דברים רבה ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ה · ח · >>

הוסף ביאור

ח. [עריכה]

הלכה:

מלך ישראל שהיה לו עסק, מהו שיהא מותר לו לדון לפני ב"ד?
כך שנו חכמים: מלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו.
לימדונו רבותינו: למה אין דנין אותו?
אמר רבי ירמיה: שכתוב בדוד המלך (תהלים יז ב): "מלפניך משפטי יצא".
הוי אין בריה דן את המלך, אלא הקב"ה.

רבנן אמרי:

אמר הקב"ה לישראל: בני! כך חשבתי שתהיו חורין מן המלכות.
מנין?
שנאמר (ירמיהו ב כד): "פרא למוד מדבר", כשם שהפרא גדל במדבר ואין אימת אדם עליו, כך חשבתי שלא תהא אימת מלכות עליכם.
אבל אתם לא בקשתם כן, אלא "באות נפשה שאפה רוח", ואין רוח אלא מלכויות.
מנין? שנאמר (דניאל ז ב): "וארו ארבע רוחי שמיא מגיחין לימא רבא".
אמר הקב"ה: ואם תאמרו שאיני יודע שסופכם לעזבני, כבר הזהרתי ע"י משה ואמרתי לו: הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי.
מנין? ממה שקרינו בעניין: (דברים יז יד): "ואמרת אשימה עלי מלך".

<< · דברים רבה · ה · ח · >>