דברים רבה ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · דברים רבה · ה · ז · >>

הוסף ביאור

ז. [עריכה]

דבר אחר:

"שופטים ושוטרים": אמר רבי לוי: למה הדבר דומה?

למלך שהיו לו בנים הרבה והיה אוהב את הקטן יותר מכולן. והיה לו פרדס אחד והיה אוהבו יותר מכל מה שהיה לו.

אמר המלך: נותן אני את הפרדס הזה שאני אוהבו מכל מה שיש לי, לבני הקטן שאני אוהבו מכל בני!

כך אמר הקב"ה: מכל האומות שבראתי איני אוהב אלא לישראל, שנאמר (הושע יא א): "כי נער ישראל ואוהבהו". מכל מה שבראתי אינו אוהב אלא את הדין, שנאמר (ישעיהו סא ח): "כי אני ה' אוהב משפט". אמר הקב"ה: נותן אני מה שאהבתי לעם שאני אוהב. הוי, "שופטים ושוטרים".

אמר הקב"ה לישראל:

בני, חייכם! בזכות שאתם משמרים את הדין, אני מתגבה. מנין? שנאמר (ישעיהו ה) (ישעיהו ה טז): "ויגבה ה' צבאות במשפט...".
ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין, אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם. מנין? שנאמר "...והאל הקדוש נקדש בצדקה".
ואם שמרתם את שניהם, הצדקה והדין, מיד אני גואל אתכם גאולה שלימה. מנין? שנאמר (ישעיהו נו א): "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות".

<< · דברים רבה · ה · ז · >>