משנה תרומות ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המפריש מקצת תרומה ומעשרות -

מוציא ממנו תרומה - עליו,
אבל - לא ממקום אחר.
רבי מאיר אומר:
אף מוציא הוא ממקום אחר, תרומה ומעשרות.


(ב) מי שהיו פירותיו במגורה,

ונתן סאה לבן לוי, וסאה לעני -
מפריש עד שמונת סאין - ואוכלן,
דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים:
אינו מפריש - אלא לפי חשבון.


(ג) שעור תרומה -

עין יפה - מארבעים.
בית שמאי אומרים: משלשים.
הבינונית - מחמישים.
והרעה - מששים.
תרם,
ועלת בידו אחת מששים -
תרומה - ואינו צריך לתרום.
חזר והוסיף - חייב במעשרות.
עלת בידו מששים ואחת -
תרומה - ויחזור ויתרום כמות שהוא למוד,
במידה, במשקל, במנין.
רבי יהודה אומר:
אף שלא מן המוקף.


(ד) האומר לשלוחו: "צא ותרום" -

תורם - כדעתו של בעל הבית.
אם אינו יודע, דעתו של בעל הבית -
תורם בבינונית - אחד מחמישים.
פיחת עשרה,
או הוסיף עשרה - תרומתו, תרומה.
אם נתכוון להוסיף, אפילו אחת -
אין תרומתו, תרומה.


(ה) המרבה בתרומה -

רבי אליעזר אומר:
אחד מעשרה - כתרומת מעשר.
יתר מכן - יעשנה תרומת מעשר, למקום אחר.
רבי ישמעאל אומר:
מחצה - חולין,
ומחצה - תרומה.
רבי טרפון, ורבי עקיבה אומרין:
עד שישייר שם חולין.


(ו) בשלשה פרקים, משערים את הכלכלה -

בבכורות, ובסייפות, ובאמצע הקיץ.
המונה - משובח.
והמודד - משובח ממנו.
והשוקל - משובח משלשתן.


(ז) רבי אליעזר אומר:

תרומה עולה - במאה ואחת.
רבי יהושע אומר:
במאה ועוד.
ועוד זה - אין לו שעור.
רבי יוסי בן משולם אומר:
ועוד - קב, למאה סאה.
שתות - למדמע.


(ח) רבי יהושע אומר:

תאנים שחורות - מעלות את הלבנות,
והלבנות - מעלות את השחורות.
עיגולי דבלה הגדולים - מעלים את הקטנים,
והקטנים - מעלים את הגדולים.
והעיגולים - מעלים את המלבנים,
והמלבנים - מעלים את העיגולים.
רבי אליעזר, אוסר.
רבי עקיבה אומר:
בידוע מה נפלה - אין מעלות זו את זו.
ובשאין ידוע מה נפלה - מעלות זו את זו.


(ט) כיצד? -

חמישים תאנים שחורות, וחמישים לבנות -
נפלה שחורה -
שחורות - אסורות,
ולבנות - מותרות.
נפלה לבנה -
לבנות - אסורות,
ושחורות - מותרות.
בשאין ידוע מה נפלה -
מעלות זו את זו.
ובזו -
רבי אליעזר - מחמיר,
ורבי יהושע - מקל.


(י) ובזו,

רבי אליעזר - מקל,
ורבי יהושע - מחמיר,
בדורס ליטרה קציעות, על פי הכד,
ואין ידוע איזו היא -
רבי אליעזר אומר:
רואין אותן - כאילו הן פרודות,
התחתונות - מעלות את העליונות.
רבי יהושע אומר:
לא תעלה - עד שיהא שם, מאה כד.


(יא) סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה, וקפאה -

רבי אליעזר אומר:
אם יש בקפוי, תעלה - באחד ומאה.
רבי יהושע אומר: לא תעלה.
סאה תרומה, שנפלה על פי מגורה - יקפנה.
אם כן,
למה אמרו: תרומה עולה במאה ואחד? -
בשאינו יודע - אם בלולות הן,
או - לאין נפלו.


(יב) שתי קופות, ושתי מגורות,

שנפלה סאה תרומה - לתוך אחת מהן,
ואין ידוע, לאיזו מהן נפלה -
מעלות זו את זו.
רבי שמעון אומר:
אפילו הן בשתי עיירות -
מעלות זו את זו.


(יג) אמר רבי יוסי:

מעשה, בא לפני רבי עקיבה,
בחמישים אגודות של ירק,
שנפלה אחת מהן - לתוכן,
וחציה - תרומה,
ואמרתי לפניו - תעלה.
לא שהתרומה עולה - בחמישים ואחד,
אלא שהיו שם - מאה ושני חציים.


הדף הראשי של משנה תרומות ד