שולחן ערוך אורח חיים תרצו א

פורים ^אמותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות -- ^ב^*אין עושין. (והאידנא נהגו ^גבכל מקום שלא לעשות) (כל בו). והעושה אינו רואה ^דסימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או ^האבורנקי של מלכים ושרים:

הגה: ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב ^ופסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (ת"ה סי' קי"ב):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בכ"מ שלא לעשות. נראה דפרקמטיא מותר כיון ששמחה היא לו ודומה לו מ"ש ב"י בשם א"ח דמותר לכתוב אגרת שאלת שלום ומזכרת חובותיו ואע"ג דלענין ט"ב הוי פרקמטיא חסורה כמ"ש סי' תקנ"ד הכא שאני דיש לו לעשת כל מה שהוא שמחה לו:

מגן אברהם

עריכה

(א) בכ"מ: עיין ריש סי' תרס"ח דע"י עכו"ם מותר ועיין סי' תקנ"ד סכ"ב:

(ב) אינו רואה: עיין ברמב"ם דמשמע דאפי' במקום שנהגו לעשות, וכ"כ הרא"ם בשמו בביאורי סמ"ג, אבל בב"י משמע דדוקא במקום שנהגו שלא לעשות:

(ג) סי' ברכה: כגון אם זורע איזה דבר אינו מצמיח (ב"י), אבל הרא"ם כתב שאינו מרויח אבל אינו מפסיד ג"כ ומשמע שם שגירסא אחרת הי' לו בגמ':

(ד) פסקי הלכות: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול (מט"מ ב"י א"ח):

באר היטב

עריכה

(א) אין עושין: וע"י עכו"ם שרי עיין ריש סי' תס"ח מ"א. וכתב הט"ז נראה דפרקמטי' מותר כיון ששמח' היא לו ע"ש.

(ב) לכתוב: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול. מט"מ ב"י א"ח.

משנה ברורה

עריכה

(א) מותר בעשיית מלאכה: דאע"ג דכתיב משתה ושמחה ויו"ט מ"מ לא קיבלו עליהם לעשותו יו"ט אכן אח"ז נהגו מעצמן באיזה מקומות שלא לעשות:

(ב) אין עושין: וע"י עכו"ם שרי:

(ג) בכל מקום שלא לעשות: ופרקמטיא מותר ששמחה היא לו:

(ד) סימן ברכה: כגון אם זורע איזה דבר אינו מצמיח [ב"י] אבל הרא"ם כתב שאינו מרויח אבל אינו מפסיד ג"כ [מ"א]:

(ה) או אבורנקי של מלכים: שנוטעים לצל להסתופף בצלו:

(ו) פסקי הלכות: ופשטי המקרא ואגרת שלום ומזכרת חובותיו וכן כל דבר שא"צ עיון גדול. וכתב בסי' עמודי שמים דמ"מ יש לראות שלא ימשוך בה ויתבטל משמחת פורים. מגילה מותר לכתוב בפורים:

ביאור הלכה

עריכה

(*) אין עושין: עיין בפמ"ג דדוקא ביום אבל בלילה עד הנץ שרי לעשות אף במקום שנהגו שלא לעשות ובת' ח"ס סי' קצ"ה מחמיר בזה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן