מצוה:שיכתוב המלך ספר תורה שני לעצמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שיכתוב המלך ספר תורה שני לעצמו
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

יח וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.

יט וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם.

כ לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל.
(דברים יז, יח-כ)

בחז"ל
משנה: מסכת סנהדרין, פרק ב, משנה ד
תלמוד בבלי: מסכת סנהדרין, דף כא

בראשונים
משנה תורה: הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז
ספר המצוות לרמב"ם: עשה יז    ספר החינוך: מצוה תקג    ספר מצוות גדול: עשה כה