משנה תרומות ד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה ז | >>
רבי אליעזר אומר, תרומה, עולה באחד ומאהיג.
רבי יהושע אומר, במאה ועוד.
ועוד זה, אין לו שיעור.
רבי יוסי בן משולם אומר, ועוד, קב למאה סאה, שתות למדמעיד.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּמֵאָה וָעוֹד.
- וָעוֹד זֶה, אֵין לוֹ שִׁעוּר.
- רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר: וָעוֹד – קַב לְמֵאָה סְאָה, שְׁתוּת לַמְּדַמֵּעַ:
רבי אליעזר אומר:
- תרומה עולה - במאה ואחת.
- רבי יהושע אומר:
- במאה ועוד.
- ועוד זה - אין לו שעור.
- רבי יוסי בן משולם אומר:
- ועוד - קב, למאה סאה.
- שתות - למדמע.
- רבי יוסי בן משולם אומר:
- ועוד זה - אין לו שעור.
- במאה ועוד.
במאה ואחת - הוא שיפול חלק מתרומה במאה חלקים חולין ויהיה אחד ומאה, יוציא חלק אחד שהוא שיעור התרומה שנפלה, ויאכל השאר.
ורבי יהושע אומר, שאפילו נפל חלק אחד בתשעים ותשע חלקים ומשהו, שיהיה הכל מאה ומשהו, שיוציא התרומה לבדה ולא יהיה הכל מדומע.
והכל מודים, שאם נפל חלק מתרומה בתשעים ותשע חלקים שהכל הוא מאה חלקים, שהוא מדומע, וסמכו זה לדבר השם יתברך "את כל חלבו את מקדשו ממנו"(במדבר יח, כט), ואמרו "דבר שאתה מרים ממנו, אם נפל לתוכו, מקדשו", ומה שבא בזה הכתוב הוא מעשר מן המעשר, והוא חלק ממאה מן הכל, וכשנפל אותו חלק בתשעים ותשע שנשארו, נתקדש הכל ונעשה מדומע.
ודברי רבי יוסי בן משולם, קב למאה סאה - עניינו כי כשתהיה תשעים ותשעה סאה וקב אחד מחולין, ונפל בהם סאה תרומה, שיהיה הכל מאה וקב, אחר שהקב הוא ששית הדבר המדומע, רוצה לומר ששית סאה של תרומה שנפלה, כי הסאה ששה קבים כמו שבארנו פעמים, שיוציא מן הכל סאה של תרומה, ויהיה הנשאר מותר חולין כמו שהיה. ומה שאמר שתות למדמע, כדי לסלק הספק, ויבאר לך כי הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין, כדי שיהיה שתות סאה של תרומה כמו שבארנו. ואילו אמר קב למאה ולא היה מוסיף זו התוספת, היינו אומרים כי הקב יש בו חלק סאה של תרומה, וכשנפל סאה של תרומה וחלק ממאה מן הקב, בתשעים ותשע סאה וקב פחות חלק ממאה מן קב מן החולין, שהכל מאה סאה וקב אחד, כי התרומה תעלה בזה השיעור, כיון שיש שם קב יותר על המאה. והודיעך כי אין הדבר כן, ושהוא מדומע כשהוא בזה העניין, כי קב פחות חלק ממאה אינו שתות סאה וחלק ממאה מקב, אלא פחות מזה, ותבין זה.
והלכה כרבי אליעזר, לפי שסתם לן תנא כוותיה פעמים רבות:
ירושלמי (הל' ה) מנין שהן עולין אמר רבי יונה כתיב (במדבר, יח) מכל חלבו את מקדשו ממנו דבר שאתה תורם ממנו שאם נפל לתוכו מקדשו וכמה הוא אחד מק' רבי אליעזר אומר מוסיף סאה ומעלה רבי יהושע אומר מוסיף כל שהוא ומעלה רבי יוסי בן המשולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדומע והלכה כדבריו פי' שאת מרים ממנו דהיינו אחד מק' דק' סאין הטבולין למעשר מפריש מהן י' למעשר ראשון דמאותן י' אחד לתרומת מעשר הרי אחד מק' ואם חזר ונפל לתוכן נעשה הכל מדומע אבל אם מוסיף סאה דהיינו ק' חולין וא' תרומה מעלה התרומה והשאר מותר ולרבי יהושע ק' ומשהו בין הכל ולר' יוסי בן המשולם ק' וקב בין הכל ואותו קב הוא שתות המדומע דהיינו סאה של תרומה שהיא מדמעת הסאה ו' קבין:
תרומה עולה באחד ומאה - סאה של תרומה שנפלה למאה סאין של חולין, שהם בין הכל אחד ומאה, נוטל אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:
במאה ועוד - אם נפלה סאה של תרומה לתוך תשעה ותשעים סאין של חולין ומשהו יותר מתשעים ותשעה, וזה המשהו אין לו שיעור, הואיל ויש כאן מאה ועוד משהו, נוטל סאה אחת ונותנה לכהן, והשאר חולין כשהיו:
קב למאה סאה שתות למדמע - אם נפלה סאה של תרומה בצ"ט של חולין וקב יותר, שהקב הוא שתות לסאה של תרומה המדמעת שהסאה ו' קבים. אז נוטל סאה אחת והשאר חולין כשהיו. אבל אם היו החולין פחות מתשעים ותשעה וקב, הכל מדומע, וימכרו כולם לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי סאה של תרומה שבה. והלכה כרבי אליעזר שאין תרומה עולה בפחות מאחת ומאה. דסתם לן תנא כוותיה בכמה דוכתי. והכל מודים שאין התרומה עולה במאה בלבד, וכל שכן בפחות ממאה דכתיב בתרומת מעשר (במדבר יח) מכל חלבו את מקדשו ממנו, דבר שאתה תורם ממנו אם נפל לתוכו מקדשו, והיינו אחד ממאה, דממאה סאין מפרישין עשרה למעשר ראשון, ומאותן עשרה סאה לתרומת מעשר, ואמר רחמנא שאם חזרה אותה סאה לתשעים ותשעה מקדשתן ונעשה הכל מדומע:
עולה בא' וק'. אפילו כשעדיין ביד הישראל כדתנן בריש פ"ה דתמכר חוץ מדמי אותה סאה [*וכדפירש הר"ב כאן בד"ה קב למאה כו'] ש"מ שעדיין לא הגיע ליד כהן וא"כ פשיטא דאי בעי מצי מתשל עלה כשאר נדרים וכ"כ הר"ב ברפ"ג דערובין והואיל ומצי מתשל ליהוי כדבר שיל"מ דאפי' באלף לא בטיל כמ"ש [*לקמן פ"ט מ"ו] ובסוף פ"ג דחלה. הא מלתא מיתרצה בגמ' נדרים סוף פ"ז [נט.] דכיון דליכא מצוה שישאל על ההפרשה לא אתי לאתשולי עלה ולהכי לא הוי כדבר שיש לו מתירין:
באחד ומאה. פירש הר"ב דכתיב מקדשו ממנו כו'. עיין בסוף פרק קמא דחלה שכתבתי דאסמכתא בעלמא הוא:
ועוד קב למאה שתות למדומע. כתב הרמב"ם ומ"ש שתות למדמע כדי לסלק הספק ויבאר לך כי הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין כדי שיהיה שתות סאה של תרומה. ואילו אמר קב למאה בלבד. היינו אומרים כי הקב יש בו חלק סאה [צ"ל מאה] של תרומה וכשנפל סאה של תרומה וחלק ממאה מן הקב בצ"ט סאה וקב פחות חלק ממאה מן קב מן החולין שהכל מאה סאה וקב אחד כי התרומה תעלה בזה השיעור כיון שיש שם קב יותר על המאה קמ"ל דלא. אלא צריך שיהי' זה הקב שתות למדומע. וקב פחות חלק ממאה. אינו שתות סאה וחלק ממאה מקב ע"כ:
(יג) (על המשנה) עולה כו' אפילו כשעדיין ביד ישראל כו' ואי בעי מצי מתשיל עלה כו' להוי כדבר שיש לו מתירין כו' ומתרץ ספ"ז דנדרים דכיון דליכא מצוה שישאל על הפרשה לא אתי לאתשולי עלה:
(יד) (על המשנה) שתות. ויבאר לך (שלא תטעה לומר שגם אם יש באותו קב חלק ממאה תרומה שתעלה כמו שהפירוש הוא במאה וא' סאה אלא) הקב הנוסף צריך שיהיה כולו חולין כדי שיהיה שתות סאה של תרומה. הר'מ:
ר"א אומר תרומה עולה בא' ומאה: עיין במ"ש ר"פ שני דמס' ערלה:
ר' יהושע אומר במאה ועוד. ועוד זה אין לו שיעור. ר' יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה וכו': יתכן לפרש דר' יהושע לא אמר אלא סתם במאה ועוד ואח"כ תרי תנאי פליגי אליביה. וראיתי שיש מי ששונים מלת ועוד הראשונה דבמלתיה דר' יהושע הוי"ו בקמץ ואינו מוכרח בתוספתא קתני אמלתיה דר' יוסי בן משולם והלכה כדבריו ולא קיימא לן הכי:
שתות למדמע: פי' הרמב"ם ז"ל ומה שאמר שתות למדמע כו' ואלו אמר קב למאה ולא הי' מוסיף זו התוספת היינו אומרים כו' כיון שיש שם קב יותר על המאה והודיעך כי אין הדבר כן אלא צריך שיהיה זה הקב שתות למדמע וקב פחות חלק ממאה אינו שתות סאה אלא פחות מזה ותבין זה עכ"ל ז"ל מספר מוגה:
יכין
רבי אליעזר אומר תרומה עולה באחד ומאה: בנפלה סאה תרומה לק' חולין דהוה ליה יחד ק"א נותן סאה לכהן והשאר מותר. ואפילו כשהתרומה עדיין ביד ישראל. ולא אכל עדיין מהחולין דמצי למתשיל עלה [דבאכל מהחולין א"א למתשיל. דא"כ אכל טבל למפרע]. אפילו הכי אינו כדשיל"מ דלא בטל אפי' באלף דמדלאו מצוה לאתשולי עלה אינו רגיל למתשיל:
רבי יהושע אומר במאה ועוד: דבנפלה בצ"ט ומשהו סגי:
רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה: דצריך שיהיו החולין צ"ט סאה וקב:
שתות למדמע: ר"ל שהוא שתות של סאה שנפלה. וממילא בנפל יותר או פחות משער לעולם בשתות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת