משנה תרומות ד י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ובזו טז רבי אליעזר מיקל, ורבי יהושע מחמיר.

בדורס ליטרא קציעות על פי הכד ואינו יודע איזוהי, רבי אליעזר אומר, רואין אותן כאילו הן פרודות, והתחתונות מעלות יז את העליונות.

רבי יהושע אומר, לא תעלה עד שיהיו שם מאה כדים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וּבְזוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַחֲמִיר:

בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹהִי,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
רוֹאִין אוֹתָן כְּאֵלּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא תַּעֲלֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם מֵאָה כַּדִּים.

נוסח הרמב"ם

ובזו רבי אליעזר מקל ורבי יהושע מחמיר בדורס ליטרה קציעות על פי הכד ואין ידוע איזו היא רבי אליעזר אומר רואין אותן כאילו הן פרודות התחתונות מעלות את העליונות רבי יהושע אומר לא תעלה עד שיהא שם מאה כד.

פירוש הרמב"ם

ליטרא משקל ידוע וקציעות התאנים היבשות ואומר כי מי שלקח ליטרא תאנים מתרומה וכתשן ונתנן על פי כד התאנים של חולין ויש לשם [הרבה] כדים ואין ידוע איזו היא אומר ר"א כי אם היה בכל הכדים מאה ליטרין נחשב כאילו התאנים כולן מפורדין ושנתערב ליטרא במאה ויעלה בא' ומאה והלכה כר' יהושע:

פירוש רבינו שמשון

בדורם ליטרא קציעות. של תרומה על פי הכד שמילא קציעות חולין ויש כאן הרבה כדין שאינו יודע באיזו כד דרסה ואע"פ שאין כאן ק' כדים שרי ר"א שהתחתונות מעלות את העליונות כאילו הן פרודות [ממקומן] אע"פ שבפי הכד דרסה ולא למטה וסתמא כר"מ בריש ביצה ור' יהודה פליג התם והתם קתני חבית היינו חבית היינו כד:

עד שיהו שם ק' כדים. דאיכא ק' פומין אבל ליכא ק' פומין הפומין אסורין והשולים מותרים ואין התחתונות מסייעות לבטל אבל אין ידוע באיזה מקום בעיגול דרסה מודה ר' יהושע דיעלו [אע"ג דלא נתערבו למטה] וצריך טעם בין לר' אליעזר בין לרבי יהושע מאי שנא לבנות ושחורות וגדולות וקטנות מתחתונות ועליונות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בדורס ליטרא קציעות - ליטרא של תאנים יבשים של תרומה:

על פי הכד - של חולין, והרבה כדין יש:

ואין ידוע - באיזה כד דרסה, ובכל כד יש מאה ליטרות של חולין, אפילו אין כאן מאה כדין שרי רבי אליעזר. ואע"פ שידוע הוא שהליטרא של תרומה היא בפי הכד ואינה מעורבת עם החולין, רואין אותן כאילו נפרדו ממקומן ונתערבו החולין בתרומה ועולין באחד ומאה. ורבי יהושע סבר כיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבטל את העליונות, אלא השולים מותרים והפומים אסורים, עד שיהיו שם מאה כדין ויתבטל פי חבית זה במאה פומין, והלכה כרבי יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

ובזו רבי אליעזר מיקל ורבי יהושע מחמיר. לשון הר"ש וצריך טעם בין לרבי אליעזר בין לרבי יהושע מ"ש לבנות ושחורות גדולות וקטנות מתחתונות לעליונות [*עכ"ל ובתו' פ' כל הזבחים ד' ע"ג ע"א כתבו דלא דמו דהשחורות אינן ראויות להיות בספק דמוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך לבנות. ובפירוש שהזכרתי כתוב וז"ל ונ"ל דבירושלמי מקשה מ"ש הכא שר"א מחמיר ור"י מיקל ויהיה להפך בבבא הסמוכה ומשני תרי תנאי אינון ר"מ ור' יהודה ואליבא דר' מאיר ר' אליעזר מיקל בתרוייהו עכ"ל]:

[*והתחתונות מעלות את העליונות. אע"פ שאינן בספק דמוע הקילו בתרומת פירות דרבנן. תוספות שם]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טז) (על המשנה) ובזו כו'. והטעם כתבו התוספ' זבחים דע"ג דלא דמי דהשחורות אינן ראויין להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך הלבנות (וטעמא דר'י דכאן לא שייך לומר אם היה רוצה. היה דורסן ומערבן כיון דדרוסות ועומדות הן. ב"ד):

(יז) (על המשנה) מעלות כו'. אע"פ שאינן בספק דימוע הקילו בתרומת פירות דרבנן שם:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בדורם ליטרא קציעות:    סתמא כר"מ דברייתא דריש ביצה ור' יהודה פליג התם והתם קתני חבית והיינו חבית היינו כד. ה"ר שמשון ז"ל. ועיין בירוש' אי משמע אפכא מדריש ביצה:

ור' יהושע אומר לא תעלה:    דכיון דאינה מעורבת אין התחתונות מסייעות לבטל את העליונות אבל אם אין ידוע באיזה מקום בעיגול דרסה מודה ר' יהושע דיעלו וצריך טעם בין לר' אליעזר בין לר' יהושע מ"ש לבנות ושחורות גדולות וקטנות מתחתונות לעליונות ה"ר שמשון ז"ל. ודומה דבירוש' פריך לה ומשני ר' יוחנן דפלוגתא דתנאי היא והא דתאנים שחורות דמשנתנו אמרה חד תנא וקבל כן המחלוקת של ר' אליעזר ור' יהושע ולדידי' גם בליטרא קציעות ר' אליעזר מחמיר ומצריך ק' פומין ור' יהושע מקל דתחתונות מעלות את העליונות וסיפא דליטרא קציעות תנא אחר אמרה שקבל כך המחלוקת של ר"א ור' יהושע ולדידי' גם בתאנים שחורות ולבנות ר' אליעזר אומר דמעלות זו את זו ור' יהושע אוסר וכך הוא פי' לשון המשנה בזו ר"א מחמיר ור' יהושע מקל כלומר חד תנא אמר הכי הכא וה"ה גבי ליטרא קציעות ובזו ר"א מקל ור"י מחמיר כלומר ואיכא תנא אחרינא דאמר בליטרא קציעות דר"א מקל ור"י מחמיר וה"ה שתנא זה יאמר גבי תאנים שחורות ר"א מקל ור' יהושע מחמיר ע"כ עם פי' החכם ה"ר אלעזר אזכרי ז"ל. והברייתא שהביא ר' יוחנן לפרושי דפלוגתא דתנאי. היא הברייתא שכתבתי לעיל בסמוך:

תפארת ישראל

יכין

בדורס ליטרא קציעות:    תאנים יבשים של תרומה וליטרא חצי לוג [כירושלמי פ"י מ"ח וע"ש]:

ע"פ הכד:    של חולין:

ואינו יודע איזוהי:    באיזה כד ובכל כד יש ק' ליטרין:

והתחתונות מעלות את העליונות:    אף שאין התחתונות בכלל הספק אפילו הכי כיון דתרומת פירות מדרבנן ומדאורי' גם תרומה דאו' בטלה ברוב הו"ל תרי דרבנן. ואין צריך שיהיה עם התחתונות ק'. רק משום היכיר' שלא נקל גם בתרומה דאו' להתיר' בביטל ברוב [כך נ"ל]. וכן כתבו תוס' [ב"מ דפ"ח א' ד"ה הכא] דתרומת תאנה דרבנן. ולפ"ז מה דאמרינן בתאנה [ביצה ד"ג ב'] כ"ש הכא דאו' ע"כ צ"ל דר"ל דתרומה עיקרו דאו':

עד שיהיו שם מאה כדים:    וטעם שלר' אליעזר דשחורות אינן ראויין להיות בספק דמוע בלבנות לעולם דניכרות הן. מה שאין כן תחתונות ועליונות ממין א' הן וראוייות להתערב ולר"י אדרבה שחורות ולבנות מעורבות הן. מה שאין כן תחתונות ועליונות חילוק מקומות אין שם תערובות עליו כ"כ ע"ר אאמ"ו הגזצוק"ל:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים