ירושלמי סנהדרין ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ב · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנה[עריכה]

לא ירבה לו נשים אלא שמנה עשרה ר יהודה אומר מרבה הוא לו ובלבד שלא יהו מסירות את לבו ר שמעון אומר אפילו אחת והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה א"כ למה נאמר ולא ירבה לו נשים דאפילו כאביגיל ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי שיתן אפסנייא וכותב לו ספר תורה לשמו יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו יושב בדין והוא אצלו מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו ערום ולא כשהוא מסתפר ולא בבית המרחץ שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך

הלכה ו גמרא[עריכה]

רב כהנא על שם הששי יתרעם לעגלה ומה כתיב תמן ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וכהנה לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו על שם ויעקר דוד את כל הרכב וגו וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי ליתן אפסנייא רבי יהושע בן לוי אמר ובלבד אפסנייא של שנה זו בלבד אמר רבי אחא אמר שלמה שלשה דברים ששחקה עליהן מידת הדין חיללתים לא ירבה לו נשים וכתיב והמלך שלמה אהב נשים נכריות ר"ש בן יוחי אמר אהב ממש לזנות חנניה בן אחי ר יהושע אומר על שם לא תתחתן בם ר יוסי אומר למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה ר ליעזר אומר על שם גם אותו החטיאו הנשים הנכריות אשכח תימר ר"ש בן יוחי וחנניה ור ליעזר חדא ור יוסי פליג על תלתיהון לא ירבה לו סוסים וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוו סוסים למרכב ושנים עשר אלף פרשים בטלנים היו וההדיוט מותר בכולן וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד וכתיב ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ולא היו נגנבות א"ר יוסי בן חנינה אבני עשר אמות ושמונה אמות תני ר"ש בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה לא היו של כסף אלא של זהב ומה טעם אין כסף נחשב בימי שלמה כתיב לשחוק אמרתי מהולל אמר הקב"ה לשלמה מה עטרה זו בראשך רד מכסאי ר יוסי בן חנינה אמר באותה שעה ירד מלאך ונדמה כדמות שלמה והמידו מכסאו וישב תחתיו והיה מחזר על בתי כניסיות ובתי מדרשות ואומר אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם והוו מרין ליה מלכא יתיב על בסיליון דידיה ותימר אני קהלת והיו מכין אותו בקנה ומביאין לפניו קערה גריסין באותה שעה אמר וזה היה חלקי אית דמרין חוטרא ואית דמרין קניא אית דמרין קושרתיה ומי קיטרגו אמר ר יהושע בן לוי יו"ד שבירבה קיטרגו תני ר שמעון בן יוחי עלה ספר משנה תורה ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבון העולם כתבת בתורתיך כל דייתיקי שבטלה מקצת בטלה כולה והרי שלמה מבקש לעקור יו"ד ממני אמר ליה הקב"ה שלמה ואלף כיוצא בו בטילין ודבר ממך אינו בטל ר הונא בשם ר אחא יו"ד שנטל הקב"ה מאמנו שרה ניתן חציו על שרה וחציו על אברהם תני ר הושעיה עלה יו"ד ונשתטח לפני הקב"ה ואמר רבון העולמים עקרתני מן הצדקת הזאת אמר לו הקב"ה צא לך לשעבר היית נתון בשם נקיבה ובסוף תיבה חייך שאני נותנן בשם זכר ובראש תיבה הדא הוא דכתיב ויקרא משה להושע בן נון יהושע וכותב ספר תורה לשמו שלא יהא ניאות לא בשל אביו ולא בשל רבו ומגיהין אותו מספר עזרה על פי בית דין של שבעים ואחד יוצא למלחמה והיא עמו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו והרי דברים קל וחומר ומה אם מלך ישראל שהיה עסוק בצרכי ישראל נאמר בו וקרא בו כל ימי חייו ההדיוט על אחת כמה וכמה כיוצא בו נאמר ביהושע והגית בו יומם ולילה והלא דברים ק"ו ומה אם יהושע שעוסק בצורכי ישראל נאמר בו והגית בו יומם ולילה הדיוט לא כל שכן מלך ישראל אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על ניסלו <בס"א כסאו> ואין משתמשין לא בכתרו ולא בשרביטו ולא באחד מכל משמשיו וכשמת כולן נשרפין לפניו שנא בשלום תמות ובמשרפות אבותיך ישרפו עליך ואין רואין אותו ערום ולא כשמסתפר ולא בבית המרחץ על שם מלך ביופיו תחזינה עיניך רבי חנינה סלק גבי רבי יודן נשייא נפק לגביה לבוש אותניתיה אמר ליה חזור ולבוש לגין דידך משום מלך ביופיו תחזינה עיניך ר יוחנן סלק גבי ר יודן נשייא נפק לקביה בחלוקא דכיתנא אמר ליה חזור ולבוש חלוקך דעמרא משום מלך ביופיו וגו מי נפק א"ל אייתי עטעמה א"ל שלח ואייתי לך מנחם טלמא דכתיב ותורת חסד על לשונה מי נפק חמא ר חנינה בר סיסי מפצע קיסין א"ל ר לית הוא כבודך א"ל ומה ניעביד ולית לי מאן דמשמשוני א"ל אין לו הוה לך מאן דמשמשיך לא מקבלה עלך מתמניי תירגם יוסי מעוני בכנישתא בטיבריה שמעו זאת הכהנים למה לית לית אתון לעין באורייתא לא יהבית לכון כ"ד מתנתא א"ל לא יהבין לן כלום והקשיבו בית ישראל למהלית אתון יהבין כ"ד מתנתא דפקידת יתכון בסיני א"ל מלכא נסיב כולא ובית המלך האזינו כי לכם המשפט לכם אמרתי וזה משפט הכהנים עתיד אני לישב עמהן בדין ולפסקן ולאבדן מן העולם שמע ר יודן נשייא וכעס דחל וערק סלקון רבי יוחנן וריש לקיש לפייס ליה אמרו ליה ר גברא רבא הוא א"ל איפשר כל מאן דנא שאול ליה הוא מגיב לי אמרו ליה אין א"ל מהו דין דכתיב כי זנתה אמם וכי שרה אמנו זונה הייתה א"ל כבת כן אמה כאמה בתה כדור כן הנשיא כנשיא כן הדור כמזבח כהניו כהנא אמר כן כגנתה כן גננה א"ל לא טב דקליל לי דלא באפוי חד זמן אלא באפיי תלתא זימנין א"ל מהו דין דכתיב הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה וכי אימינו לאה זונה היית דכתיב ותצא דינה א"ל לפום דכתיב ותצא לאה לקראתו פשיטין יציאה מיציאה ר חזקיה הוה מהלך באורחא פגע ביה חד כותי א"ל ר את הוא רבהון דיהודאי א"ל אין א"ל חמי מה כתיב שום תשים עליך מלך אשים אין כתיב אלא תשים דאת שוי עלך