משנה תרומות ד יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק ד · משנה יב | >>
שתי קופות ושתי מגורות שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו מהן נפלה, מעלות זו את זו.
משנה מנוקדת
שְׁתֵּי קֻפּוֹת וּשְׁתֵּי מְגוּרוֹת,
- שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ מֵהֶן נָפְלָה,
- מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ הֵם בִּשְׁתֵּי עֲיָרוֹת, מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.
נוסח הרמב"ם
שתי קופות, ושתי מגורות,
- שנפלה סאה תרומה - לתוך אחת מהן,
- ואין ידוע, לאיזו מהן נפלה -
- מעלות זו את זו.
- רבי שמעון אומר:
- אפילו הן בשתי עיירות -
- מעלות זו את זו.
- אפילו הן בשתי עיירות -
פירוש הרמב"ם
בארו בתלמוד, כי שתי קופות מצטרפות, ואפילו היתה אחת בבית אחד והשנית בבית אחר, אבל שתי מגורות עד שיהיו בבית אחד. ונתנו הטעם בזה ואמרו "קופות דרכן להתפנות, מגורות אין דרכן להתפנות", ופרוש ל"התפנות", לטלטלן ולהעתיקן ממקום למקום, וכיון שמטלטלות ונעתקות, יתקבצו בשעת הטלטול.
הנה נתבאר לך שאין הלכה כרבי שמעון:
פירוש רבינו שמשון
ירושלמי (שם) רבי זירא ורבי חייא בשם ר' שמעון היו לפניו ב' קופות בזו נ' סאה ובזו נ' סאה ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפלה רצה להעלות מזה מעלה מזה מעלה מחצה מזו ומחצה מזו מעלה תניא (בתוספתא פ' ו) ב' קופות בב' עליות שתי מגורות בעליה אחת הרי אלו יעלו רבי יהודה אומר לא יעלו רבי שמעון אומר אפי' בב' עיירות מעלות זו את זו ודוקא ב' מגורות בעליה אחת אבל ב' מגורות בב' עליות לא ומפרש בירושלמי (שם) מה בין מגורות לקופות קופות דרכן להתפנות מגורות אין דרכן להתפנות ולפי טעם זה נראה דהאי דמעלות זו את זו בשיש בזו ובזו נ' היינו בששתיהן של אדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב אבל ב' בני אדם לא וניחא השתא הא דתני בתוספתא (שם) בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך ק' נפלה למאי נפקא מינה הא כיון דלא ידיע מעלות זו את זו אלא משום ב' גברי איצטריך ואין לומר משום דב' עיירות דתני לה בתר מילתיה דרבי שמעון:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שתי קופות - בכל אחת חמשים סאה:
ואין ידוע לאיזו מהן נפלה - ושתיהן אסורות מספק, מסייעות זו את זו לבטל, ואם רצה להעלות סאה מזו מעלה, מזו מעלה, מחצה מזו ומחצה מזו מעלה. ושתי קופות אפילו הן בשני בתים ואין ידוע לאיזו מהן נפלה סאה של תרומה, מעלות זו את זו, מפני שדרכן להתפנות, והן מטלטלות ממקום למקום, ופעמים שמתערבות זו עם זו. אבל שתי מגורות שאינן מטלטלות, בזמן ששתיהן בבית אחד, מעלות זו את זו, ואם הן בשני [בתים] אין מעלות זו את זו:
ר"ש אומר אפילו הן בשתי עיירות - ואין הלכה כר"ש:
פירוש תוספות יום טוב
בשתי עיירות. בעל כף נחת כתב עיירות קופות גדולות הרבה עשויות למדה והיא מלה בל' ערב ע"כ. [*אבל לפירוש הר"ב אין נראה כן אלא כפשוטו לשון עיר דלפי שהן רחוקות אין מתערבין וכן נראה מהפירוש שהזכרתי]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כ) (על המשנה) עיירות. בעל כף נחת פי' קופות גדולות הרבה עשויות למדה והוא מלה ערביית אבל לפירוש הרב נראה כפשוטו ל' עיר לפי שהן רחוקות אין מתערבין. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ואין ירוע לאיזו מהן נפלה מעלות זו את זו: כתבו הר"ש והרא"ש ז"ל נראה דהאי מעלות זו את זו היינו דוקא בששתיהן של אדם אחד שדרכן להתפנות ולהתערב אבל שני ב"א לא. וכך הוא בטור סוף סי' קי"א. וכתב נמוקי יוסף בפרק הערל דף ת"ל דמתני' מיירי בתרומה בזמן הזה דהויא דרבנן ולפיכך הקלו בה לחשבן כאילו הן קופה אחת אע"ג דליכא שאני אומר שהרי שתי הקופות חולין משום טעמא דמתני' מיירי בששתיהן של אדם אחד ע"כ ועיין עוד שם:
אפי' הן בשתי עיירות וכו': דס"ל לר"ש כיון דשל אדם אחד הם מצטרפין דלסוף יצרפם כאחת וראיתי מי שפירש עיירות קופות גדולות עשויות למדה. ושהיא מלה בלשון ערבי. וגם בספר כף נחת כן פי' ואין להם על מי לסמוך שאפי' ברמב"ם בפי"ד כתוב אבל אם היו שתי הקופות בשתי עיירות אינם מצטרפות ואם כדבריהם הל"ל שתי הקופות שתי עיירות בלתי בי"ת. וה"נ תנן בפ"ה דדמאי אפי' משתי קופות אפי' משתי עיירות:
תפארת ישראל
יכין
שתי קופות ושתי מגורות: ובכל א' נ' סאה:
מעלות זו את זו: ואותה סאה שמעלה מעלה מזו או מזו או חצי' מכ"א מיהו דוקא קופות מצטרפות מדמתטלטלות פעמים שמתערבות יחד אבל ב' מגורות דוקא בבית א' מצטרפות:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת