משנה תרומות ד ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה ג | >>
שעור תרומה, עין יפה, אחד מארבעיםד.
והבינונית, מחמישיםו.
והרעה, משישיםז.
תרם ועלה בידו אחד משישים, תרומה, ואינו צריך לתרום.
חזר והוסיף, חייב במעשרות.
עלה בידו משישים ואחד, תרומה, ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד, במידה ובמשקל ובמניין.
רבי יהודה אומר, אף שלא מן המוקף.
שִׁעוּר תְּרוּמָה,
- עַיִן יָפָה, אֶחָד מֵאַרְבָּעִים.
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁלֹשִׁים.
- וְהַבֵּינוֹנִית, מֵחֲמִשִׁים;
- וְהָרָעָה, מִשִּׁשִּׁים.
- תָּרַם וְעָלָה בְּיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.
- חָזַר וְהוֹסִיף, חַיָּב בַּמַּעַשְׂרוֹת.
- עָלָה בְּיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם כְּמוֹ שֶׁהוּא לָמוּד,
- בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבַמִּנְיָן.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף.
שעור תרומה -
- עין יפה - מארבעים.
- בית שמאי אומרים: משלשים.
- הבינונית - מחמישים.
- והרעה - מששים.
- עין יפה - מארבעים.
- תרם,
- ועלת בידו אחת מששים -
- תרומה - ואינו צריך לתרום.
- חזר והוסיף - חייב במעשרות.
- עלת בידו מששים ואחת -
- תרומה - ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד,
- במידה, במשקל, במנין.
- רבי יהודה אומר:
- אף שלא מן המוקף.
- תרומה - ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד,
- ועלת בידו אחת מששים -
עין יפה - פירוש נדבת לב.
ועין רעה - הפך, כלומר כילות.
וכמו מה שאמרו בית שמאי עין יפה אחד משלשים, כמו כן אמרו בינונית מארבעים, ורעה מחמשים, ואמרו "תרומה תרי ממאה".
ואמרו חזר והוסיף חייב במעשרות - עניינו כי התרומה אינה חייבת במעשרות, ומה שנשאר אחר הוצאת התרומה הוא חייב במעשרות בלי ספק, ולפיכך אם הוסיף על התרומה הראשונה, יתחייב להוציא מאותו תוספת מעשרות, ואז יאכלנה הכהן.
ואמרם כמות שהוא למוד - עניינו שמותר לו להוציא התרומה שניה שהיא תוספת תרומה, כמו שמנהגו לשער זרעו במדה או במנין או במשקל, וזה אסור לעשות בתחילה, כמו שאמרנו "אין תורמין, לא במדה ולא במשקל ולא במנין".
ורבי יהודה אומר, שמותר לו להוציא ממנו תוספת תרומה שלא מן המוקף - רוצה לומר ממקום אחר, וזה אסור לעשותו לכתחילה, רוצה לומר שיוציא אדם תרומה ממקום אחד על הפירות שהם במקום אחר. אבל "יוציא התרומה מן המוקף" רצה לומר ממה שהוא תוך הקף מקום אחד. ומן הדברים שנשנו אצלנו פעמים, "לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף".
ואין הלכה כרבי יהודה:
ירושלמי (הל' ג') כתיב (יחזקאל, מה) ששית האיפה מחומר החטים וששיתם האיפה מחומר שעורים יכול יתרום בחטים אחד מששים ובשעורים אחד משלשים ת"ל וכל תרומה שיהו כל תרומות שוות שמואל אמר תן ששית על וששיתם ונמצאת תורם אחד מארבעים בינונים אחד מחמשים אמר רבי לוי כתיב (במדבר, לא) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל שאתה אוחז הרי הוא כזה מה זה אחד מחמשים אף מה שתאחוז ממקום אחר אחד מחמשים והרעה אחד מששים דכתי' (יחזקאל, מה) ששית האיפה מחומר החטים ב"ש אומרים אחד מל' וששית האיפה מחומר השעורים בינונית אחד ממ' מן הדא דשמואל והרעה אחד מנ' מן הדא דר' לוי פירוש ששית האיפה קרא ורישא דקרא זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחומר החטים וששיתם מחומר השעורים וחומר הוא כור ל' סאה ואיפה שלשה סאין נמצא דששית האיפה חצי סאה מכור של חטין דהיינו אחד מס' והיא עין רעה לב"ה ועין יפה דורש שמואל משום דכתיב וששיתם דששיתם משמע ב' ששיות וכשאתה נותן זה על זה ובאת לצרף החומרים והששיות הרי ג' ששיות מב' חומרין דהיינו סאה וחצי מס' סאין והוא אחד מארבעים לעין יפה ובינונים אחד מנ' מקרא דר' לוי וב"ש מוקמי וששיתם ב' ששיות מחומר דהיינו סאה משלשים סאין לעין יפה ובינונית אחד מארבעים מדרשה דשמואל דתן ששית על וששיתם ועין רעה אחד מנ' מקרא דרבי לוי והא דתני מתני' והבינונית מחמשים והרעה מס' לאו מדברי ב"ש אלא לתנא קמא ומעין יפה לדברי ב"ש אתה למד לדברי' עין רעה ובינונית אע"ג דלא תני ליה במתני':
ועלה בידו אחד מס'. כגון שתרם באומד ומצא באומד שלו אחד מששים והוא עין רעה:
חזר והוסיף חייב במעשרות. דכבר נפטר ואין שם תרומה חל על מה שהוסיף:
עלה בידו אחד מס"א. כגון שהיו בכרי ס"א סאין ועלה בידו סאה אחת אותה סאה תרומה ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד דאם הוא רגיל לתרום אחד מחמשים נמצאו דנשארו עדיין י"א סאה שלא נתרמו:
במדה במשקל. כלומר אותו מותר שהוא תורם מותר לתרום במדה במשקל במנין דלא אמרו לתרום מאומד אלא בתחלת תרומה אבל מוקף ודאי צריך ורבי יהודה סבר דאף מוקף לא צריך אלא בתחלה:
עין יפה אחד מארבעים - מי שהוא נדיב לב ותורם בעין יפה מפריש א' מארבעים:
והבינונית אחד מחמשים - לאו דברי ב"ש נינהו אלא תנא קמא קאמר לה. ומעין יפה דבית שמאי אתה למד לדבריהם עין רעה ובינונית אע"ג דלא תני לה במתניתין:
ועלה בידו אחד מששים - כגון שתרם מאומד ועלה בידו אחד מששים והוא עין רעה:
חזר והוסיף חייב במעשרות - דכבר נפטרו ואין שם תרומה חל על מה שמוסיף, הלכך התוספת הזאת הויא טבל גמור וחייבת במעשרות:
מששים ואחד - כגון שהיו בכרי ששים ואחד סאין ועלה בידו סאה, אותה סאה תרומה:
ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד - [אם הוא רגיל] לתרום אחד מששים יפריש עדיין אחד מששים בסאה, ואם הוא רגיל לתרום אחד מחמשים נמצאו דנשארו עדיין י"א סאין שלא נתרמו:
במדה ובמשקל - כלומר אותו מותר שהוא תורם, מותר לתרום במדה ובמשקל ובמנין, דלא אמרו לתרום מאומד, אלא בתחילת התרומה:
אף שלא מן המוקף - דסבר ר"י אין צריך לתרום מן המוקף אלא בתחילת תרומה. ואין הלכה כר' יהודה:
מוקף - קרוב וסמוך ובאותו מקום עצמו:
עין יפה אחת מארבעים. פי' הר"ש בשם ירושלמי דכתיב (יחזקאל מה) זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר שעורים וחומר שלשים סאים ואיפה שלשה סאים נמצא ששית האיפה חצי סאה. וששיתם היינו תרי ששית תן תרי ששית על חד ששית. הוו סאה ומחצה לשני חומרים לחומר חטים ולחומר שעורים הוי אחד מארבעים:
ב"ש אומרים משלשים. דרשי ב' ששיות מחומר דהיינו סאה משלשים סאין:
והבינונית מחמשים. דכתיב (במדבר לא) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל מה שאתה אוחז הרי הוא כזה מה זה מחמשים אף [מה] שתאחז במקום אחר מחמשים והיינו מדה בינונית שהיא ברוב בני אדם ולכך ראוי לומר על מדה זו כל מה וכו'. ולב"ש דבינונית אחד ממ' מדרשא דלעיל תן ששית *) על ששית והך דקרא דהכא לעין רעה וכל מה וכו' לומר שלא תפחות פחות מזה השיעור:
והרעה מששים. דדרשינן נמי ששית האיפה מחומר חטים לחודיה וששית האיפה חצי סאה. והוא חלק ששים מחומר שהוא ל' סאין:
[*במדה כו'. פי' הר"ב דלא אמרו לתרום מאומד. היינו בפרק קמא משנה ז]:
מוקף. ר"ל מה שהוא תוך היקף מקום אחד. הרמב"ם. ועיין מ"ש במשנה ה פ"ד דביצה:
(ד) (על המשנה) מארבעים. דכתיב (יחזקאל מ"ה) זאת התרומה אשר תרימו ששית האפה מחומר ההטים וששיתם האפה מחומר שעורים וחומר שלשים סאין ואיפה שלשה סאין נמצא ששית האיפה חצי סאה וששיתם היינו שני ששית על חד ששית הוי סאה ומחצה לשני חומרים לחומר חטים ולחומר שעורים הוי אחד מארבעים. ירושלמי:
(ה) (על המשנה) משלשים. ודרשו ב' ששית מחומר דהיינו סאה מל' סאין:
(ו) (על המשנה) מחמשים. דכתיב (במדבר לא) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים כל מה שאתה אוחז הרי הוא כזה מה זה מנ' אף מה שתאחז במקום אחר מנ' והיינו מדה בינונית שהיא ברוב בני אדם:
(ז) (על המשנה) מששים. דדרשינן נמי ששית האיפה מחומר חטים לחודיה וששית האיפה חצי סאה והוא חלק ששים מחומר שהוא ל' סאין:
שיעור תרומה וכו': בספר הפרפראות פ' שלח לך מראשית עריסותיכם הפסוק מתחיל במ"ם ומסיים במ"ם לומר לך עין יפה אחד מארבעים ע"כ. ובירוש' כתיב ששית האיפה מחומר החטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים יכול יתרום בחטים א' מששים ובשעורים א' משלשים ת"ל וכל תרומה אשר ירימו שיהיו כל התרומות שוות וכו':
תרם ועלה בידו אחד מס': תרם מאומד ונמצא אחד מששים תרומה ואינו צריך לתרום. ואפי' הי' למוד לתרום אחד ממ' או אחד מנ' כיון שעלה בידו אחד משעורי חכמים אין צריך להוסיף ואם חזר והוסיף תרומה אין שם תרומה עליו וחייב במעשרות אבל אם עלה בידו א' מששים ואחד שהוא פחות משעור הקטן שנתנו חכמים יחזור ויתרום ויוסיף כמות שהוא למוד ואותו המותר יכול לתרום במדה במשקל ובמנין דלא אמרן לתרום מאומד אלא כשתורם מתחלה אבל מן המוקף צריך לתרום ר' יהודה סבר דאף מוקף אין צריך אלא בתחלה:
יכין
שיעור תרומה עין יפה: נדיב לב:
בש"א משלשים: ומזה תלמד כמה שיעור עין רעה ובינוני לדבריהם:
תרם: בינוני או נדיב:
ועלה בידו אחד מששים: מדחייב לתרום מאומד טעה:
תרומה ואינו צריך לתרום חזר והוסיף חייב: ההוספה:
במעשרות: דאין שם תרומה חל אהוספה:
ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד: ר"ל רגיל דמוסיף על מה שהפריש מקודם עד שיהיה יחד כשיעור עין יפה או רעה. כפי מה שרגיל ליתן:
במדה ובמשקל ובמנין: אותה ההוספה רשאי ליתן במדידה:
ר' יהודה אומר אף שלא מן המוקף: דבהוספה אין צריך מוקף. ולשון מוקף ר"ל שיהיה תוך היקף מקום א' וסמוך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת