קטגוריה:דברים יח א
לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹֽא־יִ֠הְיֶ֠ה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כׇּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַ/כֹּהֲנִ֨ים הַ/לְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְ/נַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְ/נַחֲלָת֖/וֹ יֹאכֵלֽוּ/ן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | לָא יְהֵי לְכָהֲנַיָּא לֵיוָאֵי כָּל שִׁבְטָא דְּלֵוִי חוּלָק וְאַחְסָנָא עִם יִשְׂרָאֵל קוּרְבָּנַיָּא דַּייָ וְאַחְסָנְתֵיהּ יֵיכְלוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא יְהֵי לְכַהֲנַיָא דְּמִן שֵׁבֶט לֵוִי חוּלַק וְאַחְסָנָא עִם אָחוֹי קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ וּבְאַחֲסַנְתְּהוֹן יֵיכְלוּן: |
רש"י (כל הפרק)
"כל שבט לוי" - בין תמימין בין בעלי מומין
"חלק" - בביזה
"ונחלה" - בארץ
"אשי ה'" - קדשי המקדש (ס"א קדשי הקדשים)
"ונחלתו" - אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות אבלרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
חֵלֶק – בַּבִּזָּה (שם).
וְנַחֲלָה – בָּאָרֶץ (שם).
אִשֵּׁי ה' – קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ (שם).
וְנַחֲלָתוֹ – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל (שם), תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת; אֲבָל נַחֲלָה גְּמוּרָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. וּבְסִפְרֵי (שם) דָּרְשׁוּ: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, זוֹ נַחֲלַת שְׁאָר. בְּקֶרֶב אֶחָיו, זוֹ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה". וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמֵּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ נִקְרֵאת אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, וְשֶל סִיחוֹן וְעוֹג – שְׁנֵי עֲמָמִים, אֱמוֹרִי וּכְנַעֲנִי; וְנַחֲלַת שְׁאָר – לְרַבּוֹת קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי. וְכֵן דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מַתָּנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן: "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי" וְגוֹמֵר (דברים י,ט, ולפנינו: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם", במדבר יח,כד), לְהַזְהִיר עַל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (ספרי קרח קיט). שׁוּב נִמְצָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ קְלוֹנִימוּס, הָכֵי גָּרְסִינָן בְּסִפְרֵי: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, אֵלּוּ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה. בְּקֶרֶב אֶחָיו, אֵלּוּ נַחֲלַת שִׁבְעָה"; נַחֲלַת חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים, וְנַחֲלַת שִׁבְעָה שְׁבָטִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁמֹּשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ לֹא חִלְּקוּ נַחֲלָה אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה שְׁבָטִים בִּלְבַד, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה הִנְחִיל לִרְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ הִנְחִיל לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְשִׁבְעָה הָאֲחֵרִים נָטְלוּ מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ – מִתּוֹךְ כָּךְ הִזְכִּיר חֲמִשָּׁה לְבַד וְשִׁבְעָה לְבַד.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ – "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל" וְגוֹמֵר "אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר יח,כ).
רמב"ן (כל הפרק)
אור החיים (כל הפרק)
"לא יהיה לכהנים וגו' ונחלה לא יהיה וגו'".
כפל הכתוב הענין לומר שהגם שעברו ונתנו להם נחלה אותה נחלה לא תקום לזכותם, והוא אומרו "ונחלה לא יהיה וגו'".
וטעם סמיכות מצוה זו למצות המלך, לומר שהמלך שוה לעם במצות האמורים בענין לתת להם מתנותיהם ולא ירום לבבו מאחיו לבלתי סור מן המצוה שמצוה ה' לכללות ישראל:
מדרש ספרי (כל הפרק)
מ.
לא יהיה לכהנים הלוים, כל שבט לוי, חלק ונחלה . מכלל שנאמר (דברים יח) ושרת בשם ה' א-להיו , אין לי אלא [כהנים, לוים מנין?], אין לי אלא תמימים, בעלי מומים מנין? תלמוד לומר כל שבט לוי !
חלק . זו ביזה.
ונחלה . זו נחלת הארץ.
אשי ה' . אלו קדשי מקדש. קדשי הגבול מנין? תלמוד לומר ונחלתו יאכלון .מלבי"ם - התורה והמצוה
מ.
