ובמתו בראש גגו ואין מקריב עליה אלא עולה ושלמים בלבד. מאי טעמא דרבנן שסוברים שאף בגלגל, יחיד לא הקריב אלא נדרים ונדבות דכתיב (דברים ראה יב ח) לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו . לא תעשו בגלגל ככל אשר אנחנו עושים פה היום. מה תעשו שם? דבר שהוא בא לידי ישרות. ואיזו זו? זו עולה ושלמים. מה טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? שסובר שבבמה גדולה אף יחיד מקריב הכל ורק בבמת יחיד לא הותר אלא עולות ושלמים? במקום שאיש הישר בעיניו יעשה במה קטנה, לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום. ומה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

120 א_קכ מיי' פי"ט מהל' מעשה הקרבנות הלכה ט"ז:


[ע"ב]


-----------------------------------דף טז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] תעשו שם? דבר שהוא בא לידי ישרות ואיזו זו? זו עולה ושלמים. אבל בבמה גדולה עושים הכל . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר היחיד הוזהר והיחיד הותר. הוזהר בבמתו שבראש גגו שלא להקריב בה חובות , והותר לעולה ולשלמים. רבנן אמרי הציבור והיחיד הוזהרו אף בבמה גדולה דלא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום הכוונה לא תעשו בגלגל ציבור הותר מכללו אצל שמאל ואליהו יחיד לן באיסורו ואף בגלגל אינו עושה אלא נדרים ונדבות . תני בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב חובות שקבוע להם זמן. דסבר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, משנקבע מה שבכתוב , עוד לא פסק. מה ביניהון? רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° אמר, פר העלם דבר ביניהן, של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כיוון שלא קבוע לו זמן אינו קרב . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אומר, נדבת הציבור ביניהן של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כיוון שאינם חובה, לא מקריבים . תני אחד האיש ואחד האשה מקריבים בבמה קטנה . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לית כאן אשה. דאיש כתוב בפרשה דכתיב, איש כל הישר בעיניו. תנן, זה הכלל כל הנידר ונידב קרב בבמה . תני אף הנזירות קרבה בבמה . כנדרים ונדבות שאדם מתנדב נזירות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° לית כאן נזירות דנזירות חובה היא אחר שקיבל עליו את הנזירות. ואין מקריבין חובות בבמה ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דווקא בבמת יחיד לרבנן אף בבמה גדולה. תני אף הנסכים, אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מאן תנא נסכים? דלא כ°רבי רבי יהודה הנשיא. דתני °רבי רבי יהודה הנשיא אומר, אומר אני, אף משנכנסו ישראל לארץ אין נסכיה קריבין אלא מבפנים בבמה גדולה . מה טעמא? דכתיב (במדבר פינחס כח ז) בקדש הסך נסך שכר לה', בקדש ולא בבמה קטנה . אין כתיב בלא תעשה על שחוטי חוץ, אלא בשהוקדשו להקריבם בפנים בזמן איסור במות , מניין שהוא עובר על שחוטי חוץ אפילו אם הקריב חובות בשעת התר במות בחוץ? נישמעינה מן הדא, דתנן מניין לשוחט פסח בבמת יחיד בשעת איסור במה א_קכאשהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר (דברים ראה טז ה) לא תוכל לזבוח את הפסח באחת שעריך. והרי הוא ענוש כרת כשאר שחוטי חוץ ואת אמר הכין שרק עובר בלאו ? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, בשוחט משש שעות ולמעלן שלא לשמו בשעת היתר במה. שבפנים הוא פסול ולכן אינו בכרת בחוץ אם מדובר בשעת התר במות למה הוא אומר בשעת איסור במה? דתנן מניין לשוחט פסח בבמת יחיד בשעת איסור במה שהוא עובר בלא תעשה? הכוונה בשעת איסור במתו, שהפסח אינו קרב בבמת יחיד .


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] ולמה לי שלא לשמו הרי יכל לדבר על כל קרבן פסול? שלא תאמר שלמים הן והן כשירין, שאף שפסח שלא לשמו קרב שלמים, ושלמים מותר להקריב בבמת יחיד בזמן התר במות, זה שבה מכח פסח בזמן הפסח נאסר . ועוד ראיה דפסח שלא לשמו בזמנו פסול מן הדא, דתנן יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר משמע שהוא פסול. מה אית לך נדייק מכאן שמשש שעות ולמטן יהא כשר. באיזה מקרה פסח קדם שש שעות כשר? לא שלא לשמו? מכאן שאחר שש שעות אם הקריבו שלא לשמו פסול. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, ממה שאמרה הבריתא שפסח שהקריב משש שעות ולמעלן בבמה פסול משמע שאחר הפסח, יהיה כשר . הדא אמרה, שלמים הבאין מחמת פסח, כשירים בבמה. עולה הבאה מחמת אשם, כגון מותר אשם של°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע מביא בהם עולות נדבה והם נדבת יחיד וסומך עליהם ומביא נסכים משלו. ולדעת רבנן מותר אשם הולך לנדבת ציבור. על דעתיה ד°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע, מצד אחד זה עולה שקרבה בבמת יחיד. מצד שני היא באה מכח אשם שאינו קרב בבמת יחיד מהו שתהא כשירה בבמה? נישמעינה מן הדא דתנן , זה הכלל, כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה. וכל שאינו לא נידר ולא נידב, אינו קרב בבמה. וכיוון שזה אינו נידב, אינו קרב בבמה. אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, בזמן איסור במות אין הבמה ניתרת אסור להקריב בה אלא בנביא, מה טעמא? דכתיב (דברים ראה יב יג יד) השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה, כי אם במקום וגומר. ואליהו מקריב בשעת איסור הבמות? אמר רבי שמלאי רבי שמלאי° בדיבורה נאמר לו בנבואה נאמר לו להקריב כדכתיב (מלכים א י"ח, ל"ו) ובדברך עשיתי ובדיבורך עשיתי

ירושלמי מגילה , פרק א, הלכה יב[עריכה]

מתני’: אין בין שילה לירושלים, אלא שבשילה אוכלין קדשים קלין ומעשר שני בכל הרואה. א_קכבובירושלים לפנים מן החומה. וכאן וכאן, קדשי קדשים א_קכגנאכלין לפנים מן הקלעים. קדושת שילה יש אחריו היתר, וקדושת ירושלים א_קכדאין אחריה היתר:

גמ’: מנין דקדושת אהל מועד ושילה יש אחריהן היתר? רבי יוחנן בר מרייה רבי יוחנן בר מרייה° שמע לה מן הדא דכתיב (יהושע ח', ל') אז יבנה יהושע מזבח לה' אלהי ישראל בהר עיבל. אין לי אלא הר עיבל, ומכאן שיש התר אחרי אהל מועד. אחרי שילה מניין? דכתיב (שמואל א ז ט) ויקח שמואל שמואל (אמורא)° טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה'. אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°, ג' עבירות הותרו בשיו של שמואל שמואל (אמורא)°. הוא ועורו דכתיב כליל, ומחוסר זמן דכתיב טלה חלב משמע שרק נולד, ולוי היה שמאל ולא כהן, ומזה שלא הזכיר גם שהוקרב בבמה, משמע שהותרו הבמות . אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אין מן הדא, לית שמע מינה כלום. שאולי לא היה זה אלא הוראת שעה, כמו שהקריב מחוסר זמן ועם העור. כדאמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא°, ז' עבירות הותרו בפרו של גדעון. אבנים פסולות, ועצי אשירה, ומוקצה, ונעבד, ולילה, וזר, ואיסור במה. רואים שפעמים שמקריבים אף באיסור במות בהוראת שעה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

121 א_קכא מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה ג':


[ע"ב]

122 א_קכב מיי' פ"ו מהל' בית הבחירה הלכה ט"ו, מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה י"ד, מיי' פ"י מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה':

123 א_קכג מיי' פ"ו מהל' בית הבחירה הלכה ט"ו, מיי' פ"י מהל' מעשה הקרבנות הלכה ג', מיי' פי"א מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה':

124 א_קכד מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ג':


-----------------------------------דף יז[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] מאן דבעי ישמעינן טבאות מי שרוצה ראיה טובה מן ההיא, דרבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° מדכתיב (שמואל א ז יז) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח לה'. משמע שהקריב באופן קבוע אחרי חורבן שלה ולא כהוראת שעה. וכתיב (שמואל א ט כד) וירם הטבח את השוק והעליה, וישם לפני שאול וגו'. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר, שקא ושופה השוק והירך שמעליו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר שקא ואליה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר חזה ושוק. דאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° חזה ושוק לכהנים בבמה גדולה, ולבעלים בבמה קטנה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, עור העולה לכהנים בבמה גדולה, ולבעלים בבמה קטנה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, תרומת לחמי תודה לכהנים בבמה גדולה, ולבעלים בבמה קטנה רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, לילה מהו שיהא כשר בבמה? התיב רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° והכתיב (שמואל א לג) ויגידו לשאול לאמר הנה העם חוטאים לה' לאכול על הדם וג"ו. וכתיב ויאמר בגדתם הביאו אלי היום אבן גדולה וכ"ו. משמע שדווקא ביום מקריבים. וכתיב (שמואל א יד לד) ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ויגישו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם וגו. משמע שהקריבו בלילה . הא כיצד? הלילה לחולין והיום למוקדשין. כד כאשר שמע רבי יוחנן רבי יוחנן° , אמר, יפה לימדנו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אמר רבי פינחס רבי פינחס° בשם רבי יוסה בי רבי אילעאי רבי יוסה בי רבי אילעאי°, כתוב אחד אומר (תהלים ע"ח, ס') ויטוש משכן שילה אהל שיכן באדם. משמע שהיה אהל . וכתוב אחר אומר (שמואל א א כד) ותביאהו בית ה' שילה משמע שהיה בנין . הא כיצד? א_קכהבית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה. אמר רבי זעירה רבי זעירא°, ובלבד היה בנין לפחות י' טפחים כבנין בית שהרי נקרא בית. והא תני , כשם שהיה אהל מועד נטוי כך אהל שבשילה נטוי משמע שהיה אהל ולא בנין ? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° הכוונה שעל הקירות הבנויות העמידו (שמות פקודי לט לג) קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו של המשכן. ותנן , והיו הקרסים נראין מתוכו ככוכבים ברקיע. רבי חייה רבה רבי חייא רבה° אמר לרבי שמעון ברבי רבי שמעון ברבי°, אני שמעתי מאביך, שכל חופות שהיו שילה נוב גבעון ובית המקדש, לא היו אלא בתוך חלקו של בנימן. מה טעמא? דכתיב (דברים וזאת הברכה לג יב) ובין כתיפיו שכן. והא כתיב (תהילים עח סז סח) וימאס באהל יוסף, ובשבט אפרים לא בחר, ויבחר בשבט יהודה. משמע שמשכן שלה היה בנחלת יוסף ולא בנחלת בנימין . וכי ביהודה בחר הרי המקדש לא היה בחלקו של יהודה אלא בחלקו של בנימין היה. אלא דרש גזרה שוה , בחירה ובחירה. מה בחירה שנאמר להלן במקדש, אף שנאמר רק יהודה אף בנימן בכלל . שהמקדש נבנה בגבול בין שבט יהודה לשבט בנימין אבל בחלקו של בנימין. אף בחירה שנאמר כאן במשכן שלה, אף שהוזכר רק אפרים אף בנימן בכלל . שמשכן שלה נבנה בגבול בין שבט אפרים לשבט בנימין אבל בחלקו של בנימין. רבי יונה רבי יונה° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, בברכת יוסף כתיב (דברים וזאת הברכה לג טז) ורצון שוכני סנה כיוון שהיה שנואי זכה שקדשים המרצין, נאכלין בחלקו של יוסף. משמע שמשכן שלה כן היה בחלקו של יוסף . אמר רבי אבודמה דציפורן רבי אבודמה דציפורן°, כראש תור היה נכנס מתוך חלקו של יוסף לתוך חלקו של בנימן, והיה המזבח נתון עליו. מה טעמא? דכתיב גבי נחלת בנימין (יהושע ט"ז, ו') ונסב הגבול מזרחה תאנת שילה, עד איסכופיה המפתן דשילה. ועליו נבנה המזבח אבל המשכן היה בנחלת בנימין . רבי יונה רבי יונה° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, ורצון שוכני סנה, ששרת שכינה בסנאיו של יוסף שהמקדש בנחלת יהודה שהציעה למכור את יוסף. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, ממה שנאכלו קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה, לא צריך השונה התנא להזהיר על אכילתן, אלא על עלייתן שלא יקריבו אלא במשכן . מה טעמא? דכתיב (דברים ראה יב יג) השמר לך פן תעלה עולותיך, פן תעלה עלייתך קרבנותיך. ולא אמר השמר פן תאכל כיוון שהאכילה הותרה בכל הרואה . רבי שמעון בן מיישא רבי שמעון בן מיישא° בעי קומי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תנן, ובשלה נאכל בכל הרואה, מהו צריך להיות רואה? שילה, או שילה ומשכן שילה? אמר לו, שילה ומשכן שילה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] כגון הדא בית מעון, שמהמקום בו היא נמצאת אפשר היה לראות את המשכן אלא שזה במעון לא אכלו כיוון שהיה קיר מפסיק, שחסם את הראיה. וזה מה שאמרה המשנה שאוכלים בכל הראה זה כששום דבר אינו מפסיק. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, זה הסימן , כל זמן שהארון מבפנים, הבמות אסורות, יצא, הבמות מותרות. כל זמן של הגלגל הבמות היו מותרות שהארון יצא עימם למלחמה. כל זמן של נב וגבעון הבמות היו מותרות לפי שהארון היה בקרית יערים. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי יסא רבי אסי°, אפי' אם יצא לשעה כגון ההיא דעלי? נשאר בשאלה מנין שבשלה נאסרו הבמות ? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° גזרה שוה שם שם. נאמר שם במקדש שלמה דכתיב (מלכים א ח ט) אין בארון רק שני לחות אבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ה’ עם בני ישראל בצאתם ממצרים. ונאמר שם בעלי דכתיב, (שמואל א ד ד) וישאו משם את ארון ברית ה' צבאות . מה שם שנאמר להלן במקדש הבמות אסורות, אף שם שנאמר כאן בשלה הבמות אסורות. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. והא כתיב (דברים ראה יד כג) ואכלת לפני ה’ אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהריך ובכרת בקרך וצאנך . מעתה אם אתה דורש מהמילה שם, אם אין ארון כמו בבית שני אין פסח ושאר קדשים שהרי גם בהם נאמר שם? אמר רבי יוסי בי רבי אבא רבי יוסי בי רבי אבא°, דרש אזכרה אזכרה שם השם. במקדש שלמה כתוב, אשר כרת ה’ עם בני ישראל. במשכן שלה כתיב, ברית ה' צבאות. מה אזכרה שנאמר להלן הבמות אסורות, אף אזכרה שנאמר כאן הבמות אסורות. וכן היו °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים , מעשר שני נוהג בנוב ובגבעון. ניחא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה, ואין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה. והוא הדין שיכלו להביא מעשר שני לבמה גדולה. אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, אף הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב קרבנות חובה שקבוע להם זמן. איך הביאו מעשר שני לנב וגבעון ? סבר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי משנקבע המצווה להביא מעשר שני בשלה , עוד לא פסק וגם בנב וגבעון יכלו להביא . מניין שהכהנים א_קכויוצאין ידי חובתן בחלה ובתרומה וישראל במעשר שני למצה בפסח? תלמוד לומר (שמות בא יב יח) תאכלו מצות, ריבה. יכול יצאו ידי חובתן בביכורים? תלמוד לומר (שמות בא יב כ) בכל מושבותיכם תאכלו מצות, מצה הנאכלת בכל מושב יוצא בה ידי חובתו בפסח , יצאו ביכורים שאינן נאכלין בכל מושב שאין יוצא בהם ידי חובת מצה בפסח . התיבון, הרי מעשר שני, הרי הוא אינו נאכל בכל מושב ויוצא בו ידי חובתו בפסח ? ראוי הוא להיפדות ולהיאכל בכל מושב. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי מעתה, הלקוח בכסף מעשר ל°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שסובר שאין לו פדיון מהו ? דתניא, לקוח בכסף מעשר שנטמא, יפדה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר יקבר. אמרו לו ל°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי, מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי הוא נפדה, הלקוח בכסף מעשר שנטמא, אינו דין שיפדה ? אמר להן, לא אם אמרתם במעשר שני, שכן הוא נפדה טהור בריחוק מקום. תאמר בלקוח בכסף מעשר, שאינו נפדה טהור בריחוק מקום ? הואיל ואינו ראוי להיפדות ולהיאכל בכל מושב, אין יוצאין בו? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעי, מעתה, חלת עיסת מעשר שני בירושלים, הואיל ואינה ראויה להיפדות ולהיאכל בכל מושב, אין יוצאין בה? יכול יצאו ידי חובתן בחלות תודה וברקיקי נזיר? תלמוד לומר (שמות בא יב טו) שבעת ימים מצות תאכלו. בעינן מצה הנאכלת כל שבעה. א_קכזיצאו חלות תודה ורקיקי נזיר שאינן נאכלין כל שבעה. ותיפוק ליה משום שאינם נאכלות בכל מושב? אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, ממה שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל ערי ישראל בזמן היתר במות , לא יכל השונה להוציאן ממושב. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, זאת אומרת, שנאכלו חלות תודה ורקיקי נזיר בכל ערי ישראל, לפיכך לא צריך השונה להוציאן ממושב, ניחה חלות תודה, אבל רקיקי נזיר, לא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° לית כאן נזירות, דנזירות חובה היא. וחובות שלא קבוע להם זמן לא קרבו אפילו בנב וגבעון, קל וחומר בשאר במות יחיד . אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°, אפילו רקיקי נזיר , תיפתר שקרבה חטאתו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

125 א_קכה מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ב', מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ח':


[ע"ב]

126 א_קכו מיי' פ"ו מהל' חמץ הלכה ח':

127 א_קכז מיי' פ"ו מהל' חמץ הלכה ט':


-----------------------------------דף יח[עריכה]

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת מגילה דף יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] בשילה ועולתו ושלמיו בנוב ובגבעון. רבי חנניא רבי חנניא° ורבי עזרה רבי עזרה° בעון קומי רבי מנא רבי מנא°, לא כן אמר °רבי רבי יהודה הנשיא בשם רבי יוסה, שלמי חגיגה הבאים בבמה, כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה? מכאן שגם שלמים נחשבים קרבנות חובה. כך שגם אם הקריב את חטאתו בשלה, לא יכול להקריב את שלמיו בכל מקום. ולכן אי אפשר למנות רקיקי נזיר, שהרי אינם נאכלים בכל מקום. מה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא בשם °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא שלמי חגיגה הבאים בבמה כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה זה כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר, חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה ואין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה. שאין מקריבין שלמי חובה בבמות. לא אתיא אלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, א_קכחמכיון שנזרק עליו אחד מן הדמים, הותר הנזיר לשתות ביין וליטמא למתים. כך ששאר הקרבנות אינם בגדר חובה וקרבים בכל מקום . אית תניי תני, מנוחה זו שילה, ונחלה זו ירושלם. אית תניי תני, מנוחה זו ירושלם, נחלה זו שילה. מאן דאמר מנוחה זו שילה, דכתיב (דברים ראה יב ט) כי לא באתם עד עתה אל המנוחה. נחלה זו ירושלם דכתיב (ירמיהו י"ב, ט') העיט צבוע נחלתי לי. מאן דאמר נחלה זו שילה דכתיב (ירמיהו י"ב, ח') היתה לי נחלתי כאריה ביער. מנוחה זו ירושלם דכתיב (תהלים קל"ב, י"ד) זאת מנוחתי עדי עד וגו'. משל לאחד שהיה מיטלטל בדרכים שעשה לו חבילה והיה נינח בה. כך באהל מועד נאסרו הבמות, בגלגל הותרו הבמות. בשילה נאסרו הבמות. בנוב ובגבעון הותרו הבמות. בירושלם נאסרו הבמות. משל למלך שאמר לעבדו, אל תשתה יין. לא מטבריא ולא מקיסרין ולא מציפורין. הא בינתיים מותר. א_קכטכך, באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת. בגלגל עשו ארבע עשרה. שבע שכיבשו ושבע שחילקו. בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע. בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע. שלש עשרה בנוב, וארבעים וארבע בגבעון. ובירושלם עשו בבניין הראשון ארבע מאות ועשר, ובבניין האחרון ארבע מאות ועשרים. לקיים מה שנאמר (חגי ב', ט') גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

128 א_קכח מיי' פ"ח מהל' נזירות הלכה ה':

129 א_קכט מיי' פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ב':


[ע"ב]

הדרן עלך פרק מגילה נקראת