משנה תרומות ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כיצד? חמישים תאנים שחורות וחמישים לבנות, נפלה שחורה, שחורות אסורות והלבנות מותרות.

נפלה לבנה, לבנות אסורות ושחורות מותרות.

בשאינו ידוע מה נפלה, מעלות זו את זו.

ובזו, רבי אליעזר מחמיר, ורבי יהושע מיקל.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כֵּיצַד?

חֲמִשִּׁים תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת,
נָפְלָה שְׁחוֹרָה, שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וְִהַלְּבָנוֹת מֻתָּרוֹת.
נָפְלָה לְבָנָה, לְבָנוֹת אֲסוּרוֹת וּשְׁחוֹרוֹת מֻתָּרוֹת.
בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָּפְלָה, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
וּבְזוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחֲמִיר, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵקֵל.

נוסח הרמב"ם

כיצד חמישים תאנים שחורות וחמישים לבנות נפלה שחורה שחורות אסורות ולבנות מותרות נפלה לבנה לבנות אסורות ושחורות מותרות בשאין ידוע מה נפלה מעלות זו את זו ובזו רבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מקל.

פירוש הרמב"ם

זה הדמיון הוא מבאר הכרעת רבי עקיבא: ואמרם ובזו רבי אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל רוצה בו כדין שלפני זה כי רבי אליעזר אוסר אפילו לא ידע מה נפלה אם היתה תאנה לבנה או שחורה ורבי יהושע אומר מעלים זה את זה אפילו ידע מה נפלה:

פירוש רבינו שמשון

כיצד. זהו מדברי רבי עקיבא:

בזו. כלומר בזו שאמרנו רבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל אבל באידך דבעינן למימר איפכא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כיצד - לפרושי מלתיה דרבי עקיבא קאתי:

ובזו ר' אליעזר מחמיר - בהא דתנינן לעיל, אבל במאי דבעינא למימר לקמן הוי איפכא:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כיצד:    מדברי ר' עקיבא הוא. הרא"ש ז"ל. ומדתנן נפלה שחורה שחורות אסורות בלבד נפלה לבנה לבנות אסורות בלבד. למד מכאן בעל ספר החסידים ז"ל בסימן תתנ"א וז"ל כיון ששחורות ולבנות שני מינים הם הרי גודגדניות אם בירך על האדומות קטנות שהחיינו ואח"כ שחורות צריך לברך עוד על השחורות שהחיינו אע"פ שטעמן שוה וכ"ש אדומים גדולים ואדומים קטנים או שחורים לפי שישנם שני מינים ע"כ בקיצור. וכן מצאתי שפסק ג"כ בספר לבוש תכלת סימן רכ"ה סעי' ד'. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל דבירוש' מפרש דאיכא למ"ד דלר' יהושע אפילו בידוע מה נפל. מעלות ואיכא למ"ד דאין מעלות. ופליגי דלר' עקיבא אפי' ידע ולבסוף שכח אסורין דכיון דנאסרו נאסרו אבל אם אין ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה כיון דכולן בספק איסור הן מעלות זו את זו דס"ל בירוש' דר"ע סברא דנפשיה קאמר ולא מפרש לדברי ר' יהושע וקשיא דהיכי תנא בסיפא דמילתיה ובזו ר' יהושע מקל והתם מפרש לה עכ"ל ז"ל. וסיפא דמתני' ר' יהודה אליבא דר"ע היא דלר"מ לא חלק ר' עקיבא כלל בזה דתניא נמצאת אומר בידוע לא תעלה שאינו ידוע תעלה דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה דברי ר"מ ור' יהודה אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע לא תעלה דברי ר"א ור' יהושע אומר בין בידוע בין בשאינו ידוע תעלה ור' עקיבא אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה ע"כ:

ובזו ר"א מחמיר וכו':    נ"ל שהוצרך לומר זה כדי שלא נטעה לומר שאלה השני דינים שוין כי לפי הנראה לפום ריהטא משמע שהן שוין קמ"ל שאינם שוין עכ"ל ה"ר יהוסף ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

כיצד:    דברי ר"ע הן:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים