רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א-ב) כָּל שֵׁבֶט לֵוִי – בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין (ספרי קסג).
חֵלֶק – בַּבִּזָּה (שם).
וְנַחֲלָה – בָּאָרֶץ (שם).
אִשֵּׁי ה' – קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ (שם).
וְנַחֲלָתוֹ – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל (שם), תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת; אֲבָל נַחֲלָה גְּמוּרָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. וּבְסִפְרֵי (שם) דָּרְשׁוּ: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, זוֹ נַחֲלַת שְׁאָר. בְּקֶרֶב אֶחָיו, זוֹ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה". וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמֵּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ נִקְרֵאת אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, וְשֶל סִיחוֹן וְעוֹג – שְׁנֵי עֲמָמִים, אֱמוֹרִי וּכְנַעֲנִי; וְנַחֲלַת שְׁאָר – לְרַבּוֹת קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי. וְכֵן דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מַתָּנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן: "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי" וְגוֹמֵר (דברים י,ט, ולפנינו: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם", במדבר יח,כד), לְהַזְהִיר עַל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (ספרי קרח קיט). שׁוּב נִמְצָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ קְלוֹנִימוּס, הָכֵי גָּרְסִינָן בְּסִפְרֵי: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, אֵלּוּ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה. בְּקֶרֶב אֶחָיו, אֵלּוּ נַחֲלַת שִׁבְעָה"; נַחֲלַת חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים, וְנַחֲלַת שִׁבְעָה שְׁבָטִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁמֹּשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ לֹא חִלְּקוּ נַחֲלָה אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה שְׁבָטִים בִּלְבַד, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה הִנְחִיל לִרְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ הִנְחִיל לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְשִׁבְעָה הָאֲחֵרִים נָטְלוּ מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ – מִתּוֹךְ כָּךְ הִזְכִּיר חֲמִשָּׁה לְבַד וְשִׁבְעָה לְבַד.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ – "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל" וְגוֹמֵר "אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר יח,כ).

(ג) מֵאֵת הָעָם – וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים (ספרי קסה).
אִם שׁוֹר אִם שֶׂה – פְּרָט לְחַיָּה.
הַזְּרֹעַ – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד (חולין קל"ד ע"ב) שֶׁקּוֹרִין אשפלדו"ן [espaldon = עצם השכם].
וְהַלְּחָיַיִם – עִם הַלָּשׁוֹן (שם). דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: זְרוֹעַ – תַּחַת יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (במדבר כה,ז). לְחָיַיִם – תַּחַת תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהלים קו,ל). וְהַקֵּבָה – תַּחַת "הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ" (במדבר כה,ח; ספרי שם; חולין שם).

(ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ – זוֹ תְּרוּמָה. וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר: עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים (משנה תרומות ד ג). וְסָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא שֶׁלֹּא לִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים" (יחזקאל מה,יג). שִׁשִּׁית הָאֵיפָה – חֲצִי סְאָה; כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חֲצִי סְאָה לְכוֹר – הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין (ירושלמי תרומות ד ג).
וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ – כְּשֶׁאַתָּה גּוֹזֵז צֹאנְךָ בְּכָל שָׁנָה, תֵּן מִמֶּנָּה רֵאשִׁית לַכֹּהֵן; וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר. וְרַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים (חולין קל"ז ע"ב). וְכַמָּה צֹאן חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? חָמֵשׁ רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת" (שמ"א כה,יח). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רֵאשִׁית גֵּז – שְׁתַּיִם; צֹאנְךָ – אַרְבָּעָה; תִּתֶּן לוֹ, הֲרֵי חֲמִשָה (ספרי קסו).

(ה) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת – מִכָּאן שֶׁאֵין שֵׁרוּת אֶלָּא מְעֻמָּד (ספרי קסז; סוטה ל"ח ע"א).

(ו-ז) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי – יָכוֹל בְּבֶן לֵוִי וַדַּאי הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשֵׁרֵת; יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין רְאוּיִין לְשֵׁרוּת (ספרי קסח).
וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְגוֹמֵר וְשֵׁרֵת – לִמֵּד עַל הַכֹּהֵן, שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹת נִדְבָתוֹ אוֹ חוֹבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (ספרי שם; ב"ק ק"ט ע"ב). [דָּבָר אַחֵר]: עוֹד לִמֵּד עַל הַכֹּהֲנִים הַבָּאִים לָרֶגֶל, שֶׁמַּקְרִיבִין וְעוֹבְדִין בַּקָּרְבָּנוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן מוּסְפֵי הָרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלָּהֶם (ספרי שם; סוכה נ"ה ע"ב).

