ברטנורא על תרומות ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

המפריש מקצת תרומה ומעשרות - כגון שהיה לו מאה סאין טבל והוציא מהן סאה תרומה ובדעתו להפריש עדיין השאר, חוזר ומוציא מאותו הכרי עצמו עד שישלים שני סאין כשיעור התרומה, דהטבל הוא שיעלה בידו ולא מה שכבר מתוקן:

אבל לא למקום אחר - אם יש לו מאה סאין אחרים של טבל אינו יכול להפריש עליהן מאלו שהוציא מקצת תרומתן, דלגבי אחרים תלינן דלמא מן המתוקן הוא מוציא עליהן ולא מן הטבל שבו, ור' מאיר שרי אף למקום אחר. ואין הלכה כר' מאיר:

(ב)

במגורה - באוצר, כדכתיב (חגי ב) העוד הזרע במגורה:

ונתן סאה לבן לוי - מתניתין איירי בפועל חבר הבא לסעוד אצל בעל הבית ואינו מאמינו על המעשרות וראה הפועל את בעל הבית נותן ממגורתו סאה לבן לוי וסאה לעני. ר"מ אומר דאותו פועל יכול לאכול מן המגורה שמנה סאים דמסתמא בתורת מעשר ראשון נתן ללוי ובתורת מעשר עני נתן לעני, והרי יש כאן ח' סאים מתוקנים ומעט יותר . ואע"פ שלא ראהו מפריש תרומה גדולה לא נחשדו עמי הארץ על התרומה:

וחכ"א לא הפריש בעל הבית אלא לפי חשבון - סעודה זו שרוצה הפועל לאכול אצלו, והשאר מתנה בעלמא הוא דיהיב ללוי ולעני, הלכך אין הפועל יכול לאכול אצלו עד שיכלו ח' סאין כדברי ר"מ, אלא אותה סעודה שהיה לו לאכול אצלו ותו לא. פירוש אחר ונתן סאה לבן לוי וסאה לעני והלכו להם, וכשבא להפריש שמנה סאין מן המגורה ולאכול אותם על סמך השני סאין שנתן לבן לוי ולעני אינו יודע אם אותן שני סאין קיימים אם לאו, ר"מ אומר מפריש שמונה סאין ואוכלן, על סמך אותן שני סאין שנתן לבן לוי ולעני בחזקת שהן קיימים. וחכ"א אינו מפריש אלא לפי חשבון, הקיימים, אם כל השני סאין קיימים מפריש עליהן ח' סאין ומעט יותר, ואם אין קיימים אלא חציין אינו מפריש עליהם אלא ארבע סאין, לפי חשבון מה שנמצא מהן קיימים כך מפריש עליהם ולא יותר . והלכה כחכמים:

(ג)

עין יפה אחד מארבעים - מי שהוא נדיב לב ותורם בעין יפה מפריש א' מארבעים:

והבינונית אחד מחמשים - לאו דברי ב"ש נינהו אלא תנא קמא קאמר לה. ומעין יפה דבית שמאי אתה למד לדבריהם עין רעה ובינונית אע"ג דלא תני לה במתניתין:

ועלה בידו אחד מששים - כגון שתרם מאומד ועלה בידו אחד מששים והוא עין רעה:

חזר והוסיף חייב במעשרות - דכבר נפטרו ואין שם תרומה חל על מה שמוסיף, הלכך התוספת הזאת הויא טבל גמור וחייבת במעשרות:

מששים ואחד - כגון שהיו בכרי ששים ואחד סאין ועלה בידו סאה, אותה סאה תרומה:

ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד - [אם הוא רגיל] לתרום אחד מששים יפריש עדיין אחד מששים בסאה, ואם הוא רגיל לתרום אחד מחמשים נמצאו דנשארו עדיין י"א סאין שלא נתרמו:

במדה ובמשקל - כלומר אותו מותר שהוא תורם, מותר לתרום במדה ובמשקל ובמנין, דלא אמרו לתרום מאומד, אלא בתחילת התרומה:

אף שלא מן המוקף - דסבר ר"י אין צריך לתרום מן המוקף אלא בתחילת תרומה. ואין הלכה כר' יהודה:

מוקף - קרוב וסמוך ובאותו מקום עצמו:

(ד)

כדעתו של בעל הבית - לפי שיש תורם בעין יפה, ויש בעין רעה, ויש בבינונית:

פיחת עשרה - ותרם מארבעים:

או הוסיף עשרה - ותרם מששים:

תרומתו תרומה - דכיון דבאחד משעורי חכמים תרם יכול למימר ליה אנא להכי אמדתיך:

ואם נתכוין להוסיף - שהיה יודע דעתו של בעל הבית ובמתכוין הוסיף, אפילו אחד, אין תרומתו תרומה:

(ה)

אחד מעשרה - יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף:

מחצה חולין ומחצה תרומה - דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב (דברים יח) ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן , [ראשית היא תרומה], ודגן הוא השיריים:

עד שישייר שם חולין - לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר"ט ור"ע:

(ו)

הכלכלה - הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל:

משערין את הכלכלה - לידע מה שיכנסו בה מן הפירות:

בבכורות - בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות:

ובאמצע הקיץ - שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג' זמנים הללו:

ובסייפות - פירות שבסוף הקיץ:

המונה משובח - מן המוציא באומד:

והמודד משובח וכו' - ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית:

(ז)

תרומה עולה באחד ומאה - סאה של תרומה שנפלה למאה סאין של חולין, שהם בין הכל אחד ומאה, נוטל אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

במאה ועוד - אם נפלה סאה של תרומה לתוך תשעה ותשעים סאין של חולין ומשהו יותר מתשעים ותשעה, וזה המשהו אין לו שיעור, הואיל ויש כאן מאה ועוד משהו, נוטל סאה אחת ונותנה לכהן, והשאר חולין כשהיו:

קב למאה סאה שתות למדמע - אם נפלה סאה של תרומה בצ"ט של חולין וקב יותר, שהקב הוא שתות לסאה של תרומה המדמעת שהסאה ו' קבים. אז נוטל סאה אחת והשאר חולין כשהיו. אבל אם היו החולין פחות מתשעים ותשעה וקב, הכל מדומע, וימכרו כולם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי סאה של תרומה שבה. והלכה כרבי אליעזר שאין תרומה עולה בפחות מאחת ומאה. דסתם לן תנא כוותיה בכמה דוכתי. והכל מודים שאין התרומה עולה במאה בלבד, וכל שכן בפחות ממאה דכתיב בתרומת מעשר (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו ממנו, דבר שאתה תורם ממנו אם נפל לתוכו מקדשו, והיינו אחד ממאה, דממאה סאין מפרישין עשרה למעשר ראשון, ומאותן עשרה סאה לתרומת מעשר, ואמר רחמנא שאם חזרה אותה סאה לתשעים ותשעה מקדשתן ונעשה הכל מדומע:

(ח)

תאנים שחורות מעלות את הלבנות - תאנה של תרומה, שחורה או לבנה, שנפלה למאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות, כולן מצטרפין לבטלה, שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד . ואם שחורה נפלה, מעלה אחת מן השחורות, ואם לבנה מעלה אחת מן הלבנות, והשאר חולין כשהיו:

עגולי דבלה - דבלות תאנים הנדרסים בעגול, גדולים מעלים את הקטנים, אם יש שם חמשים עגולים קטנים ועשרים וחמשה עגולים גדולים, ואחד מן הגדולים כשנים מן הקטנים, ונפל לתוכן עגול קטן של תרומה, מסייעות כולן לבטל. וכן עגולים ומלבנים. עגולים הם הנדרסות בעגול, מלבנים תאנים הנדרסות בצורת רבוע כמין דפוס שעושים בו הלבנים מרובעות:

ורבי אליעזר אוסר - אם שחורה נפלה השחורות אסורות, ואם לבנה נפלה הלבנות אסורות, וכן בגדולים וקטנים, ועגולים ומלבנים, הדומין לאותה שנפלה אסורים:

בידוע מה נפלה - שחורה או לבנה, אין מעלות, לפי שיכול לאכול האחרות וכיון דמותרות הן אין מסייעות לבטל. אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה, כיון דכולן בספק איסור, מעלות זו את זו. והלכה כרבי עקיבא:

(ט)

כיצד - לפרושי מלתיה דרבי עקיבא קאתי:

ובזו ר' אליעזר מחמיר - בהא דתנינן לעיל, אבל במאי דבעינא למימר לקמן הוי איפכא:

(י)

בדורס ליטרא קציעות - ליטרא של תאנים יבשים של תרומה:

על פי הכד - של חולין, והרבה כדין יש:

ואין ידוע - באיזה כד דרסה, ובכל כד יש מאה ליטרות של חולין, אפילו אין כאן מאה כדין שרי רבי אליעזר. ואע"פ שידוע הוא שהליטרא של תרומה היא בפי הכד ואינה מעורבת עם החולין, רואין אותן כאילו נפרדו ממקומן ונתערבו החולין בתרומה ועולין באחד ומאה. ורבי יהושע סבר כיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבטל את העליונות, אלא השולים מותרים והפומים אסורים, עד שיהיו שם מאה כדין ויתבטל פי חבית זה במאה פומין, והלכה כרבי יהושע:

(יא)

מגורה - אוצר שאוגרים בו התבואה:

וקפאה - הסיר מה שלמעלה, תרגום ויצף הברזל (מב ו) וקפא פרזלא :

אם יש בקפוי תעלה באחד ומאה - מפרש בירושלמי דהכי קאמר אם יש בקפוי עם מה שתחתיו אחד ומאה תעלה, ורבי אליעזר לטעמיה דאמר התחתונות מעלות את העליונות, וקמ"ל דאע"ג דקפאה וגלי דעתיה שלא נתערבה עם התחתונות, אף עפ"כ התחתונות מסייעות לבטל:

ורבי יהושע אומר לא תעלה - רבי יהושע לטעמיה דאמר לעיל שאין התחתונות מסייעות לבטל:

סאה תרומה וכו' - סיומא דמלתיה דר' יהושע היא, והכי קאמר כיון דלא תעלה כיצד יעשה, יקפיאנה. יסיר מה שצף למעלה ומעט סביב לה עד שידע שהסיר כולה, והשאר הכל חולין:

א"כ למה אמרו - מתניתין פריך על מלתיה דר' יהושע. אם כן באיזה מקום אמרו תרומה צריכה א' ומאה, כיון שיש תקנה בקפוי. ומשני בשאין ידוע אם נבללה הסאה במגורה אחר שנפלה על פי המגורה, אי נמי מתחלה אין ידוע להיכן נפלה. והלכה כרבי יהושע:

(יב)

שתי קופות - בכל אחת חמשים סאה:

ואין ידוע לאיזו מהן נפלה - ושתיהן אסורות מספק, מסייעות זו את זו לבטל, ואם רצה להעלות סאה מזו מעלה, מזו מעלה, מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. ושתי קופות אפילו הן בשני בתים ואין ידוע לאיזו מהן נפלה סאה של תרומה, מעלות זו את זו, מפני שדרכן להתפנות, והן מטלטלות ממקום למקום, ופעמים שמתערבות זו עם זו. אבל שתי מגורות שאינן מטלטלות, בזמן ששתיהן בבית אחד, מעלות זו את זו, ואם הן בשני [בתים] אין מעלות זו את זו:

ר"ש אומר אפילו הן בשתי עיירות - ואין הלכה כר"ש:

(יג)

שנפלה אחת מהן - אגודה אחת כיוצא בהן, ואינה ניכרת מביניהן. ואותה אגודה היתה חציה חולין וחציה תרומה:

שהיו שם מאה ושני חציים - עם החצי של תרומה שבה. ואשמעינן רבי יוסי שאין האגודה שחציה תרומה מדמעת אלא לפי חשבון תרומה שבה, ולא אמרינן שהאגודה כולה תדמע, כיון שהיא תרומה מעורבת בחולין: