ביאור:דברים יז יד
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יז יד.
סוג המשטר תלוי ברצון העם
[עריכה]דברים יז יד : "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי - שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ..."
כאשר תבוא אל הארץ שה' אלהיך נותן לך, תירש אותה, תתיישב בה, ותאמר בליבך 'אני רוצה לשים (למנות) עליי מלך, כמו ש לכל הגויים אשר סביבותיי יש מלך' ---
ואמרת אשימה עליי מלך - מצוה או איסור?
[עריכה]מלך הוא שליט בעל סמכות מוחלטת, שכל האזרחים הם עבדים שלו . השאלה אם למנות מלך היא למעשה שאלה על סמכויות השלטון - האם השלטון צריך להסתפק באכיפת החוקים (על-ידי שופטים ושוטרים, שנזכרו בפרק טז), או שהשלטון צריך להחזיק בידו סמכויות של כפיה וציווי מעבר לאכיפת החוקים?
השאלה הראשונה היא, מה פירוש המילה " ואמרת אשימה עליי מלך" - למה צריך להגיד? המפרשים פירשו בכמה דרכים מנוגדות.
1. מצוה לבקש מלך?
[עריכה]לפי מפרשים רבים, מינוי מלך הוא מצוה, ולכן פירשו שגם המילים ואמרת אשימה עליי מלך הן חלק מהמצוה - בני ישראל מצווים להגיד שהם רוצים מלך, ואז למנות מלך. המילה ואמרת היא מצוה גם בפסוקים נוספים, למשל ב (דברים ו כ): "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר 'מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁרצִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?' וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם ויציאנו ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה", וכן כמה פעמים ב דברים כו ג.
"על דעת רבותינו... מצוה שיבואו לפני הכהנים הלוים ואל השופט, ויאמרו להם 'רצוננו שנשים עלינו מלך'." (רמב"ן) , "אני מצוך שתאמר אל הנביא והסנהדרין, אשימה עלי מלך" (מלבי"ם) . הם פירשו כך גם את דברי ר' יהודה: "אמר ר' יהודה, והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו" (ספרי) . אולם, בדעה זו ישנן כמה בעיות (רוב הציטוטים הם מדברי אברבנאל) :
א. כל המצוות הקשורות למינוי מנהיגים הן מצוות מעשיות - בשום מקום אין מצוה להגיד שרוצים למנות מנהיג כלשהו, ואין טעם במצוה כזאת - אם צריך למנות מנהיג, אז ממנים, או מחכים שה' ימנה: "והוא כעניין הנביא, שלא היה צריך לישראל שישאלו נביא, כיון שאינו בידיהם, אבל השם יתברך יקים אותו ברצונו". הדבר בולט במיוחד כשמשוים את המלך למעמדות שלטוניים אחרים בפרשה:
- (דברים טז יח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ"- לא נאמר "ואמרת אתן לי שופטים ושוטרים";
- (דברים יח א): "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן"- לא נאמר "ואמרת אתן עליי כהנים ולויים";
- (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן"- לא נאמר "ואמרת אשימה עליי נביא".
ב. גם חז"ל לא פירשו שיש מצוה להגיד שרוצים מלך: "רז"ל במסכת סנהדרין... כשאמרו... נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך... לא סמכו מצות המלך אל ואמרת אשימה עלי מלך, בהיותו הפסוק הראשון, אבל סמכו ל שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו, והוא המורה שאין הפסוק הראשון מצוה כי אם הגדת העתיד, והמצוה היא בפסוק השני... ויהיה כוח המאמר, שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ, שכאשר ישאלו ישראל מלך, שאז ישימו מי שיבחר בו השם יתברך ושיהיה מקרב אחיהם, לא שימנו עליהם מלך בסתם".
