שולחן ערוך אורח חיים תסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תסח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות
ובו עשרה סעיפים:
אבגדהוזחטי

סעיף א[עריכה]

העושה מלאכה בערב פסח מחצות ולמעלה, משמתין אותו. ואפילו לעשות בחנם אסור. ויש מי שאוסר אפילו על ידי נכרי, ויש מי שמתיר (וכן הוא המנהג):

סעיף ב[עריכה]

במה דברים אמורים? כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) (ב"י). אבל מתקן הוא כליו ליום טוב. וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו, מותר:

סעיף ג[עריכה]

קודם חצות, מקום שנהגו לעשות מלאכה, עושים; מקום שנהגו שלא לעשות, אין עושין:

הגה: ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות (מהרי"ו). ודווקא מלאכות גמורות, אבל שאר מלאכות, אפילו מנהג ליכא (מהרי"ב):

סעיף ד[עריכה]

  • ההולך ממקום שעושים למקום שאין עושים, לא יעשה בישוב, מפני המחלוקת; אבל עושה הוא במדבר.
וההולך ממקום שאין עושים למקום שעושים, לא יעשה, ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם. ואף על פי כן לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור.
לעולם אל ישנה אדם, מפני המחלוקת:
  • וכן מי שדעתו לחזור למקומו, נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר. והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו, מפני המחלוקת:

סעיף ה[עריכה]

אפילו במקום שנהגו לעשות, לא יתחיל בתחילה מלאכה בארבעה עשר, אף על פי שהוא יכול לגומרה קודם חצות. אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילים בהם במקום שנהגו לעשות, ועושין עד חצות, ואלו הם: החייטים והספרים והכובסים; אבל שאר אומניות, אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות:

הגה: ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות, ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד, עושין עד חצות. והכי נהוג (טור בשם הרא"ש):

סעיף ו[עריכה]

מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר, דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות:

סעיף ז[עריכה]

תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה, מושיבין אחרת תחתיה, כדי שלא יפסידו הביצים:

סעיף ח[עריכה]

גורפין (פירוש, מוציאין במגרפה, והוא כלי מיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה:

סעיף ט[עריכה]

הזבל שבחצר, לא יוציאנו, אלא יסלקנו לצדדים. ואם נתרבה בחצר, יוציאנו לאשפה:

סעיף י[עריכה]

מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום, אף על פי שאינם לצורך המועד:

הג"ה: ונהגו שלא להקיז דם בשום ערב יום טוב, ואין לשנות (כל בו בשם מהרי"ו):