קטגוריה:דברים יז יח
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים.
וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּהֲנִ֥ים הַלְוִיִּֽם׃
וְהָיָ֣ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֣ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms כְשִׁבְתּ֔וֹ כְ - מילת יחס
שִׁבְתּ֔ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: k/3427
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms עַ֖ל עַ֖ל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR כִּסֵּ֣א כִּסֵּ֣א - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3678
מורפ': HNcmsc מַמְלַכְתּ֑וֹ מַמְלַכְתּ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 4467
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְכָ֨תַב וְ - ו' החיבור
כָ֨תַב - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3789
מורפ': HC/Vqq3ms ל֜וֹ ל֜ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מִשְׁנֵ֨ה מִשְׁנֵ֨ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4932
מורפ': HNcmsc הַתּוֹרָ֤ה הַ - מילית, ה' הידיעה
תּוֹרָ֤ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8451
מורפ': HTd/Ncfsa הַזֹּאת֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
זֹּאת֙ - כינוי גוף, רומז, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/2063
מורפ': HTd/Pdxfs עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־סֵ֔פֶר סֵ֔פֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5612 a
מורפ': HNcmsa מִלִּפְנֵ֥י מִ - מילת יחס
לִּ - מילת יחס
פְנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/l/6440
מורפ': HR/R/Ncbpc הַכֹּהֲנִ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֲנִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmpa הַלְוִיִּֽם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּֽם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) כְשִׁבְתּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
כִּסֵּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) מַמְלַכְתּ֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְכָ֨תַב קדמא (משרת, דרגא 5) ל֜וֹ גרש (שליש, דרגא 4)
אֶת־מִשְׁנֵ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) הַתּוֹרָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) הַזֹּאת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עַל־סֵ֔פֶר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִלִּפְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֲנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
הַלְוִיִּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה העתק של התורה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי כְמִתְּבֵיהּ עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְיִכְתּוֹב לֵיהּ יָת פַּרְשְׁגַן אוֹרָיְתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אִין נְיַיח הוּא בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא יָתֵיב לְרוֹחֲצָן עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְיִכְתְּבוּן לֵיהּ סָבַיָא יַת פַּרְשָׁא אוֹרַיְיתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כַּהֲנַיָא דְּמִן שֵׁבֶט לֵוִי: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה כשבתו על כסא ממלכתו . אם עושה הוא כל האמור בענין, כדאי הוא שישב על כסא ממלכתו.
לה.
וכתב לו ( את משנה התורה הזאת על ספר ). (סנהדרין כא) לשמו. שלא יהא נאות בשל אבותיו.
משנה . אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין? תלמוד לומר לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת . אם כן למה נאמר " משנה תורה "? משום (סנהדרין כב) שעתידה להשתנות.
אחרים אומרים (סוטה מא), אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד.
לו.
על ספר . ולא על לוח ולא על נייר, אלא יכתבנו על המגילה (שנאמר על ספר ).
מלפני הכהנים הלוים . [מן הספר שבעזרה].
מלבי"ם - התורה והמצוה
לד.
והיה כשבתו על כסא ממלכתו . יש הבדל בין "ממלכתו" ובין "מלכותו". "מלכות” הוא שם מפשט של המלוכה וההנהגה, והכסא שלה הוא הכח שי"ל למלוך ולהנהיג. ו"ממלכה" הוא שם של העמים המונהגים מאת המלכות. וכסא הממלכה מציין, שהיושב עליה הוא ראוי לזה ומוסכם ונרצה מאת הממלכה והגוי כלו.
שהוא, אם עושה כל האמור בענין, נכנע למשפטי התורה, ובלתי מולך בזדון ובעריצות. אז הוא כדאי לזה, ונקרא שיושב על כסא ממלכתו.
לה.
וכתב לו את משנה התורה הזאת . אין לפרש שיכתוב ספר דברים, שהוא משנה התורה, ששנה פעם שניה דברי התורה שבספרים הקודמים. או כמו משנה למלך, שהיא תורה, אחר התורה הכוללת של ספרים הקודמים. דהא אמר לשמור את כל דברי התורה הזאת ! וע"כ פי' שיכתוב כל התורה.
ולמה אמר " משנה "? ואין לפרש שיכתוב ס"ת שניה, חוץ מס"ת שי"ל משל אבותיו, שזה ידעינן מן וכתב לו - לשמו. וכן הא גם ההדיוט מחויב לכתוב לעצמו ס"ת, נוסף על של אבותיו, כמ"ש כתבו לכם את השירה ! וכמו שהקשה כן בסנהדרין כב. ושם השיב, "לא צריכא, לשתי תורות”.
ובספרי אמר, משום שעתידה להשתנות. ודעה זו מובא בגמ' שם, שבימי עזרא נשתנה הכתב מעברי לאשורית. ויש לפרש, שכתב עברי הם אותיות גדולות, והמלך היה כותב ס"ת קטנה, שנושא עמו, כמ"ש בגמ' שם. וצוה שיכתוב בכתב שישתנה לעתיד, דהיינו בכתב אשורית, שיכול לכתוב בה אותיות קטנות.
ומש"ש "ואידך, האי " שויתי " מאי עביד ביה?" צ"ע לפ"ז. ובחדושי הארכתי בענין זה, ואין כאן מקום.
ומ”ש “אחרים אומרים", פי' שהגם שהיה המלך מצווה לקרות כל דברי התורה, בכ"ז ביום הקהל, לא היה קורא רק משנה תורה. כמ"ש בסוטה מח.
לו.
על ספר ולא על לוח . כבר נזכר בספרי נשא סח , לענין מגלת סוטה ושם התבאר.
ומ"ש “ מלפני הכהנים הלוים ” - שבידם היה הספר שכתב משה. וכ"ה בירושלמי וברמב"ם הל' מלכים פ"ג.
רש"י
"את משנה התורה" - (סנהדרין שם) שתי ספרי תורות אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו ואונקלוס תרגם פתשגן פתר משנה ל' שנון ודבור
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה – שְׁתֵּי סִפְרֵי תּוֹרָה: אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר מִשְׁנֵה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר.
רשב"ם
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ואמר וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו'. כדי שיקרא בו וידע להזהר משלש אלה, כנגד רבוי הכסף אמר לבלתי רום לבבו מאחיו כי הכסף מביא רום לב, וכנגד ריבוי הנשים אמר לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל כדרך שאמר למעלה ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכנגד רבוי הסוסים אמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. לומר שאם יבטח בסוס ורכב ימות במלחמה כי שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט נפשו אבל אם יבטח בתשועת ה' יאריך ימים ולא ימות.
ואמר בקרב ישראל, לומר שהבוטח בסוס ורכב מבקש ישועה ועזר מארצות העמים ולא בקרב ישראל כדרך שנאמר (ישעיה לא, א) הוי היורדים מצרימה לעזרה וגו' אבל אם לא ירבה לו סוסים אז ימצא התשועה בקרב ישראל ולא מארצות העמים. ורמז עוד שישראל נושע בה' המתהלך בקרב ישראל כמ"ש (דברים כג, טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך. ור"ל שיאריך ימים וגו' ממי שהוא בקרב ישראל.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יז יח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.