ג. גם הראשונים, שמנו את תרי"ג מצוות התורה, לא מנו כמצוה בפני-עצמה להגיד שרוצים מלך: "אם היתה שאלת המלך מצוה בפני עצמה שישאלו אותו, יתחייב שתהיה מצוה שנית שישימו עליהם מלך אשר יבחר בו השם יתברך מקרב אחיהם, שהם שתי מצוות עשה מתחלפות, האחת שישאלו מלך, והשניה שיהיה מקרב אחיהם אותו אשר יבחר השם יתברך, וזה לא קיבל אחד ממוני המצות, אלא שהיא מצות עשה אחת, לשום מלך מקרב אחיהם" (אברבנאל) .
ד. גם אם אפשר להבין את המצוה להגיד אשימה עליי מלך, קשה להבין מדוע יש מצוה להגיד ככל הגויים: "השאלה ראוי שתהיה מפני שציווה הקב"ה עליה, לא להיות כן לגוים. הראית כלשון הזה בשאר המצות, שיאמר עשו זה ככל הגוים?! אבל הוא בהפך, שהזהירנו "לא תעשה כמעשיהם"!"
ה. כשבני ישראל ביקשו מלך בימי שמואל, שמואל הוכיח אותם על כך. המפרשים הציעו סיבות שונות מדוע שמואל התנגד למלוכה , אולם גם אם אפשר להבין את שמואל, קשה להבין את בני ישראל - מדוע בני ישראל לא השתמשו בפסוק שלנו כראיה לכך שבקשתם היא כשרה? "כאשר ישראל שאלו מלך, לא שאלו אותו לשום מצוה, כי לא אמרו "תנה לנו מלך כאשר ציווה ה' את משה", אבל אמרו "תנה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים". וכאשר שמואל הוכיחם על זה, איך לא השיבוהו "מה פשענו ומה חטאתנו, הלא ה' ציווה לעשותו?!" אם לא שהיה מקובל וידוע ביניהם, ששאלת המלך איננה מצוה, ושהם שאלוהו ליצרם הרע."
ו. כל המנהיגים הצדיקים שעמדו בעם ישראל, החל מיהושע בן נון ועד שמואל, לא אמרו שהם רוצים מלך: "אם היתה שאלת המלך בסתם דבר נאות ומצוה ממצות התורה, ולא היה החטא כי אם באופן השאלה או תכליתה או זמנה או כונתה, למה אם כן יהושע ושאר שופטי ישראל שבאו אחריו לא התעוררו להמליך מלך בישראל, כיון שהיתה המצוה עליהם בהכנסתם לארץ? ואיך עברו כולם על זאת המצוה בהיותם בארץ אחרי הכבוש והחלוק?".
2. אסור לבקש מלך?
[עריכה]יש שפירשו להיפך, שהמילים ואמרת אשימה עליי מלך הן תיאור של יצר הרע, המסית את בני ישראל להתרחק מה'. המילה ואמרת מתארת את אמירת היצר גם בפסוקים נוספים, למשל ב (דברים ח יז): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה'"( פירוט ). לפי זה, מבנה הפסוק כי תבוא... ואמרת... שום תשים... דומה לקטע ב דברים ד כה-ל : "כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ, וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ... בַּצַּר לְךָ, וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ": כאשר תבוא אל הארץ, ותחטא בבקשת מלך - תשתדל לתקן את החטא בכך שתמנה רק מלך שה' בחר, ורק מקרב אחיך (אברבנאל) .
"ר' נהוראי אומר, הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר" (ספרי) , "ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי" ( דברים רבה ה ח ) .
- אולם, בפרשה שלנו לא נזכר דבר רע כלשהו ביחס לבקשת המלך - בניגוד לפרק ד, שם נאמר והשחתם מלשון שחיתות וקלקול, אצלנו לא נאמר שבקשת המלך היא מושחתת או פגומה, אלא שהיא תלויה ברצון העם.
3. מינוי המלך תלוי ברצון
[עריכה]ולענ"ד, הפירוש האמיתי הוא באמצע - מינוי מלך אינו מצוה מוחלטת אלא תלוי ברצון העם. ומבנה הפסוק כי תבוא... ואמרת... שום תשים... עניינו: כאשר תבוא ותאמר "אני רוצה לשים עליי מלך" - מותר לך למנות מלך, בתנאי שהוא יהיה מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו ( כמפורט בפסוק הבא ). המילה ואמרת מתארת רשות גם ב (דברים יב כ): "כִּי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת גבלך כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָּשָׂר - כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר"( פירוט ).