(ח) חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ – מְלַמֵּד שֶׁחוֹלְקִין בָּעוֹרוֹת, וּבִבְשַׂר שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת. יָכוֹל אַף בַּדְּבָרִים הַבָּאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסְפֵי שַׁבָּת וּנְדָרִים וּנְדָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת; חוּץ מִמַּה שֶּׁמָּכְרוּ הָאָבוֹת, בִּימֵי דָּוִד וּשְׁמוּאֵל, שֶׁנִּקְבְּעוּ הַמִּשְׁמָרוֹת וּמָכְרוּ זֶה לָזֶה, טֹל אַתָּה שַׁבַּתְּךָ וַאֲנִי אֶטֹּל שַׁבַּתִּי (ספרי קסט; סוכה נ"ה ע"ב-נ"ו ע"א).

(ט) לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת – אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת (ספרי קע), כְּלוֹמַר: לְהָבִין מַעֲשֵׂיהֶם כַּמָּה הֵם מְקֻלְקָלִין, וּלְהוֹרוֹת לְבָנֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, שֶׁזֶּה הוּא חֹק הַגּוֹיִם.

(י) מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ – הִיא עֲבוֹדַת הַמֹּלֶךְ, עוֹשֶׂה מְדוּרוֹת אֵשׁ מִכַָּאן וּמִכָּאן וּמַעֲבִירוֹ בֵּין שְׁתֵּיהֶם (ספרי קעא; סנהדרין ס"ד ע"ב).
קֹסֵם קְסָמִים – אֵיזֶהוּ קוֹסֵם? הָאוֹחֵז אֶת מַקְלוֹ וְאוֹמֵר: אִם אֵלֵךְ אִם לֹא אֵלֵךְ; וכֵן הוּא אוֹמֵר: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" (הושע ד,יב; ספרי שם).
מְעוֹנֵן – רַבִּי עַקִיבָא אוֹמֵר: אֵלּוּ נוֹתְנֵי עוֹנוֹת, שֶׁאוֹמְרִים: עוֹנָה פְּלוֹנִית יָפָה לְהַתְחִיל; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם (ספרי שם).
מְנַחֵשׁ – פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, מַקְלוֹ נָפַל מִיָּדוֹ (שם).

(יא) וְחֹבֵר חָבֶר – שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד (ספרי קעב).
וְשֹׁאֵל אוֹב – זֶה מְכַשְּׁפוּת שֶׁשְּׁמוֹ פִּיתוֹם, וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ וּמַעֲלֶה אֶת הַמֵּת בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ (שם).
וְיִדְּעֹנִי – מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וּמְדַבֵּר הָעֶצֶם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת (שם).
וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים – כְּגוֹן הַמַּעֲלֶה בְּזַכְרוּתוֹ וְהַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת (שם).

(יב) כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – 'עוֹשֵׂה כָּל אֵלֶּה' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה", אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן (ספרי קעג; מכות כ"ד ע"א).

(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַּחֲקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ (ספרי קעג).

(יד) לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ – לִשְׁמֹעַ אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים; שֶׁהֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָה עַל הַנְּבִיאִים וְאוּרִים וְתֻמִּים (תרגום ירושלמי ["יונתן"]).

(טו) מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי – כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, יָקִים לְךָ תַּחְתָּי; וְכֵן מִנָּבִיא לְנָבִיא.

(כ) אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר – אֲבָל צִוִּיתִיו לַחֲבֵרוֹ (ספרי קעז; סנהדרין פ"ט ע"א).
וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה, לֶאֱסֹר אֶת הָאָסוּר וּלְהַתִּיר אֶת הַמֻּתָּר (שם ושם).
וּמֵת – בְּחֶנֶק (ספרי קעח; סנהדרין שם ע"ב). שְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם: הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ, מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (לעיל פסוק יט; ספרי קעז; סנהדרין שם).

(כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ – עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר, כְּשֶׁיָּבֹא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וּמִתְנַבֵּא: "הִנֵּה כְּלֵי בֵּית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה" (ירמיהו כז,טז), וְיִרְמְיָהוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ אֶל הָעַמּוּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים שֶׁלֹּא גָּלוּ עִם יְכָנְיָה, "בָּבֶלָה יוּבָאוּ" (שם, יט-כב) עִם גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ (ספרי קעח).

(כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא – וְיֹאמַר: דָּבָר זֶה עָתִיד לָבוֹא עֲלֵיכֶם, וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', וַהֲרֹג אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר: זוֹ בְּמִתְנַבֵּא עַל הָעֲתִידוֹת; הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר: עֲשׂוּ כָּךְ וְכָךְ, וּמִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אוֹמֵר? כְּבָר נִצְטַוּוּ שֶׁאִם בָּא לְהַדִּיחֲךָ מֵאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת – לֹא תִּשְׁמַע לוֹ (דברים יג,ד), אֶלָּא אִם כֵּן מֻמְחֶה הוּא לְךָ שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר; כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב בַּבָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת כְּדֵי לִגְדֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּסְיָג הַפִּרְצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (לעיל פסוק טו; יבמות צ' ע"ב).
לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ – לֹא תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה (ספרי קעח), וְלֹא תִּירָא לֵעָנֵשׁ עָלָיו.