לא יהיה לכהנים הלוים . ומוסיף לא לבד לכהנים, כי גם לכל שבט לוי שהם לוים.
ואמר מלת " כל ", ר”ל אף בעלי מומים שאין ראוים לשירות.
ואמר " חלק " שהוא חלוקה בביזה.
" ונחלה " היא ירושת הארץ.
ונגד החלק אמר אשי ה' , שהם קדשי המקדש. שעליהם אמר, חלקם נתתי אותה מאשי , שנוטלים חלק מהשייך לגבוה.
ונגד ה נחלה אמר ונחלתו יאכלון , שהם קדשי הגבול. שהם נחלה תמיד, אף בזמן שאין בהמ"ק קיים, כמ"ש בספרי (פ' קרח מו ו קרח נד ).
בעל הטורים (כל הפרק)
לא יהיה לכהנים. סמך לפרשת מלך כי על פי כהן גדול המלך הוא נמשח והקדים מלך שגדול הוא ממנו ועוד רמז שעל הנשיא יהיה העולה והמנחה והנסך ועור מה כהן ולוי נוטלין מעשר כך המלך צאנכם יעשר:
אשי ה' ונחלתו. וכתיב בתריה וזה יהיה משפט הכהנים דכהנים משלחן גבוה קא זכו:
הלוים. בגימ' אדנ"י הוי"ה וזהו ה' הוא נחלתו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
|
לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן. |
| -- דברים יח, א |
ראו הכהנים והלויים
לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל
קללה או ברכה?
לפני מותו יעקב אמר לבניו מה יקרה להם באחרית הימים. שמעון ולוי זכו בקללה, ככתוב: "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית מט ז).
לפני מותו משה ברך את השבטים ושמו של שמעון לא מוזכר בכלל, כאילו שהוא כבר אבד, ולוי זכה למספר הרב ביותר של מילות ברכה[1] (דברים לג ח-יא).
- לשמעון הקללה באמת קרתה, ואנשי שבט שמעון קיבלו נחלה בתוך שבט יהודה (יהושע יט א), הרבים מהם (יהושע יט ט). יהודה הזמין את שמעון להצטרף לגורלו (שופטים א ג), וכך זהותם השבטית אבדה.
- ללוי הקללה הפכה לברכה.
ברכת שבט לוי
הלויים זכו שמשה יהיה משבט לוי, והם באו לעזרת משה ואדוני, ככתוב: ויאמר משה "מִי לַיהוָה אֵלָי, וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שמות לב כו).
משה מנע נחלה בכנען משבט לוי, אבל נתן להם את התפקיד להיות מפוזרים בכל השבטים והם יורו תורה לכל בית יעקב ועם ישראל (דברים לג י).
בזכות תפקידם כמורים, המפוזרים בכל עם ישראל, שבט לוי לא אבד ולא נטמע בשבט יהודה כשבט שמעון ובנימין.
משה לא ידע מה יקרה לעם ישראל, אבל הבין שלפחות חלק מהעם ישרוד את כל הצרות והתבוסות העתידות לבוא.
- כך שבט, המפוזר בין כל השבטים ומקיים את תפקידו המיוחד כמורה לעם, לבטח ישרוד וישאר מכובד בעם.
תפקיד היהודים
(אילן סנדובסקי)
שבט יהודה - בסיפור מגילת אסתר שבטי ישראל התיהדו והצטרפו לזהות של שבט יהודה, ככתוב: "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" (ביאור:אסתר ח יז).
- למעשה במשך אלפי שנים, בגולה, שבט יהודה הפך להיות שבט לוי.
- גם שבט יהודה נקרע מנחלתו בכנען, והתפזר בגויים בכל העולם.
- ישעיהו הודיע לשבט יהודה ולשרידי השבטים שהצטרפו ליהודה: "וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ" (ישעיהו מט ו).
כך שבט יהודה קיבל עליו את תפקידו של שבט לוי: להיות ללא נחלה, מפוזר בכל העולם, ולהיות מורה לכל גויי הארץ.
אולם הרצון להיות אנשי שבט יהודה נשאר טבוע בנפש היהודים, וכך הוקמה הציונות וחזרנו לארצנו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ לוי זכה ב52 מילים, ויוסף גם הוא זכה ל52 מילים.
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "דברים יח א"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.