המלך שונה מכל שאר המעמדות השלטוניים שנזכרו בפרשה. כל שאר המעמדות חייבים להתקיים: שופטים וכהנים חייבים להתקיים בכל זמן, ונביא יתקיים כשה' יחליט. אבל המלך לא חייב להתקיים: רק אם בני-ישראל אומרים, מרצונם החופשי, אשימה עליי מלך, רק אז הם צריכים למנות מלך, בתנאים המפורטים בפרשה (שהמלך לא יהיה איש נוכרי, וכו'). אבל אם הם לא אומרים כך (כלומר אם הם לא רוצים מלך) - הם לא חייבים.
"לפי לשון זה היה במשמע שאין זה מצווה במוחלט למנות מלך אלא רשות, כמו (דברים יב כ) 'ואמרת אוכלה בשר '; והרי ידוע בדברי חז"ל דמצווה למנות מלך! ואם כן, למה כתיב ואמרת? ונראה, דמשום דהנהגת המדינה משתנה, אם מתנהג על פי דעת מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם, ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט, ודבר זה אי אפשר לעשות על פי מצוות עשה, שהרי בעניין השייך להנהגת הכלל נוגע לסכנת נפשות שדוחה מצוות עשה, משום הכי לא אפשר לצוות בהחלט למנות מלך, כל זמן שלא עלה בהסכמת העם לסבול עול מלך, על פי שרואים מדינות אשר סביבותיהם מתנהגים בסדר יותר נכון, או אז מצוות עשה לסנהדרין למנות מלך. ומשום הכי כתיב ואמרת, שיהא העם מבקשים כך, אז 'שום תשים'. ומכל מקום, אין סנהדרין מצווים עד שיאמרו העם שרוצים הנהגת מלך..." ( הנצי"ב , העמק דבר) .
בתורה ישנן הנחיות רבות לגבי אופי המשטר שיש להקים במדינה, אבל יש גם פרטים שהתורה משאירה לבחירת הציבור. אחד מהם הוא השאלה האם למנות מלך.
למה נאמר ככל הגויים?
[עריכה]בתורה לא כתוב בפירוש מהו תפקידו של המלך. אולם המילים אשימה עליי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי רומזות לתפקיד אחד של המלך - לאחד את עם ישראל לגוי אחד ולייצג אותו בכבוד בפני הגויים. זה התפקיד שלשמו מותר, אם רוצים, למנות מלך.
מפרשיות אחרות בספר דברים ניתן ללמוד מה אינו תפקיד של המלך:
א. שיפוט - שהרי השופטים כבר נזכרו בפרק הקודם (דברים טז): "שופטים ושוטרים תתן לך... ושפטו את העם משפט צדק".
ב. מלחמה - שהרי בפרשות המלחמה (דברים כ) נזכרו רק שופטים, שוטרים וכהנים - לא נזכר כלל מלך. גם בפסוק שלנו נאמר "וירשתה וישבת בה", כלומר, מותר למנות מלך רק לאחר שיורשים את הארץ ויושבים בה בשלוה, ולא כדי לכבוש את הארץ ולהילחם באויביה.
למעשה, בכל התורה, אין אפילו פסוק אחד שמתאר תפקיד כלשהו של המלך! בעולם של התורה אין כל צורך במלך.
מכאן, שהמלך שנזכר בתורה, בין אם מינויו הוא רשות או חובה, הוא "מלך" ייצוגי בלבד - אין לו כל סמכויות. משמעות הפסוק היא: "אם אתם מקנאים בגויים, ורוצים שיהיה לכם מלך - אז מותר לכם למנות 'מלך' ייצוגי בלבד; לא מלך אמיתי שמשעבד את האזרחים, אלא 'מלך' שכל תפקידו הוא לייצג את האומה כלפי עמים אחרים".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סוג המשטר תלוי ברצון העם
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-11-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-17-14