רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת דברים[עריכה]

פרק א[עריכה]

(א) אֵלֶּה הַדְּבָרִים – לְפִי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת, וּמָנָה כָּאן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּהֶן (אונקלוס; ספרי א), לְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים וְהִזְכִּירָם בְּרֶמֶז, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל – אִלּוּ הוֹכִיחַ מִקְצָתָן, הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבַּשּׁוּק אוֹמְרִים: אַתֶּם הֱיִיתֶם שׁוֹמְעִים מִבֶּן עַמְרָם, וְלֹא הֲשִׁיבוֹתֶם דָּבָר מִכָּךְ וְכָךְ? אִלּוּ הָיִינוּ שָׁם, הָיִינוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ. לְכָךְ כִּנְּסָם כֻּלָּם וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי כֻּלְּכֶם כָּאן; כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה, יָשִׁיב (ספרי שם).
בַּמִּדְבָּר – לֹא בַּמִּדְבָּר הָיוּ, אֶלָּא בְּעַרְבוֹת מוֹאָב; וּמַהוּ בַּמִּדְבָּר? אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁהִכְעִיסוּהוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁאָמְרוּ: "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ" וְגוֹמֵר (שמות טז,ג; ספרי שם).
בָּעֲרָבָה – בִּשְׁבִיל הָעֲרָבָה, שֶׁחָטְאוּ בְּבַעַל פְּעוֹר בַּשִּׁטִּים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב (ספרי שם).
מוֹל סוּף – עַל מַה שֶּׁהִמְרוּ בְּיַם סוּף, בְּבוֹאָם לְיַם סוּף, שֶׁאָמְרוּ: "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" (שמות יד,יא); וְכֵן בְּנָסְעָם מִתּוֹךְ הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" (תהלים קו,ז), כִּדְאִיתָא בַּעֲרָכִין (דף ט"ו ע"א).
בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא, וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ תֹּפֶל וְלָבָן. אֶלָּא הוֹכִיחָן עַל הַדְּבָרִים שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן, שֶׁהוּא לָבָן, וְאָמְרוּ: "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא,ה; ספרי שם), וְעַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן, עַל יְדֵי הַמְּרַגְּלִים (תרגום יונתן; אבדר"נ לד:א; ד"ר כי"מ).
וַחֲצֵרֹת – בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח (ד"ר כי"מ; פס"ז). דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶם: הָיָה לָכֶם לִלְמוֹד מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי לְמִרְיָם בַּחֲצֵרוֹת בִּשְׁבִיל לָשׁוֹן הָרָע, וְאַתֶּם נִדְבַּרְתֶּם בַּמָּקוֹם (ספרי שם).
וְדִי זָהָב – הוֹכִיחָן עַל הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל רֹב זָהָב שֶׁהָיָה לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל" (הושע ב,י; אונקלוס; ספרי שם; ברכות ל"ב ע"א).

(ב) אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב – אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: רְאוּ מַה שֶּׁגְּרַמְתֶּם! אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ קְצָרָה מֵחוֹרֵב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ כְּדֶרֶךְ הַר שֵׂעִיר; וְאַף הוּא – מַהֲלַךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם אוֹתָהּ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים. שֶׁהֲרֵי בְּעֶשְׂרִים בְּאִיָּיר נָסְעוּ מֵחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ" וְגוֹמֵר (במדבר י,יא), וּבְעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן שָׁלְחוּ אֶת הַמְּרַגְּלִים מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ (תענית כ"ט ע"א). צֵא מֵהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם שֶׁעָשׂוּ בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, שֶׁאָכְלוּ הַבָּשָׂר חֹדֶשׁ יָמִים, וְשִׁבְעָה יָמִים שֶׁעָשׂוּ בַּחֲצֵרוֹת לְהִסָּגֵר שָׁם מִרְיָם, נִמְצָא בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים הָלְכוּ כָּל אוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ. וְכָל כָּךְ הָיְתָה הַשְּׁכִינָה מִתְלַבֶּטֶת בִּשְׁבִילְכֶם, לְמַהֵר בִּיאַתְכֶם לָאָרֶץ; וּבִשְׁבִיל שֶׁקִּלְקַלְתֶּם, הֵסֵב אֶתְכֶם סְבִיבוֹת הַר שֵׂעִיר אַרְבָּעִים שָׁנָה (ספרי ב).

(ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה. מִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה. אָמַר: רְאוּבֵן בְּנִי, אֲנִי אֹמַר לְךָ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי. וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין מוֹכִיחִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (שם). וְכֵן יְהוֹשֻׁעַ לֹא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה. וְכֵן שְׁמוּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי עֲנוּ בִי" (שמ"א יב,ג). וְכֵן דָּוִד אֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ.

(ד) אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ – אָמַר מֹשֶׁה: אִם אֲנִי מוֹכִיחָם קֹדֶם שֶׁיִּכָּנְסוּ לִקְצֵה הָאָרֶץ, יֹאמְרוּ: מַה לָּזֶה עָלֵינוּ? מַה הֵיטִיב לָנוּ? אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְקַנְתֵּר וְלִמְצֹא עִלָּה, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיסֵנוּ לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ הִמְתִּין עַד שֶׁהִפִּיל סִיחוֹן וְעוֹג לִפְנֵיהֶם וְהוֹרִישָׁם אֶת אַרְצָם, וְאַחַר כָּךְ הוֹכִיחָן (ספרי ג).
סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּחֶשְׁבּוֹן – אִלּוּ לֹא הָיָה סִיחוֹן קָשֶׁה וְהָיָה שָׁרוּי בְּחֶשְׁבּוֹן, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמְּדִינָה קָשָׁה. וְאִלּוּ הָיְתָה עִיר אַחֶרֶת וְסִיחוֹן שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, הָיָה קָשֶׁה, שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (ספרי שם) .
אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת – הַמֶּלֶךְ קָשֶׁה וְהַמְּדִינָה קָשָׁה (שם) .
עַשְׁתָּרֹת – הוּא לְשׁוֹן צוּקִין וְקֹשִׁי, כְּמוֹ "עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית יד,ה; ספרי שם). וְעַשְׁתָּרוֹת זֶה הוּא עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם שֶׁהָיוּ שָׁם רְפָאִים שֶׁהִכָּה אַמְרָפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם" (בראשית שם), וְעוֹג נִמְלַט מֵהֶם; וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" (שם יג), וְאוֹמֵר: "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים" (דברים ג,יא).
בְּאֶדְרֶעִי – שֵם הַמַּלְכוּת (ספרי ד).

(ה) הוֹאִיל – הִתְחִיל, כְּמוֹ: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי" (בראשית יח,כז; ספרי ד; מדרש תנחומא דברים ב).
בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן פֵּרְשָׁהּ לָהֶם (תנחומא שם).

(ו) רַב לָכֶם שֶׁבֶת – כִּפְשׁוּטוֹ. וְיֵשׁ מִדְרַשׁ אַגָּדָה: הַרְבֵּה גְּדֻלָּה לָכֶם וְשָׂכָר עַל יְשִׁיבַתְכֶם בָּהָר הַזֶּה; עֲשִׂיתֶם מִשְׁכָּן, מְנוֹרָה וְכֵלִים, קִבַּלְתֶּם תּוֹרָה, מִנִּיתֶם לָכֶם סַנְהֶדְרִין, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת (ספרי ה).

(ז) פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם – זוֹ דֶּרֶךְ עֲרָד וְחָרְמָה.
וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי – כְּמַשְׁמָעוֹ.
וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו – עַמּוֹן וּמוֹאָב וְהַר שֵׂעִיר.
בָּעֲרָבָה – זֶה מִישׁוֹר שֶׁל יַעַר.
בָּהָר – זֶה הַר הַמֶּלֶךְ.
וּבַשְּׁפֵלָה – זוֹ שְׁפֵלַת דָּרוֹם.
וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם – אַשְׁקְלוֹן וְעַזָּה וְקֵסָרִי וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (ו).
עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל – מִפְּנֵי שֶׁנִּזְכָּר עִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קוֹרְאוֹ גָּדוֹל. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: עֶבֶד מֶלֶךְ – מֶלֶךְ, הִדָּבֵק לְשַׁחְוָר וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ (שם); קְרַב לְגַבֵּי דְּהִינָא וְאִידַּהֵן (שבועות מ"ז ע"ב).

(ח) רְאֵה נָתַתִּי – בְּעֵינֵיכֶם אַתֶּם רוֹאִים, אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם מֵאֹמֶד וּמִשְּׁמוּעָה (ספרי ז).
בֹּאוּ וּרְשׁוּ – אֵין מְעַרְעֵר בַּדָּבָר וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִלְחָמָה. אִלּוּ לֹא שָׁלְחוּ מְרַגְּלִים, לֹא הָיוּ צְרִיכִים לִכְלֵי זַיִן (שם).
לַאֲבֹתֵיכֶם – לָמָה הִזְכִּיר שׁוּב: לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? אֶלָּא אַבְרָהָם כְּדַאי לְעַצְמוֹ, יִצְחָק כְּדַאי לְעַצְמוֹ, יַעֲקֹב כְּדַאי לְעַצְמוֹ (שם).

(ט) וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר – מַהוּ לֵאמֹר? אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אֶלָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ספרי ט).
לֹא אוּכַל לְבַדִּי וְגוֹמֵר – אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל? אָדָם שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד אֶת הַמָּן וְהֵגִיז אֶת הַשְּׂלָו, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדוּנָם? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם (להלן פסוק י), הִגְדִּיל וְהֵרִים אֶתְכֶם עַל דַּיָּנֵיכֶם, נָטַל אֶת הָעֹנֶשׁ מִכֶּם וּנְתָנוֹ עַל הַדַּיָּנִים. וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: "כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה" (מל"א ג,ט). אֶפְשָׁר מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (שם ה,יא) אוֹמֵר: "מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט" וְגוֹמֵר? אֶלָּא כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: אֵין דַּיָּנֵי אֻמָּה זוֹ כְּדַיָּנֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁאִם דָּן וְהוֹרֵג וּמַכֶּה וְחוֹנֵק וּמַטֶּה אֶת דִּינוֹ וְגוֹזֵל אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; אֲנִי, אִם חִיַּבְתִּי מָמוֹן שֶׁלֹּא כַּדִּין, נְפָשׁוֹת אֲנִי נִתְבָּע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ" (משלי כב,כג; ספרי שם).

(י) וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם – וְכִי כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם? וַהֲלֹא לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא. מַהוּ וְהִנְּכֶם הַיּוֹם? הִנְּכֶם מְשׁוּלִים כַּיּוֹם, קַיָּמִים לְעוֹלָם, כַּחַמָּה וְכַלְּבָנָה וְכַכּוֹכָבִים (ספרי י).

(יא) יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים – מַהוּ שׁוּב וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם? אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה, אַתָּה נוֹתֵן קִצְבָה לְבִרְכָתֵנוּ? כְּבָר הִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם: "אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת" וְגוֹמֵר (בראשית יג,טז). אָמַר לָהֶם: זוֹ מִשֶּׁלִּי הִיא, אֲבָל הוּא יְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם (ספרי יא).

(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי – אִם אֹמַר לְקַבֵּל שָׂכָר, לֹא אוּכַל. זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם, לֹא מֵעַצְמִי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם אֶלָּא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ספרי יב).
טָרְחֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל טַרְחָנִין; הָיָה אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה אֶת בַּעַל דִּינוֹ נוֹצֵחַ בַּדִּין, אוֹמֵר: יֵשׁ לִי עֵדִים לְהָבִיא, יֵשׁ לִי רְאָיוֹת לְהָבִיא, מוֹסִיף אֲנִי עֲלֵיכֶם דַּיָּנִין (שם).
וּמַשַּׂאֲכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִין. הִקְדִּים מֹשֶׁה לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם לָצֵאת? שֶׁמָּא אֵינוֹ שָׁפוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֵחֵר לָצֵאת, אָמְרוּ: מָה רָאָה בֶּן עַמְרָם שֶׁלֹּא לָצֵאת? מָה אַתֶּם סְבוּרִים? יוֹשֵׁב וְיוֹעֵץ עֲלֵיכֶם עֵצוֹת רָעוֹת וְחוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבוֹת [סְפָרִים אֲחֵרִים: מִצְוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת] (שם).
וְרִיבְכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹגְנִים (שם).

(יג) הָבוּ לָכֶם – הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לַדָּבָר (ספרי יג).
אֲנָשִׁים – וְכִי תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ נָשִׁים? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲנָשִׁים? צַדִּיקִים, [וָתִיקִין], כְּסוּפִים.
[חֲכָמִים] וּנְבֹנִים – מְבִינִים דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. זֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אֲרִיּוֹס אֶת רַבִּי יוֹסֵי: מַה בֵּין חֲכָמִים לִנְבוֹנִים? חָכָם דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי עָשִׁיר; כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ דִּינָרִין לִרְאוֹת – רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ, יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא. נָבוֹן דּוֹמֶה לְשֻׁלְחָנִי תַּגָּר: כְּשֶׁמְּבִיאִין לוֹ מָעוֹת לִרְאוֹת – רוֹאֶה, וּכְשֶׁאֵין מְבִיאִין לוֹ, הוּא מְחַזֵּר וּמֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ (שם).
וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם – שֶׁהֵם נִכָּרִים לָכֶם; שֶׁאִם בָּא לְפָנַי מְעֻטָּף בְּטַלִּיתוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא וּמֵאֵיזֶה שֵׁבֶט הוּא וְאִם הָגוּן הוּא, אֲבָל אַתֶּם מַכִּירִין בּוֹ, שֶׁאַתֶּם גִּדַּלְתֶּם אוֹתוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם (שם).
בְּרָאשֵׁיכֶם – רָאשִׁים וּמְכֻבָּדִים עֲלֵיכֶם, שֶׁתִּהְיוּ נוֹהֲגִין בָּהֶם כָּבוֹד וְיִרְאָה.
וַאֲשִׂימֵם – [חָסֵר יוֹ"ד], לִמֵּד שֶׁאַשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל תְּלוּיוֹת בְּרָאשֵׁי דַּיָּנֵיהֶם (שם), שֶׁהָיָה לָהֶם לִמְחוֹת וּלְכַוֵּן אוֹתָם לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה.

(יד) וַתַּעֲנוּ אֹתִי וְגוֹמֵר – חֲלַטְתֶּם אֶת הַדָּבָר לַהֲנָאַתְכֶם. הָיָה לָכֶם לְהָשִׁיב: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מִמִּי נָאֶה לִלְמֹד? מִמְּךָ אוֹ מִתַּלְמִידְךָ? לא מִמְּךָ, שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ עָלֶיהָ? אֶלָּא יָדַעְתִּי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים: עַכְשָׁו יִתְמַנּוּ עָלֵינוּ דַּיָּנִין הַרְבֵּה; אִם אֵין מַכִּירֵנוּ, אָנוּ מְבִיאִין לוֹ דּוֹרוֹן וְהוּא נוֹשֵׂא לָנוּ פָּנִים (שם יד). לַעֲשׂוֹת. אִם הָיִיתִי מִתְעַצֵּל, אַתֶּם אוֹמְרִים עֲשֵׂה מְהֵרָה (שם).

(טו) וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם – מְשַׁכְתִּים בִּדְבָרִים: אַשְׁרֵיכֶם! עַל מִי בָּאתֶם לְהִתְמַנּוֹת? עַל בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַל בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ אַחִים וְרֵעִים, חֵלֶק וְנַחֲלָה, וְכָל לְשׁוֹן חִבָּה (ספרי טו).
אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים – אֲבָל נְבוֹנִים לֹא מָצָאתִי. זוֹ אַחַת מִשֶּׁבַע מִדּוֹת שֶׁאָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה, וְלֹא מָצָא אֶלָּא שָׁלֹשׁ: אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, חֲכָמִים וִידֻעִים (שם).
רָאשִׁים עֲלֵיכֶם – שֶׁתִּנְהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד, רָאשִׁים בְּמִקָּח, רָאשִׁים בְּמִמְכָּר, רָאשִׁים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, נִכְנָס אַחֲרוֹן וְיוֹצֵא רִאשׁוֹן (שם).
שָׂרֵי אֲלָפִים – אֶחָד מְמֻנֶּה עַל אֶלֶף (ספרי שם; סנהדרין י"ח ע"א).
שָׂרֵי מֵאוֹת – אֶחָד מְמֻנֶּה עַל מֵאָה (שם).
וְשֹׁטְרִים – מִנִּיתִי עֲלֵיכֶם לְשִׁבְטֵיכֶם, אֵלּוּ הַכּוֹפְתִין וְהַמַּכִּין בִּרְצוּעָה עַל פִּי הַדַּיָּנִין (ספרי שם).

(טז) וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם – אָמַרְתִּי לָהֶם: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין; אִם בָּא דִּין לְפָנֶיךָ פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, אַל תֹּאמַר: כְּבָר בָּא דִּין זֶה לְפָנַי פְּעָמִים הַרְבֵּה, אֶלָּא הֱיוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בּוֹ (שם טז).
בָּעֵת הַהִוא – מִשֶּׁמִּנִּיתִים, אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵין עַכְשָׁו כִּלְשֶׁעָבַר. לְשֶׁעָבַר, הֱיִיתֶם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם; עַכְשָׁו הֲרֵי אַתֶּם מְשֻׁעְבָּדִים לַצִּבּוּר (שם).
שָׁמֹעַ – לְשׁוֹן הֹוֶה, אודנ"ט [odant = בשמעכם‏[1]] בְּלַעַז, כְּמוֹ "זָכוֹר" וְ"שָׁמוֹר".
וּבֵין גֵּרוֹ – זֶה בַּעַל דִּינוֹ, שֶׁאוֹגֵר עָלָיו דְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר: וּבֵין גֵּרוֹ, אַף עַל עִסְקֵי דִּירָה (שם), בֵּין חֲלֻקַּת אַחִים, אֲפִלּוּ בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם (סנהדרין ז' ע"ב).

(יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט – זֶה הַמְּמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב הַדַּיָּנִים, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹ גִּבּוֹר, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, אִישׁ פְּלוֹנִי קְרוֹבִי, אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן בָּעִיר, וְהוּא אֵינוֹ בָּקִי בְּדִינִין; נִמְצָא מְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי וּמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב, מַעֲלֶה אֲנִי עַל מִי שֶׁמִּנָּהוּ כְּאִלּוּ הִכִּיר פָּנִים בַּדִּין (ספרי יז).
כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן – שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה (סנהדרין ח' ע"א). דָּבָר אַחֵר: "כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן", כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: זֶה עָנִי הוּא, וַחֲבֵרוֹ עָשִׁיר וּמְצֻוֶּה לְפַרְנְסוֹ; אֲזַכֶּה אֶת הֶעָנִי, וְנִמְצָא מִתְפַּרְנֵס בִּנְקִיּוּת (ספרי שם). דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הֵיאַךְ אֲנִי פּוֹגֵם בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל עָשִׁיר זֶה בִּשְׁבִיל דִּינָר? אֲזַכֶּנּוּ עַכְשָׁו, וּכְשֶׁיֵּצֵא לַחוּץ אֹמַר לוֹ: תֵּן לוֹ, שֶׁאַתָּה חַיָּב לוֹ (שם).
לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ – לֹא תִירָאוּ. דָּבָר אַחֵר: לֹא תָגוּרוּ, לֹא תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ (סנהדרין שם), לְשׁוֹן "אֹגֵר בַּקַּיִץ" (משלי י,ה).
כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא – מַה שֶּׁאַתָּה נוֹטֵל מִזֶּה שֶׁלֹּא כַּדִּין, אַתָּה מַזְקִיקֵנִי לְהַחֲזִיר לוֹ, נִמְצָא שֶׁהִטֵּיתָ עָלַי הַמִּשְׁפָּט.
תַּקְרִבוּן אֵלַי – עַל דָּבָר זֶה נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ מִשְׁפַּט בְּנוֹת צְלָפְחָד (ספרי יז; סנהדרין ח' ע"א). וְכֵן שְׁמוּאֵל אָמַר לְשָׁאוּל: "אָנֹכִי הָרוֹאֶה" (שמ"א ט,ט), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה. וְאֵימָתַי הוֹדִיעוֹ? כְּשֶׁבָּא לִמְשֹׁחַ אֶת דָּוִד, "וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר: אַךְ נֶגֶד ה' מְשִׁיחוֹ" (שמ"א טז,ו). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלֹא אָמַרְתָּ, "אָנֹכִי הָרוֹאֶה"? – "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ" (שם פסוק ז; ספרי יז).

(יח) אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן – אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים שֶׁבֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת (ספרי יח).

(יט) הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא – שֶׁהָיוּ בּוֹ נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת (שם).

(כב) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם – בְּעִרְבּוּבְיָא. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ" וְגוֹמֵר (להלן ה,כ-כא)? אוֹתָהּ קְרִיבָה הָיְתָה הוֹגֶנֶת, יְלָדִים מְכַבְּדִים אֶת הַזְּקֵנִים וּשְׁלָחוּם לִפְנֵיהֶם, וּזְקֵנִים מְכַבְּדִים אֶת הָרָאשִׁים לָלֶכֶת לִפְנֵיהֶם; אֲבָל כָּאן, וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם בְּעִרְבּוּבְיָא, יְלָדִים דּוֹחֲפִין אֶת הַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים דּוֹחֲפִין אֶת הָרָאשִׁים (ספרי כ).
וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר – בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן הֵם מְדַבְּרִים (שם).
אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ – אֵין דֶּרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ עַקְמִימוּת (שם).
וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן – תְּחִלָּה לִכְבֹּשׁ (שם).

(כג) וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר – בְּעֵינַי וְלֹא בְּעֵינֵי הַמָּקוֹם. וְאִם בְּעֵינֵי מֹשֶׁה הָיָה טוֹב, לָמָה אֲמָרָהּ בַּתּוֹכָחוֹת? מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מְכֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה; אָמַר לוֹ: הֵן. נוֹתְנוֹ אַתָּה לִי לְנִסָּיוֹן? אָמַר לוֹ: הֵן. בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת? אָמַר לוֹ: הֵן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹ כְּלוּם, אָמַר הַלּוֹקֵחַ בְּלִבּוֹ: בָּטוּחַ הוּא זֶה שֶׁלֹּא אֶמְצָא בּוֹ מוּם; מִיָּד אָמַר לוֹ: טֹל מָעוֹתֶיךָ, וְאֵינִי מְנַסָּהּ מֵעַתָּה. אַף אֲנִי הוֹדֵיתִי לְדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תַּחְזְרוּ בָּכֶם כְּשֶׁתִּרְאוּ שֶׁאֵינִי מְעַכֵּב; וְאַתֶּם לֹא חֲזַרְתֶּם בָּכֶם (ספרי כא).
וָאֶקַּח מִכֶּם – מִן הַבְּרוּרִים שֶׁבָּכֶם, מִן הַמְסֻלָּתִים שֶׁבָּכֶם (שם).
שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט – מַגִּיד שֶׁלֹּא הָיָה שֵׁבֶט לֵוִי עִמָּהֶם (שם).

(כד) עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל – מַגִּיד שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם סוֹפוֹ (שם כב).
וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ – מְלַמֵּד שֶׁהָלְכוּ בָּהּ אַרְבָּעָה אוּמָנִין שְׁתִי וָעֵרֶב (שם).

(כה) וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ – מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת (ספרי כג; קידושין ס"ט ע"א).
וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ – מִי הֵם שֶׁאָמְרוּ טוֹבָתָהּ? יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב (ספרי שם).

(כו) וַתַּמְרוּ – לְשׁוֹן הַתְרָסָה, הִתְרַסְתֶּם כְּנֶגֶד מַאֲמָרוֹ.

(כז) וַתֵּרָגְנוּ – לָשׁוֹן הָרָע; וְכֵן: "דִּבְרֵי נִרְגָּן" (משלי יח,ח), אָדָם הַמּוֹצִיא דִּבָּה.
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ – וְהוּא הָיָה אוֹהֵב אֶתְכֶם, אֲבָל אַתֶּם שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. מְשַׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר: "מַה דִּבְלִבָּךְ עַל רְחִימָךְ, מַה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךְ" (ספרי כד).
בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – הוֹצָאָתוֹ לְשִׂנְאָה הָיְתָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת שֶׁל שַׁקְיָא וְאַחַת שֶׁל בַּעַל. לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֵב – נוֹתֵן שֶׁל שַׁקְיָא, וּלְמִי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא – נוֹתֵן לוֹ שֶׁל בַּעַל. אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁל שַׁקְיָא הִיא, שֶׁנִּילוֹס עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְאֶרֶץ כְּנַעַן – שֶׁל בַּעַל, וְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם לָתֵת לָנוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן (תנחומא ישן שלח יט).

(כח) עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם – דִּבֵּר הַכָּתוּב לְשׁוֹן הֲבַאי (ספרי כה; חולין צ' ע"ב).

(כט) לֹא תַעַרְצוּן – לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּתַרְגּוּמוֹ ["לָא תִתַּבְרוּן", אַל תִּשָּׁבְרוּ]. וְדוֹמֶה לוֹ: "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן" (איוב ל,ו), שִׁבּוּר הַנְּחָלִים.

(ל) יִלָּחֵם לָכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם.

(לא) וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ – מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ: "כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם בְּמִצְרַיִם" וְעָשָׂה אַף "בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ" וְגוֹמֵר.
כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי אֵצֶל "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט-שמות יד כ), מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ לְפָנָיו, בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ וְכוּלֵיהּ‏[2].

(לב) וּבַדָּבָר הַזֶּה – שֶׁהוּא מַבְטִיחֲכֶם לַהֲבִיאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ, אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בּוֹ.

(לג) לַרְאֹתְכֶם – כְּמוֹ 'לְהַרְאוֹתְכֶם'; וְכֵן: "לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות יג,כא); וְכֵן: "לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה" (תהלים כו,ז); וְכֵן: "לָלֶכֶת לַגִּיד בְּיִזְרְעֶאל" (מל"ב ט,טו).

(לו) אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ – חֶבְרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר יג,כב).

(לז) הִתְאַנַּף – נִתְמַלֵּא רֹגֶז.

(מ) פְּנוּ לָכֶם – אָמַרְתִּי לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם דֶּרֶךְ רֹחַב אֶרֶץ אֱדוֹם לְצַד צָפוֹן לִכָּנֵס לָאָרֶץ; קִלְקַלְתֶּם וּגְרַמְתֶּם לָכֶם עִכּוּב.
פְּנוּ לָכֶם – לַאֲחוֹרֵיכֶם, וְתֵלְכוּ בַמִּדְבָּר לְצַד יַם סוּף. שֶׁהַמִּדְבָּר שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בּוֹ – לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַר שֵׂעִיר הָיָה, מַפְסִיק בֵּין יַם סוּף לְהַר שֵׂעִיר. עַתָּה – הִמָּשְׁכוּ לְצַד הַיָּם, וּתְסַבְּבוּ אֶת הַר שֵׂעִיר כָּל דְּרוֹמוֹ, מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח.

(מא) וַתָּהִינוּ – לְשׁוֹן "הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם" (במדבר יד,מ), זֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁאֲמַרְתֶּם, לְשׁוֹן 'הֵן'; כְּלוֹמַר, נִזְדַּמַּנְתֶּם.

(מב) לא תַעֲלוּ – לֹא עֲלִיָּה תְּהֵא לָכֶם אֶלָּא יְרִידָה (תנחומא ישן שלח הוספה כ).

(מד) כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים – מַה הַדְּבוֹרָה הַזֹּאת, כְּשֶׁהִיא מַכָּה אֶת הָאָדָם – מִיַּד מֵתָה, אַף הֵם, כְּשֶׁהָיוּ נוֹגְעִים בָּכֶם – מִיָּד מֵתִים (שם).

(מה) וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם – כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת רַחֲמָיו כְּאִלּוּ אַכְזָרִי (שם).

(מו) וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים – תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, [שֶׁנֶּאֱמַר:] "כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" בִּשְׁאָר הַמַּסָּעוֹת; וְהֵם הָיוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה. תְּשַׁע עֶשְׂרֵה מֵהֶם עָשׂוּ בְּקָדֵשׁ, וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוֹלְכִים וּמְטֹרָפִים וְחָזְרוּ לְקָדֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנִיעֵם בַּמִּדְבָּר" (במדבר לב,יג). כָּךְ מָצָאתִי בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק ח).

פרק ב[עריכה]

(א) וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה – אִלּוּ לֹא חָטְאוּ, הָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר, לִכָּנֵס לָאָרֶץ מִן דְּרוֹמוֹ לִצְפוֹנוֹ; וּבִשְׁבִיל שֶׁקִּלְקְלוּ, הָפְכוּ לְצַד הַמִּדְבָּר, שֶׁהוּא בֵּין יַם סוּף לִדְרוֹמוֹ שֶׁל הַר שֵׂעִיר, וְהָלְכוּ אֵצֶל דְּרוֹמוֹ מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח [דֶּרֶךְ יַם סוּף] דֶּרֶךְ יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, מִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִים לְצַד הַמִּזְרָח.
וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר – כָּל דְּרוֹמוֹ, עַד אֶרֶץ מוֹאָב.

(ג) פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה – סֹבּוּ לָכֶם לְרוּחַ מִזְרָחִית מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן, פְּנֵיכֶם לַצָּפוֹן, נִמְצְאוּ הוֹלְכִים אֶת רוּחַ הַמִּזְרָחִית; וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מוֹאָב" (שופטים יא,יח):

(ד) וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד – וּמַהוּ הַשְּׁמִירָה? "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" (להלן פסוק ה).

(ה) עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל – אֲפִלּוּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל; כְּלוֹמַר: אֲפִלּוּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל אֵינִי מַרְשֶׁה לָכֶם, לַעֲבֹר בְּאַרְצָם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם דְּרִיסַת כַּף רֶגֶל עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו" וְגוֹמֵר (זכריה יד,ד; תנחומא ישן הוספה ו).
יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו – מֵאַבְרָהָם. עֲשָׂרָה עֲמָמִים נָתַתִּי לוֹ; שִׁבְעָה לָכֶם, וְקֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי הֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְשֵׂעִיר (ב"ר סוף מד,כג). אַחַת מֵהֶם לְעֵשָׂו, וְהַשְּׁנַיִם לִבְנֵי לוֹט, בִּשְׂכַר שֶׁהָלַךְ אִתּוֹ לְמִצְרַיִם, וְשָׁתַק עַל מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר עַל אִשְׁתּוֹ "אֲחוֹתִי הִיא", לְפִיכָךְ עֲשָׂאוֹ כִּבְנוֹ.

(ו) תִּכְרוּ – לְשׁוֹן מִקָּח, וְכֵן: "אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" (בראשית נ,ה); שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה (ר"ה כ"ו ע"ב).

(ז) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ – לְפִיכָךְ לֹא תְכַפּוּ [סְפָרִים אֲחֵרִים: תִּכְפְּרוּ] אֶת טוֹבָתוֹ לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲנִיִּים, אֶלָּא הַרְאוּ עַצְמְכֶם עֲשִׁירִים:

(ח) וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר – לְצַד צָפוֹן, הָפַכְנוּ פָּנִים לַהֲלֹךְ רוּחַ מִזְרָחִית.

(ט) וְאַל תִּתְגָּר בָּם – לֹא אָסַר לָהֶם עַל מוֹאָב אֶלָּא מִלְחָמָה, אֲבָל מְיָרְאִים הָיוּ אוֹתָם וְנִרְאִים לָהֶם כְּשֵׁהֶם מְזֻיָּנִים; לְפִיכָךְ כְּתִיב: "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם" (במדבר כב:ג), שֶׁהָיוּ שׁוֹלְלִים וּבוֹזְזִים אוֹתָם. אֲבָל בִּבְנֵי עַמּוֹן נֶאֱמַר: "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" (להלן פסוק יט) שׁוּם גֵּרוּי; בִּשְׂכַר צְנִיעוּת אִמָּם, שֶׁלֹּא פִּרְסְמָה עַל אָבִיהָ, כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה הַבְּכִירָה, שֶׁקָּרְאָה שֵׁם בְּנָהּ 'מוֹאָב' [כְּלוֹמַר מֵאָב] (ב"ר נא,יא; ב"ק ל"ח ע"ב).
עָר – שֵׁם הַמְּדִינָה.

(י) הָאֵמִים לְפָנִים וְגוֹמֵר – אַתָּה סָבוּר שֶׁזּוֹ אֶרֶץ רְפָאִים שֶׁנָּתַתִּי לוֹ לְאַבְרָהָם (בראשית טו,כ), לְפִי שֶׁהָאֵמִים שֶׁהֵם רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים; אֲבָל לֹא זוֹ הִיא, כִּי אוֹתָן רְפָאִים הוֹרַשְׁתִּי מִפְּנֵי בְּנֵי לוֹט וְהוֹשַׁבְתִּים תַּחְתָּם:

(יא) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ וְגוֹמֵר – רְפָאִים הָיוּ נֶחְשָׁבִין אוֹתָם אֵמִים, כַּעֲנָקִים הַנִּקְרָאִים רְפָאִים, עַל שֵׁם שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָם יָדָיו מִתְרַפּוֹת.
אֵמִים – עַל שֵׁם שֶׁאֵימָתָם מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת. וְכֵן–

(יב) וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים – וּנְתַתִּים לִבְנֵי עֵשָׂו.
יִירָשׁוּם – לְשׁוֹן הֹוֶה; כְּלוֹמַר: נָתַתִּי בָּהֶם כֹּחַ שֶׁיִּהְיוּ מוֹרִישִׁים אוֹתָם וְהוֹלְכִים.

(טו) [וְגַם יַד ה'] הָיְתָה בָּם – לְמַהֵר וּלְהֻמָּם בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁלֹּא יִגְרְמוּ לִבְנֵיהֶם עוֹד לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר.

(טז-יז) וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ וְגוֹמֵר וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי וְגוֹמֵר – אֲבָל מִשִּׁלּוּחַ הַמְּרַגְּלִים עַד כָּאן לֹא נֶאֱמַר [בְּפָרָשָׁה זוֹ] "וַיְדַבֵּר" אֶלָּא "וַיֹּאמֶר"; לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, לֹא נִתְיַחֵד עִמּוֹ הַדִּבּוּר בִּלְשׁוֹן חִבָּה פָּנִים אֶל פָּנִים וְיִשּׁוּב הַדַּעַת; לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל (ת"כ ויקרא נדבה פרק ב,יג; תענית ל' ע"ב).
אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה – מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה הַיּוֹצְאִים בַּצָּבָא.

(יח-יט) אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב וְגוֹמֵר וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן – מִכָּאן שֶׁאֶרֶץ עַמּוֹן לְצַד צָפוֹן.

(כ) אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב – אֶרֶץ רְפָאִים נֶחְשֶׁבֶת אַף הִיא, לְפִי שֶׁהָרְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים; אֲבָל לֹא זוֹ הִיא שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם:

(כג) וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים וְגוֹמֵר – עַוִּים מִפְּלִשְׁתִּים הֵם, שֶׁעִמָּהֶם הֵם נֶחְשָׁבִים בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְּלִשְׁתִים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים" (יהושע יג,ג). וּמִפְּנֵי הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ – לֹא יָכְלוּ יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא אַרְצָם מִיָּדָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם כַּפְתּוֹרִים וְהִשְׁמִידוּם וַיֵשְׁבוּ תַחְתָּם; וְעַכְשָׁו אַתֶּם מֻתָּרִים לְקַחְתָּהּ מִיָּדָם (חולין ס' ע"ב).

(כה) תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם – לִמֵּד שֶׁעָמְדָה חַמָּה לְמֹשֶׁה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת עוֹג [סְפָרִים אֲחֵרִים: סִיחוֹן], וְנוֹדַע הַדָּבָר "תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם" (ע"ז כ"ה ע"א).

(כו) מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא צִוַּנִי הַמָּקוֹם לִקְרֹא לְסִיחוֹן לְשָׁלוֹם, לָמַדְתִּי מִמִּדְבַּר סִינַי, מִן הַתּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לָעוֹלָם. כְּשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, חָזַר אוֹתָהּ עַל עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, וְגָלוּי לְפָנָיו שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּהָ, וְאַף עַל פִּי כֵן פָּתַח לָהֶם בְּשָׁלוֹם; אַף אֲנִי קִדַּמְתִּי אֶת סִיחוֹן בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם (תנחומא ישן הוספה י). דָּבָר אַחֵר: "מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת", מִמְּךָ לָמַדְתִּי שֶׁקָּדַמְתָּ לָעוֹלָם. יָכוֹל הָיִיתָ לִשְׁלֹחַ בָּרָק אֶחָד וְלִשְֹרֹף אֶת הַמִּצְרִים, אֶלָּא שְׁלַחְתַּנִי מִן הַמִּדְבָּר אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי" (שמות ה,א), בְּמָתוּן (תנחומא ישן שם).

(כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו – לֹא לְעִנְיַן לַעֲבֹר בְּאַרְצָם, אֶלָּא לְעִנְיַן מֶכֶר אֹכֶל וּמַיִם.
עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן – מוּסָב עַל "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ" (לעיל פסוק כז).

(לא) הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ – כָּפָה שַׂר שֶׁל אֱמוֹרִיִּים שֶׁל מַעְלָה תַּחַת רַגְלָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְהִדְרִיכוֹ עַל צַוָּארוֹ (תנחומא ישן ה, והוספה ח שם).

(לב) וַיֵּצֵא סִיחוֹן – לֹא שָׁלַח בִּשְׁבִיל עוֹג לַעֲזֹר לוֹ, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ צְרִיכִים זֶה לָזֶה.

(לג) וְאֶת בָּנָו – בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן גִּבּוֹר כְּמוֹתוֹ (עיין תנחומא ישן, חקת נה).

(לד) מְתִם – אֲנָשִׁים. בְּבִזַּת סִיחוֹן נֶאֱמַר: "בָּזַזְנוּ לָנוּ" (להלן פסוק לה), לְשׁוֹן בִּזָּה, שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם וּבוֹזְזִים אִישׁ לוֹ; וּכְשֶׁבָּאוּ לְבִזַּת עוֹג – כְּבָר הָיוּ שְׂבֵעִים וּמְלֵאִים, וְהָיְתָה בְּזוּיָה בְּעֵינֵיהֶם, וּמְקָרְעִין וּמַשְׁלִיכִין בְּהֵמָה וּבְגָדִים, וְלֹא נָטְלוּ כִּי אִם כֶּסֶף וְזָהָב, לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּזּוֹנוּ לָנוּ" (להלן ג,ז), לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים (ספרי במדבר קלא).

(לז) כָּל יַד נַחַל יַבֹּק – כָּל אֵצֶל נַחַל יַבֹּק.
וְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ – שֶׁלֹּא לִכְבֹּשׁ, הִנַּחְנוּ.

פרק ג (1)[עריכה]

(א) וַנֵּפֶן וַנַּעַל – כָּל צַד צָפוֹן הוּא עֲלִיָּה.

(ב) אַל תִּירָא אֹתוֹ – וּבְסִיחוֹן לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר "אַל תִּירָא אֹתוֹ"? אֶלָּא מִתְיָרֵא הָיָה מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תַּעֲמֹד לוֹ זְכוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ לְאַבְרָהָם; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" (ב"ר יד,יג), וְהוּא עוֹג (מדרש תנחומא חוקת כה; ב"ר מב,ח).

(ד) חֶבֶל אַרְגֹּב – מְתַרְגְּמִינַן "בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא". וְרָאִיתִי תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר (א,ג) קוֹרֵא לְפַלָּטִין 'טְרָכוֹנִין'; לָמַדְתִּי: חֶבֶל אַרְגֹּב – הִפַּרְכִיָּא הֵיכַל מֶלֶךְ, כְּלוֹמַר, שֶׁהַמַּלְכוּת נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ. וְכֵן "אֶת אַרְגֹּב" דִּמְלָכִים (ב' טו,כה), אֵצֶל הֵיכַל מֶלֶךְ הֲרָגוֹ פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ לִפְקַחְיָה בֶּן מְנַחֵם.

(ה) מֵעָרֵי הַפְּרָזִי – פְּרוּזוֹת וּפְתוּחוֹת בְּלֹא חוֹמָה; וְכֵן: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלַיִם" (זכריה ב,ח).

(ו) הַחֲרֵם – לְשׁוֹן הֹוֶה, הָלוֹךְ וְכַלּוֹת.

(ח) מִיַּד – מֵרְשׁוּת.

(ט) צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן וְגוֹמֵר – וּבְמָקוֹם אַחֵר (בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן) הוּא אוֹמֵר: "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן" (להלן ד,מח), הֲרֵי לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת. לָמָּה הֻצְרְכוּ לִכָּתֵב? לְהַגִּיד שְׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ; זוֹ אוֹמֶרֶת: עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: עַל שְׁמִי יִקָּרֵא (ספרי עקב לז; חולין ס' ע"ב).
שְׂנִיר – הוּא שֶׁלֶג בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וּבִלְשׁוֹן כְּנַעַן.

(יא) מִיֶּתֶר הָרְפָאִים – שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם; וְהוּא פָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט" (בראשית יד,יג), זֶהוּ עוֹג (מדרש תנחומא חוקת כה; ב"ר מב,ח).
בְּאַמַּת אִישׁ – בְּאַמַּת עוֹג (תרגום יונתן).

(יב) וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, "מִנַּחַל אַרְנֹן וְעַד הַר חֶרְמוֹן" (לעיל פסוק ח), יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִיא.
מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנוֹן – אֵינוֹ מְחֻבָּר לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִקְרָא אֶלָּא לְסוֹפוֹ, עַל נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי; אֲבָל לְעִנְיַן יְרֻשָּׁה, עַד הַר חֶרְמוֹן הָיָה.

(יג) הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים – הִיא אוֹתָהּ שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם.

(טז) תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל – כָּל הַנַּחַל וְעַד מֵעֵבֶר לִשְׂפָתוֹ, כְּלוֹמַר, עַד וְעַד בִּכְלָל, וְיוֹתֵר מִכֵּן.

(יז) מִכִּנֶּרֶת – מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי הָיָה, וְנַחֲלַת בְּנֵי גָד מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְנָפַל בְּגוֹרָלָם רֹחַב הַיַּרְדֵּן כְּנֶגְדָּם וְעוֹד מֵעֵבֶר שְׂפָתוֹ עַד כִּנֶּרֶת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַיַּרְדֵּן וּגְבוּל, הַיַּרְדֵּן וּמֵעֵבֶר לוֹ.

(יח) וָאֲצַו אֶתְכֶם – לִבְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד הָיָה מְדַבֵּר.
לִפְנֵי אֲחֵיכֶם – הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה, לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים, וְאוֹיְבִים נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד" (דברים לג,כ).

פרשת ואתחנן[עריכה]

פרק ג (2)[עריכה]

(כג) וָאֶתְחַנַּן – אֵין חִנּוּן בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן מַתְּנַת חִנָּם. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַצַּדִּיקִים לִתְלוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, אֵין מְבַקְשִׁים מֵאֵת הַמָּקוֹם אֶלָּא מַתְּנַת חִנָּם. לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ: "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן" (שמות לג,יט), אָמַר לוֹ בִּלְשׁוֹן וָאֶתְחַנַּן (מדרש תנחומא ואתחנן ג). דָּבָר אַחֵר, זֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנִּקְרֵאת תְּפִלָּה, כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי (כו).
בָּעֵת הַהִוא – לְאַחַר שֶׁכָּבַשְׁתִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, דִּמִּיתִי שֶׁמָּא הֻתַּר הַנֵּדֶר (ספרי שם; פינחס קלד).
לֵאמֹר – זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אִם תַּעֲשֶׂה שְׁאֵלָתִי אִם לָאו (ספרי כו).

(כד) ה' אֱלֹהִים – רַחוּם בַּדִּין (שם).
אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ – פֶּתַח לִהְיוֹת עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה. אָמַר לוֹ: מִמְּךָ לָמַדְתִּי, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי" (שמות לב,י). וְכִי תּוֹפֵס הָיִיתִי בְּךָ? אֶלָּא לִפְתֹּחַ פֶּתַח, שֶׁבִּי הָיָה תָּלוּי לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. כְּמוֹ כֵן הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו (ספרי כז).
אֶת גָּדְלְךָ – זוֹ מִדַּת טוּבְךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד,ז; ספרי פינחס קלד).
וְאֶת יָדְךָ – זוֹ יְמִינְךָ, שֶׁהִיא פְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם (שם).
הַחֲזָקָה – שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ בְּרַחֲמִים אֶת מִדַּת הַדִּין בְּחָזְקָה (שם).
אֲשֶׁר מִי אֵל וְגוֹמֵר – אֵינְךָ דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹעֲצִין וְסַנְקַתִּדְרִין הַמְּמַחִין בְּיָדוֹ כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וְלַעֲבֹר עַל מִדּוֹתָיו; אַתָּה – אֵין מִי שֶׁיְּמַחֶה בְּיָדְךָ אִם תִּמְחֹל לִי וּתְבַטֵּל גְּזֵרָתְךָ (ספרי כז). וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ מִלְחֶמֶת סִיחוֹן וְעוֹג, כְּדִכְתִיב: "רְאֵה הַחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ" (לעיל ב,לא); הַרְאֵנִי מִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים.

(כה) אֶעְבְּרָה נָּא – אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה (ספרי פינחס קלד).
הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם (שם).
וְהַלְּבָנֹן – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (תרגום אונקלוס וספרי שם).

(כו) וַיִתְעַבֵּר ה' – נִתְמַלֵּא חֵמָה (ספרי פינחס קלה; ואתחנן כט).
לְמַעַנְכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם; אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם" (תהלים קו,לב; ספרי שם ושם).
רַב לָךְ – שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְהַתַּלְמִיד כַּמָּה סַרְבָן וּמַפְצִיר (סוטה יג ב|סוטה י"ג ע"ב]]). דָּבָר אַחֵר: רַב לָךְ – הַרְבֵּה מִזֶּה שָׁמוּר לְךָ, רַב טוּב הַצָּפוּן לָךְ (ספרי שם ושם).

(כז) וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ – בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי "וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (לעיל פסוק כה), אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ" (להלן לד,א; ספרי פינחס קלו).

(כח) וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ – עַל הַטְּרָחוֹת וְעַל הַמַּשָּׂאוֹת וְעַל הַמְּרִיבוֹת (ספרי שם).
וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ – בִּדְבָרֶיךָ. שֶׁלֹּא יֵרַךְ לִבּוֹ לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁנֶּעֱנַשׁ רַבִּי עֲלֵיהֶם, כָּךְ סוֹפִי לֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם; מַבְטִיחוֹ אֲנִי כִּי הוּא יַעֲבֹר וְהוּא יַנְחִיל.
כִּי הוּא יַעֲבֹר – אִם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם – יִנְחֲלוּ, וְאִם לָאו – לֹא יִנְחֲלוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁשָּׁלַח מִן הָעָם אֶל הָעַי וְהוּא יָשַׁב, "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי" וְגוֹמֵר (יהושע ז,ה). וְכֵיוָן שֶׁנָּפַל עַל פָּנָיו, אָמַר לוֹ: "קֻם לָךְ" (שם, י), "קָם לָךְ" כְּתִיב; אַתָּה הוּא הָעוֹמֵד בִּמְקוֹמְךָ וּמְשַׁלֵּחַ אֶת בָּנַי לַמִּלְחָמָה? "לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ"? לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לְמֹשֶׁה רַבְּךָ: אִם הוּא עוֹבֵר – עוֹבְרִין, וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין? (ספרי כט).

(כט) וַנֵּשֶׁב בַּגָּיא וְגוֹמֵר – וְנִצְמַדְתֶּם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים; וְאַף עַל פִּי כֵן, "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים" (להלן ד,א), וְהַכֹּל מָחוּל לְךָ, וַאֲנִי – לֹא זָכִיתִי לִמָּחֵל לִי (ספרי פינחס שם).

פרק ד[עריכה]

(ב) לֹא תֹסִיפוּ – כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בִּתְפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בְּלוּלָב, וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת; וְכֵן לֹא תִגְרְעוּ (ספרי ראה פב).

(ו) וּשְׁמַרְתֶּם – זוֹ מִשְׁנָה (שם עט).
וַעֲשִׂיתֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ.
כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם וְגוֹמֵר – בְּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים.

(ח) חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם – הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים.

(ט) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹמֵר פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים – אָז, כְּשֶׁלֹּא תִּשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים; וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים.

(י) יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ – מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים.
יִלְמְדוּן – יֵילְפוּן, לְעַצְמָם.
[יְלַמֵּדוּן – יַלְּפוּן, לַאֲחֵרִים.]

(יד) וְאוֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם – תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה (נדרים ל"ז ע"א).

(טז) סָמֶל – צוּרָה (תרגום אונקלוס).

(יט) וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ – לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם.
אֲשֶׁר חָלַק ה' – לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט' ע"ב). דָּבָר אַחֵר, לֶאֱלֹהוּת; לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם (ע"ז נ"ה ע"א); וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (תהלים לו,ג).

(כ) מִכּוּר – כּוּר הוּא כְּלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב.

(כא) הִתְאַנַּף – נִתְמַלֵּא רֹגֶז.
עַל דִּבְרֵיכֶם – עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, עַל עִסְקֵיכֶם.

(כב) כִּי אָנֹכִי מֵת וְגוֹמֵר אֵינֶנִּי עֹבֵר – מֵאַחַר שֶׁמֵּת מֵהֵיכָן יַעֲבֹר? אֶלָּא אַף עַצְמוֹתַי אֵינָם עוֹבְרִים (ספרי פינחס קלה).

(כג) תְּמוּנַת כֹּל – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר:
אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' – אֲשֶׁר צִוְּךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת.

(כד) אֵל קַנָּא – מְקַנֵּא לִנְקֹם, אינפרינדר"א [enprendre = לכעוס‏[3]] בְּלַעַז, מִתְחָרֶה עַל רָגְזוֹ לְהִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

(כה) וְנוֹשַׁנְתֶּם – רָמַז לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כְּמִנְיַן "וְנוֹשַׁנְתֶּם". וְהוּא הִקְדִּים וְהִגְלָם לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ"וְנוֹשַׁנְתֶּם", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּהֶם "כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" (להלן פסוק כו). וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ" (דניאל ט,יד); צְדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁמִּהֵר לַהֲבִיאָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנָּהּ (סנהדרין ל"ח ע"א, גיטין פ"ח ע"א).

(כו) הֲעִידֹתִי בָכֶם – הִנְנִי מַזְמִינָם לִהְיוֹת עֵדִים שֶׁהִתְרֵיתִי בָּכֶם.

(כח) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים – כְּתַרְגּוּמוֹ; מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם, כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם.

(לא) לֹא יַרְפְּךָ – מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו. וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ – לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא, לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ. וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שה"ש ג,ד), שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ (בסגול). כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן – מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ: "הַרְפֵּה לָהּ" (מל"ב ד,כז), תֵּן לָהּ רִפְיוֹן; "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט,יד), הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי.

(לב) לְיָמִים רִאשׁוֹנִים – עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים.
וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם – וְגַם שְׁאַל לְכָל הַבְּרוּאִים אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה; זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: מְלַמֵּד עַל קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהָיְתָה מִן הָאָרֶץ עַד הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הַשִּׁעוּר עַצְמוֹ אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה (חגיגה י"ב ע"א).
הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה – מַהוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל? "הֲשָׁמַע עָם" וְגוֹמֵר (להלן פסוק לג).

(לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים – הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי וְגוֹמֵר? כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטַף פַּתָּח: הֲנִהְיָה? הֲנִשְׁמַע? הֲשָׁמַע? הֲנִסָּה?
בְּמַסֹּת – עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן: "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח,ה) אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן.
בְּאֹתֹת – בְּסִימָנִים, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן: "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שמות ד,ב).
וּבְמוֹפְתִים – הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת.
וּבְמִלְחָמָה – בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שמות יד,כה).

(לה) הָרְאֵתָ – כְּתַרְגּוּמוֹ, "אִתַּחְזִיתָא". כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, פָּתַח לָהֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים (פסיקתא רבתי סוף פרשה כ), וּכְשֵׁם שֶׁקָּרַע אֶת הָעֶלְיוֹנִים כָּךְ קָרַע אֶת הַתַּחְתּוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהוּא יְחִידִי; לְכָךְ נֶאֱמַר: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת.

(לז) וְתַחַת כִּי אָהַב – וְכָל זֶה, תַּחַת אֲשֶׁר אָהַב.
וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו – כְּאָדָם הַמַּנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ" וְגוֹמֵר "וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שמות יד,יט). דָּבָר אַחֵר: וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו – בִּפְנֵי אֲבוֹתָיו, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא" (תהלים עח,יב; ב"ר צב,ב). וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁהֲרֵי כְּתָבָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד: וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו.

(לח) מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ – סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ: "לְהוֹרִישׁ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמְּךָ".
כַּיּוֹם הַזֶּה – כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הַיּוֹם.

(מא) אָז יַבְדִּיל – נָתַן לֵב לִהְיוֹת חָרֵד לַדָּבָר, שֶׁיַּבְדִּילֵם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיִּבָּדְלוּ אוֹתָן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אָמַר מֹשֶׁה: מִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ, אֲקַיְּמֶנָּה (מכות י' ע"א).
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – בְּאוֹתוֹ עֵבֶר שֶׁבְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יַרְדֵּן.
מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, נְקוּדָה רֵי"שׁ בַּחֲטָף: מִזְרָח שֶׁל שֶׁמֶשׁ, מְקוֹם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

(מד) וְזֹאת הַתּוֹרָה – זוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְסַדֵּר אַחַר פָּרָשָׁה זוֹ.

(מה-מו) אֵלֶּה הָעֵדֹת וְגוֹמֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר – הֵם הֵם אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם, חָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב.

(מז) אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – שֶׁהוּא בַּמִּזְרָח; שֶׁהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָיָה בַּמַּעֲרָב.

פרק ה[עריכה]

(ג) לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ – בִּלְבַד כָּרַת ה׳ וְגוֹמֵר, כִּי אִתָּנוּ.

(ד) פָּנִים בְּפָנִים – אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה, אַל תֹּאמְרוּ: אֲנִי מַטְעֶה אֶתְכֶם עַל לֹא דָּבָר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַסַּרְסוּר עוֹשֶׂה בֵּין הַמּוֹכֵר לַלּוֹקֵחַ; הֲרֵי הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּכֶם (פס"ר כא,ו).

(ה) לֵאמֹר – מוּסָב עַל דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ לֵאמֹר אָנֹכִי ה׳ וְגוֹמֵר, וְאָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם.

(ו) עַל פָּנָי – בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי שָׁם, וְזֶהוּ כָּל הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי קַיָּם. עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּבָר פֵּרַשְׁתִּים.

(יא) שָׁמוֹר – וּבָרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "זָכוֹר" (שמות כ,ז)? שְׁנֵיהֶם בְּדִבּוּר אֶחָד וּבְתֵיבָה אַחַת נֶאֶמְרוּ וּבִשְׁמִיעָה אַחַת נִשְׁמָעוּ (מכילתא בחדש ז).
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, בְּמָרָה (סנהדרין נ"ו ע"ב).

(יד) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ וְגוֹמֵר – עַל מְנָת כֵּן פְּדָאֲךָ, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד וְתִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו.

(טו) כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – אַף עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם נִצְטַוּוּ בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט" (שמות טו,כה; סנהדרין נ"ו ע"ב).

(טז) וְלֹא תִנְאָף – אֵין לְשׁוֹן נִאוּף אֶלָּא בְּאֵשֶׁת אִישׁ.

(יז) לֹא תִתְאַוֶּה – "לָא תִרּוֹג" (אונקלוס), אַף הוּא לְשוֹן חֶמְדָּה, כְּמוֹ "נֶחְמָד לְמַרְאֶה" (בראשית ב,ט) דִּמְתַרְגְּמִינָן "דִּמְרַגַּג לְמֶחֱזֵי".

(יח) וְלֹא יָסָף – מְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פְסָק" (סנהדרין י"ז ע"א) [וּלְפִי שֶׁמִּדַּת בָּשָׂר וָדָם אֵינָן יָכוֹלִין לְדַבֵּר כָּל דְּבְרֵיהֶם בִּנְשִׁימָה אַחַת, וּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, לֹא הָיָה פּוֹסֵק, וּמִשֶּׁלֹּא הָיָה פּוֹסֵק לֹא הָיָה מוֹסִיף], כִּי קוֹלוֹ חָזָק וְקַיָּם לְעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: וְלֹא יָסָף, לֹא הוֹסִיף לְהֵרָאוֹת בְּאוֹתוֹ פֻּמְבִּי.

(כג) וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ – הִתַּשְׁתֶּם אֶת כֹּחִי כִּנְקֵבָה, שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי עֲלֵיכֶם, וְרִפִּיתֶם אֶת יָדִי, כִּי רָאִיתִי שֶׁאֵינְכֶם חֲרֵדִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו מֵאַהֲבָה. וְכִי לֹא הָיָה יָפֶה לָכֶם לִלְמֹד מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְלֹא לִלְמֹד מִמֶּנִּי?

פרק ו[עריכה]

(ד) ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד – ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'" (צפניה ג,ט), וְנֶאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד,ט; ספרי לא).

(ה) וְאָהַבְתָּ – עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה. אֵינוֹ דּוֹמֶה עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה; הָעוֹשֶׂה אֵצֶל רַבּוֹ מִיִּרְאָה, כְּשֶׁהוּא מַטְרִיחַ עָלָיו – מַנִּיחוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ (ספרי לב).
בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ (ספרי שם; ברכות נ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: בְּכָל לְבָבְךָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבְּךָ חָלוּק עַל הַמָּקוֹם (ספרי שם).
וּבְכָל נַפְשְׁךָ – אֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ (ספרי שם; ברכות שם וס"א ע"ב).
וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מָמוֹנְךָ (שם ושם), יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "בְּכָל מְאֹדֶךָ" (ספרי שם; ברכות ס"א ע"ב). דָּבָר אַחֵר: וּבְכָל מְאֹדֶךָ – בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד לְךָ (ברכות נ"ד ע"א), בֵּין בְּמִדָּה טוֹבָה בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת. וְכֵן בְּדָוִד אוֹמֵר: "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וְגוֹמֵר (תהלים קטז,יג) "צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא" (שם,ג; ספרי שם).

(ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים – מַהוּ הָאַהֲבָה? וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִתְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו (ספרי לג).
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לֹא יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּדְיוֹטַגְמָא יְשָׁנָה שֶׁאֵין אָדָם סוֹפְנָהּ, אֶלָּא כַּחֲדָשָׁה שֶׁהַכֹּל רָצִין לִקְרָאתָהּ (שם). "דְּיוֹטַגְמָא" – מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הַבָּאָה בְּמִכְתָּב.

(ז) וְשִׁנַּנְתָּם – לְשׁוֹן חִדּוּד הוּא, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻדָּדִים בְּפִיךָ; שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם דָּבָר – לֹא תְּהֵא צָרִיךְ לְגַמְגֵּם בּוֹ, אֶלָּא אֱמֹר לוֹ מִיָּד (ספרי לד; קידושין ל' ע"א).
לְבָנֶיךָ – אֵלּוּ הַתַּלְמִידִים. מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּייִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד,א), וְאוֹמֵר: "בְּנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בֵּית אֵל" (מל"ב ב,ג); וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ שֶׁלִּמֵּד תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּקְרָאָם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנַי עַתָּה אַל תִּשָּׁלוּ" (דה"ב כט,יא). וּכְשֵׁם שֶׁהַתַּלְמִידִים קְרוּיִים בָּנִים, כָּךְ הָרַב קָרוּי אָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (מל"ב ב,יב; ספרי שם).
וְדִבַּרְתָּ בָּם – שֶׁלֹּא יְהֵא עִקַּר דִּבּוּרְךָ אֶלָּא בָּם; עֲשֵׂם עִקָּר, וְאַל תַּעֲשֵׂם טָפֵל (ספרי שם).
וּבְשָׁכְבְּךָ – יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב בַּחֲצִי הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְקוּמֶךָ, יָכוֹל אֲפִלּוּ עָמַד בַּחֲצִי הַלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ; דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה, זְמַן שְׁכִיבָה וּזְמַן קִימָה (ספרי שם).

(ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבַּזְּרוֹעַ (ספרי לה).
וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ – אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ (שם). וְעַל שֵׁם מִנְיַן פָּרָשִׁיּוֹתֵיהֶם נִקְרְאוּ טֹטָפֹת; "טֹט" בְּכַתְפִּי – שְׁתַּיִם, "פַּת" בְּאַפְרִיקֵי – שְׁתַּיִם (סנהדרין ד' ע"ב).

(ט) מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ – 'מְזוּזַת' כְּתִיב, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא אֶחָת (ספרי לו; מנחות ל"ד ע"א).
וּבִשְׁעָרֶיךָ – לְרַבּוֹת שַׁעֲרֵי חֲצֵרוֹת וְשַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְשַׁעֲרֵי עֲיָרוֹת (יומא י"א ע"א).

(יא) חֲצוּבִים – לְפִי שֶׁהוּא מְקוֹם טְרָשִׁין וּסְלָעִים, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן חֲצִיבָה.

(יב) מִבֵּית עֲבָדִים – כְּתַרְגּוּמוֹ, "מִבֵּית עַבְדוּתָא", מִמָּקוֹם שֶׁהֱיִיתֶם שָׁם עֲבָדִים.

(יג) וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ – אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה יָרֵא אֶת שְׁמוֹ, תְּהֵא זָהִיר בִּשְׁבוּעָתְךָ; וְאִם לָאו, לֹא תִשָּׁבֵעַ (מדרש תנחומא מטות א).

(יד) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם – הוּא הַדִּין לָרְחוֹקִים; אֶלָּא לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת סְבִיבוֹתֶיךָ תּוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, הֻצְרַךְ לְהַזְהִיר עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר.

(טז) בַּמַּסָּה – כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנִּסּוּהוּ בְּמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז,ז).

(יח) הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב – זוֹ פְּשָׁרָה, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

(יט) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר – וְהֵיכָן דִּבֵּר? "וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות כג,כז; ספרי סוף עקב).

(כ) כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר – יֵשׁ מָחָר שֶׁהוּא אַחַר זְמָן (מכילתא בא יח).

פרק ז (1)[עריכה]

(א) וְנָשַׁל – לְשׁוֹן הַשְׁלָכָה וְהַתָּזָה; וְכֵן: "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט,ה).

(ב) וְלֹא תְחָנֵּם – לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אָסוּר לוֹ לָאָדָם לוֹמַר: כַּמָּה נָאֶה גּוֹי זֶה. דָּבָר אַחֵר: לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֲנִיָּה בָּאָרֶץ (ע"ז כ' ע"א).

(ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי – בְּנוֹ שֶׁל כְּנַעֲנִי, כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתְּךָ, יָסִיר אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִּתְּךָ מֵאַחֲרַי; לָמַדְנוּ שֶׁבֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִי קָרוּי בִּנְךָ. אֲבָל בֶּן בִּנְךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִית אֵינוֹ קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר עַל בִּתּוֹ "לֹא תִקַּח" "כִּי תָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי", אֶלָּא כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ וְגוֹמֵר (יבמות כ"ג ע"א; קידושין ס"ח ע"ב).

(ה) מִזְבְּחֹתֵיהֶם – שֶׁל בִּנְיָן.
וּמַצֵּבֹתָם – אֶבֶן אַחַת.
וַאֲשֵׁירֵהֶם – אִילָנוֹת שֶׁעוֹבְדִין אוֹתָן (ע"ז מ"ח ע"א).
וּפְסִילֵיהֶם – צְלָמִים.

(ז) לֹא מֵרֻבְּכֶם – כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חָשַׁק ה' בָּכֶם.
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הַמְּמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם, שֶׁאָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח:כז), וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁאָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז,ז); לֹא כִּנְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁאָמַר: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד,יד), וְסַנְחֵרִיב, שֶׁאָמַר: "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" (שם לו,כ), וְחִירָם, שֶׁאָמַר: "[אֵל אָנִי] מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (יחזקאל כח,ב; חולין פ"ט ע"א).
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא".

(ח) כִּי מֵאַהֲבַת ה' – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא": "לֹא מֵרֻבְּכֶם חָשַׁק ה' בָּכֶם אֶלָּא מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם".
וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה – מֵחֲמַת שָׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

(ט) לְאֶלֶף דּוֹר – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים" (לעיל ה,י)? כָּאן, שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו [הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה], הוּא אוֹמֵר לְאֶלֶף; וּלְהַלָּן, שֶׁהוּא סָמוּךְ אֵצֶל לְאֹהֲבַי [הָעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה, שֶׁשְּׂכָרָם יוֹתֵר גָּדוֹל], הוּא אוֹמֵר "לַאֲלָפִים".
לְאֹהֲבָיו – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂין מֵאַהֲבָה.
וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו – אֵלּוּ הָעוֹשִׂין מִיִּרְאָה.

(י) וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו – בְּחַיָּיו מְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, כְּדֵי לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא (אונקלוס; תרגום יונתן).

(יא) הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם – וּלְמָחָר, לָעוֹלָם הַבָּא, לִטֹּל שְׂכָרָם (עירובין כ"ב ע"א).

פרשת עקב[עריכה]

פרק ז (2)[עריכה]

(יב) וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן – אִם הַמִּצְווֹת קַלּוֹת, שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, תִּשְׁמְעוּן (מדרש תנחומא עקב א).
וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְגוֹמֵר – יִשְׁמֹר לְךָ הַבְטָחָתוֹ.

(יג) שְׁגַר אֲלָפֶיךָ – וְלָדֵי בְּקָרְךָ שֶׁהַנְּקֵבָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ.
וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ – מְנַחֵם פֵּרֵשׁ "אַבִּירֵי בָשָׁן" (תהלים כב,יג), מִבְחַר הַצֹּאן, כְּמוֹ "בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם" (בראשית יד,ה), לְשׁוֹן חֹזֶק. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וְעֶדְרֵי עָנָךְ" [וְעֶדְרֵי צֹאנְךָ]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד ע"ב).

(יד) עָקָר – שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד.

(יז) כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ – עַל כָּרְחֲךָ לְשׁוֹן "דִּילְמָא" הוּא: שֶׁמָּא תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם רַבִּים לֹא אוּכַל לְהוֹרִישָׁם; אַל תֹּאמַר כֵּן, לֹא תִירָא מֵהֶם. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁאָר לְשׁוֹנוֹת שֶׁל "כִּי" שֶׁיִּפּוֹל עָלָיו שׁוּב לֹא תִירָא מֵהֶם.

(יט) הַמַּסֹּת – נִסְיוֹנוֹת.
וְהָאֹתֹת – כְּגוֹן: "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שמות ד,ג); "וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת" (שם,ט) .
וְהַמֹּפְתִים – הַמַּכּוֹת הַמֻּפְלָאוֹת.
וְהַיָּד הַחֲזָקָה – זֶה הַדֶּבֶר (ספרי שלח קטו) .
וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה – זוֹ הַחֶרֶב (שם) שֶׁל מַכַּת בְּכוֹרוֹת.

(כ) הַצִּרְעָה – מִין שֶׁרֶץ הָעוֹף, שֶׁהָיְתָה זוֹרֶקֶת בָּהֶם מָרָה וּמְסָרַסְתָּן וּמְסַמְּאָה אֶת עֵינֵיהֶם (סוטה ל"ו ע"א) בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ נִסְתָּרִין שָׁם.

(כב) פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה – וַהֲלֹא אִם עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין מִתְיָרְאִין מִן הַחַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָּךְ" (איוב ה,כג)? אֶלָּא גָּלוּי הָיָה לְפָנָיו שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא (ספרי עקב נ).

(כג) וְהָמָם – נָקוּד קָמַץ כֻּלּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מֵ"ם אַחֲרוֹנָה מִן הַיְּסוֹד, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ 'וְהָם אוֹתָם'. אֲבָל "וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ" (ישעיהו כח,כח) – כֻּלּוֹ יְסוֹד, לְפִיכָךְ חֶצְיוֹ קָמַץ וְחֶצְיוֹ פַּתָּח, כִּשְׁאָר פֹּעַל שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת.

פרק ח[עריכה]

(א) כָּל הַמִּצְוָה – כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה: אִם הִתְחַלְתָּ בְּמִצְוָה – גְּמֹר אוֹתָהּ; שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם הַגּוֹמְרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע כד,לב). וַהֲלֹא מֹשֶׁה לְבַדּוֹ נִתְעַסֵּק בָּהֶם לְהַעֲלוֹתָם (שמות יג,יט)? אֶלָּא לְפִי שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ, וּגְמָרוּהָ יִשְׂרָאֵל, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם (מדרש תנחומא עקב ו).

(ב) הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו – שֶׁלֹּא תְנַסֵּהוּ וְלֹא תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו.

(ד) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה – עַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ שָׁפִים בִּכְסוּתָם וּמְגַהֲצִים אוֹתָם כְּמִין כֵּלִים מְגֹהָצִים; וְאַף קְטַנֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ גְדֵלִים הָיָה גָּדֵל לְבוּשָׁן עִמָּהֶם, כַּלְּבוּשׁ הַזֶּה שֶׁל חֹמֶט שֶׁגָּדֵל עִמּוֹ (שהש"ר ד,יא).
לֹא בָצֵקָה – לֹא נָפְחָה כְּבָצֵק, כְּדֶרֶךְ הוֹלְכֵי יָחֵף שֶׁרַגְלֵיהֶם נְפוּחוֹת.

(ח) זֵית שֶׁמֶן – זֵיתִים הָעוֹשִׂים שֶׁמֶן.

פרק ט[עריכה]

(א) גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ – אַתָּה עָצוּם וְהֵם עֲצוּמִים מִמֶּךָ (ספרי נ).

(ד) אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ – צִדְקָתִי וְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם גָּרְמוּ.

(ה) לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹמֵר אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת וְגוֹמֵר כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִּם – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא".

(ט) וָאֵשֵׁב בָּהָר – אֵין יְשִׁיבָה זוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה (מגילה כ"א ע"א).

(י) לוּחֹת – לוּחַת כְּתִיב, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת (מדרש תנחומא עקב י).

(יח) וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם – שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה" (שמות לב,ל). בְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה נִתְעַכַּבְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָּלִים בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב; שֶׁהוּא עָלָה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. בּוֹ בַּיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לְמֹשֶׁה: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת" (שמות לד,א). עָשָׂה עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם; נִמְצְאוּ כָּלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בּוֹ בַּיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ); לְכָךְ הֻקְבַּע לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְרַצָּה בְּרָצוֹן שָׁלֵם? שֶׁנֶּאֱמַר בָּאַרְבָּעִים שֶׁל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים" (להלן י,י); מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן, אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן. אֱמוֹר מֵעַתָּה: אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס (סדר עולם פ"ו; מדרש תנחומא כי תשא לא).

(כ) וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה' – לְפִי שֶׁשָּׁמַע לָכֶם.
לְהַשְׁמִידוֹ – זֶה כִּלּוּי בָּנִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל" (עמוס ב,ט; ויק"ר ז,א).
וָאֶתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד אַהֲרֹן – וְהוֹעִילָה תְּפִלָּתִי לְכַפֵּר מֶחֱצָה, וּמֵתוּ שְׁנַיִם וְנִשְׁאֲרוּ הַשְּׁנַיִם.

(כא) טָחוֹן – לְשׁוֹן הֹוֶה, כְּמוֹ: "הָלוֹךְ וְגָדוֹל" (שמ"ב ה,י); מולנ"ט [molant = בְּטָחְנוֹ‏[4]] בְּלַעַז.

(כה) וָאֶתְנַפַּל וְגוֹמֵר – אֵלּוּ הֵן עַצְמָם הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה; וּכְפָלָן כָּאן, לְפִי שֶׁכָּתוּב כָּאן סֵדֶר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ" וְגוֹמֵר (להלן פסוק כו).

פרק י[עריכה]

(א) בָּעֵת הַהִוא – לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם, נִתְרַצָּה לִי וְאָמַר לִי: "פְּסָל לְךָ", וְאַחַר כָּךְ "וְעָשִׂיתָ לְךָ אֲרוֹן"; וַאֲנִי עָשִׂיתִי אָרוֹן תְּחִלָּה, שֶׁכְּשֶׁאָבֹא וְהַלּוּחוֹת בְּיָדִי – הֵיכָן אֶתְּנֵם? (מדרש תנחומא עקב י). וְלֹא זֶה הוּא הָאָרוֹן שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל; שֶׁהֲרֵי מִשְׁכָּן – לֹא נִתְעַסְּקוּ בּוֹ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר – צִוָּה לָהֶם עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן; וּבְצַלְאֵל עָשָׂה מִשְׁכָּן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אָרוֹן וְכֵלִים (ברכות נ"ה ע"א). נִמְצָא זֶה – אָרוֹן אַחֵר הָיָה; וְזֶהוּ שֶׁהָיָה יוֹצֵא עִמָּהֶם לַמִּלְחָמָה. וְאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל – לֹא יָצָא לַמִּלְחָמָה אֶלָּא בִּימֵי עֵלִי, וְנֶעֶנְשׁוּ עָלָיו וְנִשְׁבָּה (ירושלמי שקלים ו א).

(ו-ז) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה – מָה עִנְיָן זֶה לְכָאן? וְעוֹד, וְכִי מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן נָסְעוּ לְמוֹסֵרָה? וַהֲלֹא מִמּוֹסֵרָה בָּאוּ לִבְנֵי יַעֲקָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת" וְגוֹמֵר (במדבר לג,לא). וְעוֹד, שָׁם מֵת אַהֲרֹן? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! צֵא וַחֲשֹׁב וְתִמְצָא שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת מִמּוֹסֵרוֹת לְהֹר הָהָר. אֶלָּא אַף זוֹ מִן הַתּוֹכָחָה: וְעוֹד עֲשִׂיתֶם זֹאת; כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר לְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, יְרֵאתֶם לָכֶם מִמִּלְחֶמֶת מֶלֶךְ עֲרָד, וּנְתַתֶּם רֹאשׁ לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, וַחֲזַרְתֶּם לַאֲחוֹרֵיכֶם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת עַד בְּנֵי יַעֲקָן, וּמִשָּׁם לְמוֹסֵרָה, שָׁם נִלְחֲמוּ בָּכֶם בְּנֵי לֵוִי וְהָרְגוּ מִכֶּם וְאַתֶּם מֵהֶם, עַד שֶׁהֱחֶזִירוּ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חֲזָרַתְכֶם (ירושלמי סוטה א י), וּמִשָּׁם חֲזַרְתֶּם הַגֻּדְגֹּדָה, הוּא חֹר הַגִּדְגָד, וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה. וּבְמוֹסֵרָה עֲשִׂיתֶם אֵבֶל כָּבֵד עַל מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁגָּרְמָה לָכֶם זֹאת, וְנִדְמָה לָכֶם כְּאִלּוּ מֵת שָׁם (פרקי דר"א יז). וְסָמַךְ מֹשֶׁה תּוֹכָחָה זוֹ לִשְׁבִירַת הַלּוּחוֹת, לוֹמַר שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּיּוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת (ויק"ר כ,יב); וּלְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ "נִתְּנָה רֹאשׁ" (במדבר יד,ד) לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, כַּיּוֹם שֶׁעָשׂוּ בּוֹ אֶת הָעֵגֶל.

(ח) בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' וְגוֹמֵר – מוּסָב לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן; בָּעֵת הַהִוא, בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם וּטְעִיתֶם בָּעֵגֶל, וּבְנֵי לֵוִי לֹא טָעוּ, הִבְדִּילָם הַמָּקוֹם מִכֶּם. וְסָמַךְ מִקְרָא זֶה לַחֲזָרַת בְּנֵי יַעֲקָן, לוֹמַר שֶׁאַף בְּזוֹ לֹא טָעוּ בָּהּ בְּנֵי לֵוִי אֶלָּא עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתָם.
לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן – הַלְוִיִם.
לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ – הַכֹּהֲנִים, וְהוּא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם (ערכין י"א ע"א).

(ט) עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק – לְפִי שֶׁהֻבְדְּלוּ לַעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ, וְאֵינָן פְּנוּיִין לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ.
ה' הוּא נַחֲלָתוֹ – נוֹטֵל פְּרָס מְזֻמָּן מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (אונקלוס).

(י) וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר – לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. וּלְפִי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ לְמַעְלָה כַּמָּה עָמַד בָּהָר בַּעֲלִיָּה אַחֲרוֹנָה זוֹ, חָזַר וְהִתְחִיל בָּהּ.
כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים – שֶׁל לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת: מַה הֵם בְּרָצוֹן, אַף אֵלּוּ בְּרָצוֹן. אֲבָל הָאֶמְצָעִיִּים שֶׁעָמַדְתִּי שָׁם לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם הָיוּ בְּכַעַס (סדר עולם פ"ו).

(יא) וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי וְגוֹמֵר – אַף עַל פִּי שֶׁסַּרְתֶּם מֵאַחֲרָיו וּטְעִיתֶם בָּעֵגֶל, אָמַר לִי: "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות לב,לד).

(יב) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל – אַף עַל פִּי שֶׁעֲשִׂיתֶם כָּל זֹאת, עוֹדֶנּוּ רַחֲמָיו וְחִבָּתוֹ עֲלֵיכֶם, וּמִכָּל מַה שֶּׁחֲטָאתֶם לְפָנָיו אֵינוֹ שׁוֹאֵל מִכֶּם כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹמֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִכָּאן: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם (ברכות ל"ג ע"ב).

(יג) לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' – וְאַף הִיא לֹא לְחִנָּם, אֶלָּא לְטוֹב לָךְ, שֶׁתְּקַבְּלוּ שָׂכָר.

(יד) הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ – הַכֹּל; וְאַף עַל פִּי כֵן, רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה׳ מִן הַכֹּל.

(טו) בָּכֶם – כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אֶתְכֶם חֲשׁוּקִים מִכָּל הָעַמִּים הַיּוֹם הַזֶּה.

(טז) עָרְלַת לְבַבְכֶם – אֹטֶם לְבַבְכֶם וְכִסּוּיוֹ.

(יז) וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים – לֹא יוּכַל שׁוּם אָדוֹן לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.
לֹא יִשָּׂא פָנִים – אִם תִּפְרְקוּ עֻלּוֹ
וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד – לְפַיְּסוֹ בְּמָמוֹן.

(יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה – הֲרֵי גְּבוּרָה, וְאֵצֶל גְּבוּרָתוֹ אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ (מגילה ל"א ע"א).
וְאֹהֵב גֵּר לָתֵת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה – וְדָבָר חָשׁוּב הוּא זֶה, שֶׁכָּל עַצְמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עַל זֶה הִתְפַּלֵּל: "וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" (בראשית כח,כ; ב"ר ע,ה).

(יט) כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם – מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרְךָ (ב"מ נ"ט ע"ב).

(כ) אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא – וְתַעֲבֹד לוֹ וְתִדְבַּק בּוֹ; וּלְאַחַר שֶׁיִּהְיוּ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ, אָז בִּשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ (מדרש תנחומא ויקרא ז).

פרק יא (1)[עריכה]

(ב) וִידַעְתֶּם הַיּוֹם – תְּנוּ לֵב לָדַעַת וּלְהָבִין וּלְקַבֵּל תּוֹכַחְתִּי.
כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם – אֲנִי מְדַבֵּר עַכְשָׁו, שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר: אָנוּ לֹא יָדַעְנוּ וְלֹא רָאִינוּ בְּכָל זֶה.

(ו) בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל – כָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם בּוֹרֵחַ, הָאָרֶץ נִבְקַעַת מִתַּחְתָּיו וּבוֹלַעְתּוֹ; אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ" (במדבר טז,לב) וְלֹא 'פִּיּוֹתֶיהָ'! אָמַר לוֹ, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ: שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאָרֶץ מִדְרוֹן כְּמַשְׁפֵּךְ, וְכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם, הָיָה מִתְגַּלְגֵּל וּבָא עַד מְקוֹם הַבְּקִיעָה (תנחומא ישן קרח ד).
וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (סנהדרין ק"י ע"א).

(ז) כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת – מוּסָב עַל הַמִּקְרָא הָאָמוּר לְמַעְלָה (לעיל פסוק ב) "כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ" וְגוֹמֵר, כִּי אִם עִמָּכֶם, אֲשֶׁר עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת וְגוֹמֵר.

(י) לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא – אֶלָּא טוֹבָה הֵימֶנָּה; וְנֶאֶמְרָה הַבְטָחָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נָבוֹא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וְיָפָה כָּזוֹ? יָכוֹל בִּגְנוּתָהּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכָךְ אָמַר לָהֶם: לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֶלָּא רָעָה הֵימֶנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי" וְגוֹמֵר (במדבר יג,כב). אָדָם אֶחָד בְּנָאָן, וְחָם בָּנָה צֹעַן לְמִצְרַיִם בְּנוֹ וְחֶבְרוֹן לִכְנַעַן. דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַגָּרוּעַ [ספרים אחרים: הַכָּעוּר], שֶׁפְּסָלְתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן הוּא נוֹתֵן בַּשֵּׁנִי. וּבְכָל מָקוֹם הֶחָבִיב קוֹדֵם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁחֶבְרוֹן יָפָה מִצֹּעַן. וּמִצְרַיִם מְשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג,י; ספרי לח). וְצֹעַן שֶׁבַח מִצְרַיִם הִיא, שֶׁהָיְתָה מְקוֹם מַלְכוּת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו" (ישעיהו ל,ד). וְחֶבְרוֹן פְּסָלְתָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ הִקְצוּהָ לְקְבוּרַת מֵתִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא יָפָה מִצֹּעַן (ספרי לז). וּבִכְתֻבּוֹת (דף קי"ב ע"א) דָּרְשׁוּ בְּעִנְיַן אַחֵר: אֶפְשָׁר אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת לִבְנוֹ הַקָּטָן וְאַחַר כָּךְ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל? אֶלָּא שֶׁמְּבֻנָּה עַל אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּצֹעַן.
אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם – אֲפִלּוּ אֶרֶץ רַעְמְסֵס אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, וְהִיא בְּמֵיטַב אֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר (בראשית מז,יא) – אַף הִיא אֵינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ספרי לח).
וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ – אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיְתָה צְרִיכָה לְהָבִיא מַיִם מִנִּילוּס בְּרַגְלְךָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ, צָרִיךְ אַתָּה לִנְדֹּד מִשְּׁנָתְךָ וְלַעֲמֹל, וְהַנָּמוּךְ שׁוֹתֶה וְלֹא הַגָּבוֹהַּ, וְאַתָּה מַעֲלֶה הַמַּיִם מִן הַנָּמוּךְ לַגָּבוֹהַּ. אֲבָל זוֹ, "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (להלן פסוק יא): אַתָּה יָשֵׁן עַל מִטָּתְךָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁקֶה נָמוּךְ וְגָבוֹהּ, גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָלוּי כְּאֶחָת (שם).
כְּגַן הַיָּרָק – שֶׁאֵין דַּי לוֹ בִּגְשָׁמִים, וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל וּבַכָּתֵף.

(יא) אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת – מְשֻׁבָּח הָהָר מִן הַמִּישׁוֹר; שֶׁהַמִּישׁוֹר – בְּבֵית כֹּר אַתָּה זוֹרֵעַ כֹּר, אֲבָל הָהָר – בֵּית כֹּר מִמֶּנּוּ חֲמֵשֶׁת כֹּרִין; אַרְבָּעָה מֵאַרְבָּעָה שִׁפּוּעָיו, וְאֶחָד בְּרֹאשׁוֹ (ספרי לט).
וּבְקָעֹת – הֵן מִישׁוֹר.

(יב) אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ – וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת הוּא דוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ" (איוב לח,כו)? אֶלָּא כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ דוֹרֵשׁ אֶלָּא אוֹתָהּ, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ – דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ (ספרי מ).
תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ – לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ גְּזֵרוֹת, עִתִּים לְטוֹבָה וְעִתִּים לְרָעָה וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (דף י"ז ע"ב).
מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה – מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִדּוֹן מַה יְהֵא בְּסוֹפָהּ (שם ח' ע"א).

(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ – וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (לעיל פסוק יא).
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ – אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן, תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ (ברכות מ' ע"א; סוכה מ"ו ע"ב); וְכֵן: "וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (לעיל ח,יט), אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ – סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ (מדרש תנחומא בשלח יט; מכילתא יתרו יט,ה; מכילתא בשלח טו:כו), שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלַּת חֲסִידִים: אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם, יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ (ספרי מח; ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה).
מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם – שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַּיּוֹם (ספרי נח).
לְאַהֲבָה אֶת ה' – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר; אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה – עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה, וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא (שם מא; נדרים ס"ב ע"א).
וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם – עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה (תענית ב' ע"א). שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" (דניאל ו,יז); וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ" וְגוֹמֵר (שם,יא); וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ" (תהלים קמא,ב; ספרי מא).
בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם – וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר: "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה)? אֶלָּא, אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר (ספרי שם):

(יד) וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם – עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (שם).
בְּעִתּוֹ – בַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ אֶתְכֶם (ת"כ בחקותי פרק א,א). דָּבָר אַחֵר: בְּעִתּוֹ, בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת, שֶׁהַכֹּל מְצוּיִין בְּבָתֵּיהֶם (שם; ספרי מב).
יוֹרֶה – הִיא רְבִיעָה הַנּוֹפֶלֶת לְאַחַר הַזְּרִיעָה, שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; תענית ו' ע"א).
וּמַלְקוֹשׁ – רְבִיעָה הַיּוֹרֶדֶת סָמוּךְ לַקָּצִיר לְמַלֹּאת הַתְּבוּאָה בְּקַשֶּׁיהָ (תענית שם). וּלְשׁוֹן מַלְקוֹשׁ – דָּבָר הַמְּאֻחָר, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן": "לַקְשַׁיָּא" (בראשית ל,מב). דָּבָר אַחֵר: לְכָךְ נִקְרָא מַלְקוֹשׁ, שֶׁיּוֹרֵד עַל הַמְּלִילוֹת וְעַל הַקַּשִּׁין (תענית שם).
וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ – אַתָּה תֶּאֶסְפֶנּוּ אֶל הַבַּיִת וְלֹא אוֹיְבֶיךָ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ" וְגוֹמֵר "כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ" (ישעיהו סב,ח-ט), וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (שופטים ו,ג; ספרי שם).

(טו) וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ – שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לְהוֹלִיכָהּ לַמִּדְבָּרִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר: שֶׁתִּהְיֶה גּוֹזֵז תְּבוּאָתְךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ, וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם לַקָּצִיר, וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ (ספרי מג).
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ – הֲרֵי זוֹ בְּרָכָה אַחֶרֶת, שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה מְצוּיָה בַּפַּת בְּתוֹךְ הַמֵּעַיִם (ת"כ בחקתי א,ו), וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.

(טז) הִשָּׁמְרוּ לָכֶם – כֵּיוָן שֶׁתִּהְיוּ אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא תִּבְעֲטוּ; שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִתּוֹךְ שְׂבִיעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ... וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן" (לעיל ח,יב-יג); מַה הוּא אוֹמֵר אַחֲרָיו? "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ" (שם,יד; ספרי שם).
וְסַרְתֶּם – לִפְרֹשׁ מִן הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ – "וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים", שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה; וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: "כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד" וְגוֹמֵר (שמ"א כו,יט). וּמִי אָמַר לוֹ כָּךְ? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מְגֹרָשׁ מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, הֲרֵינִי קָרוֹב לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה (ספרי שם).
אֱלֹהִים אֲחֵרִים – שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְעוֹבְדֵיהֶם, צוֹעֵק אֵלָיו וְאֵינוֹ עוֹנֵהוּ; נִמְצָא עָשׂוּי לוֹ כַּנָּכְרִי (שם).

(יז) אֶת יְבוּלָהּ – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט" (חגי א,ו; ספרי מג).
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה – עַל כָּל שְׁאָר הַיִּסּוּרִין, אַגְלֶה אֶתְכֶן מִן הָאֲדָמָה, שֶׁגָּרְמָה לָכֶם לַחֲטֹא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׁלַח בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ: אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת כָּל בְּנֵי הַמְּסִבָּה. נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ אֲחוֹרֵי פַּלְטָרִין (ספרי שם).
מְהֵרָה – אֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּא. וְאִם תֹּאמְרוּ: וַהֲלֹא נִתְּנָה אַרְכָּא לְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (בראשית ו,ג)? דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד, וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי לִלְמֹד (ספרי שם).

(יח) וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה – אַף לְאַחַר שֶׁתִּגְלוּ, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת: הַנִּיחוּ תְּפִלִּין וַעֲשׂוּ מְזוּזוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָכֶם חֲדָשִׁים כְּשֶׁתַּחְזְרוּ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים" (ירמיהו לא,כ; ספרי שם).

(יט) לְדַבֵּר בָּם – מִשָּׁעָה שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, לַמְּדֵהוּ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" (להלן לג,ד), שֶׁיְּהֵא זֶה לִמּוּד דִּבּוּרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מֵשִׂיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן – הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" וְגוֹמֵר.

(כא) לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם – אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן, יִרְבּוּ, וְאִם לָאו – לֹא יִרְבּוּ; שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה נִדְרָשִׁין מִכְּלַל לָאו הֵן, וּמִכְּלָל הֵן לָאו (ספרי מו).
לָתֵת לָהֶם – 'לָתֵת לָכֶם' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָתֵת לָהֶם; מִכָּאן מָצִינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה (שם מז).

(כב) שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן – אַזְהָרַת שְׁמִירוֹת הַרְבֵּה, לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּחַ (שם מח).
לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו – הוּא רַחוּם, וְאַתָּה תְּהֵא רַחוּם; הוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים, וְאַתָּה גּוֹמֵל חֲסָדִים (שם מט).
וּלְדָבְקָה בוֹ – אֶפְשָׁר לוֹמָר כֵּן? וַהֲלֹא אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא (לעיל ד,כד)? אֶלָּא הִדָּבֵק בְּתַלְמִידִים וּבַחֲכָמִים, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ נִדְבַּקְתָּ בּוֹ (ספרי שם).

(כג) וְהוֹרִישׁ ה' – עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי (ספרי מט).
וַעֲצֻמִים מִכֶּם – אַתֶּם גִּבּוֹרִים, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם; שֶׁאִם לֹא שֶׁיִּשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים, מַה הַשֶּׁבַח הַהוּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱמוֹרִיִּים לוֹמַר: וַעֲצֻמִים מִכֶּם? אֶלָּא אַתֶּם גִּבּוֹרִים מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם, וְהֵם גִּבּוֹרִים מִכֶּם (שם נ).

(כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ וְגוֹמֵר – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אֻמָּה וּמִשְׁפָּחָה וְאִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִתְיַצֵּב מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ? אֲפִלּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (ספרי נב).
פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם – וַהֲלֹא 'פַּחַד' הוּא 'מוֹרָא'? אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים, וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים (שם). 'פַּחַד' – לְשׁוֹן בְּעִיתַת פִּתְאֹם; 'מוֹרָא' – לְשׁוֹן דְּאָגָה מִיָּמִים רַבִּים.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם – וְהֵיכָן דִּבֶּר? "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ" וְגוֹמֵר (שמות כג,כז; ספרי שם).

פרשת ראה[עריכה]

פרק יא (2)[עריכה]

(כו) רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן בְּרָכָה וּקְלָלָה – הָאֲמוּרוֹת בְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל (להלן כז,טו-כו).

(כז) אֶת הַבְּרָכָה – עַל מְנָת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ.

(כח) מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת וְגוֹמֵר – הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא סָר מִכָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (ספרי נד).

(כט) וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "יָת מְבָרְכַיָּא", אֶת הַמְּבָרְכִים.
עַל הַר גְּרִזִּים – כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים הוֹפְכִים פְּנֵיהֶם, וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה, "בָּרוךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" וְגוֹמֵר, כָּל הָאֲרוּרִים שֶׁבַּפָּרָשָׁה אָמְרוּ תְּחִלָּה בִּלְשׁוֹן "בָּרוּךְ"; וְאַחַר כָּךְ הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל, וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה (ספרי נה; סוטה ל"ב ע"א).

(ל) הֲלֹא הֵמָּה – נָתַן בָּהֶם סִימָן.
אַחֲרֵי – אַחַר הַעֲבָרַת הַיַּרְדֵּן הַרְבֵּה, וָהָלְאָה לְמֵרָחוֹק (ספרי נו; סוטה ל"ג ע"ב), וְזֶהוּ לְשׁוֹן אַחֲרֵי. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחֲרֵי", מֻפְלָג הוּא (ב"ר מד,ה).
דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – לְהַלָּן מִן הַיַּרְדֵּן לְצַד מַעֲרָב. וְטַעַם הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁנִּנְקְדוּ בִּשְׁנֵי טְעָמִים: "אַחֲרֵי" נָקוּד בְּפַשְׁטָא, וְ"דֶרֶךְ" נָקוּד בְּמַשְׁפֵּל, וְהוּא דָּגוּשׁ; וְאִם הָיָה "אַחֲרֵי דֶרֶךְ" דִּבּוּר אֶחָד, הָיָה נָקוּד "אַחֲרֵי" בִּמְשָׁרֵת, בְּשׁוֹפָר הָפוּךְ, וְ"דֶרֶךְ" בְּפַשְׁטָא, וְרָפֶה.
מוּל הַגִּלְגָּל – רָחוֹק מִן הַגִּלְגָּל (ספרי שם; אבל ראו סוטה שם).
אֵלוֹנֵי מֹרֶה – שְׁכֶם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה" (בראשית יב,ו; ספרי שם; סוטה שם).

(לא) כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן וְגוֹמֵר – נִסִּים שֶׁל יַרְדֵּן יִהְיוּ סִימָן בְּיֶדְכֶם, שֶׁתָּבֹאוּ וְתִירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ (ספרי נז).

פרק יב[עריכה]

(ב) אַבֵּד תְּאַבְּדוּן – אַבֵּד וְאַחַר כָּךְ תְּאַבְּדוּן; מִכָּאן לְעוֹקֵר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁצָּרִיךְ לְשָׁרֵשׁ אַחֲרֶיהָ (ע"ז מ"ה ע"ב).
אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹמֵר – וּמַה תְּאַבְּדוּן מֵהֶם? אֶת אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר עַל הֶהָרִים.

(ג) מִזְבֵּחַ – שֶׁל אֲבָנִים הַרְבֵּה.
מַצֵּבָה – שֶׁל אֶבֶן אַחַת, וְהוּא "בִּימוֹס" שֶׁשָּׁנִינוּ בַּמִּשְׁנָה: "אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּתָהּ לְבִימוֹס" (ע"ז מ"ז ע"ב).
אֲשֵׁרָה – אִילָן הַנֶּעֱבָד (שם מ"ח ע"א).
וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם – לְכַנּוֹת לָהֶם שֵׁם לִגְנַאי: בֵּית גַּלְיָא – קוֹרִין לָהּ בֵּית כַרְיָא; עֵין כֹּל – עֵין קוֹץ (ספרי סא; ע"ז מ"ו ע"א).

(ד) לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן – לְהַקְטִיר לַשָּׁמַיִם בְּכָל מָקוֹם, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר (להלן פסוק ה). דָּבָר אַחֵר: "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחוֹתָם וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם... לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן", אַזְהָרָה לַמּוֹחֵק אֶת הַשֵּׁם, וְלַנּוֹתֵץ אֶבֶן מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הָעֲזָרָה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִין אֶת הַמִּזְבְּחוֹת? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְיִגְרְמוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֵּחָרֵב (ספרי שם).

(ה) לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ – זֶה מִשְׁכַּן שִׁילֹה.

(ו) וְזִבְחֵיכֶם – שְׁלָמִים שֶׁל חוֹבָה.
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם – מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ספרי סג), לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
תְּרוּמַת יֶדְכֶם – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (להלן כו,ד; ספרי שם).
וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם – לְתִתָּם לַכֹּהֲנִים, וְיַקְרִיבֵם שָׁם.

(ז) אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה' – לְפִי הַבְּרָכָה הָבֵא (ספרי סד).

(ח) לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים וְגוֹמֵר – מוּסָב לְמַעְלָה, עַל "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן" וְגוֹמֵר (לעיל יא,לא): כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן – מִיָּד מֻתָּרִים אַתֶּם לְהַקְרִיב בַּבָּמָה כָּל אַרְבַּע עֶשְרֵה שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּבַבָּמָה לֹא תַּקְרִיבוּ כָּל מַה שֶּׁאַתֶּם מַקְרִיבִים פֹּה הַיּוֹם בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא עִמָּכֶם וְנִמְשַׁח, וְהוּא כָּשֵׁר לְהַקְרִיב בּוֹ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת; אֲבָל בַּבָּמָה אֵין קָרֵב אֶלָּא הַנִּדָּר וְהַנִּדָּב, וְזֶהוּ אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאַתֶּם מִתְנַדְּבִים עַל יְדֵי שֶׁיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם לַהֲבִיאָם, וְלֹא עַל יְדֵי חוֹבָה, אוֹתָם תַּקְרִיבוּ בַּבָּמָה (ספרי סה; זבחים קי"ז ע"א-ע"ב).

(ט) כִּי לֹא בָאתֶם – כָּל אוֹתָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: עַד עָתָּה. כְּמוֹ 'עֲדַיִין'.
אֶל הַמְּנוּחָה – זוֹ שִׁילֹה (ספרי סו; זבחים קי"ט ע"א).
הַנַּחֲלָה – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם (שם).

(י) וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ – שֶׁתְּחַלְּקוּהָ, וִיהֵא כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת חֶלְקוֹ וְאֶת שִׁבְתּוֹ.
וְהֵנִיחַ לָכֶם – לְאַחַר כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק, וּמְנוּחָה מִן "הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ג,א), וְאֵין זוֹ אֶלָּא בִּימֵי דָוִד. אָז–

(יא) וְהָיָה הַמָּקוֹם וְגוֹמֵר – בְּנוּ לָכֶם בֵּית הַבְּחִירָה בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אוֹיְבָיו, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא, רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמ"ב ז,א-ב; ספרי סז).
שָׁמָּה תָבִיאוּ וְגוֹמֵר – לְמַעְלָה אָמוּר לְעִנְיַן שִׁילֹה, וְכָאן אָמוּר לְעִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם. וּלְכָךְ חִלְּקָם הַכָּתוּב, לִתֵּן הֶתֵּר בֵּין זוֹ לָזוֹ; מִשֶּׁחָרְבָה שִׁילֹה וּבָאוּ לְנוֹב, וְחָרְבָה נוֹב וּבָאוּ לְגִבְעוֹן – הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, עַד שֶׁבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם (זבחים קי"ט ע"א).
מִבְחַר נִדְרֵיכֶם – מְלַמֵּד שֶׁיָּבִיא מִן הַמֻּבְחָר (ספרי סח).

(יג) הִשָּׁמֶר לְךָ – לִתֵּן לֹא תַּעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר (ספרי ע).
בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה – אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ; אֲבָל אַתָּה מַקְרִיב עַל פִּי נָבִיא, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (שם).

(יד) בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ – בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין (ספרי להלן שנב); וּלְמַעְלָה (פסוק ה) הוּא אוֹמֵר "מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם". הָא כֵּיצַד? כְּשֶׁקָּנָה דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן מֵאֲרַוְנָה הַיְבוּסִי, גָּבָה הַזָּהָב מִכָּל הַשְּׁבָטִים; וּמִכָּל מָקוֹם הַגֹּרֶן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין הָיָה (ספרי ע).

(טו) רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ – בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בִּבְשַׂר תַּאֲוָה, לְהַתִּירָהּ לָהֶם בְּלֹא הַקְרָבַת אֵמוּרִים, הֲרֵי אָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר: "כִּי יַרְחִיב ה' אֶת גְּבוּלְךָ" וְגוֹמֵר "וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר" וְגוֹמֵר (להלן פסוק כ). בַּמֶּה זֶה מְדַבֵּר? בְּקָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם, שֶׁיִּפָּדוּ וְיֵאָכְלוּ בְּכָל מָקוֹם. יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר רַק (ספרי עא).
תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ – אֵין לְךָ בָּהֶם הֶתֵּר גִּזָּה וְחָלָב, אֶלָּא אֲכִילָה עַל יְדֵי זְבִיחָה (בכורות ט"ו ע"ב; תמורה ל"א ע"א).
הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר – לְפִי שֶׁבָּא מִכֹּחַ קָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא ז,יט), הֻצְרַךְ לְהַתִּיר בּוֹ שֶׁטָּמֵא וְטָהוֹר אוֹכְלִים בִּקְעָרָה אַחַת (ספרי שם), כַּצְּבִי וְכָאַיָּל שֶׁאֵין קָרְבָּן בָּא מֵהֶם.
כַּצְּבִי וְכָאַיָּל – לְפָטְרָן מִן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה (שם).

(טז) רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ – אַף עַל פִּי [שֶׁאָמַרְתִּי] שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ זְרִיקַת דָּם בַּמִּזְבֵּח, לֹא תֹּאכְלֶנּוּ.
תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם – לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין צָרִיךְ כִּסּוּי (ספרי עא; חולין פ"ד ע"א). דָּבָר אַחֵר: הֲרֵי הוּא כַּמַּיִם לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים (ספרי שם; חולין ל"ג ע"א).

(יז) לֹא תוּכַל – בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן לֹא תַּעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר.
לא תוּכַל – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: יָכוֹל אַתָּה אֲבָל אֵינְךָ רַשַּׁאי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא יָכְלוּ בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם" (יהושע טו,סג), יְכוֹלִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָן רַשָּׁאִין (ספרי עב), לְפִי שֶׁכָּרַת לָהֶם אַבְרָהָם בְּרִית כְּשֶׁלָּקַח מֵהֶם מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. וְלֹא יְבוּסִים הָיוּ אֶלָּא חִתִּיִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל שֵׁם הָעִיר שֶׁשְּׁמָהּ "יְבוּס" [נִקְרָאִים יְבוּסִים]. כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּפִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פ' לו). וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" (שמ"ב ה,ו), צְלָמִים שֶׁכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּעָה.
וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ – אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים.
וּתְרוּמַת יָדֶךָ – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים (ספרי שם).

(יח) לִפְנֵי ה' – לִפְנִים מִן הַחוֹמָה (ספרי עב).
וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – אִם אֵין לְךָ לָתֵת לוֹ מֵחֶלְקוֹ, כְּגוֹן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר עָנִי; אֵין לְךָ מַעֲשֵׂר עָנִי, הַזְמִינֵהוּ עַל שְׁלָמֶיךָ (שם עד).

(יט) הִשָּׁמֶר לְךָ – לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר (ספרי עד).
עַל אַדְמָתֶךָ – אֲבָל בַּגּוֹלָה אֵינְךָ מֻזְהָר עָלָיו יוֹתֵר מֵעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל (שם).

(כ) כִּי יַרְחִיב וְגוֹמֵר – לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר (חולין פ"ד ע"א).
בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים (ספרי עה; חולין ט"ז ע"ב).

(כא) כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם – וְלֹא תּוּכַל לָבוֹא וְלַעֲשׂוֹת שְׁלָמִים בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁו שֶׁהַמִּשְׁכָּן הוֹלֵךְ עִמָּכֶם.
וְזָבַחְתָּ וְגוֹמֵר כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ – לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ צִוּוּי בִּזְבִיחָה הֵיאַךְ יִשְׁחֹט, וְהֵן הִלְכוֹת שְׁחִיטָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי (ספרי עה; חולין כ"ח ע"א).

(כב) אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְגוֹמֵר – אֵינְךָ מֻזְהָר לְאָכְלָן בְּטָהֳרָה. אִי מַה צְּבִי וְאַיָּל חֶלְבָּן מֻתָּר, אַף חֻלִּין חֶלְבָּן מֻתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ (ספרי עה; בכורות ט"ו ע"א).

(כג) רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם – מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר חֲזַק, אַתָּה לָמֵד שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בְּדָם לְאָכְלוֹ, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר חֲזַק, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְהִירְךָ וּלְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּמִצְווֹת. אִם הַדָּם, שֶׁהוּא קַל לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין אָדָם מִתְאַוֶּה לוֹ, הֻצְרַךְ לְחַזֶּקְךָ בְּאַזְהָרָתוֹ, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְווֹת (ספרי עו).
וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר – אַזְהָרָה לְאֵבָר מִן הֶחָי (שם; פסחים כ"ב ע"ב).

(כד) לֹא תֹּאכְלֶנּוּ – אַזְהָרָה לְדַם הַתַּמְצִית (כריתות ד' ע"ב).

(כה) לֹא תֹּאכְלֶנּוּ – אַזְהָרָה לְדַם הָאֵבָרִים (שם).
לְמַעַן יִיטַב לְךָ וְגוֹמֵר – צֵא וּלְמַד מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת: אִם הַדָּם, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו אַחֲרָיו, קַל וָחֹמֶר לְגָזֵל וַעֲרָיוֹת, שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם (מכות כ"ג ע"ב).

(כו) רַק קָדָשֶׁיךָ – אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה מֻתָּר לִשְׁחֹט חֻלִּין, לֹא הִתַּרְתִּי לְךָ לִשְׁחֹט אֶת הַקֳּדָשִׁים וּלְאָכְלָן בִּשְׁעָרֶיךָ בְּלֹא הַקְרָבָה, אֶלָּא הֲבִיאֵם לְבֵית הַבְּחִירָה.

(כז) וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ – אִם עוֹלוֹת הֵן, תֵּן הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ; וְאִם זִבְחֵי שְׁלָמִים הֵם, דַּם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל. וְעוֹד דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, רַק קָדָשֶׁיךָ, שֶׁבָּא לְלַמֵּד עַל הַקֳּדָשִׁים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ (ספרי עז), וּלְלַמֵּד עַל הַתְּמוּרוֹת וְעַל וַלְדוֹת קָדָשִׁים שֶׁיִּקְרְבוּ (שם עח; בכורות י"ד ע"ב).

(כח) שְׁמֹר – זוֹ מִשְׁנָה, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְשָׁמְרָהּ בְּבִטְנְךָ שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ" (משלי כב,יח); וְאִם שָׁנִיתָ, אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁמַע וּתְקַיֵּם. הָא כָּל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל מִשְׁנָה, אֵינוֹ בִּכְלַל מַעֲשֶׂה (ספרי עט).
אֵת כָּל הַדְּבָרִים – שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עָלֶיךָ מִצְוָה קַלָּה כְּמִצְוָה חֲמוּרָה (שם).
הַטּוֹב – בְּעֵינֵי הַשָּׁמַיִם (שם).
וְהַיָּשָׁר – בְּעֵינֵי אָדָם (שם).

(ל) פֶּן תִּנָּקֵשׁ – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן 'מוֹקֵשׁ'. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא חָשׁ לְדַקְדֵּק בַּלָּשׁוֹן, שֶׁלֹּא מָצִינוּ נוּ"ן בִּלְשׁוֹן 'יוֹקֵשׁ', וַאֲפִלּוּ לִיסוֹד הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן טֵרוּף וְקִשְׁקוּשׁ מָצִינוּ נוּ"ן, "וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה,ו). וְאַף זֶה, אֲנִי אוֹמֵר: פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם – פֶּן תִּטָּרֵף אַחֲרֵיהֶם לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר מַעֲשֵׂיהֶם (ספרי פא). וְכֵן: "יְנַקֵּשׁ נוֹשֶׁה לְכָל אֲשֶׁר לוֹ" (תהלים קט,יא) – מְקַלֵּל אֶת הָרָשָׁע לִהְיוֹת עָלָיו נוֹשִׁים רַבִּים, וְיִהְיוּ מַחֲזִירִין וּמִתְנַקְּשִׁין אַחַר מָמוֹנוֹ.
אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ – אַחַר שֶׁתִּרְאֶה שֶׁאַשְׁמִידֵם מִפָּנֶיךָ, יֵשׁ לְךָ לָתֵת לֵב, מִפְּנֵי מָה נִשְׁמְדוּ אֵלּוּ? מִפְּנֵי מַעֲשִׂים מְקֻלְקָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם. אַף אַתָּה לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֲחֵרִים וְיַשְׁמִידוּךָ.
אֵיכָה יַעַבְדוּ – לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" (שמות כב,יט) – דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים לַגָּבוֹהַּ; בָּא וְלִמֶּדְךָ כָּאן, שֶׁאִם דַּרְכָּהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה לְעָבְדָהּ בְּדָבָר אַחֵר, כְּגוֹן פּוֹעֵר לִפְעוֹר וְזוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ, וְחַיָּב. אֲבָל זִבּוּחַ וְקִטּוּר וְנִסּוּךְ וְהִשְׁתַּחֲוָאָה – אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ חַיָּב (סנהדרין ס' ע"ב-ס"א ע"א).

(לא) כִּי גַּם אֶת בְּנֵיהֶם – גַּם, לְרַבּוֹת אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי רָאִיתִי גּוֹי שֶׁכְּפָתוֹ לְאָבִיו לִפְנֵי כַּלְבּוֹ וַאֲכָלוֹ (ספרי פא).

פרק יג[עריכה]

(א) אֵת כָּל הַדָּבָר – קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה (ספרי פב).
תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת – לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה (שם); שֶׁכָּל 'הִשָּׁמֶר' – לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל 'הִשָּׁמֶר' שֶׁל עֲשֵׂה (מנחות ל"ו ע"ב).
לא תֹסֵף עָלָיו – חֲמִשָּׁה טוֹטָפוֹת בִּתְפִלִּין וַחֲמִשָּׁה מִינִין בְּלוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי שם).

(ב-ד) וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת – בַּשָּׁמַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגִדְעוֹן: "וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת" (שופטים ו,יז), וְאוֹמֵר: "יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה" וְגוֹמֵר (שם,לט). אוֹ מוֹפֵת – בָּאָרֶץ [סְפָרִים אֲחֵרִים: וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת – בַּשָּׁמַיִם, דִּכְתִיב: "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים" (בראשית א,יד). אוֹ מוֹפֵת – בָּאָרֶץ, דִּכְתִיב: "אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב" (שופטים ו,לז)]; אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִּשְׁמַע לוֹ (ספרי פג). וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶמְשָׁלָה לַעֲשׂוֹת אוֹת? כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם (להלן פסוק ד; שם פד).

(ה) וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ – תּוֹרַת מֹשֶׁה (ספרי פה).
וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ – בְּקוֹל הַנְּבִיאִים (שם).
וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ – בְּמִקְדָּשׁוֹ (שם).
וּבוֹ תִדְבָּקוּן – הִדָּבֵק בִּדְרָכָיו: גְּמֹל חֲסָדִים, קְבֹר מֵתִים, בַּקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (סוטה י"ד ע"א).

(ו) סָרָה – דָּבָר הַמּוּסָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וְלֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר כֵּן; דישטולוד"א [destolude = מעוותת‏[5]] בְּלַעַז.
וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים – אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדָאֲךָ, דַּיּוֹ (ספרי פו).

(ז) כִּי יְסִיתְךָ – אֵין הֲסָתָה אֶלָּא גֵּרוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי" (שמ"א כו,יט; ספרי פז), אמיטר"א [ametra = ישיא, יפתה] בְּלַעַז, שֶׁמַּשִּׁיאוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
אָחִיךָ – מֵאָב, אוֹ בֶן אִמֶּךָ, מֵאֵם (ספרי שם).
חֵיקֶךָ – הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקֶךָ וּמְחֻקָּה בְּךָ, אפיקֿייד"א [afichiede = דבוקה] בְּלַעַז. וְכֵן: "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ" (יחזקאל מג,יד), מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ.
אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ – זֶה אָבִיךָ (ספרי שם). פֵּרֵשׁ לְךָ הַכָּתוּב אֶת הַחֲבִיבִין לְךָ, קַל וָחֹמֶר לַאֲחֵרִים.
בַּסֵּתֶר – דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, שֶׁאֵין דִּבְרֵי מֵסִית אֶלָּא בַּסֵּתֶר; וְכֵן שְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה" (משלי ז,ט; ספרי שם).
אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ – דָּבָר זֶה גְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְךָ; שֶׁאַף הָאֻמּוֹת אֵין מַנִּיחִין מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם, וְזֶה אוֹמֵר לְךָ: עֲזֹב מַה שֶּׁמָּסְרוּ לְךָ אֲבוֹתֶיךָ (ספרי שם).

(ח) הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים – לָמָּה פָּרַט קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: מִטִּיבָן שֶׁל קְרוֹבִים אַתָּה לָמֵד טִיבָן שֶׁל רְחוֹקִים; כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּקְּרוֹבִים, כָּךְ אֵין מַמָּשׁ בָּרְחוֹקִים (ספרי פח; סנהדרין ס"א ע"ב).
מִקְצֵה הָאָרֶץ – זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵן מְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ספרי שם).

(ט) לֹא תֹאבֶה לוֹ – לֹא תְּהֵא תָּאֵב לוֹ, לֹא תֶּאֱהָבֶנּוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט,יח), אֶת זֶה לֹא תֹּאהַב (ספרי פט).
וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו. – בְּהִתְחַנְּנוֹ עַל נַפְשׁוֹ לִמְחֹל לוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג,ה), לָזֶה לֹא תַּעֲזֹב (ספרי שם).
וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז), עַל זֶה לֹא תָחוֹס (ספרי שם).
וְלֹא תַחְמֹל – לֹא תְּהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ (שם) ).
וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו – אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ חוֹבָה, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק (שם).

(י) כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ – אִם יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, הַחֲזִירֵהוּ לְחוֹבָה; יָצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב, אַל תַּחֲזִירֵהוּ לִזְכוּת (ספרי פט; סנהדרין ל"ג ע"ב).
יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה – מִצְוָה בְּיַד הַנִּסָּת לַהֲמִיתוֹ. לֹא מֵת בְּיָדוֹ, יָמוּת בְּיַד אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיַד כָּל הָעָם" וְגוֹמֵר (ספרי שם).

(יג) לָשֶׁבֶת שָׁם – פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְדִירָה (ספרי צב).
כִּי תִשְׁמַע וְגוֹמֵר לֵאמֹר – אוֹמְרִים כֵּן: יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל [מִקִּרְבֶּךָ].

(יד) בְּנֵי בְלִיַּעַל – בְּלִי עֹל, שֶׁפָּרְקוּ עֻלּוֹ שֶׁל מָקוֹם (ספרי צג).
אֲנָשִׁים – וְלֹא נָשִׁים (שם).
יֹשְׁבֵי עִירָם – וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת (שם). מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת עַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים, וְעַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מִתּוֹכָהּ (סנהדרין קי"א ע"ב).

(טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב – מִכָּאן לָמְדוּ שֶׁבַע חֲקִירוֹת, מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא. כָּאן יֵשׁ שָׁלֹשׁ: דְּרִישָׁה, וַחֲקִירָה, וְהֵיטֵב. וְשָׁאַלְתָּ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ בְּדִיקוֹת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב" (להלן יט,יח), וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב" (שם יז,ד); לָמְדוּ "הֵיטֵב" "הֵיטֵב" לִגְזֵרָה שָׁוָה, לִתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה (ספרי צג; סנהדרין מ' ע"א).

(טז) הַכֵּה תַכֶּה – אִם אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲמִיתָם בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בָּהֶם, הֲמִיתֵם בְּאַחֶרֶת (ספרי צד; ב"מ ל"א ע"א).

(יז) לַה' אֱלֹהֶיךָ – לִשְׁמוֹ וּבִשְׁבִילוֹ.

(יח) לְמַעַן יָשׁוּב ה' – [מוּסָב עַל "הַכֵּה תַכֶּה".]
מֵחֲרוֹן אַפּוֹ – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם, חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי צו).

פרק יד[עריכה]

(א) לֹא תִתְגֹּדְדוּ – לֹא תִּתְּנוּ גְּדִידָה וְשֶׂרֶט בִּבְשַׂרְכֶם עַל מֵת, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֱמוֹרִיִּים עוֹשִׂין; לְפִי שֶׁאַתֶּם בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם, וְאַתֶּם רְאוּיִין לִהְיוֹת נָאִים, וְלֹא גְּדוּדִים וּמְקֹרָחִים.
בֵּין עֵינֵיכֶם – אֵצֶל הַפַּדַּחַת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם" (ויקרא כא,ה), לַעֲשׂוֹת כָּל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם (ספרי צו).

(ב) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה – קְדֻשַּׁת עַצְמְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ; וְעוֹד, וּבְךָ בָּחַר ה׳ (שם צז).

(ג) כָּל תּוֹעֵבָה – כָּל שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ; כְּגוֹן צָרַם אֹזֶן בְּכוֹר כְּדֵי לְשָׁחֳטוֹ בַּמְּדִינָה, הֲרֵי דָּבָר שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ, "כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ" (ויקרא כב,כא); וּבָא וְלִמֵּד כָּאן, שֶׁלֹּא יִשְׁחַט וְיֹאכַל עַל אוֹתוֹ הַמּוּם (ספרי צט). בִּשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲרֵי דָּבָר שֶׁתִּעַבְתִּי לְךָ; הִזְהִיר כָּאן עַל אֲכִילָתוֹ (חולין קי"ד ע"ב).

(ד-ה) זֹאת הַבְּהֵמָה וְגוֹמֵר אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר – לָמַדְנוּ שֶׁהַחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה; וְלָמַדְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה מְרֻבָּה מִן הַטְּהוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם פּוֹרֵט אֶת הַמּוּעָט (ספרי ק; חולין ס"ג ע"ב).
וְאַקּוֹ – מְתֻרְגָּם "יַעֲלָא". "יַעֲלֵי סָלַע" (איוב לט,א), הוּא אישטיינבו"ק [esteinboc = אקו, יעל־סלע].
וּתְאוֹ – "תּוֹרְבָּלָא", תּוֹר‏[6] הַיַּעַר. "בָּאלָא" – יַעַר בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.

(ו) מַפְרֶסֶת – סְדוּקָה, כְּתַרְגּוּמוֹ.
פַּרְסָה – פלנט"א [plante = כף רגל].
וְשֹׁסַעַת – חֲלוּקָה בִּשְׁתֵּי צִפָּרְנַיִם; שֶׁיֵּשׁ סְדוּקָה וְאֵינָהּ חֲלוּקָה בַּצִּפָּרְנַיִם, וְהִיא טְמֵאָה.
בַּבְּהֵמָה – מַשְׁמַע: מַה שֶּׁנִּמְצָא בַּבְּהֵמָה, אֱכֹל (חולין ס"ט ע"א). מִכָּאן אָמְרוּ, שֶׁהַשְּׁלִיל נִתָּר בִּשְׁחִיטַת אִמּוֹ (שם ע"ד ע"א).

(ז) הַשְּׁסוּעָה – בִּרְיָה הִיא, שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי גַּבִּין וּשְׁתֵּי שֶׁדְרָאוֹת (חולין ס' ע"ב). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: לָמָּה נִשְׁנוּ? בַּבְּהֵמוֹת מִפְּנֵי הַשְּׁסוּעָה, וּבָעוֹפוֹת מִפְּנֵי "הָרָאָה" (להלן פסוק יג), שֶׁלֹּא נֶאֱמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (שם ס"ג ע"ב).

(ח) וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ – רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: בָּרֶגֶל, שֶׁאָדָם חַיָּב לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בָּרֶגֶל. יָכוֹל יִהְיוּ מֻזְהָרִים בְּכָל הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" וְגוֹמֵר (ויקרא כא,א). וּמַה טֻּמְאַת הַמֵּת חֲמוּרָה, כֹּהֲנִים מֻזְהָרִים וְאֵין יִשְׂרָאֵל מֻזְהָרִים, טֻמְאַת נְבֵלָה קַלָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן (ת"כ שמיני פרק ד,ח-ט; ר"ה ט"ז ע"ב).

(יא) כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ – לְהַתִּיר מְשֻׁלַּחַת שֶׁבַּמְּצֹרָע (ספרי קג; קידושין נ"ז ע"א).

(יב) וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם – לֶאֱסֹר אֶת הַשְּׁחוּטָה (ספרי קג; קידושין נ"ז ע"א).

(יג) וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְגוֹמֵר – הִיא 'רָאָה', הִיא 'אַיָּה', הִיא 'דַּיָּה'; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'רָאָה'? שֶׁרוֹאָה בְּיוֹתֵר. וְלָמָּה הִזְהִירְךָ בְּכָל שְׁמוֹתֶיהָ? שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחֲלֹק, שֶׁלֹּא יְהֵא הָאוֹסְרָהּ קוֹרֵא אוֹתָהּ "רָאָה", וְהַבָּא לְהַתִּיר אוֹמֵר: זוֹ "דַּיָּה" שְׁמָהּ אוֹ "אַיָּה" שְׁמָהּ, וְזוֹ לֹא אָסַר הַכָּתוּב. וּבָעוֹפוֹת פָּרַט לְךָ הַטְּמֵאִים, לְלַמֵּד שֶׁהָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים מְרֻבִּים עַל הַטְּמֵאִים; לְפִיכָךְ פָּרַט אֶת הַמּוּעָט (חולין ס"ג ע"א).
הַתִּנְשָׁמֶת – קֿלב"א שורי"ץ [chalve soriz = עטלף].

(יז) שָׁלָךְ – הַשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם (חולין ס"ג ע"א).

(יח) דּוּכִיפַת – הוּא תַּרְנְגוֹל הַבָּר, וּבְלַעַז הירופ"א [herupe = דוכיפת], וְכַרְבָּלְתּוֹ כְּפוּלָה (חולין ס"ג ע"א).

(יט) שֶׁרֶץ הָעוֹף – הֵם הַנְּמוּכִים הָרוֹחֲשִׁים עַל הָאָרֶץ, כְּגוֹן זְבוּבִים וּצְרָעִים וַחֲגָבִים טְמֵאִים, הֵם קְרוּיִים שֶׁרֶץ.

(כ) כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ – וְלֹא אֶת הַטָּמֵא; בָּא לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַּעֲשֶׂה. וְכֵן בַּבְּהֵמָה, "אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ" (לעיל פסוק ו) – וְלֹא בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה – עֲשֵׂה; לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה:

(כא) לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – גֵּר תּוֹשָׁב (ספרי קד), שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (ע"ז ס"ד ע"ב).
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' – קַדֵּשׁ אֶת עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ; דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וַאֲחֵרִים נוֹהֲגִים בָּהֶם אִסּוּר, אַל תַּתִּירֵם בִּפְנֵיהֶם (ספרי שם).
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי – שָׁלֹשׁ פְּעָמִים (כאן; שמות כג,יט; שם לד,כו); פְּרָט לְחַיָּה, וּלְעוֹפוֹת, וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה (ספרי שם; חולין קי"ג ע"א).

(כב) לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי וְגוֹמֵר עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר – מָה עִנְיַן זֶה אֵצֶל זֶה? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: לֹא תִּגְרְמוּ לִי לְבַשֵּׁל גְּדָיִים שֶׁל תְּבוּאָה עַד שֶׁהֵן בִּמְעֵי אִמּוֹתֵיהֶן, שֶׁאִם אֵין אַתֶּם מְעַשְּׂרִים מַעַשְׂרוֹת כָּרָאוּי, כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לְהִתְבַּשֵּׁל – אֲנִי מוֹצִיא רוּחַ קָדִים וְהִיא מְשַׁדַּפְתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה" (מל"ב יט,כו); וְכֵן לְעִנְיַן בִּכּוּרִים (תנחומא יז).
שָׁנָה שָׁנָה – מִכָּאן שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן (ספרי קה; בכורות נ"ג ע"ב).

(כג) וְאָכַלְתָּ וְגוֹמֵר – זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ספרי קו); שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ לִתֵּן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לַלְוִיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (במדבר יח,כו), וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְאָכְלוֹ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם" (שם פסוק לא); עַל כָּרְחֲךָ, זֶה – מַעֲשֵׂר אַחֵר הוּא.

(כד) כִּי יְבָרֶכְךָ – שֶׁתְּהֵא הַתְּבוּאָה מְרֻבָּה לָשֵׂאת.

(כו) בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֽׁךָ – כְּלָל.
בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר – פְּרָט.
וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ – חָזַר וְכָלַל. מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ – וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ וְרָאוּי לְמַאֲכַל אָדָם וְכוּלֵּיהּ (עירובין כ"ז ע"ב).

(כז) וְהַלֵּוִי וְגוֹמֵר לא תַעַזְבֶנּוּ – מִלִּתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן (ספרי קח).
כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ – יָצְאוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְהֶפְקֵר, שֶׁאַף הוּא יֵשׁ לוֹ חֵלֶק עִמְּךָ בָּהֵן כָּמוֹךָ, וְאֵינָן חַיָּבִין בְּמַעֲשֵׂר (ספרי קט).

(כח) מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים – בָּא וְלִמֵּד, שֶׁאִם הִשְׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה לִשְׁמִטָּה, שֶׁיְּבַעֲרֵם מִן הַבַּיִת בַּשְּׁלִישִׁית.

(כט) וּבָא הַלֵּוִי – וְיִטֹּל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם – וְיִטְּלוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁהוּא שֶׁל עָנִי שֶׁל שָׁנָה זוֹ; וְלֹא תֹּאכְלֶנּוּ אַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזְקַקְתָּ לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים.
וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה. מִכָּאן אָמְרוּ: "אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגֹּרֶן" וְכוּלֵּיהּ (משנה פאה ח ה; ספרי קי). וְאַתָּה מוֹלִיךְ לִירוּשָׁלַיִם מַעֲשֵׂר שֶׁל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁהִשְׁהֵיתָ, וּמִתְוַדֶּה: "בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת" (להלן כו,יג), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּ'כִי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר' (שם,יב).

פרק טו[עריכה]

(א) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים – יָכוֹל שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל מִלְוֶה וּמִלְוֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע" (להלן פסוק ט); וְאִם אַתָּה אוֹמֵר: שֶׁבַע שָׁנִים לְכָל מִלְוֶה וּמִלְוֶה לְהַלְוָאַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הֵיאַךְ הִיא קְרֵבָה? הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבַע שָׁנִים לְמִנְיַן הַשְּׁמִטּוֹת (ספרי קיז).

(ב) שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ – שָׁמוֹט אֶת יָדוֹ שֶׁל כָּל בַּעַל מַשֶּׁה; [וְכֵן הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: "תַּשְׁמֵט יָדֶךָ" (להלן פסוק ג)].

(ג) אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.

(ד) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן – וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן" (להלן פסוק יא)? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים וְלֹא בָּכֶם; וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, אֶבְיוֹנִים בָּכֶם (ספרי קיד).
אֶבְיוֹן – דַּל מֵעָנִי; וּלְשׁוֹן אֶבְיוֹן, שֶׁהוּא תָּאֵב לְכָל דָּבָר (מכילתא מסכתא דנזקין פרשה כ; ויק"ר לד,ו).

(ה) רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע – אָז לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן.
שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע – שָׁמַע קִמְעָא, מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה (ספרי קטו).

(ו) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ – וְהֵיכָן דִּבֶּר? "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר" (להלן כח,ג; ספרי קטז).
וְהַעֲבַטְתָּ – כָּל לְשׁוֹן הַלְוָאָה, כְּשֶׁנּוֹפֵל עַל הַמַּלְוֶה – נוֹפֵל בִּלְשׁוֹן מַפְעִיל, כְּגוֹן: "וְהִלְוִיתָ", "וְהַעֲבַטְתָּ"; וְאִם הָיָה אוֹמֵר 'וְעָבַטְתָּ' – הָיָה נוֹפֵל עַל הַלֹּוֶה, כְּמוֹ 'וְלָוִיתָ'.
וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא לֹוֶה מִזֶּה וּמַלְוֶה לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט (ספרי שם).
וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים – יָכוֹל גּוֹיִם אֲחֵרִים מוֹשְׁלִים עָלֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ (שם).

(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן – הַתָּאֵב תָּאֵב קוֹדֵם (ספרי קטז).
מֵאַחַד אַחֶיךָ – אָחִיךָ מֵאָבִיךָ קוֹדֵם לְאָחִיךָ מֵאִמְּךָ (שם).
שְׁעָרֶיךָ – עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת (שם).
לֹא תְאַמֵּץ – יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמִּצְטַעֵר אִם יִתֵּן אִם לֹא יִתֵּן, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תְאַמֵּץ. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ וְקוֹפְצָהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְלֹא תִקְפֹּץ (שם).
מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן – אִם לֹא תִתֵּן לוֹ, סוֹפְךָ לִהְיוֹת אָחִיו שֶׁל אֶבְיוֹן (שם).

(ח) פָתֹחַ תִּפְתַּח – אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים (ספרי קטז).
כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא".
וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ – אִם לֹא רָצָה בְּמַתָּנָה, תֵּן לוֹ בְּהַלְוָאָה (שם).
דֵּי מַחְסֹרוֹ – וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּה לְהַעֲשִׁירוֹ (שם; כתובות ס"ז ע"ב).
אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ – אֲפִלּוּ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו (שם ושם).
לוֹ – זוֹ אִשָּׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ" (בראשית ב,יח; שם ושם).

(ט) וְקָרָא עָלֶיךָ – יָכוֹל מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יִקְרָא" (דברים כד,טו; ספרי קיז).
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא יִקְרָא. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: וְקָרָא עָלֶיךָ? מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא (שם).

(י) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ – אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (ספרי קיז).
לוֹ – בֵּינוֹ לְבֵינְךָ (שם).
כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר – אֲפִלּוּ אָמַרְתָּ לִתֵּן, אַתָּה נוֹטֵל שְׂכַר הָאֲמִירָה עִם שְׂכַר הַמַּעֲשֶׂה (שם).

(יא) עַל כֵּן – מִפְּנֵי כֵן.
לֵאמֹר – עֵצָה לְטוֹבָתְךָ אֲנִי מַשִּׁיאֲךָ (ספרי קיח).
לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ – לְאֵיזֶה אָח? לֶעָנִי.
לַעֲנִיֶּךָ – בְּיוֹ"ד אֶחָד, לְשׁוֹן עָנִי אֶחָד הוּא; אֲבָל "עֲנִיֶּיךָ" בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, שְׁנֵי עֲנִיִּים.

(יב) כִּי יִמָּכֵר לְךָ – עַל יְדֵי אֲחֵרִים; בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין בִּגְנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר (קידושין י"ד ע"ב). וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי" (שמות כא,ב), וּבִמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר (מכילתא משפטים יב)? אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ כָּאן: אֶחָד, שֶׁכָּתוּב אוֹ הָעִבְרִיָּה, אַף הִיא תֵּצֵא בְּשֵׁשׁ. וְלֹא שֶׁמְּכָרוּהָ בֵּית דִּין, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּגְנֵבָתוֹ" (שמות כב,ב) וְלֹא 'בִּגְנֵבָתָהּ' (סוטה כ"ג ע"ב); אֶלָּא בִּקְטַנָּה שֶׁמְּכָרָהּ אָבִיהָ. וְלִמֵּד כָּאן, שֶׁאִם יָצְאוּ שֵׁשׁ שָׁנִים קֹדֶם שֶׁתָּבִיא סִימָנִין, תֵּצֵא (ספרי קיח). וְעוֹד חִדֵּשׁ כָּאן, הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק.

(יד) הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק – לְשׁוֹן 'עֲדִי', בְּגֹבַהּ וּבְמַרְאִית הָעַיִן, דָּבָר שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁהֱטִיבוֹתָ לוֹ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן הַטְעָנָה עַל צַוָּארוֹ.
מִצֹּאנְךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ – יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ, מִכָּל מַה שֶּׁבֵּרַכְךָ בּוֹרַאֲךָ. וְלָמָּה נֶאֶמְרוּ אֵלּוּ? מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם בִּכְלַל בְּרָכָה, אַף כָּל שֶׁהוּא בִּכְלַל בְּרָכָה, יָצְאוּ פְּרָדוֹת (ספרי קיח). וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דף י"ז ע"א) בִּגְזֵרָה שָׁוָה, כַּמָּה נוֹתֵן לוֹ מִכָּל מִין וָמִין.

(טו) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ – וְהֶעֱנַקְתִּי וְשָׁנִיתִי לְךָ מִבִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם; אַף אַתָּה הַעֲנֵק וּשְׁנֵה לוֹ (ספרי קכ).

(יז) עֶבֶד עוֹלָם – יָכוֹל כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה,י), הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל (מכילתא משפטים נזקין פרשה ב).
וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן – הַעֲנֵק לָהּ. יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה הִשְׁוָה הַכָּתוּב אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד" (שמות כא,ה); עֶבֶד נִרְצָע וְאֵין אָמָה נִרְצַעַת (ספרי קכב).

(יח) כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר – מִכָּאן אָמְרוּ: עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה (ספרי קכג), וְזֶהוּ כִּפְלַיִם שֶׁבַּעֲבוֹדַת שְׂכִירֵי יוֹם. וּמַהוּ עֲבוֹדָתוֹ בַּלַּיְלָה? רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְהַוְּלָדוֹת לָאָדוֹן (קידושין ט"ו ע"א).

(יט) כָּל הַבְּכוֹר וְגוֹמֵר תַּקְדִּישׁ – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "לֹא יַקְדִּישׁ אִיֹש אוֹתוֹ" (ויקרא כז,כו). הָא כֵּיצַד? אֵינוֹ מַקְדִּישׁוֹ לְקָרְבָּן אַחֵר; וְכָאן לִמֵּד שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר: הֲרֵי אַתָּה קָדוֹשׁ לִבְכוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: אִי אֶפְשַׁר לוֹמַר תַּקְדִּישׁ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "לֹא יַקְדִּישׁ", וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יַקְדִּישׁ", שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר תַּקְדִּישׁ; הָא כֵּיצַד? מַקְדִּישׁוֹ אַתָּה הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי, וְנוֹתֵן לַהֶקְדֵּשׁ כְּפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבּוֹ (ערכין כ"ט ע"א).
לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגֹז וְגוֹמֵר – אַף הַחִלּוּף לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָסוּר (ספרי קכד; חולין קל"ז ע"א), אֶלָּא שֶׁדִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה.

(כ) לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ – לַכֹּהֵן הוּא אוֹמֵר; שֶׁכְּבָר מָצִינוּ שֶׁהוּא מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה, אֶחָד תָּם וְאֶחָד בַּעַל מוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ" וְגוֹמֵר (במדבר יח,יח; במדבר כ"ח ע"א).
שָׁנָה בְשָׁנָה – מִכָּאן שֶׁאֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ יוֹתֵר עַל שְׁנָתוֹ (בכורות כ"ח ע"א). יָכוֹל יְהֵא פָּסוּל מִשֶּׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ? כְּבָר הֻקַּשׁ לְמַעֲשֵׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (לעיל יד,כג); מַה מַּעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אַף בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְסָל, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה תּוֹךְ שְׁנָתוֹ (ספרי קו).
שָׁנָה בְשָׁנָה – אִם שְׁחָטוֹ בְּסוֹף שְׁנָתוֹ, אוֹכְלִים אוֹתוֹ הַיּוֹם וְיוֹם אֶחָד מִשָּׁנָה אַחֶרֶת; לִמֵּד שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד (ספרי קכה; בכורות כ"ז ע"ב).

(כא) מוּם – כְּלָל.
פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר – פְּרָט.
כֹּל מוּם רָע – חָזַר וְכָלַל. מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, מוּם הַגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף כָּל מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר (בכורות ל"ז ע"א).

(כג) רַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְכֻלּוֹ הֶתֵּר הַבָּא מִכְּלַל אִסּוּר הוּא, שֶׁהֲרֵי קָדוֹשׁ, וְנִשְׁחָט בַּחוּץ בְּלֹא פִּדְיוֹן וְנֶאֱכָל – יָכוֹל יְהֵא אַף הַדָּם מֻתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק אֶת דָּמוֹ לֹא תֹאכֵל.

פרק טז (1)[עריכה]

(א) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב – מִקֹּדֶם בּוֹאוֹ, שְׁמֹר שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְאָבִיב (ספרי קכז), לְהַקְרִיב בּוֹ אֶת מִנְחַת הָעֹמֶר; וְאִם לָאו, עַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה.
מִמִּצְרַיִם לָיְלָה – וַהֲלֹא בַּיּוֹם יָצְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹמֵר (במדבר לג,ג)? אֶלָּא לְפִי שֶׁבַּלַּיְלָה נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה רְשׁוּת לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה" וְגוֹמֵר (שמות יב,לא; ספרי קכח).

(ב) וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן – שֶׁנֶּאֱמַר: "מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" (שמות יב,ה)
וּבָקָר – תִּזְבַּח לַחֲגִיגָה (ספרי קכט; פסחים ע' ע"ב); שֶׁאִם נִמְנוּ עַל הַפֶּסַח חֲבוּרָה מְרֻבָּה, מְבִיאִים עִמּוֹ חֲגִיגָה (פסחים ס"ט ע"ב) כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע (שם ע' ע"א). וְעוֹד לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ דְּבָרִים הַרְבֵּה מִפָּסוּק זֶה (ספרי שם; פסחים ע' ע"ב).

(ג) לֶחֶם עֹנִי – לֶחֶם שֶׁמַּזְכִּיר אֶת הָעֳנִי שֶׁנִּתְעַנּוּ בְּמִצְרַיִם (ספרי קל).
כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ – וְלֹא הִסְפִּיק בָּצֵק לְהַחֲמִיץ; וְזֶה יִהְיֶה לְךָ לְזִכָּרוֹן. וְחִפָּזוֹן – לֹא שֶׁלְּךָ הָיָה אֶלָּא שֶׁל מִצְרַיִם (ספרי שם), שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות יב,לג).
לְמַעַן תִּזְכֹּר – עַל יְדֵי אֲכִילַת הַפֶּסַח וְהַמַּצָּה, אֶת יוֹם צֵאתְךָ.

(ד) וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר – אַזְהָרָה לְמוֹתִיר בְּפֶסַח דּוֹרוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּפֶסַח מִצְרַיִם. וְיוֹם רִאשׁוֹן הָאָמוּר כָּאן הוּא אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר: "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב,טו). וּלְפִי שֶׁנִּסְתַּלֵּק הַכָּתוּב מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל פֶּסַח וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בְּחֻקּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, כְּגוֹן: "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ", הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּאֵיזוֹ זְבִיחָה הוּא מַזְהִיר; שֶׁאִם כָּתַב: "וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב לַבֹּקֶר", הָיִיתִי אוֹמֵר: שְׁלָמִים הַנִּשְׁחָטִים כָּל שִׁבְעָה – כֻּלָּן בְּבַל תּוֹתִירוּ, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה; לְכָךְ כָּתַב: בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. דָּבָר אַחֵר: בַּחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וְלִמֵּד עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱכֶלֶת לִשְׁנֵי יָמִים, וְ"הָרִאשׁוֹן" הָאָמוּר כָּאן – בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְכֵן מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא: בְּשַׂר חֲגִיגָה אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב לֹא יָלִין בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן עַד בֹּקֶר שֶׁל שֵׁנִי, אֲבָל נֶאֱכֶלֶת הִיא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְכָךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים (דף ע"א ע"א-ע"ב).

(ו) בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים חֲלוּקִים: בָּעֶרֶב, מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, זָבְחֵהוּ; וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ תֹּאכְלֵהוּ; וּמוֹעֵד צֵאתְךָ אַתָּה שׂוֹרְפֵהוּ (ספרי קלג; ברכות ט' ע"א), כְּלוֹמַר: נַעֲשֶׂה נוֹתָר, וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה.

(ז) וּבִשַּׁלְתָּ – זֶהוּ צְלִי אֵשׁ, שֶׁאַף הוּא קָרוּי בִּשּׁוּל (מכילתא בא פרשה ו).
וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר – לְבָקְרוֹ שֶׁל שֵׁנִי; מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה לַיְלָה שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב (ספרי קלד).

(ח) שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "שִׁבְעַת יָמִים" (שמות יב,טו)? שִׁבְעָה מִן הַיָּשָׁן, וְשִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ (ספרי קלד). דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל אֲכִילַת מַצָּה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה, וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְשֵׁשֶׁת יָמִים. שֶׁהֲרֵי שְׁבִיעִי בַּכְּלָל הָיָה, וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, שֶׁאֵין אֲכִילַת מַצָּה בּוֹ חוֹבָה אֶלָּא רְשׁוּת; וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא: מַה שְּׁבִיעִי רְשׁוּת, אַף כֻּלָּם רְשׁוּת, חוּץ מִלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁהַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" (שמות יב,יח; פסחים ק"כ ע"א).
עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ – עֲצֹר עַצְמְךָ מִן הַמְּלָאכָה (ספרי קלה; חגיגה ט' ע"א; י"ח ע"א). דָּבָר אַחֵר: כְּנוּפְיָא שֶׁל מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה (ביצה ט"ו ע"ב; ירושלמי שבת פט"ו ה"ג), לְשׁוֹן "נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ" (שופטים יג,טו).

(ט) מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה – מִשֶּׁנִּקְצַר הָעֹמֶר, שֶׁהוּא רֵאשִׁית הַקָּצִיר (ספרי קלו).

(י) מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ – דֵּי נִדְבַת יָדְךָ, הַכֹּל לְפִי הַבְּרָכָה (ספרי על דברים טו,יד), הָבֵא שַׁלְמֵי שִׂמְחָה וְקַדֵּשׁ קְרוּאִים לֶאֱכֹל.

(יא) וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה – אַרְבָּעָה שֶׁלִּי כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה שֶׁלְּךָ, "בִּנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ": אִם אַתָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלִּי, אֲנִי מְשַׂמֵּחַ אֶת שֶׁלְּךָ (מדרש תנחומא ראה יח):

(יב) וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ וְגוֹמֵר – עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתִיךָ, שֶׁתִּשְׁמֹר וְתַעֲשֶׂה אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה (ספרי על במדבר טו,מא).

(יג) בְּאָסְפְּךָ – בִּזְמַן הָאָסִיף, שֶׁאַתָּה מַכְנִיס לַבַּיִת פֵּרוֹת הַקַּיִץ. דָּבָר אַחֵר: בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, לִמֵּד שֶׁמְּסַכְּכִין אֶת הַסֻּכָּה בִּפְסֹלֶת גֹּרֶן וְיֶקֶב (סוכה י"ב ע"א; ר"ה י"ג ע"א).

(טו) וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ – לְפִי פְּשׁוּטוֹ, אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי, אֶלָּא לְשׁוֹן הַבְטָחָה. וּלְפִי תַּלְמוּדוֹ, לָמְדוּ מִכָּאן לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לְשִׂמְחָה (סוכה מ"ח ע"א).

(טז) וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם – אֶלָּא הָבֵא עוֹלוֹת רְאִיָּה וְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה (ספרי קמג).

(יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִין הַרְבֵּה וּנְכָסִים מְרֻבִּים, יָבִיא עוֹלוֹת מְרֻבּוֹת וּשְׁלָמִים מְרֻבִּים (ספרי קמג; חגיגה ח' ע"ב).

פרשת שפטים[עריכה]

פרק טז (2)[עריכה]

(יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים – שֹׁפְטִים, דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין; וְשֹׁטְרִים, הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם, שֶׁמַּכִּין וְכוֹפְתִין בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אֶת דִּין הַשּׁוֹפֵט (מדרש תנחומא שפטים ב).
בְּכָל שְׁעָרֶיךָ – בְּכָל עִיר וָעִיר (ספרי קמד; סנהדרין ט"ז ע"ב).
לִשְׁבָטֶיךָ – מוּסָב עַל תִּתֶּן לְךָ: 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ'; מְלַמֵּד שֶׁמּוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבְכָל עִיר וָעִיר (שם ושם).
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם וְגוֹמֵר – מַנֵּה דַּיָּנִין מֻמְחִים וְצַדִּיקִים לִשְׁפֹּט צֶדֶק (ספרי שם).

(יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט – כְּמַשְׁמָעוֹ.
לֹא תַכִּיר פָּנִים – אַף בִּשְׁעַת הַטְּעָנוֹת. אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב (מרדש תנחומא שפטים ז); לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה זֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו (שבועות ל' ע"ב).
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד – אֲפִלּוּ לִשְׁפֹּט צֶדֶק (ספרי קמד).
כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר – מִשֶּׁקִּבֵּל שֹׁחַד מִמֶּנּוּ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶת לִבּוֹ אֶצְלוֹ לַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ (כתובות ק"ה ע"ב).
דִּבְרֵי צַדִּיקִם – דְּבָרִים הַמְּצֻדָּקִים, מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת.

(כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף – הַלֵּךְ אַחַר בֵּית דִּין יָפֶה (ספרי קמד; סנהדרין ל"ב ע"ב).
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ – כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן (ספרי שם).

(כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה – לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ מִשְּׁעַת נְטִיעָתָהּ; וַאֲפִלּוּ לֹא עֲבָדָהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל נְטִיעָתָהּ (ספרי קמה).
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ – אַזְהָרָה לְנוֹטֵעַ אִילָן וּלְבוֹנֶה בַּיִת בְּהַר הַבַּיִת.

(כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה – מַצֶּבֶת אֶבֶן אַחַת לְהַקְרִיב עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם.
אֲשֶׁר שָׂנֵא – מִזְבַּח אֲבָנִים וּמִזְבַּח אֲדָמָה צִוָּה לַעֲשׂוֹת; וְאֶת זוֹ שָׂנֵא, כִּי חֹק הָיְתָה לַכְּנַעֲנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה לוֹ בִּימֵי הָאָבוֹת, עַכְשָׁו שְׂנֵאָהּ (ספרי קמו), מֵאַחַר שֶׁעֲשָׂאוּהָ אֵלּוּ חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה.

פרק יז[עריכה]

(א) לֹא תִזְבַּח וְגוֹמֵר כָּל דָּבָר רָע – אַזְהָרָה לַמְּפַגֵּל בְּקָדָשִׁים עַל יְדֵי דִּבּוּר רָע (ספרי קמז). וְעוֹד נִדְרְשׁוּ בּוֹ שְׁאָר דְּרָשׁוֹת בִּ'שְׁחִיטַת קָדָשִׁים' (זבחים ל"ו ע"א-ע"ב).

(ב) לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ – אֲשֶׁר כָּרַת ה' אִתְּכֶם שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

(ג) אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי – לְעָבְדָם (מגילה ט' ע"ב).

(ד) נָכוֹן – מְכֻוָּן הָעֵדוּת.

(ה) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא וְגוֹמֵר אֶל שְׁעָרֶיךָ וְגוֹמֵר – הַמְּתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ: "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" – טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ: אֶל שְׁעָרֶיךָ, זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר שְׁעָרֶיךָ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה (לעיל פסוק ב); מַה "שְּׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַעְלָה – שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף "שְׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַטָּה, שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ (ספרי קמח; כתובות מ"ה ע"ב); וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ".

(ו) שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה – אִם מִתְקַיֶּמֶת עֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט לְךָ שְׁלֹשָׁה? לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם: מַה שְּׁנַיִם עֵדוּת אַחַת, אַף שְׁלֹשָׁה עֵדוּת אַחַת, וְאֵין נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻּלָּם (מכות ה' ע"ב).

(ח) כִּי יִפָּלֵא [מִמְּךָ] – כָּל הַפְלָאָה – לְשׁוֹן הַבְדָּלָה וּפְרִישָׁה, שֶׁהַדָּבָר נִבְדָּל וּמְכֻסֶּה מִמְּךָ.
בֵּין דָּם לְדָם – בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר (נדה י"ט ע"א).
בֵּין דִּין לְדִין – בֵּין דִּין זַכַּאי לְדִין חַיָּב.
וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע – בֵּין נֶגַע טָמֵא לְנֶגַע טָהוֹר (נדה שם).
דִּבְרֵי רִיבֹת – שֶׁיִּהְיוּ חַכְמֵי הָעִיר חוֹלְקִים בַּדָּבָר (אונקלוס), זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, זֶה מְחַיֵּב וְזֶה מְזַכֶּה.
וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת (ספרי קנב; סנהדרין פ"ז ע"א).

(ט) הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם – הַכֹּהֲנִים שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי (תרגום יונתן).
וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֲפִלּוּ אֵינוֹ כִּשְׁאָר שׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ; אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (ספרי קנג; ר"ה כ"ה ע"ב).

(יא) יָמִין וּשְׂמֹאל – אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל (ספרי קנד).

(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ – מִכָּאן שֶׁמַּמְתִּינִין לוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל (סנהדרין פ"ט ע"א).

(טז) לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים – אֶלָּא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב), שֶׁלֹּא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, שֶׁהַסּוּסִים בָּאִים מִשָּׁם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה: "וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה" (מל"א י,כט).

(יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים – אֶלָּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה; שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיוּ לוֹ לְדָוִד שֵׁשׁ נָשִׁים (שמ"ב ג,ב-ה), וְנֶאֱמַר לוֹ: "וְאִם מְעָט וְאֹסִיפָה לְךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה" (שם יב,ח; סנהדרין כ"א ע"א).
וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד – אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן לְאַכְסַנְיָא [סְפָרִים אֲחֵרִים: לְאַפְסַנְיָא] (ספרי קנט; סנהדרין כ"א ע"ב).

(יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ – אִם עָשָׂה כֵּן, כְּדַאי הוּא שֶׁתִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ (ספרי קס).
אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה – שְׁתֵּי סִפְרֵי תּוֹרָה: אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר מִשְׁנֵה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר.

(יט) דִּבְרֵי הַתּוֹרָה – כְּמַשְׁמָעוֹ.

(כ) וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה – אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא.
לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים – מִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׁאוּל, שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת" (שמ"א י,ח), וּכְתִיב (שם יג,ח): "וַיּוֹחֶל שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיּוֹם; וְלֹא הִסְפִּיק לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה, עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ" וְגוֹמֵר "וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם" (שם יג,יג-יד); הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא, נֶעֱנַשׁ.
הוּא וּבָנָיו – מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לְמַלְכוּת, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (ספרי קסב; תוספתא שקלים ב,טו; הוריות י"א ע"ב).

פרק יח[עריכה]

(א-ב) כָּל שֵׁבֶט לֵוִי – בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין (ספרי קסג).
חֵלֶק – בַּבִּזָּה (שם).
וְנַחֲלָה – בָּאָרֶץ (שם).
אִשֵּׁי ה' – קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ (שם).
וְנַחֲלָתוֹ – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל (שם), תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת; אֲבָל נַחֲלָה גְּמוּרָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. וּבְסִפְרֵי (שם) דָּרְשׁוּ: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, זוֹ נַחֲלַת שְׁאָר. בְּקֶרֶב אֶחָיו, זוֹ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה". וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמֵּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ נִקְרֵאת אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, וְשֶל סִיחוֹן וְעוֹג – שְׁנֵי עֲמָמִים, אֱמוֹרִי וּכְנַעֲנִי; וְנַחֲלַת שְׁאָר – לְרַבּוֹת קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי. וְכֵן דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מַתָּנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן: "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי" וְגוֹמֵר (דברים י,ט, ולפנינו: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם", במדבר יח,כד), לְהַזְהִיר עַל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (ספרי קרח קיט). שׁוּב נִמְצָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ קְלוֹנִימוּס, הָכֵי גָּרְסִינָן בְּסִפְרֵי: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, אֵלּוּ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה. בְּקֶרֶב אֶחָיו, אֵלּוּ נַחֲלַת שִׁבְעָה"; נַחֲלַת חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים, וְנַחֲלַת שִׁבְעָה שְׁבָטִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁמֹּשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ לֹא חִלְּקוּ נַחֲלָה אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה שְׁבָטִים בִּלְבַד, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה הִנְחִיל לִרְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ הִנְחִיל לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְשִׁבְעָה הָאֲחֵרִים נָטְלוּ מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ – מִתּוֹךְ כָּךְ הִזְכִּיר חֲמִשָּׁה לְבַד וְשִׁבְעָה לְבַד.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ – "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל" וְגוֹמֵר "אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר יח,כ).

(ג) מֵאֵת הָעָם – וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים (ספרי קסה).
אִם שׁוֹר אִם שֶׂה – פְּרָט לְחַיָּה.
הַזְּרֹעַ – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד (חולין קל"ד ע"ב) שֶׁקּוֹרִין אשפלדו"ן [espaldon = עצם השכם].
וְהַלְּחָיַיִם – עִם הַלָּשׁוֹן (שם). דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: זְרוֹעַ – תַּחַת יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (במדבר כה,ז). לְחָיַיִם – תַּחַת תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהלים קו,ל). וְהַקֵּבָה – תַּחַת "הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ" (במדבר כה,ח; ספרי שם; חולין שם).

(ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ – זוֹ תְּרוּמָה. וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר: עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים (משנה תרומות ד ג). וְסָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא שֶׁלֹּא לִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים" (יחזקאל מה,יג). שִׁשִּׁית הָאֵיפָה – חֲצִי סְאָה; כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חֲצִי סְאָה לְכוֹר – הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין (ירושלמי תרומות ד ג).
וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ – כְּשֶׁאַתָּה גּוֹזֵז צֹאנְךָ בְּכָל שָׁנָה, תֵּן מִמֶּנָּה רֵאשִׁית לַכֹּהֵן; וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר. וְרַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים (חולין קל"ז ע"ב). וְכַמָּה צֹאן חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? חָמֵשׁ רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת" (שמ"א כה,יח). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רֵאשִׁית גֵּז – שְׁתַּיִם; צֹאנְךָ – אַרְבָּעָה; תִּתֶּן לוֹ, הֲרֵי חֲמִשָה (ספרי קסו).

(ה) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת – מִכָּאן שֶׁאֵין שֵׁרוּת אֶלָּא מְעֻמָּד (ספרי קסז; סוטה ל"ח ע"א).

(ו-ז) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי – יָכוֹל בְּבֶן לֵוִי וַדַּאי הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשֵׁרֵת; יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין רְאוּיִין לְשֵׁרוּת (ספרי קסח).
וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְגוֹמֵר וְשֵׁרֵת – לִמֵּד עַל הַכֹּהֵן, שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹת נִדְבָתוֹ אוֹ חוֹבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (ספרי שם; ב"ק ק"ט ע"ב). [דָּבָר אַחֵר]: עוֹד לִמֵּד עַל הַכֹּהֲנִים הַבָּאִים לָרֶגֶל, שֶׁמַּקְרִיבִין וְעוֹבְדִין בַּקָּרְבָּנוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן מוּסְפֵי הָרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלָּהֶם (ספרי שם; סוכה נ"ה ע"ב).

(ח) חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ – מְלַמֵּד שֶׁחוֹלְקִין בָּעוֹרוֹת, וּבִבְשַׂר שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת. יָכוֹל אַף בַּדְּבָרִים הַבָּאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסְפֵי שַׁבָּת וּנְדָרִים וּנְדָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת; חוּץ מִמַּה שֶּׁמָּכְרוּ הָאָבוֹת, בִּימֵי דָּוִד וּשְׁמוּאֵל, שֶׁנִּקְבְּעוּ הַמִּשְׁמָרוֹת וּמָכְרוּ זֶה לָזֶה, טֹל אַתָּה שַׁבַּתְּךָ וַאֲנִי אֶטֹּל שַׁבַּתִּי (ספרי קסט; סוכה נ"ה ע"ב-נ"ו ע"א).

(ט) לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת – אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת (ספרי קע), כְּלוֹמַר: לְהָבִין מַעֲשֵׂיהֶם כַּמָּה הֵם מְקֻלְקָלִין, וּלְהוֹרוֹת לְבָנֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, שֶׁזֶּה הוּא חֹק הַגּוֹיִם.

(י) מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ – הִיא עֲבוֹדַת הַמֹּלֶךְ, עוֹשֶׂה מְדוּרוֹת אֵשׁ מִכַָּאן וּמִכָּאן וּמַעֲבִירוֹ בֵּין שְׁתֵּיהֶם (ספרי קעא; סנהדרין ס"ד ע"ב).
קֹסֵם קְסָמִים – אֵיזֶהוּ קוֹסֵם? הָאוֹחֵז אֶת מַקְלוֹ וְאוֹמֵר: אִם אֵלֵךְ אִם לֹא אֵלֵךְ; וכֵן הוּא אוֹמֵר: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" (הושע ד,יב; ספרי שם).
מְעוֹנֵן – רַבִּי עַקִיבָא אוֹמֵר: אֵלּוּ נוֹתְנֵי עוֹנוֹת, שֶׁאוֹמְרִים: עוֹנָה פְּלוֹנִית יָפָה לְהַתְחִיל; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם (ספרי שם).
מְנַחֵשׁ – פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, מַקְלוֹ נָפַל מִיָּדוֹ (שם).

(יא) וְחֹבֵר חָבֶר – שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד (ספרי קעב).
וְשֹׁאֵל אוֹב – זֶה מְכַשְּׁפוּת שֶׁשְּׁמוֹ פִּיתוֹם, וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ וּמַעֲלֶה אֶת הַמֵּת בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ (שם).
וְיִדְּעֹנִי – מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וּמְדַבֵּר הָעֶצֶם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת (שם).
וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים – כְּגוֹן הַמַּעֲלֶה בְּזַכְרוּתוֹ וְהַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת (שם).

(יב) כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – 'עוֹשֵׂה כָּל אֵלֶּה' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה", אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן (ספרי קעג; מכות כ"ד ע"א).

(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַּחֲקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ (ספרי קעג).

(יד) לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ – לִשְׁמֹעַ אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים; שֶׁהֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָה עַל הַנְּבִיאִים וְאוּרִים וְתֻמִּים (תרגום ירושלמי ["יונתן"]).

(טו) מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי – כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, יָקִים לְךָ תַּחְתָּי; וְכֵן מִנָּבִיא לְנָבִיא.

(כ) אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר – אֲבָל צִוִּיתִיו לַחֲבֵרוֹ (ספרי קעז; סנהדרין פ"ט ע"א).
וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה, לֶאֱסֹר אֶת הָאָסוּר וּלְהַתִּיר אֶת הַמֻּתָּר (שם ושם).
וּמֵת – בְּחֶנֶק (ספרי קעח; סנהדרין שם ע"ב). שְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם: הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ, מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (לעיל פסוק יט; ספרי קעז; סנהדרין שם).

(כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ – עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר, כְּשֶׁיָּבֹא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וּמִתְנַבֵּא: "הִנֵּה כְּלֵי בֵּית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה" (ירמיהו כז,טז), וְיִרְמְיָהוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ אֶל הָעַמּוּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים שֶׁלֹּא גָּלוּ עִם יְכָנְיָה, "בָּבֶלָה יוּבָאוּ" (שם, יט-כב) עִם גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ (ספרי קעח).

(כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא – וְיֹאמַר: דָּבָר זֶה עָתִיד לָבוֹא עֲלֵיכֶם, וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', וַהֲרֹג אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר: זוֹ בְּמִתְנַבֵּא עַל הָעֲתִידוֹת; הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר: עֲשׂוּ כָּךְ וְכָךְ, וּמִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אוֹמֵר? כְּבָר נִצְטַוּוּ שֶׁאִם בָּא לְהַדִּיחֲךָ מֵאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת – לֹא תִּשְׁמַע לוֹ (דברים יג,ד), אֶלָּא אִם כֵּן מֻמְחֶה הוּא לְךָ שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר; כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב בַּבָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת כְּדֵי לִגְדֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּסְיָג הַפִּרְצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (לעיל פסוק טו; יבמות צ' ע"ב).
לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ – לֹא תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה (ספרי קעח), וְלֹא תִּירָא לֵעָנֵשׁ עָלָיו.

פרק יט[עריכה]

(ג) תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ – "מִקְלָט מִקְלָט" הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים (מכות י' ע"ב).
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ – שֶׁיְּהֵא מִתְּחִלַּת הַגְּבוּל עַד הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל [עִיר] מִקְלָט כְּשִׁעוּר מַהֲלָךְ שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה עַד הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן מִשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וְכֵן מִן הַשְּׁלִישִׁית עַד הַגְּבוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם ט' ע"ב).

(ה) וְנִדְּחָה יָדוֹ – כְּשֶׁבָּא לְהַפִּיל הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְתִתְמְרֵיג יְדֵהּ", לְשׁוֹן 'וְנִשְׁמְטָה יָדוֹ' לְהַפִּיל מַכַּת הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ. "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמ"ב ו,ו), תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "אֲרֵי מַרְגוּהִי תּוֹרַיָּא".
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ; וְיֵש מֵהֶם אוֹמְרִים, שֶׁיִּשַּׁל הַבַּרְזֶל לַחֲתִיכָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, וְהִיא נִתְּזָה וְהָרְגָה (מכות ז' ע"ב).

(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם – לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְהָכִין לְךָ דֶּרֶךְ, וְעָרֵי מִקְלָט רַבִּים.

(ח) וְאִם יַרְחִיב – כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לְךָ אֶרֶץ קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (בראשית טו,יט).

(ט) וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי תֵּשַׁע: שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְשָׁלֹשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא (ספרי קפה).

(יא) וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ – עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ הוּא בָּא לִידֵי וְאָרַב לוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה; לְפִי שֶׁעָבַר עַל "לֹא תִשְׂנָא" (ויקרא יט,יז), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְגוֹמֵר; שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב: 'וְכִי יָקוּם אִישׁ וְאָרַב לְרֵעֵהוּ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ' (ספרי קפז).

(יג) לֹא תָחוֹס עֵינְךָ – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג! לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים? (ספרי קפז).

(יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל – לְשׁוֹן "נָסֹגוּ אָחוֹר" (ישעיהו מב,יז), כְּשֶׁמַּחֲזִיר סִימַן חֲלֻקַּת הַקַּרְקַע לְאָחוֹר לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, לְמַעַן הַרְחִיב אֶת שֶׁלּוֹ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וְלֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט,יג), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג? לִמֵּד עַל הָעוֹקֵר תְּחוּם חֲבֵרוֹ שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. יָכוֹל אַף בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל וְגוֹמֵר. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין; בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם "לֹא תִגְזֹל" (ספרי קפח).

(טו) עֵד אֶחָד – זֶה בָּנָה אָב, כָּל "עֵד" שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁנַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן פָּרַט לְךָ בּוֹ 'אֶחָד' (תוספתא שבועות ג,ה; ל' ע"א).
לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת – לִהְיוֹת חֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל עֵדוּתוֹ, לֹא עֹנֶשׁ גּוּף וְלֹא עֹנֶשׁ מָמוֹן. אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה (ספרי קפח; שבועות מ' ע"א); אָמַר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן לִי מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ, אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם, וְעֵד אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ – חַיָּב לִשָּׁבַע לוֹ.
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים – וְלֹא שֶׁיִּכְתְּבוּ עֵדוּתָם בְּאִגֶּרֶת וְיִשְׁלְחוּ לְבֵית דִּין, וְלֹא שֶׁיַּעֲמֹד תּוּרְגְּמָן בֵּין הָעֵדִים וּבֵין הַדַּיָּנִים (ספרי שם).

(טז) לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ, שֶׁהוּסַר הָעֵד הַזֶּה מִכָּל הָעֵדוּת הַזֹּאת. כֵּיצַד? שֶׁאָמְרוּ לָהֶם: וַהֲלֹא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי (מכות ה' ע"א).

(יז) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים – בָּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְלִמֵּד שֶׁאֵין עֵדוּת בְּנָשִׁים, וְלִמֵּד שֶׁצְּרִיכִין לְהָעִיד עֵדוּתָן מְעֻמָּד (שבועות ל' ע"א).
אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּין (ספרי קצ; סנהדרין י"ט ע"א).
לִפְנֵי ה' – יִהְיֶה דּוֹמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם (שם ושם), שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פב,א).
אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם – יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ (ר"ה כ"ה ע"ב), צָרִיךְ אַתָּה לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד.

(יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב – עַל פִּי הַמְּזִימִין אוֹתָם, שֶׁבּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים אֶת הַבָּאִים לַהֲזִימָם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה (ספרי קצ).
וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד", בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר (סנהדרין ל' ע"א).

(יט) כַּאֲשֶׁר זָמַם – וְלֹא כַּאֲשֶׁר עָשָׂה. מִכָּאן אָמְרוּ: הָרְגוּ, אֵין נֶהֱרָגִין (מכות ה' ע"ב).
לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאָחִיו? לִמֵּד עַל זוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן נְשׂוּאָה, שֶׁאֵינָם בִּשְׂרֵפָה, אֶלָּא כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל שֶׁהִיא בְּחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִיא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא,ט), הִיא וְלֹא בּוֹעֲלָהּ; לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן לְאָחִיו, "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" – וְלֹא כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לַאֲחוֹתוֹ. אֲבָל בְּכָל שְׁאָר מִיתוֹת הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ, וְזוֹמְמֵי אִשָּׁה נֶהֱרָגִין כְּזוֹמְמֵי אִישׁ, כְּגוֹן שֶׁהֱעִידוּהָ שֶׁהָרְגָה אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, נֶהֱרָגִין בְּמִיתָתָהּ; שֶׁלֹּא מִעֵט כָּאן אֲחוֹתוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְקַיֵּם בָּהֶן הֲזָמָה כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל (ספרי קצ; סנהדרין צ' ע"א).

(כ) יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ – מִכָּאן שֶׁצְּרִיכִין הַכְרָזָה: אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נֶהֱרָגִין עַל שֶׁהוּזְמוּ בְּבֵית דִּין (סנהדרין פ"ט ע"א).

(כא) עַיִן בְּעַיִן – מָמוֹן; וְכֵן שֵׁן בְּשֵׁן וְגוֹמֵר (ספרי קצ; ב"ק פ"ד ע"א).

פרק כ[עריכה]

(יט) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – סָמַךְ הַכָּתוּב יְצִיאַת מִלְחָמָה לְכָאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין מְחֻסַּר אֵבָר יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה (ספרי קצ). דָּבָר אַחֵר, לוֹמַר לְךָ: אִם עָשִׂיתָ מִשְׁפַּט צֶדֶק, אַתָּה מֻבְטָח שֶׁאִם תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה אַתָּה נוֹצֵחַ; וְכֵן דָוִד הוּא אוֹמֵר: "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעוֹשְׁקָי" (תהלים קיט,קכא; מדרש תנחומא שפטים טו).
עַל אֹיְבֶךָ – יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאוֹיְבִים; אַל תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי לֹא יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ (תנחומא שם).
סוּס וָרֶכֶב – בְּעֵינַי חֲשׁוּבִים כֻּלָּם כְּסוּס אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד" (שופטים ו,טז); וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה" (שמות טו,יט; מדרש תנחומא שפטים טז).
עַם רַב מִמְּךָ – בְּעֵינֶיךָ הוּא רַב, אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב (תנחומא שם).

(ב) כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה – סָמוּךְ לְצֵאתְכֶם מִן הַסְּפָר [מִגְּבוּל אַרְצְכֶם] (ספרי קצא; סוטה מ"ב ע"א).
וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן – הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה" (סוטה שם).
וְדִבֶּר אֶל הָעָם – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (שם).

(ג) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבָד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם (שם).
עַל אֹיְבֵיכֶם – אֵין אֵלּוּ אַחֵיכֶם; שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם, אֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם. אֵין זוֹ כְּמִלְחֶמֶת יְהוּדָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּישׁוּם וַיַּנְעִילוּם וַיַּאֲכִילוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן" (דה"ב כח,טו), אֶלָּא עַל אֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים; לְפִיכָךְ הִתְחַזְּקוּ לַמִּלְחָמָה (סוטה מ"ב ע"א).
אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ – אַרְבַּע אַזְהָרוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁמַּלְכֵי הָאֻמּוֹת עוֹשִׂין: מְגִיפִין תְּרִיסֵיהֶם כְּדֵי לְהַקִּישָׁן זֶה לָזֶה כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, שֶׁיַּחְפְּזוּ אֵלּוּ שֶׁכְּנֶגְדָן וְיָנוּסוּ; וְרוֹמְסִים בְּסוּסֵיהֶם וּמַצְהִילִין אוֹתָם, לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם; וְצוֹוְחִין בְּקוֹלָם; וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת וּמִינֵי מַשְׁמִיעֵי קוֹל. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, מִצַּהֲלַת סוּסִים; אַל תִּירְאוּ, מֵהַגָּפַת הַתְּרִיסִין; וְאַל תַּחְפְּזוּ, מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת; וְאַל תַּעַרְצוּ, מִקּוֹל הַצְּוָחָה (ספרי קצב; סוטה שם).

(ד) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹמֵר – הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ (סוטה מ"ב ע"א).
הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם – זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן (סוטה שם).

(ה) וְלֹא חֲנָכוֹ – וְלֹא דָּר בּוֹ; 'חִנּוּךְ' – לְשׁוֹן הַתְחָלָה.
וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ – וְדָבָר שֶׁל עַגְמַת נֶפֶשׁ הוּא זֶה.

(ו) וְלֹא חִלְּלוֹ – לֹא פְּדָאוֹ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁהַפֵּרוֹת טְעוּנִין לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ לְחַלְּלָן בְּדָמִים וְלֶאֱכֹל הַדָּמִים בִּירוּשָׁלַיִם.

(ז) פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה – יָשׁוּב פֶּן יָמוּת; שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן, כְּדַאי הוּא שֶׁיָּמוּת (ספרי קצה).

(ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים – לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן וְיָסְפוּ? מוֹסִיפִין זֶה עַל דִּבְרֵי הַכֹּהֵן. כֹּהֵן מְדַבֵּר וּמַשְמִיעַ מִן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" עַד "לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם"; וּ"מִי הָאִישׁ" וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ; וְזֶה – שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ (סוטה מ"ג ע"א).
הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ: שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ; וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תּוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה; וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר, אוֹמֵר: שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (שם מ"ד ע"א).

(ט) שָׂרֵי צְבָאוֹת – שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִים שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו. 'זַקָּפִין', בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים: שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה, נִיסָה (ספרי קצח; שם מ"ד ע"א).

(י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר – בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי קצט), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן: "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת" וְגוֹמֵר (להלן פסוק טו).

(יא) כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ – אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁנִּצְטַוֵּיתָ לְהַחֲרִימָם, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמָם (ספרי ר).
לָמַס וַעֲבָדוּךָ – עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים וְשִׁעְבּוּד (שם).

(יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה – הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם לֹא תַּשְׁלִים עִמְּךָ, סוֹפָהּ לְהִלָּחֵם בְּךָ אִם תַּנִּיחֶנָּה וְתֵלֵךְ (ספרי ר).
וְצַרְתָּ עָלֶיהָ – אַף לְהַרְעִיבָהּ וּלְהַצְמִיאָהּ וְלַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים (שם).

(יג) וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ – אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, סוֹף שֶׁה' נוֹתְנָהּ בְּיָדְךָ (שם).

(יד) וְהַטַּף – אַף טַף שֶׁל זְכָרִים; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ"? בִּגְדוֹלִים (ספרי ר).

(יז) כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי (שם רא).

(יח) לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ – הָא אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּמִתְגַּיְּרִין, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַבְּלָם (שם רב).

(יט) יָמִים – שְׁנַיִם.
רַבִּים – שְׁלֹשָׁה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְלִמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם" (שמ"ב א,א). וּבְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי רג).
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה – הֲרֵי 'כִּי' מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דִּילְמָא": שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ, לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?

(כ) עַד רִדְתָּהּ – לְשׁוֹן רִדּוּי, שֶׁתְּהֵא כְּפוּפָה לְךָ.

פרק כא (1)[עריכה]

(ב) וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ – מְיֻחָדִים שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ, אֵלּוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה (סוטה מ"ד ע"ב).
וּמָדְדוּ – מִמָּקוֹם שֶׁהֶחָלָל שׁוֹכֵב (ספרי רה).
אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל – לְכָל צַד, לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה.

(ד) אֶל נַחַל אֵיתָן – קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבַד (ספרי רז; סוטה מ"ה ע"ב).
וְעָרְפוּ – קוֹצֵץ עָרְפָּהּ בְּקוֹפִיץ (שם ושם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תָּבֹא עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵּירוֹת, וְתֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכַפֵּר עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (סוטה מ"ו ע"א).

(ז) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה – וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה (סוטה מ"ה ע"ב). וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים—

(ח) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל – (אונקלוס).
וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרָם, שֶׁמִּשֶּׁעָשׁוּ כֵּן, יְכֻפַּר לָהֶם הֶעָוֹן (סוטה מ"ו ע"א).

(ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר – מַגִּיד שֶׁאִם נִמְצָא הַהוֹרֵג אַחַר שֶׁנִּתְעָרְפָה הָעֶגְלָה, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (סוטה מ"ז ע"ב), וְהוּא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'.

פרשת כי תצא[עריכה]

פרק כא (2)[עריכה]

(י) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי ריא); שֶׁבְּמִלְחֶמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹמַר וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (לעיל כ,טז).
וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ – לְרַבּוֹת כְּנַעֲנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת (שם).

(יא) אֵשֶׁת – אֲפִלּוּ אֵשֶׁת אִישׁ (ספרי ריא; קידושין כ"א ע"ב).
וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה – לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע (קידושין שם), שֶׁאִם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּירָהּ, יִשָּׂאֶנָּה בְּאִסּוּר; אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ, סוֹפוֹ לִהְיוֹת שׂוֹנְאָהּ (ספרי ריד), שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו: "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ" וְגוֹמֵר (להלן פסוק טו), וְסוֹפוֹ לְהוֹלִיד מִמֶּנָּהּ "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (להלן פסוק יח). לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (מדרש תנחומא כי תצא א).

(יב) וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ – תְּגַדְּלֵם, כְּדֵי שֶׁתִּתְנַוֵּל (ספרי ריב; יבמות מ"ח ע"א).

(יג) וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ – לְפִי שֶׁהֵם נָאִים, שֶׁגּוֹיִם – בְּנוֹתֵיהֶם מִתְקַשְּׁטוֹת בַּמִּלְחָמָה, בִּשְׁבִיל לְהַזְנוֹת אֲחֵרִים עִמָּהֶם (ספרי ריג).
וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ – בַּבַּיִת שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ: נִכְנָס וְנִתְקָל בָּהּ, יוֹצֵא וְנִתְקָל בָּהּ; רוֹאֶה בִּבְכִיָּתָהּ, רוֹאֶה בְּנִוּוּלָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּנֶּה עָלָיו (שם).
וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ – כָּל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בַּת יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחָה וְזוֹ עֲצֵבָה; בַּת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשֶּׁטֶת וְזוֹ מִתְנַוֶּלֶת (שם).

(יד) וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ – הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִשְׂנֹאתָהּ (ספרי ריד).
לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ – לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ (שם). בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לְעַבְדוּת וְשִׁמּוּשׁ – עֲמַארָא. מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי כֵּן.

(יז) פִּי שְׁנַיִם – כְּנֶגֶד שְׁנֵי אַחִים (ספרי ריז).
בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ – מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בָּרָאוּי לָבֹא לְאַחַר מִיתַת הָאָב, כִּבְמֻחְזָק (שם; בכורות נ"ב ע"א).

(יח) סוֹרֵר – סָר מִן הַדֶּרֶךְ.
וּמוֹרֶה – מְסָרֵב בְּדִבְרֵי אָבִיו, לְשׁוֹן "מַמְרִים" (דברים ט,ז).
וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ – מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ (סנהדרין ע"א ע"א). בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּגְנֹב וְיֹאכַל תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "זוֹלֵל וְסוֹבֵא" (להלן פסוק כ), וְנֶאֱמַר: "אַל תְּהִי בְּסוֹבְאֵי יָיִן בְּזוֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ" (משלי כג,כ; ספרי ריט; סנהדרין שם). וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נֶהֱרָג עַל שֵׁם סוֹפוֹ: הִגִּיעָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ, סוֹף שֶׁמְּכַלֶּה מָמוֹן אָבִיו, וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְעוֹמֵד בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם הַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה תּוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב (ספרי רכ; סנהדרין ע"ב ע"ב).

(כא) וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ – מִכָּאן שֶׁצָּרִיךְ הַכְרָזָה בְּבֵית דִּין: פְּלוֹנִי נִסְקָל עַל שֶׁהָיָה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין פ"ט ע"א).

(כב) וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת – סְמִיכוּת הַפָּרָשִׁיּוֹת מַגִּיד, שֶׁאִם חָסִים עָלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ, סוֹף שֶׁיֵּצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת, וְיִתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין (מדרש תנחומא כי תצא א).
וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, וְהַמְּבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בִּסְקִילָה (סנהדרין מ"ה ע"ב).

(כג) כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי – זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הוּא, שֶׁאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים, שֶׁהָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה: אֶחָד נַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְאֶחָד נִתְפַּס לְלִסְטִיּוּת וְנִתְלָה. כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי (סנהדרין מ"ו ע"ב). כָּל קְלָלָה שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן הֶקֵּל וְזִלְזוּל, כְּמוֹ: "וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת" (מל"א ב,ח).

פרק כב[עריכה]

(א) וְהִתְעַלַּמְתָּ – כּוֹבֵשׁ עַיִן כְּאִלּוּ אֵינוֹ רוֹאֵהוּ. לֹא תִרְאֶה וְהִתְעַלַּמְתָּ, לֹא תִרְאֶה אוֹתוֹ שֶׁתִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם וְכוּלֵּהּ‏[7] (ספרי רכב; ב"מ ל' ע"א).

(ב) עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ – וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּתְּנֵהוּ לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּדְרְשֵׁהוּ? אֶלָּא דָּרְשֵׁהוּ שֶׁלֹּא יְהֵא רַמַּאי (ספרי רכג; ב"מ כ"ז ע"ב; כ"ח ע"ב).
וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ – שֶׁתְּהֵא בּוֹ הֲשָׁבָה, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּבֵיתְךָ כְּדֵי דָּמָיו וְתִתְבְּעֵם מִמֶּנּוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל; וְשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה וְאוֹכֵל, יִמָּכֵר (ב"מ כ"ח ע"ב).

(ג) לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם – לִכְבֹּשׁ עֵינְךָ כְּאִלּוּ אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתוֹ.

(ד) הָקֵם תָּקִים – זוֹ טְעִינָה, לְהַטְעִין מַשּׂאוּי שֶׁנָּפַל מֵעָלָיו (ב"מ ל"ב ע"א).
עִמּוֹ – עִם בְּעָלָיו; אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ, הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעֹן – טְעֹן, פָּטוּר (שם).

(ה) לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה – שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לְאִישׁ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (ספרי רכו; נזיר נ"ט ע"א).
וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה – לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים (שם ושם). דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יָסִיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר שם).
כִּי תוֹעֲבַת – לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה (שם ושם).

(ו) כִּי יִקָּרֵא – פְּרָט לִמְזֻמָּן (ספרי רכז; חולין קל"ט ע"א).
לֹא תִקַּח הָאֵם – בְּעוֹדָהּ עַל בָּנֶיהָ.

(ז) לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְגוֹמֵר – אִם מִצְוָה קַלָּה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס אָמְרָה תּוֹרָה: לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, קַל וָחֹמֶר לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת חֲמוּרוֹת (ספרי רכח; חולין קמ"ב ע"א).

(ח) כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָש – אִם קִיַּמְתָּ מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, סוֹפְךָ לִבְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ וּתְקַיֵּם מִצְוַת מַעֲקֶה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה (משנה אבות ד ב), וְתַגִּיעַ לְכֶרֶם וְשָׂדֶה וְלִבְגָדִים נָאִים. לְכָךְ נִסְמְכוּ פָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ (תנחומא א).
מַעֲקֶה – גָּדֵר סָבִיב לַגָּג. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "תְּיָקָא", כְּגוֹן תִּיק, שֶׁמְּשַׁמֵּר מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ.
כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל – רָאוּי זֶה לִפֹּל; וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא תִּתְגַּלְגֵּל מִיתָתוֹ עַל יָדְךָ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב (ספרי רכט; שבת צ"ב ע"א).

(ט) כִּלְאָיִם – חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד (ברכות כ"ב ע"א).
פֶּן תִּקְדַּשׁ – כְּתַרְגוּמוֹ: "תִּסְתָּאַב". כָּל דָּבָר הַנִּתְעָב עַל הָאָדָם, בֵּין לְשֶׁבַח, כְּגוֹן הֶקְדֵּשׁ, בֵּין לִגְנַאי, כְּגוֹן אִסּוּר, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ: "אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קִדַּשְׁתִּיךָ" (ישעיהו סה,ה).
הַמְלֵאָה – זֶה מִלּוּי וְתוֹסֶפֶת שֶׁהַזֶּרַע מוֹסִיף.

(י) לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר – הוּא הַדִּין לְכָל שְׁנֵי מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם (ספרי רלא; משנה כלאים ח ב; ב"ק נ"ד ע"ב); וְהוּא הַדִּין לְהַנְהִיגָם יַחַד קְשׁוּרִים זוּגִים בְּהוֹלָכַת שׁוּם מַשָּׂא (ספרי שם; כלאים שם).

(יא) שַׁעַטְנֵז – לְשׁוֹן עֵרוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ, שׁוּעַ טָוּוּי וְנוּז (ספרי רלב; משנה כלאים ט ח; נדה ס"א ע"ב).

(יב) גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ – אַף מִן הַכִּלְאַיִם, לְכָךְ סְמָכָן הַכָּתוּב (יבמות ד' ע"א).

(יג-יד) וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ – סוֹפוֹ וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים. עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה (משנה אבות ד ב): עָבַר עַל "לֹא תִשְׂנָא" (ויקרא יט,יז), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע (ספרי רלה).
אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת – מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמֵר דָּבָר אֶלָּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין (שם).

(טו) אֲבִי הַנַּעֲרָה וְאִמָּהּ – מִי שֶׁגִּדְּלוּ גִּדּוּלִים הָרָעִים יִתְבַּזּוּ עָלֶיהָ (שם).

(טז) וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָה – מְלַמֵּד שֶׁאֵין רְשׁוּת לְאִשָּׁה לְדַבֵּר בִּפְנֵי הָאִישׁ (שם).

(יז) וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה – הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מִתְחַוְּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (ספרי רלז; כתובות מ"ו ע"א).

(יח) וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ – מַלְקוֹת (ספרי רלח; כתובות מ"ו ע"א).

(כ) וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר – בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, שֶׁזִּנְּתָה לְאַחַר אֵרוּסִין (כתובות מ"ד ע"ב).

(כא) אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ – רְאוּ גִּדּוּלִים שֶׁגִּדַּלְתֶּם (כתובות מ"ה ע"א).
אַנְשֵׁי עִירָהּ – בְּמַעֲמַד כָּל אַנְשֵׁי עִירָהּ (ספרי רמז).
לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ – כְּמוֹ "בְּבֵית אָבִיהָ".

(כב) וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם – לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂה חִדּוּדִים (ספרי רמא), שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶהֱנֵית מֵהֶם.
גַּם – לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר: גַּם שְׁנֵיהֶם, לְרַבּוֹת אֶת הַוָּלָד; שֶׁאִם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת, אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד (ערכין ז' ע"א).

(כג) וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר – לְפִיכָךְ שָׁכַב עִמָּהּ; פִּרְצָה קוֹרְאָה לַגַּנָּב. הָא אִלּוּ יָשְׁבָה בְּבֵיתָהּ, לֹא אֵרַע לָהּ (ספרי רמב).

(כו) כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם וְגוֹמֵר – לְפִי פְּשׁוּטוֹ זֶהוּ מַשְׁמָעוֹ, כִּי אֲנוּסָה הִיא וּבְחָזְקָה עָמַד עָלֶיהָ, כְּאָדָם הָעוֹמֵד עַל חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ בוֹ: הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד וְכוּלֵּהּ‏[8] (סנהדרין ע"ג ע"א).

פרק כג[עריכה]

(א) לֹא יִקַּח – אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין, וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (קידושין ס"ז ע"ב).
וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו – שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו (יבמות ד' ע"א; שם מ"ט ע"א). וַהֲרֵי כְּבָר מֻזְהָר עָלֶיהָ מִשּׁוּם "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ" (ויקרא יח,יד)? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין (יבמות ד' ע"א); וְלִסְמֹךְ לָהּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר" (להלן פסוק ג), לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיְּבֵי כָּרֵתוֹת; וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בַּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט ע"א).

(ב) פְּצוּעַ דַּכָּה – שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ (ספרי רמז; יבמות ע"ה ע"א).
וּכְרוּת שָׁפְכָה – שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד, וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת, וְאֵינוֹ מוֹלִיד (שם ע"ב).

(ג) לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' – לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית (יבמות ע"ח ע"ב).

(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי – לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית (יבמות ע"ז ע"ב).

(ה) עַל דְּבַר – עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם (ספרי רנ).
בַּדֶּרֶךְ – כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (שם).

(ז) לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ" (להלן פסוק יז), יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם (ספרי רנא).

(ח) לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ, שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ.
לֹא תְתַעֵב מִצְרִי – מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק; לְפִיכָךְ–

(ט) בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי וְגוֹמֵר – וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ; שֶׁהַהוֹרְגוֹ – הוֹרְגוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ – מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. לְפִיכָךְ אֱדוֹם, שֶׁקִּדְמָם בַּחֶרֶב, לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם; וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם, נִתְעֲבוּ.

(י) כִּי תֵצֵא וְגוֹמֵר וְנִשְׁמַרְתָּ – שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (מדרש תנחומא ויגש א; ירושלמי שבת פ"ב ה"ו).

(יא) מִקְּרֵה לָיְלָה – דִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה (ספרי רנה).
וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה – זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֶה שְׁכִינָה (שם).

(יב) וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב – סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל; שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (ספרי רנו).

(יג) וְיָד תִּהְיֶה לְךָ – כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ "אִישׁ עַל יָדוֹ" (במדבר ב,יז; ספרי רנז).
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לֶעָנָן.

(יד) עַל אֲזֵנֶךָ – לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישֶׁךָ.
אֲזֵנֶךָ – כְּמוֹ כְּלֵי זַיִן (ספרי רנז).
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶרְוַת דָּבָר.

(טז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד – כְּתַרְגּוּמוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ספרי רנט; גיטין מ"ה ע"א).

(יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה – מֻפְקֶרֶת, מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת.
וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ – מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זָכוּר (סנהדרין נ"ד ע"ב). וְאוֹנְקְלוּס תִּרְגֵּם: "לָא תְהֵי אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד" [לֹא תִהְיֶה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ עֶבֶד], שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ; שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" (בראשית כב,ה), עִם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר (קידושין ס"ח ע"א). "וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָא" [וְלֹא יִשָּׂא אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִשָּׁה שִׁפְחָה], שֶׁאַף הוּא נַעֲשָׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ; שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (שם).

(יט) אֶתְנַן זוֹנָה – נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ, פָּסוּל לְהַקְרָבָה (ספרי רסא; תמורה כ"ט ע"א).
וּמְחִיר כֶּלֶב – הֶחֱלִיף שֶׂה בְּכֶלֶב (ספרי שם; תמורה שם).
גַּם שְׁנֵיהֶם – לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (תמורה ל' ע"ב).

(כ) לֹא תַשִּׁיךְ – אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה. וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה, "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה,לז; ספרי רסב; ב"מ ע"ה ע"ב).

(כא) לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ – וְלֹא לְאָחִיךָ; לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה (ב"מ ע' ע"ב).

(כב) לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ – שְׁלֹשָׁה רְגָלִים; וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ר"ה ד' ע"ב).

(כד) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר – לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (ר"ה ו' ע"א).

(כה) כִּי תָבֹא בְכֶרֶם רֵעֶךָ – בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ב"מ פ"ז ע"ב).
כְּנַפְשְׁךָ – כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה (שם).
שָׂבְעֶךָ – וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה (שם).
וְאֶל כֶּלְיְךָ לא תִתֵּן – מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי רסו; ב"מ שם); אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ, אֵינוֹ אוֹכֵל (ב"מ פ"ט ע"ב).

(כו) כִּי תָבֹא בְקָמַת רֵעֶךָ – אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי רסז; ב"מ פ"ז ע"ב).

פרק כד[עריכה]

(א) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר – מִצְוָה עָלָיו לְגָרְשָׁהּ (גיטין צ' ע"ב), שֶׁלֹּא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

(ב) לְאִישׁ אַחֵר – אֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן; הוּא הוֹצִיא רְשָׁעָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְזֶה הִכְנִיסָהּ (גיטין צ' ע"ב).

(ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ (ספרי ער). וְאִם לָאו – קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ כִי יָמוּת (ספרי שם; גיטין צ' ע"ב).

(ד) אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה – לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה (ספרי שם).

(ה) אִשָּׁה חֲדָשָׁה – שֶׁהִיא חֲדָשָׁה לוֹ, וַאֲפִלּוּ אַלְמָנָה, פְּרָט לְמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ (ספרי ער; יבמות י"א ע"ב).
וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו – דְּבַר הַצָּבָא.
לְכָל דָּבָר – שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַצָּבָא, לֹא לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן וְלֹא לְתַקֵּן דְּרָכִים. אֲבָל הַחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל פִּי כֹּהֵן, כְּגוֹן בָּנָה בַיִת וְלֹא חֲנָכוֹ, אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים (שם ושם).
יִהְיֶה לְבֵיתוֹ – אַף בִּשְׁבִיל בֵּיתוֹ, אִם בָּנָה בַּיִת וַחֲנָכוֹ וְאִם נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ, אֵינוֹ זָז מִבֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה.
לְבֵיתוֹ – זֶה בֵּיתוֹ.
יִהְיֶה – לְרַבּוֹת אֶת כַּרְמוֹ (ספרי שם; סוטה מ"ג ע"א).
וְשִׂמַּח – יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: "וְיַחְדֵּי יָת אִתְּתֵיהּ". וְהַמְּתַרְגֵּם 'וְיֶחְדֵּי עִם אִתְּתֵיהּ' טוֹעֶה הוּא, שֶׁאֵין זֶה תַּרְגּוּם שֶׁל "וְשִׂמַּח" אֶלָּא שֶׁל 'וְשָׂמַח'.

(ו) לֹא יַחֲבֹל – אִם בָּא לְמַשְׁכְּנוֹ עַל חוֹבוֹ בְּבֵית דִּין, לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ בִּדְבָרִים שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ (ב"מ קי"ג ע"א; שם קט"ו ע"א).
רֵחַיִם – הִיא הַתַּחְתּוֹנָה.
וָרָכֶב – הִיא הָעֶלְיוֹנָה.

(ז) כִּי יִמָּצֵא – בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה (מכילתא נזיקין פרשה ה). וְכֵן כָּל "יִמָּצֵא" שֶׁבַּתּוֹרָה.
וְהִתְעַמֶּר בּוֹ – אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ (ספרי ער).

(ח) הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת – שֶׁלֹּא תִּתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְלֹא תָּקֹץ אֶת הַבַּהֶרֶת (מכות כ"ב ע"א).
כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם – אִם לְהַסְגִּיר, אִם לְהַחֲלִיט, אִם לְטַהֵר.

(ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹמֵר לְמִרְיָם – אִם בָּאתָ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְצָרַעַת, אַל תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע. זָכוֹר הֶעָשׂוּי לְמִרְיָם שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בִּנְגָעִים (ספרי ערה).

(י) כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ – "[אֲרֵי] תֵחוּב בְּחַבְרָךְ" [בנוסחנו: אֲרֵי תִרְשֵׁי בְּחַבְרָךְ, =כִּי תִּהְיֶה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרְךָ].
מַשַּׁאת מְאוּמָה – חוֹב שֶׁל כְּלוּם.

(יב) לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ – לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ (ספרי רעז).

(יג) כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – אִם כְּסוּת לַיְלָה הוּא. וְאִם כְּסוּת יוֹם – הַחֲזִירֵהוּ בַּבֹּקֶר (ספרי רעז), וּכְבָר כָּתוּב בִּ'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים': "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב,כה); כָּל הַיּוֹם תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ תִּקָּחֶנּוּ (ב"מ קי"ד ע"ב).
וּבֵרְכֶךָּ – וְאִם אֵינוֹ מְבָרֶכְךָ, מִכָּל מָקוֹם וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה (ספרי שם).

(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר – וַהֲלֹא כְּבָר כָּתוּב? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל הָאֶבְיוֹן בִּשְׁנֵי לָאוִין: 'לֹא תַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן'; וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (ויקרא יט,יג).
אֶבְיוֹן – הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר.
מִגֵּרְךָ – זֶה גֵּר צֶדֶק (ספרי רעח; ב"מ קי"א ע"ב).
בִּשְׁעָרֶיךָ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת (שם ושם).
אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ – לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (שם ושם).

(טו) וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ – אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בָּאִילָן (ספרי רעט; ב"מ קי"ב ע"א).
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי שם).

(טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים – בְּעֵדוּת בָּנִים. וְאִם תֹּאמַר: בַּעֲוֹן בָּנִים? כְּבָר נֶאֱמַר: אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ (ספרי רפ). אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ – מֵת בַּעֲוֹן אָבִיו, וְהַקְּטַנִּים מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בִּידֵי שָׁמָיִם (שבת ל"ב ע"ב).

(יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם – וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט" (דברים טז,יט); וְשָׁנָה בֶּעָנִי, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. לְפִי שֶׁנָּקֵל לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט עָנִי יוֹתֵר מִשֶּׁל עָשִׁיר, לְכָךְ הִזְהִיר וְשָׁנָה עָלָיו.
וְלֹא תַחֲבֹל – שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה.

(יח) וְזָכַרְתָּ – עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתִיךָ, לִשְׁמֹר חֻקּוֹתַי, אֲפִלּוּ יֵשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּדָּבָר.

(יט) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר – וְלֹא גָּדִישׁ (ספרי רפג). מִכָּאן אָמְרוּ: עֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה (משנה פאה ו ו).
בַּשָּׂדֶה – לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה (ספרי שם), שֶׁשָּׁכַח מִקְצָתָהּ מִלִּקְצֹר.
לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ – מִכָּאן אָמְרוּ: שֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִכְחָה, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב (משנה פאה ו ד).
לְמַעַן יְבָרֶכְךָ – וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּאת לְיָדוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן; קַל וָחֹמֶר לָעוֹשֶׂה בְּמִתְכַּוֵּן. אֱמֹר מֵעַתָּה, נָפְלָה סֶלַע מִיָּדוֹ וּמְצָאָהּ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הוּא מִתְבָּרֵךְ עָלֶיהָ (ספרי שם).

(כ) לֹא תְפַאֵר – לֹא תִטֹּל תִּפְאַרְתּוֹ מִמֶּנּוּ. מִכָּאן שֶׁמַּנִּיחִין פֵּאָה לָאִילָן (חולין קל"א ע"א).
אַחֲרֶיךָ – זוֹ שִׁכְחָה (שם ע"ב).

(כא) לֹא תְעוֹלֵל – אִם מָצָאתָ בּוֹ עוֹלֵלוֹת, לֹא תִּקָּחֶנָּה. וְאֵיזוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ אֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי הִיא לְבַעַל הַבַּיִת (ספרי רפה; משנה פאה ז ד). וְרָאִיתִי בִּגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית (ירושלמי פאה ז ד), אֵיזוֹ הִיא כָּתֵף? פְּסִיגִין זֶה עַל גַּב זַה. נָטֵף, אֵלּוּ הַתְּלוּיוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת.

פרק כה[עריכה]

(א) כִּי יִהְיֶה רִיב – סוֹפָם לִהְיוֹת נִגָּשִׁים אֶל הַמִּשְׁפָּט. אֱמֹר מֵעַתָּה, אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה; מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק? הֱוֵי אוֹמֵר, זוֹ מְרִיבָה (ספרי רפו).
וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע – יָכוֹל כָּל הַמִּתְחַיְּבִין בַּדִּין לוֹקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע; פְּעָמִים לוֹקֶה, וּפְעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וּמִי הוּא הַלּוֹקֶה? לְמֹד מִן הָעִנְיָן: "לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (להלן פסוק ד); לָאו שֶׁלֹּא נִתַּק לַעֲשֵׂה (ספרי שם).

(ב) וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מַלְקִין אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב, אֶלָּא מֻטֶּה (מכות כ"ב ע"ב).
לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ – וּלְאַחֲרָיו כְּדֵי שְׁתַּיִם; מִכָּאן אָמְרוּ: מַלְקִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו וּשְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו (ספרי רפו; מכות שם).
בְּמִסְפָּר – וְאֵינוֹ נָקוּד 'בַּמִּסְפָּר'; לִמֵּד שֶׁהוּא דָּבוּק, לוֹמַר: בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים וְלֹא אַרְבָּעִים שְׁלֵמִים, אֶלָּא מִנְיָן שֶהוּא סוֹכֵם וּמַשְׁלִים לְאַרְבָּעִים, וְהֵם אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת (מכות שם).

(ג) לֹא יוֹסִיף – מִכָּאן אַזְהָרָה לַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ (ספרי רפו; כתובות ל"ג ע"א).
וְנִקְלָה אָחִיךָ – כָּל הַיּוֹם קוֹרְאוֹ רָשָׁע; וּמִשֶּׁלָּקָה, קְרָאוֹ אָחִיךָ (ספרי שם).

(ד) לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ – דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, וְהוּא הַדִּין לְכָל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף הָעוֹשִׂים בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא בִּדְבַר מַאֲכָל. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר? לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם (ספרי רפז; ב"מ פ"ח ע"ב).
בְּדִישׁוֹ – יָכוֹל יַחְסְמֶנּוּ מִבַּחוּץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תַחְסֹם שׁוֹר, מִכָּל מָקוֹם. וְלָמָּה נֶאֱמַר 'דַּיִשׁ'? לוֹמַר לְךָ: מַה דַּיִשׁ מְיוּחָד, דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ וְגִדּולוֹ מִן הָאָרֶץ, אַף כָּל כַּיּוֹצֵא בּוֹ. יָצָא הַחוֹלֵב וְהַמְּגַבֵּן וְהַמְּחַבֵּץ, שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ; יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְּקַטֵּף, שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ לְחַלָּה; יָצָא הַבּוֹדֵל בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת, שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן לְמַעֲשֵׂר (ב"מ פ"ט ע"א).

(ה) כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו – שֶׁהָיְתָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם (יבמות י"ז ע"ב), פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ (ספרי רפח; יבמות שם ע"א).
יַחְדָּו – הַמְּיוּחָדִים בְּנַחֲלָה; פְּרָט לְאָחִיו מִן הָאֵם (שם ע"ב).
וּבֵן אֵין לוֹ – עַיֵּן עָלָיו: בֵּן, אוֹ בַּת, אוֹ בֶּן הַבֵּן, אוֹ בַּת הַבֵּן, אוֹ בֶּן הַבַּת, אוֹ בַּת הַבַּת.

(ו) וְהָיָה הַבְּכוֹר – גְּדוֹל הָאַחִים הוּא מְיַבֵּם אוֹתָהּ (ספרי רפט; יבמות כ"ד ע"א).
אֲשֶׁר תֵּלֵד – פְּרָט לְאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת (שם ושם).
יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו – זֶה שֶׁיִּבֵּם אֶת אִשְׁתּוֹ, יִטֹּל נַחֲלַת הַמֵּת בְּנִכְסֵי אָבִיו (שם ושם).
וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ – פְּרָט לְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁשְּׁמוֹ מָחוּי (יבמות שם).

(ז) הַשַּׁעְרָה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "לִתְרַע בֵּית דִּינָא" [=לְשַׁעַר בֵּית הַדִּין].

(ח) וְעָמַד – בַּעֲמִידָה (ספרי רצ).
וְאָמַר – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְאַף הִיא, דְּבָרֶיהָ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (ספרי רצא; יבמות ק"ו ע"ב).

(ט) וְיָרְקָה בְּפָנָיו – עַל גַּבֵּי קַרְקַע (ספרי רצא; יבמות ק"ו ע"ב).
אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה – מִכָּאן לְמִי שֶׁחָלַץ, שֶׁלֹּא יַחֲזֹר וִייַבֵּם; דְּלָא כְּתִיב 'אֲשֶׁר לֹא בָּנָה', אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה: כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה, שׁוּב לֹא יִבְנֶה (ספרי שם; יבמות י' ע"ב).

(י) וְנִקְרָא שְׁמוֹ וְגוֹמֵר – מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר חֲלוּץ הַנַּעַל (ספרי רצא; יבמות ק"ו ע"ב).

(יא) כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים – סוֹפָן לָבֹא לִידֵי מַכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: מִיַּד מַכֵּהוּ; אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ יְדֵי מַצּוּת (ספרי רצב).

(יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ – מָמוֹן, דְּמֵי בָּשְׁתּוֹ, הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יָדָהּ מַמָּשׁ? נֶאֱמַר כָּאן לֹא תָחוֹס, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּעֵדִים זוֹמְמִין "לֹא תָחוֹס" (לעיל יט,כא); מַה לְּהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן (ספרי רצג).

(יג) אֶבֶן וָאָבֶן – מִֹשְקָלוֹת.
גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה – גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְחֶשֶׁת אֶת הַקְּטַנָּה, שֶׁלֹּא יְהֵא נוֹטֵל בִּגְדוֹלָה וּמַחֲזִיר בִּקְטַנָּה (ספרי רצד).

(יד) לֹא יִהְיֶה לְךָ – אִם עָשִׂיתָ כֵּן, לֹא יִהְיֶה לְךָ כְּלוּם (ספרי רצד).

(טו) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ – אִם עָשִׂיתָ כֵּן, יִהְיֶה לָּךְ הַרְבֵּה (ספרי רצד).

(יז) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ – אִם שִׁקַּרְתָּ בְּמִדּוֹת וּבְמִשְׁקָלוֹת, הֱוֵי דוֹאֵג מִגֵּרוּי הָאוֹיֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה'", וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן" (משלי יא,א-ב; מדרש תנחומא כי תצא ח).

(יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ – לְשׁוֹן מִקְרֶה (ספרי רצו). דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן קְרִי וְטֻמְאָה, שֶׁהָיָה מְטַמְּאָן בְּמִשְׁכַּב זְכוּר. דָּבָר אַחֵר: לְשׁוֹן קוֹר וָחֹם; צִנֶּנְךָ וְהִפְשִׁירְךָ מֵרְתִיחָתְךָ. שֶׁהָיוּ כָּל הָאֻמּוֹת יְרֵאִים לְהִלָּחֵם בָּכֶם, וּבָא זֶה וְהִתְחִיל, וְהֶרְאָה מָקוֹם לַאֲחֵרִים. מָשָׁל לְאַמְבָּטִי רוֹתַחַת, שֶׁאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לֵירֵד בְּתוֹכָהּ, בָּא בֶּן בְּלִיַּעַל אֶחָד, קָפַץ וְיָרַד לְתוֹכָהּ; אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְוָה, הִקְרָה אוֹתָהּ בִּפְנֵי אֲחֵרִים (מדרש תנחומא כי תצא ט).
וַיְזַנֵּב בְּךָ – מַכַּת זָנָב; חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה (שם י).
כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ – חֲסֵרֵי כֹחַ מֵחֲמַת חֶטְאָם, שֶׁהָיָה הֶעָנָן פּוֹלְטָן (שם).
וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ – עָיֵף בַּצָּמָא, דִּכְתִיב: "וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם" (שמות יז,ג), וּכְתִיב אַחֲרָיו: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" (שם,ח; תנחומא שם).
וְיָגֵעַ – בַּדֶּרֶךְ (שם).
וְלֹא יָרֵא. – עֲמָלֵק [אֶת] אֱלֹהִים, מִלְּהָרַע לְךָ.

(יט) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק – "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק, מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה" (שמ"א טו,ג), שֶׁלֹּא יְהֵא שֵׁם עֲמָלֵק נִזְכָּר אֲפִלּוּ עַל הַבְּהֵמָה לוֹמַר: בְּהֵמָה זוֹ מִשֶּׁל עֲמָלֵק הָיְתָה (פסיקתא זוטרתי).

פרשת כי תבוא[עריכה]

פרק כו[עריכה]

(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא וְגוֹמֵר וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ – מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ בְּבִכּוּרִים עַד שֶׁכָּבְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְחִלְּקוּהָ (קידושין ל"ז ע"ב).

(ב) מֵרֵאשִׁית – וְלֹא כָּל רֵאשִׁית, שֶׁאֵין כָּל הַפֵּרוֹת חַיָּבִין בְּבִכּוּרִים אֶלָּא שִׁבְעַת הַמִּינִין בִּלְבַד. נֶאֱמַר כָּאן אֶרֶץ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה" וְגוֹמֵר (דברים ח,ח); מַה לְּהַלָּן מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן שְׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן שִׁבְעַת הַמִּינִין (מנחות פ"ד ע"ב). "זֵית שֶׁמֶן", זַיִת אֲגוּרִי (ספרי רצז), שֶׁשַּׁמְנוֹ אָגוּר בְּתוֹכוֹ (ברכות ל"ט ע"א); "וּדְבָשׁ", הוּא דְּבַשׁ תְּמָרִים (ספרי שם).
מֵרֵאשִׁית – אָדָם יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי לְסִימָן וְאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה בִּכּוּרִים (ביכורים פ"ג מ"א).

(ג) אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁהוּא (ספרי רחצ).
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו – שֶׁאֵינְךָ כְּפוּי טוֹבָה (שם רצט).
הִגַּדְתִּי הַיּוֹם – פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה וְלֹא שְׁתֵּי פְּעָמִים (שם).

(ד) וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ – לְהָנִיף אוֹתוֹ (ספרי ש; מנחות ס"א ע"א); כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף (שם ע"ב; סוכה מ"ז ע"ב).

(ה) וְעָנִיתָ – לְשׁוֹן הֲרָמַת קוֹל (סוטה ל"ב ע"ב).
אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי – מַזְכִּיר חַסְדֵי הַמָּקוֹם; אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, לָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל כְּשֶׁרָדַף אַחַר יַעֲקֹב, וּבִשְׁבִיל שֶׁחָשַׁב לַעֲשׂוֹת, חִשֵּׁב לוֹ הַמָּקוֹם כְּאִלּוּ עָשָׂה (ספרי שא), שֶׁבְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם חוֹשֵׁב לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲשָׁבָה [רָעָה] כְּמַעֲשֶׂה (ירושלמי פאה פ"א ה"א).
וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה – וְעוֹד אֲחֵרִים בָּאוּ עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, שֶׁאַחֲרֵי זֹאת יָרַד יַעֲקֹב לְמִצְרָיִם.
בִּמְתֵי מְעָט – בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ (ספרי שם).

(ט) אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי שא).
וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ – כְּמַשְׁמָעוֹ (שם).

(י) וְהִנַּחְתּוֹ – מַגִּיד שֶׁנּוֹטְלוֹ אַחַר הֲנָפַת הַכֹּהֵן, וְאוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא, וְחוֹזֵר וּמֵנִיף (ספרי שא).

(יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין קוֹרִין מִקְרָא בִּכּוּרִים אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הַחַג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְיֵינוֹ וְשַׁמְנוֹ; אֲבָל מֵהַחַג וְאֵילַךְ, מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא (פסחים ל"ו ע"ב).
אַתָּה וְהַלֵּוִי – אַף הַלֵּוִי חַיָּב בְּבִכּוּרִים אִם נָטְעוּ בְּתוֹךְ עָרֵיהֶם.
וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר "לַאֲבוֹתֵינוּ" (ביכורים פ"א מ"ד).

(יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית – כְּשֶׁתִּגְמֹר לְהַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית. קָבַע זְמַן הַבִּעוּר וְהַוִּדּוּי בְּעֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁל שָׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר :"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא" וְגוֹמֵר (דברים יד,כח). נֶאֱמַר כָּאן "מִקֵּץ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים" (דברים לא,י), לְעִנְיַן הַקְהֵל; מַה לְּהַלָּן רֶגֶל, אַף כַּאן רֶגֶל. אִי מַה לְּהַלָּן חַג הַסֻּכּוֹת, אַף כָּאן חַג הַסֻּכּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית; רֶגֶל שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת כָּלִין בּוֹ, וְזֶהוּ פֶּסַח, שֶׁהַרְבֵּה אִילָנוֹת יֵשׁ שֶׁנִּלְקָטִין אַחַר הַסֻּכּוֹת. נִמְצְאוּ מַעַשְׂרוֹת שֶׁל שְׁלִישִׁית כָּלִין בַּפֶּסַח שֶׁל רְבִיעִית; וְכָל מִי שֶׁשִּׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו, הִצְרִיכוֹ הַכָּתוּב לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת (ספרי שב).
שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר – שָׁנָה שֶׁאֵין נוֹהֵג בָּהּ אֶלָּא מַעֲשֵׂר אֶחָד מִשְּׁנֵי מַעַשְׂרוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁלְּפָנֶיהָ. שֶׁשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה – נוֹהֵג בָּהֶן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר" (במדבר יח:כו); וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יד,כג); הֲרֵי שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת. וּבָא וְלִמֶּדְךָ כָּאן בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁאֵין נוֹהֵג מֵאוֹתָן שְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת אֶלָּא הָאֶחָד; וְאֵיזֶה? זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן. וְתַחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִתֵּן מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי אֶת אֲשֶׁר לוֹ, הֲרֵי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן; לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, זֶה מַעְשַׂר עָנִי (ספרי שם; ר"ה י"ב ע"ב).
וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָן. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי בַּגֹּרֶן פָּחוֹת מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְכוּלֵּהּ (ספרי שג; ירושלמי פאה פ"ח ה"ה).

(יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְוַדֵּה שֶׁנָּתַתָּ מַעַשְׂרוֹתֶיךָ (ספרי שג).
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת – זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי (שם; מע"ש פ"ה מ"י). וְלִמֶּדְךָ שֶׁאִם שִׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֹא הֶעֱלָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם עַכְשָׁו.
וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי – זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן (שם ושם).
וְגַם – לְרַבּוֹת תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים (שם ושם).
לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה – זֶה מַעְשַׂר עָנִי (שם ושם).
כְּכָל מִצְוָתְךָ – נְתַתִּים כְּסִדְרָן, וְלֹא הִקְדַּמְתִּי תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, וְלֹא מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה, וְלֹא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה "רֵאשִׁית" (דברים יח,ד), שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דָּגָן; וּכְתִיב: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב,כח), לֹא תְּשַׁנֶּה אֶת הַסֵּדֶר (מכילתא משפטים נזיקין, פרשה יט).
לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ – לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּמִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, [וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ] (ספרי שם; מעשר שני שם).
וְלֹא שָׁכַחְתִּי – מִלְּבָרֶכְךָ עַל הַפְרָשַׁת מַעַשְׂרוֹת (שם ושם).

(יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ – מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאוֹנֵן.
וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא – בֵּין שֶׁאֲנִי טָמֵא וְהוּא טָהוֹר, בֵּין שֶׁאֲנִי טָהוֹר וְהוּא טָמֵא (ספרי שג; מע"ש פ"ה מי"ב). וְהֵיכָן הֻזְהַר עַל כָּךְ? "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים יב,יז), זוֹ אֲכִילַת טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָשִׁים: "בִּשְׁעָרֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר" וְגוֹמֵר (דברים טו,כב); אֲבָל זֶה – לֹא תּוּכַל לֶאֱכֹל דֶּרֶךְ אֲכִילַת שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר בְּמָקוֹם אַחֵר (יבמות ע"ג ע"ב).
וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת – לַעֲשׂוֹת לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין (ספרי שם; מע"ש שם).
שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי – הֲבִיאוֹתִיו לְבֵית הַבְּחִירָה (שם ושם).
עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי – שָׂמַחְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי בוֹ (שם ושם).

(טו) הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ – עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת (ספרי שג; מע"ש פ"ה מי"ג), שֶׁאָמַרְתָּ: "אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו,ג-ד).
אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ – לָתֵת לָנוּ; וְקִיַּמְתָּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

(טז) הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ – בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ בּוֹ בַיּוֹם נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶם (מדרש תנחומא כי תבוא א).
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם – בַּת קוֹל מְבָרְכַתּוּ: הֵבֵאתָ בִּכּוּרִים הַיּוֹם, תִּשְׁנֶה לְשָׁנָה הַבָּאָה (שם).

(יז-יח) הֶאֱמַרְתָּ וְהֶאֱמִירְךָ – אֵין לָהֶם עֵד מוֹכִיחַ בַּמִּקְרָא. וְלִי נִרְאֶה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה, [הַמְשָׁכָה] וְהַבְדָּלָה: הִבְדַּלְתָּ לְךָ מֵאֱלֹהֵי הַנֵּכָר לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְהוּא הִפְרִישְׁךָ אֵלָיו מֵעַמֵּי הָאָרֶץ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה [דָּבָר אַחֵר (וּמָצָאתִי לָהֶם עֵד, וְהוּא לְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת), כְּמוֹ "יִתְאַמְּרוּ כָּל פּוֹעֲלֵי אָוֶן"] (תהלים צד,ד).

(יח) כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ – "וִהְייתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט,ה; מכילתא פסחא יב).

(יט) וְלִהְיוֹתְךָ עַם קָדוֹשׁ וְגוֹמֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר – "וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים" (ויקרא כ,כו).

פרק כז[עריכה]

(א) שָׁמוֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה – לְשׁוֹן הוֹוֶה, גרדנ"ט [gardant = בשמרכם‏[9]] בְּלַעַז .

(ב) וַהֲקֵמֹתָ לְךָ – בַּיַּרְדֵּן; וְאַחַר כָּךְ תּוֹצִיאוּ מִשָּׁם אֲחֵרוֹת, וְתִבְנוּ מֵהֶן מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר, שְׁלֹשָׁה מִינֵי אֲבָנִים הָיוּ: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיַּרְדֵּן, וּכְנֶגְדָן בַּגִּלְגָּל, וּכְנֶגְדָּן בְּהַר עֵיבָל, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ה ע"ב).

(ח) בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן (סוטה ל"ב ע"א).

(ט) הַסְכֵּת – כְּתַרְגּוּמוֹ ["אַצֵּית", "הַאֲזֵן"].
הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם – בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם בָּאתָ עִמּוֹ בַּבְּרִית (ברכות ס"ג ע"ב).

(יב) לְבָרֵךְ אֶת הָעָם – כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ז ע"ב), שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וְשִׁשָּׁה לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן לְמַטָּה בְּאֶמְצַע. הָפְכוּ לְוִיִּם פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה: "בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" וְגוֹמֵר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. חָזְרוּ וְהָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה, וְאוֹמְרִים: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְגוֹמֵר, וְכֵן כֻּלָּם, עַד "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים".

(טז) מַקְלֶה אָבִיו – מְזַלְזֵל, לְשׁוֹן "וְנִקְלָה אָחִיךָ" (דברים כה,ג).

(יז) מַסִּיג גְּבוּל – מַחֲזִירוֹ לַאֲחוֹרָיו וְגוֹנֵב אֶת הַקַּרְקַע, לְשׁוֹן "וְהֻסַּג אָחוֹר" (ישעיהו נט,יד). (יח) מַשְׁגֶּה עִוֵּר – הַסּוּמָא בַּדָּבָר וּמַשִּׂיאוֹ עֵצָה רָעָה (ספרא קדושים פרשתא ב,יג).

(כד) מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר – עַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אוֹמֵר (פרקי דר"א פנ"ג; תרגום יונתן). רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: אַחַד עָשָׂר אֲרוּרִים יֵשׁ כָּאן, כְּנֶגֶד אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים. וּכְנֶגֶד שִׁמְעוֹן לֹא כָּתַב אָרוּר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְבָרְכוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ כְּשֶׁבֵּרֵךְ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, לְכָךְ לֹא רָצָה לְקַלְּלוֹ.

(כו) אֲשֶׁר לֹא יָקִים – כָּאן כָּלַל אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה (סוטה ל"ז ע"ב; שבועות ל"ז ע"א).

פרק כח[עריכה]

(ד) שְׁגַר אֲלָפֶיךָ – וַלְדוֹת בְּקָרְךָ שֶׁהַבְּהֵמָה מְשַׁגֶּרֶת מִמֵּעֶיהָ.
וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ – כְּתַרְגּוּמוֹ ["וְעֶדְרֵי עָנָךְ", וְעֶדְרֵי צֹאנֶךָ]. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן עַשְׁתָּרוֹת? שֶׁמַּעֲשִׁירוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן (חולין פ"ד ע"ב) וּמַחֲזִיקוֹת אוֹתָן, כְּעַשְׁתָּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵן סְלָעִים חֲזָקִים.

(ה) בָּרוּךְ טַנְאֲךָ – פֵּירוֹתֶיךָ. דָּבָר אַחֵר: טַנְאֲךָ, דָּבָר לַח שֶׁאַתָּה מְסַנֵּן בְּסַלִּים.
וּמִשְׁאַרְתֶּךָ – דָּבָר יָבֵשׁ, שֶׁנִּשְׁאָר בַּכְּלִי וְאֵינוֹ זָב.

(ו) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ – שֶׁתְּהֵא יְצִיאָתְךָ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כְּבִיאָתְךָ לָעוֹלָם (ב"מ ק"ז ע"א).

(ז) וּבְשִׁבְעָה דְּרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ – כֵּן דֶּרֶךְ הַנִּבְהָלִים לִבְרֹחַ, מִתְפַּזְּרִים לְכָל צַד.

(כ) הַמְּאֵרָה – חִסָּרוֹן, כְּמוֹ "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" (ויקרא יג,נא).
הַמְּהוּמָה – שִׁגּוּשׁ, קוֹל בֶּהָלוֹת.

(כב) בַּשַּׁחֶפֶת – שֶׁבְּשָׂרוֹ נִשְׁחָף וְנָפוּחַ.
וּבַקַּדַּחַת – לְשׁוֹן "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי" (דברים לב,כב). וְהוּא אֵשׁ שֶׁל חוֹלִים, מלויי"ד [malweid = מחושים (כלומר קדחת)‏[10]] בְּלַעַ"ז, שֶׁהִיא חַמָּה מְאֹד.
וּבַקַּדַּחַת. – חַמָּה יוֹתֵר מִקַּדַּחַת, וּמִינֵי חֳלָאִים הֵם.
וּבַחַרְחֻר. – חֹלִי הַמְחַמְּמוֹ תּוֹךְ הַגּוּף וְצָמֵא תָּמִיד לְמַיִם, וּבְלַעַ"ז אישרדימינ"ט [esardement = התחממות, התייבשות], לְשׁוֹן "וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב" (איוב ל,ל), "נָחַר מַפּוּחַ מֵאֵשׁ" (ירמיהו ו,כט).
וּבַחֶרֶב – יָבִיא עָלֶיךָ גְּיָסוֹת.
וּבַשִׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן – מַכַּת תְּבוּאָה שֶׁבַּשָּׂדוֹת.
שִדָּפוֹן – רוּחַ קָדִים, השל"א [hasle = חוֹם] בְּלַעַ"ז.
יֵרָקוֹן – יֹבֶשׁ, וּפְנֵי הַתְּבוּאָה מַכְסִיפִין וְנֶהְפָּכִין לְיֵרָקוֹן, קר"ו [cro = כרכום‏[11]] בְּלַעַ"ז.
עַד אָבְדֶךָ – תַּרְגוּם: "עַד דְּתֵיבָד" [עַד שֶׁתֹּאבַד], כְּלוֹמַר עַד אֲבֹד אוֹתְךָ, שֶׁתִּכְלֶה מֵאֵלֶיךָ.

(כג) וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת – קְלָלוֹת הַלָּלוּ – מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן; וְשֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים [ספרים אחרים: וְשֶׁבְּהַר סִינַי] – מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲמָרָן (מגילה ל"א ע"ב), כְּמַשְׁמָעָן. וְכֵן נֶאֱמַר: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי" (ויקרא כו,ד), "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (שם,כא); וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ" (לעיל פסוק טו), "יַדְבֵּק ה' בְּךָ" (שם פסוק כא), "יַכְּכָה ה'" (שם פסוק כב); הֵקֵל מֹשֶׁה בְּקִלְלוֹתָיו לְאָמְרָן בִּלְשׁוֹן יָחִיד. וְגַם כֵּן בִּקְלָלָה זוֹ הֵקֵל, שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הוּא אוֹמֵר: "אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָּׁה" (ויקרא כו,יט), שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַשָּׁמַיִם מְזִיעִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יְהֵא חֹרֶב בָּעוֹלָם; וְהָאָרֶץ תְּהֵא מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַנְּחֹשֶׁת מֵזִיעַ, וְהִיא מַרְקֶבֶת פֵּרוֹתֶיהָ. וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "שָׁמֶיךָ נְחֹשֶׁת וְאַרְצְךָ בַּרְזֶל", שֶׁיִּהְיוּ שָׁמַיִם מְזִיעִין [כְּדֶרֶךְ הַנְּחֹשֶׁת]; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרִיקוּ מָטָר, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִהְיֶה חֹרֶב שֶׁל אֲבַדּוֹן בָּעוֹלָם. וְהָאָרֶץ לֹא תִּהְיֶה מְזִיעָה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל מֵזִיעַ, וְאֵין הַפֵּירוֹת מַרְקִיבִין. מִכָּל מָקוֹם קְלָלָה הִיא, בֵּין שֶׁהִיא כַּנְּחֹשֶׁת בֵּין שֶׁהִיא כַּבַּרְזֶל, לֹא תּוֹצִיא פֵּרוֹת, וְכֵן הַשָּׁמַיִם לֹא יָרִיקוּ מָטָר.

(כד) מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר – זִיקָא דְּבָתַר מִטְרָא. מָטָר יוֹרֵד וְלֹא כָּל צָרְכּוֹ, וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַרְבִּיץ אֶת הֶעָפָר, וְהָרוּחַ בָּאָה וּמַעֲלָה אֶת הָאָבָק, וּמְכַסֶּה אֶת עֵשֶׂב הַזְּרָעִים שֶׁהֵן לַחִים מִן הַמַּיִם וְנִדְבָּק בָּהֶם, וְנַעֲשֶׂה טִיט וּמִתְיַבֵּשׁ, וּמַרְקִיבִין.

(כה) לְזַעֲוָה – לְאֵימָה וּלְזִיעַ, שֶׁיָּזוּעוּ כָּל שׁוֹמְעֵי מַכּוֹתֶיךָ מִמְּךָ, וְיֹאמְרוּ: אוֹי לָנוּ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא עַל אֵלּוּ.

(כז) בִּשְׁחִין מִצְרַיִם – רַע הָיָה מְאֹד, לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, כִּדְאִיתָא בִּבְכוֹרוֹת (דף מ"א ע"א; ב"ק פ' ע"ב).
גָּרָב – שְׁחִין לַח (בכורות שם).
חָרֶס – שְׁחִין יָבֵשׁ כַּחֶרֶס.

(כח) וּבְתִמְהוֹן לֵבָב – אֹטֶם הַלֵּב, אישטורדישו"ן [estordison = עילפון, הלם, מבוכה] בְּלַעַז.

(כט) עָשׁוּק – בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיֶה עִרְעוּר.

(ל) יִשְׁגָּלֶנָּה – לְשׁוֹן שֵׁגָל, פִּילֶגֶשׁ. וְהַכָּתוּב כִּנָּהוּ לְשֶבָח, "יִשְׁכָּבֶנָּה"; וְתִקּוּן סוֹפְרִים הוּא זֶה (מגילה כ"ה ע"ב).
תְּחַלְּלֶנּוּ – בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, לֶאֱכֹל מִפִּרְיוֹ.

(לב) וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם – מְצַפּוֹת אֲלֵיהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְאֵינָם שָׁבִים. כָּל תּוֹחֶלֶת שֶׁאֵינָהּ בָּאָה קְרוּיָה כִּלְיוֹן עֵינָיִם.

(לז) לְשַׁמָּה – כְּמוֹ תִּמָּהוֹן, אישטורדישו"ן [estordison = עילפון, הלם, מבוכה], כָּל הָרוֹאֶה אוֹתְךָ יִשֹּׁם עָלֶיךָ.
לְמָשָׁל – כְּשֶׁתָּבֹא מַכָּה רָעָה עַל אָדָם יֹאמְרוּ: זוֹ דּוֹמֶה לְמַכָּה פְּלוֹנִי.
וְלִשְׁנִינָה – לְשׁוֹן "וְשִׁנַּנְתָּם" (דברים ו,ז), יְדַבְּרוּ בְּךָ; וְכֵן תַּרְגּוּמוֹ: "וּלְשׁוֹעֵי", לְשׁוֹן סִפּוּר, 'וְאִשְׁתָּעִי' [מארמית: וְהוּא סִפֵּר].

(לח) יַחְסְלֶנּוּ – יְכַלֶּנּוּ. וְעַל שֵׁם כָּךְ נִקְרָא "חָסִיל", שֶׁמְּכַלֶּה אֶת הַכֹּל (ירושלמי תענית פ"ג ה"ו).

(מ) כִּי יִשַּׁל – יַשִּׁיר פֵּרוֹתָיו, לְשׁוֹן "וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל" (דברים יט,ה).

(מב) יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל – יַעֲשֶׂנּוּ הָאַרְבֶּה רָשׁ מִן הַפְּרִי. יְיָרֵשׁ, יַעֲנִי. הַצְּלָצַל, מִין אַרְבֶּה. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ יְיָרֵשׁ לְשׁוֹן יְרֻשָּׁה, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'יִירַשׁ'; וְלֹא לְשׁוֹן הוֹרָשָׁה וְגֵרוּשִׁין, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'יוֹרִישׁ'.

(מז) מֵרֹב כֹּל – בְּעוֹד שֶׁהָיָה לְךָ כָּל טוּב.

(מט) כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר – פִּתְאֹם, וְדֶרֶךְ מַצְלַחַת, וְיֵקַלּוּ סוּסָיו.
לא תִשְׁמַע לְשׁוֹנוֹ – שֶׁלֹּא תַּכִּיר לְשׁוֹנוֹ. וְכֵן: "תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אוֹתוֹ" (בראשית מא,טו); וְכֵן: "כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף" (שם מב,כג), אינטינדר"א [entendre = להבין] בְּלַעַז.

(נב) עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ – לְשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ.

(נג) וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וְגוֹמֵר בְּמָצוֹר – מֵחֲמַת שֶׁיִּהְיוּ צָרִים עַל הָעִיר וְיִהְיֶה שָׁם מָצוֹק, עָקַת רְעָבוֹן.

(נד) הָרַךְ בְּךָ וְהֶעָנֹג – הוּא הָרַךְ הוּא הֶעָנֹג, לְשׁוֹן פִּנּוּק; וּ"מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ" (פסוק נו) מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפֻנָּק וְדַעְתּוֹ קָצָה בְּדָבָר מָאוּס, יִמְתַּק לוֹ לְרַעֲבוֹנוֹ בְּשַׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, עַד כִּי תֵּרַע עֵינוֹ בְּבָנָיו הַנּוֹתָרִים מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲחֵיהֶם אֲשֶׁר יֹאכֵל. דָּבָר אַחֵר: הָרַךְ בְּךָ – הָרַחֲמָנִי וְרַךְ הַלֵּבָב, מֵרוֹב רַעַבְתָנוּת יִתְאַכְזְרוּ, וְלֹא יִתְּנוּ מִבְּשַׂר בְּנֵיהֶם הַשְּׁחוּטִים לִבְנֵיהֶם הַנּוֹתָרִים.

(נו) תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ – הַגְּדוֹלִים.

(נז) וּבְשִׁלְיָתָהּ – בָּנֶיהָ הַקְּטַנִּים, בְּכֻלָּן תְּהֵא עֵינָהּ צָרָה, כְּשֶׁתֹּאכַל אֶת הָאֶחָד, מִלִּתֵּן לַאֲשֶׁר אֶצְלָהּ מִן הַבָּשָׂר.

(נט) וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ – מֻפְלָאוֹת וּמֻבְדָּלוֹת מִשְּׁאָר מַכּוֹת.
וְנֶאֱמָנוֹת – לְיַסֶּרְךָ לְקַיֵּם שְׁלִיחוּתָם (ע"ז נ"ה ע"א).

(ס) אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ מִפְּנֵיהֶם – מִפְּנֵי הַמַּכּוֹת. כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים מַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת הַבָּאוֹת עַל מִצְרַיִם, הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ גַּם עֲלֵיהֶם. תֵּדַע, שֶׁכֵּן כָּתוּב: "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע" וְגוֹמֵר, "כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ" (שמות טו,כו); אֵין מְיָרְאִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁהוּא יָגוֹר מִמֶּנּוּ.

(סא) יַעְלֵם – לְשׁוֹן עֲלִיָּה.

(סב) וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת וְגוֹמֵר – מוּעָטִין חֵלֶף מְרֻבִּין.

(סג) כֵּן יָשִׂישׂ ה' – אֶת אוֹיְבֵיכֶם עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד וְגוֹמֵר.
וְנִסַּחְתֶּם – לְשׁוֹן עֲקִירָה; וְכֵן: "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה'" (משלי טו,כה).

(סד) וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – כְּתַרְגּוּמוֹ, לֹא עֲבוֹדַת אֱלוֹהוֹת מַמָּשׁ, אֶלָּא מַעֲלִים מַס וְגֻלְגֹּלִיּוֹת לְכוֹמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

(סה) לֹא תַרְגִּיעַ – לֹא תָנוּחַ, כְּמוֹ: "וְזֹאת הַמַּרְגֵעָה" (ישעיהו כח,יב).
לֵב רַגָּז – לֵב חָרֵד, כְּתַרְגּוּמוֹ: "דָּחֵל"; כְּמוֹ: "שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ" (ישעיהו יד,ט); "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות טו,יד; "מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ" (שמ"ב כב,ח).
וְכִלְיוֹן עֵינַיִם – מְצַפֶּה לִישׁוּעָה וְלֹא תָּבֹא.

(סו) חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ – עַל הַסָּפֵק. כָּל סָפֵק קָרוּי 'תָּלוּי', שֶׁמָּא אָמוּת הַיּוֹם בַּחֶרֶב הַבָּאָה עָלֵינוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק (מנחות ק"ג ע"ב).
וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטָר (שם).

(סז) בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב – שֶׁל אֶמֶשׁ.
וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר – שֶׁל שַׁחֲרִית. שֶׁהַצָּרוֹת מִתְחַזְּקוֹת תָּמִיד, וְכָל שָׁעָה מְרֻבָּה קִלְלָתָהּ מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ (סוטה מ"ט ע"א).

(סח) בָּאֳנִיּוֹת – בִּסְפִינוֹת, בַּשִּׁבְיָה.
וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאוֹיְבֶיךָ – אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לִהְיוֹת נִמְכָּרִים לָהֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
וְאֵין קֹנֶה – כִּי יִגְזְרוּ עָלֶיךָ הֶרֶג וְכִלָּיוֹן.
וְהִתְמַכַּרְתֶּם – בְּלַעַז א"י פורוינדרי"ץ וו"ש [e porwendrez wos = ותמכרו את עצמכם‏[12]]. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ וְהִתְמַכַּרְתֶּם בִּלְשׁוֹן 'וְנִמְכַּרְתֶּם' עַל יְדֵי מוֹכְרִים אֲחֵרִים, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו וְאֵין קוֹנֶה.

(סט) לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה.
מִלְּבַד הַבְּרִית – קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי.

פרק כט (1)[עריכה]

(ג) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת – לְהַכִּיר אֶת חַסְדֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלִדָּבֵק בּוֹ.
עַד הַיּוֹם הַזֶּה – שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה סֵפֶר הַתּוֹרָה לִבְנֵי לֵוִי, "וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי" (להלן לא,ט), בָּאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ! אַף אָנוּ עָמַדְנוּ בְּסִינַי וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְנִתְּנָה לָנוּ, וּמָה אַתָּה מַשְׁלִיט אֶת בְּנֵי שִׁבְטְךָ עָלֶיהָ? וְיֹאמְרוּ לָנוּ יוֹם מָחָר: לֹא לָכֶם נִתְּנָה, לָנוּ נִתְּנָה! וְשָׂמַח מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר, וְעַל זֹאת אָמַר לָהֶם :"הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם" וְגוֹמֵר (לעיל כז,ט); הַיּוֹם הַזֶּה הֵבַנְתִּי שֶׁאַתֶּם דְּבֵקִים וַחֲפֵצִים בַּמָּקוֹם.

(ו-ח) וַתָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה – עַתָּה אַתֶּם רוֹאִים עַצְמְכֶם בִּגְדֻלָּה וְכָבוֹד; אַל תִּבְעֲטוּ בַּמָּקוֹם וְאַל יָרוּם לְבַבְכֶם, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְגוֹמֵר (להלן פסוק ח). דָּבָר אַחֵר: וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת (פסוק ג), שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבּוֹ וְחָכְמַת מִשְׁנָתוֹ עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה (ע"ז ה' ע"ב), וּלְפִיכָךְ לֹא הִקְפִּיד עֲלֵיכֶם הַמָּקוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה (שם). אֲבָל מִכָּאן וָאֵילַךְ יַקְפִּיד, וּלְפִיכָךְ: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת.

חסלת פרשת כי תבוא

פרשת נצבים[עריכה]

פרק כט (2)[עריכה]

(ט) אַתֶּם נִצָּבִים [הַיּוֹם] – מְלַמֵּד שֶׁכִּנְּסָם מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם מוֹתוֹ לְהַכְנִיסָם בַּבְּרִית.
רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם – רָאשֵׁיכֶם לְשִׁבְטֵיכֶם.
זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם – הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם; וְאַחַר כָּךְ כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

(י) מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ – מְלַמֵּד שֶׁבָּאוּ כְּנַעֲנִיִּים לְהִתְגַיֵּר בִּימֵי מֹשֶׁה כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ גִּבְעוֹנִים בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶהוּ הָאָמוּר בַּגִּבְעוֹנִים: "וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה" (יהושע ט,ד); וּנְתָנָם מֹשֶׁה חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם (מדרש תנחומא נצבים ב; יבמות ע"ט ע"א).

(יא) לְעָבְרְךָ – לִהְיוֹתְךָ עוֹבֵר בַּבְּרִית. וְלֹא יִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ כְּמוֹ 'לְהַעֲבִירְךָ', אֶלָּא כְּמוֹ "לַעֲשֹׂתְכֶם אוֹתָם" (דברים ד,יד).
לְעָבְרְךָ בִּבְרִית – דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה. כָּךְ הָיוּ כּוֹרְתִין בְּרִית: עוֹשִׂין מְחִיצָה מִכָּאן וּמְחִיצָה מִכָּאן וְעוֹבְרִים בֵּנְתַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו" (ירמיהו לד,יח).

(יב) לְמַעַן הָקִים אוֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם – כָּל כָּךְ הוּא נִכְנָס לִטְרֹחַ, לְמַעַן קַיֵּם אוֹתְךָ לְפָנָיו לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לֵאלֹהִים, לְפִי שֶׁדִּבֶּר לָךְ וְנִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ שֶׁלֹּא לְהַחֲלִיף אֶת זַרְעָם בְּאֻמָּה אַחֶרֶת; לְכָךְ הוּא אוֹסֵר אֶתְכֶם בַּשְּׁבוּעוֹת הַלָּלוּ שֶׁלֹּא תַּקְנִיטוּהוּ, אַחַר שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִבָּדֵל מִכֶּם. עַד כָּאן פֵּרַשְׁתִּי לְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל פָּרָשָׁה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת "אַתֶּם נִצָּבִים" לַקְּלָלוֹת? לְפִי שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל מֵאָה קְלָלוֹת חָסֵר שְׁתַּיִם, חוּץ מֵאַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. הוֹרִיקוּ פְּנֵיהֶם, וְאָמְרוּ: מִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּאֵלּוּ? הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיְּסָם: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם" (פסוק ט); הַרְבֵּה הִכְעַסְתֶּם לַמָּקוֹם וְלֹא עָשָׂה אֶתְכֶם כְּלָיָה, וַהֲרֵי אַתֶּם קַיָּמִים לְפָנָיו הַיּוֹם, כַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא קַיָּם, וְהוּא מַאֲפִיל וּמֵאִיר, כָּךְ הֵאִיר לָכֶם וְכָךְ עָתִיד לְהָאִיר לָכֶם; וְהַקְּלָלוֹת וְהַיִּסּוּרִין מְקַיְּמִין אֶתְכֶם וּמַצִּיבִין אֶתְכֶם לְפָנָיו. וְאַף הַפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִזּוֹ – פִּיּוּסִין הֵם, "אַתֶּם רְאִיתֶם אֵת כָּל" וְגוֹמֵר" (לעיל פסוק א). דָּבָר אַחֵר: אַתֶּם נִצָּבִים, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מִפַּרְנָס לְפַרְנָס, מִמֹּשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, לְפִיכָךְ עָשָׂה אוֹתָם מַצֵּבָה, כְּדֵי לְזָרְזָם. וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ (יהושע כד,א), וְכֵן שְׁמוּאֵל: "הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אֶתְכֶם" (שמ"א יב,ז), כְּשֶׁיָּצְאוּ מִיָּדוֹ וְנִכְנְסוּ לְיָדוֹ שֶׁל שָׁאוּל (מדרש תנחומא נצבים א).

(יד) וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה – וְאַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִים לִהְיוֹת (מדרש תנחומא נצבים ג).

(טו-טז) כִּי אַתֶּם יְדַעְתֶּם וְגוֹמֵר וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם – לְפִי שֶׁרְאִיתֶם הָאֻמּוֹת עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁמָּא הִשִּׁיא לֵב אֶחָד מִכֶּם אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה; לְפִיכָךְ אֲנִי צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעֲכֶם.
וַתִּרְאוּ אֶת שִׁקּוּצֵיהֶם. – עַל שֵׁם שֶׁהֵם מְאוּסִים כִּשְׁקָצִים.
גִּלּוּלֵיהֶם – שֶׁמֻּסְרָחִים וּמְאוּסִין כַּגָּלָל.
עֵץ וָאֶבֶן – אוֹתָן שֶׁל עֵצִים וְשֶׁל אֲבָנִים רְאִיתֶם בַּגָּלוּי, לְפִי שֶׁאֵין הַגּוֹי יָרֵא שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ; אֲבָל שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב – עִמָּהֶם בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיֹּתָם הֵם, לְפִי שֶׁהֵם יְרֵאִים שֶׁמָּא יִגָּנְבוּ.

(יז) פֶּן יֵשׁ בָּכֶם – שֶׁמָּא יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מִלְּקַבֵּל עָלָיו הַבְּרִית.
שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה – שֹׁרֶשׁ מְגַדֵּל עֵשֶׂב מַר כַּגִּידִין, שֶׁהֵם מָרִים; כְּלוֹמַר: מַפְרֶה וּמַרְבֶּה רֶשַׁע בְּקִרְבְּכֶם.

(יח) וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ – לְשׁוֹן בְּרָכָה; יַחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ בִּרְכַּת שָׁלוֹם לְעַצְמוֹ, לֵאמֹר: לֹא יְבוֹאוּנִי קְלָלוֹת הַלָּלוּ, אַךְ שָׁלוֹם יִהְיֶה לִי.
וְהִתְבָּרֵךְ – בינדיר"א שי"י [bendira sei = יברך את עצמו] בְּלַעַז, כְּמוֹ "וְהִתְגַּלָּח" (ויקרא יג,לג), "וְהִתְפַּלֵּל" (מל"א ח,מב).
בִּשְׁרִירוּת לִבִּי אֵלֵךְ – בְּמַרְאִית לִבִּי, כְּמוֹ: "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (במדבר כד,יז); כְּלוֹמַר: מַה שֶּׁלִּבִּי רוֹאֶה לַעֲשׂוֹת.
לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה – לְפִי שֶׁאוֹסִיף לוֹ פֻּרְעָנוּת עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עַד הֵנָּה בְּשׁוֹגֵג, וְהָיִיתִי מַעֲבִיר עֲלֵיהֶם; וְגוֹרֵם עַתָּה שֶׁאֲצָרְפֵם עִם הַמֵּזִיד, וְאֶפָּרַע מִמֶּנּוּ הַכֹּל. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "בְּדִיל לְאוֹסָפָא לֵיהּ חֶטְאֵי שָׁלוּתָא עַל זְדָנוּתָא", שֶׁאוֹסִיף לוֹ אֲנִי הַשְּׁגָגוֹת עַל הַזְּדוֹנוֹת.
הָרָוָה – שׁוֹגֵג, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְּאָדָם שִׁכּוֹר, שֶׁלֹּא מִדַּעַת.
הַצְּמֵאָה – שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדַּעַת וּבְתַאֲוָה.

(יט) יֶעְשַׁן אַף ה' – עַל יְדֵי כַּעַס, הַגּוּף מִתְחַמֵּם וְהֶעָשָׁן יוֹצֵא מִן הָאַף; וְכֵן: "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ" (שמ"ב כב,ט). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין זוֹ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, הַכָּתוּב מַשְׁמִיעַ אֶת הָאֹזֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא רְגִילָה וִיכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, כְּפִי דֶּרֶךְ הָאָרֶץ.
וְקִנְאָתוֹ – לְשׁוֹן 'חֵמָה', אינפרינמינ"ט [enprenment = חרון־אף]; אֲחִיזַת לְבִישַׁת נְקָמָה, וְאֵינוֹ מַעֲבִיר עַל הַמִּדָּה.

(כ) הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה – וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה" וְגוֹמֵר "בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (לעיל כח,סא), "הַזֹּאת" לְשׁוֹן נְקֵבָה, מֻסָּב עַל "הַתּוֹרָה"; הַזֶּה – לְשׁוֹן זָכָר, מֻסָּב עַל הַסֵּפֶר. וְעַל יְדֵי פִּסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת: בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת – הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת "בְּסֵפֶר", וְ"הַתּוֹרָה הַזֹּאת" דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר "הַזֹּאת"; וְכָאן – הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה; לְפִיכָךְ לְשוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר.

(כה) לֹא יְדָעוּם – לֹא יָדְעוּ בָּהֶם גְּבוּרַת אֱלֹהוּת.
וְלֹא חָלַק לָהֶם – לֹא נְתָנָם לְחֶלְקָם. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: "וְלֹא אוֹטִיבָא לְהוֹן", לֹא הֵיטִיבוּ לָהֶם שׁוּם טוֹבָה. וּלְשׁוֹן לֹא חָלַק – אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם לֹא חָלַק לָהֶם שׁוּם נַחֲלָה וְשׁוּם חֵלֶק.
וַיִּתְּשֵׁם ה' – כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְטַלְטְלִינוּן" [=וְטִלְטְלָם], וְכֵן: "הִנְנִי נוֹתְשָׁם מֵעַל אַדְמָתָם" (ירמיהו יב,יד).

(כח) הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ – וְאִם תֹּאמְרוּ: מַה בְּיָדֵנוּ לַעֲשׂוֹת? אַתָּה מַעֲנִישׁ אֶת הָרַבִּים עַל הִרְהוּרֵי הַיָּחִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ" וְגוֹמֵר, וְאַחַר כָּךְ: "וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִיא" (לעיל פסוק יז, כא); וַהֲלֹא אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בְּמַטְמוֹנָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ? אֵין אֲנִי מַעֲנִישׁ אֶתְכֶם עַל הַנִּסְתָּרֹת, שֶׁהֵן לַה' אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ יָחִיד; אֲבָל הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, לְבַעֵר הָרַע מִקִּרְבֵּנוּ, וְאִם לֹא נַעֲשֶׂה בָּהֶם דִּין, יֵעָנְשׁוּ הָרַבִּים. נָקוּד עַל לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, לִדְרֹשׁ שֶׁאַף עַל הַנִּגְלוֹת לֹא עָנַשׁ אֶת הָרַבִּים עַד שֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן (סנהדרין מ"ג ע"ב), מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַשְּׁבוּעָה בְּהַר גְּרִזִּים וּבְהַר עֵיבָל וְנַעֲשׂוּ עֲרֵבִים זֶה לָזֶה (סוטה ל"ז ע"ב).

פרק ל[עריכה]

(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ – הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'וְהֵשִׁיב אֶת שְׁבוּתְךָ'. רַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עִם יִשְׂרָאֵל בְּצָרַת גָּלוּתָם; וּכְשֶׁנִּגְאָלִין – הִכְתִּיב גְּאֻלָּה לְעַצְמוֹ, שֶׁהוּא יָשׁוּב עִמָּהֶם (מגילה כ"ט ע"א). וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁגָּדוֹל יוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּבְקֹשִׁי, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹחֵז בְּיָדָיו מַמָּשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כז,יב). וְאַף בְּגָלֻיּוֹת שְׁאָר הָאֻמּוֹת מָצִינוּ כֵּן: "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם" (יחזקאל כט,יד).

(יא) לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ – לֹא מְכֻסָּה הִיא מִמְּךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִפָּלֵא" (דברים יז,ח), "אֲרֵי יִתִּכְסֵי"‏[13]; "וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (איכה א,ט) – וַתֵּרֶד בְּמַטְמוֹנִיּוֹת; מְכֻסָּה וַחֲבוּשָׁה בְּטָמוּן.

(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא – שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ (עירובין נ"ה ע"א).

(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ – הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָכֶם בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה.

(טו) אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב – זֶה תָּלוּי בָּזֶה: אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב – הֲרֵי לְךָ חַיִּים, וְאִם תַּעֲשֶׂה רָע – הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת. וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ.

(טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה – הֲרֵי הַטּוֹב; וּבוֹ תָּלוּי וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ, הֲרֵי הַחַיִּים.

(יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ – הֲרֵי הָרָע.

(יח) כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן – הֲרֵי הַמָּוֶת.

(יט) הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם; וְכַאֲשֶׁר תִּקְרֶה אֶתְכֶם הָרָעָה, יִהְיוּ עֵדִים שֶׁאֲנִי הִתְרֵיתִי בָּכֶם בְּכָל זֹאת (ספרי האזינו שו). דָּבָר אַחֵר: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם? שֶׁמָּא לֹא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמִּזְרָח וְהֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א,ה)? הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ? שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם אוֹתָהּ וְלֹא צִמְּחָה, אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים? וּמָה אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד, אִם זוֹכִין – אֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, וְאִם חוֹטְאִין – אֵין מְקַבְּלִין פֻּרְעָנוּת, לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם; אַתֶּם, שֶׁאִם זְכִיתֶם תְּקַבְּלוּ שָׂכָר וְאִם חֲטָאתֶם תְּקַבְּלוּ פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי שם).
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – אֲנִי מוֹרֶה לָכֶם שֶׁתִּבְחֲרוּ בְּחֵלֶק הַחַיִּים; כְּאָדָם הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: בְּחַר לְךָ חֵלֶק יָפֶה בְּנַחֲלָתִי, וּמַעֲמִידוֹ עַל חֵלֶק הַיָּפֶה וְאוֹמֵר לוֹ: אֶת זֶה בְּרֹר לְךָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהלים טז,ה), הִנַּחְתָּ יָדִי עַל גּוֹרַל הַטּוֹב, לוֹמַר: אֶת זֶה קַח לְךָ (ספרי ראה נג).

פרשת וילך[עריכה]

פרק לא[עריכה]

(ב) אָנֹכִי הַיּוֹם – הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי; בְּיוֹם זֶה נוֹלַדְתִּי, בְּיוֹם זֶה אָמוּת (סוטה י"ג ע"ב).
לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא – יָכוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה" (להלן לד,ז)! אֶלָּא מַהוּ לֹא אוּכַל? אֵינִי רַשַּׁאי, שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנִּי הָרְשׁוּת וְנִתְּנָה לִיהוֹשֻׁעַ.
וַה' אָמַר אֵלַי – זֶהוּ פֵּרוּשׁ לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, לְפִי שֶׁה' אָמַר אֵלַי. דָּבָר אַחֵר: לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה; מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ מָסוֹרוֹת וּמַעְיְנוֹת הַחָכְמָה (סוטה שם).

(ו) לֹא יַרְפְּךָ [וְלֹא יַעַזְבֶךָּ] – לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לִהְיוֹת נֶעֱזָב מִמֶּנּוּ.

(ז) כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה – "אֲרֵי אַתְּ תֵּיעוֹל עִם עַמָּא הָדֵין" (אונקלוס, "כִּי אַתָּה תִּכָּנֵס עִם הָעָם הַזֶּה"). מֹשֶׁה אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר יִהְיוּ עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּן וַעֲצָתָן; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: "כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם" (להלן פסוק כג), תָּבִיא עַל כָּרְחָם, הַכֹּל תָּלוּי בְּךָ: טֹל מַקֵּל וְהַךְ עַל קָדְקֳדָן; דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר, וְלֹא שְׁנֵי דַבָּרִים לַדּוֹר (סנהדרין ח' ע"א).

(ט) וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה וְגוֹמֵר וַיִּתְּנָהּ – כְּשֶׁנִּגְמְרָה כֻּלָּהּ, נְתָנָהּ לִבְנֵי שִׁבְטוֹ.

(י) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים – בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית. וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה? שֶׁעֲדַיִן שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהּ, בַּקָּצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית (ר"ה י"ב ע"ב).

(יא) תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת – הַמֶּלֶךְ הָיָה קוֹרֵא מִתְּחִלַּת אֵלֶּה הַדְּבָרִים, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף מ"א ע"א), עַל בִּימָה שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בָּעֲזָרָה.

(יב) הָאֲנָשִׁים – לִלְמֹד (חגיגה ג' ע"א).
וְהַנָּשִׁים – לִשְׁמֹעַ (שם).
וְהַטָּף – לָמָּה בָּאוּ? לָתֵת שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם (שם).

(יד) וַאֲצַוֶּנּוּ – וַאֲזָרְזֶנּוּ.

(טז) נֵכַר הָאָרֶץ – גּוֹיֵי הָאָרֶץ (אונקלוס).

(יז) וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי – כְּמוֹ שֶׁאֵינִי רוֹאֶה בְּצָרָתָם.

(יט) אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת – "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" עַד "וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (להלן לב,א-מג).

(כ) וְנִאֲצוּנִי – וְהִכְעִיסוּנִי; וְכֵן כָּל 'נִאוּץ' – לְשׁוֹן כַּעַס.

(כא) וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד – שֶׁהִתְרֵיתִי בּוֹ בְּתוֹכָהּ עַל כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ.
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ – הֲרֵי זוֹ הַבְטָחָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִזַּרְעָם לְגַמְרֵי.

(כג) וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן – מֻסָּב לְמַעְלַה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ: אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם.

(כו) לָקֹחַ – כְּמוֹ "זָכוֹר" (דברים כה,יז), "שָׁמוֹר" (דברים ה,יב), "הָלוֹךְ" (בראשית ח,יג).
מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' – נֶחְלְקוּ בּוֹ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּבָבָא בַתְרָא (דף י"ד ע"ב); יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים: דַּף הָיָה בּוֹלֵט מִן הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, וְשָׁם הָיָה מֻנָּח; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִצַּד הַלּוּחוֹת הָיָה מֻנָּח, בְּתוֹךְ הָאָרוֹן.

(כח) הַקְהִילוּ אֵלַי – וְלֹא תָּקְעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת לְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשֵׂה לְךָ" (במדבר י,ב), וְלֹא הִשְׁלִיט יְהוֹשֻׁעַ עֲלֵיהֶם. וְאַף בְּחַיָּיו נִגְנְזוּ קֹדֶם יוֹם מוֹתוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת" (קהלת ח,ח; מדרש תנחומא בהעלותך י).
וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כְּבָר הֵעִיד לְמַעְלָה: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" וְגוֹמֵר (לעיל ל,יט)? הָתָם לְיִשְׂרָאֵל אָמַר, אֲבָל לַשָּׁמַיִם וְלָאָרֶץ לֹא אָמַר; וְעַכְשָׁו בָּא לוֹמַר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" וְגוֹמֵר (להלן לב,א).

(כט) אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּן – וַהֲרֵי כָּל יְמוֹת יְהוֹשֻׁעַ לֹא הִשְׁחִיתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע כד,לא)? מִכָּאן שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּגוּפוֹ (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ח), שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ חַי, הָיָה נִרְאֶה לְמֹשֶׁה כְּאִלּוּ הוּא חַי.

פרשת האזינו[עריכה]

פרק לב[עריכה]

(א) הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם – שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וְתִהְיוּ אַתֶּם עֵדִים בַּדָּבָר, שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים; וְכֵן וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ. וְלָמָה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם; לְמָחָר אֲנִי מֵת. אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָּא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ – יָבוֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, "הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם" (זכריה ח,יב); וְאִם יִתְחַיְּבוּ – תִּהְיֶה בָּהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה, "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ", וְאַחַר כָּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (דברים יא,יז) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת (ספרי שו).

(ב) יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי – זוֹ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כַּמָּטָר הַזֶּה, שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר (ספרי שם).
יַעֲרֹף – לְשׁוֹן יַטִּיף; וְכֵן: "יַעַרְפוּ טָל" (דברים לג,כח); "יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן" (תהלים סה,יב).
תִּזַּל כַּטַּל – שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ. לְפִי שֶׁהַמָּטָר – יֵשׁ בּוֹ עֲצֵבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְּרָכִים, וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יַיִן (ספרי שם).
כִּשְׂעִירִים – לְשׁוֹן 'רוּחַ סְעָרָה', כְּתַרְגּוּמוֹ: "כְּרוּחֵי מִטְרָא" [כְּרוּחוֹת הַמָּטָר]; מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִין אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מַחֲזִיקִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן וּמְגַדְּלִין אוֹתָן (ספרי שם).
וְכִרְבִיבִים – טִפֵּי מָטָר. וְנִרְאֶה לִי, עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כַּחֵץ נִקְרָא רָבִיב, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר: "רוֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כא,כ).
דֶּשֶׁא – אירבידי"ץ [erbediz = מעשב, מכלול העשבים], עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְּיֶרֶק.
עֵשֶׂב – קֶלַח אֶחָד קָרוּי 'עֵשֶׂב', וְכָל מִין וּמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי 'עֵשֶׂב'.

(ג) כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא – הֲרֵי "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן 'כַּאֲשֶׁר', כְּמוֹ "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (שמות יב,כה); כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּבָרְכוּ שְׁמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ" אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (תענית ט"ז ע"ב).

(ד) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ – אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פֻּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – לֹא בְּשֶׁטֶף הוּא מֵבִיא כִּי אִם בְּדִין, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ.
אֵל אֱמוּנָה – לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא; וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּאַחֵר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו (ספרי שז).
וְאֵין עָוֶל – אַף לָרְשָׁעִים, מְשַׁלֵּם שְׂכַר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (שם).
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא – הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכֵן רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם; צַדִּיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וְיָשָׁר הוּא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ (שם).

(ה) שִׁחֵת לוֹ וְגוֹמֵר – כְּתַרְגּוּמוֹ, "חֲבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵיהּ" [=הִשְׁחִיתוּ לָהֶם, לֹא לוֹ].
בָּנָיו מוּמָם – בָּנָיו הָיוּ, וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם.
בָּנָיו מוּמָם – מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הוּא וְלֹא מוּמוֹ.
דּוֹר עִקֵּשׁ – עָקוּם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ: "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג,ט); וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקוּמוֹת וַעֲקוּשׁוֹת" (ראו חולין נ"ו ע"א, ומגילה כ"ד ע"ב).
וּפְתַלְתֹּל – אינטורטיליי"ץ [entortiliez = מפותלים, מסובכים‏[14]], כַּפָּתִיל הַזֶּה, שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל.
פְּתַלְתֹּל – מִן הַתֵּיבוֹת הַכְּפוּלוֹת, כְּמוֹ: "יְרַקְרַק" (ויקרא יג,מט), "אֲדַמְדָּם" (שם), "סְחַרְחַר" (תהלים לח,יא), "סְגַלְגַּל" (תרגום מל"א ז,כג).

(ו) הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת – לְשׁוֹן תֵּימַהּ: וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם, וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת? (ספרי שט).
עַם נָבָל – שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם (שם).
וְלֹא חָכָם – לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרֵעַ (שם).
הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ – שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַּקָּנָה.
הוּא עָשְׂךָ – אֻמָּה בָּאֻמּוֹת.
וַיְכוֹנְנֶךָ – אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָּסִיס וְכַן: מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים, וּמִכֶּם מְלָכִים; כְּרָךְ שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ (שם).

(ז) זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם – מֶה עָשָׂה בָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו (ספרי שי).
בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר – דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁשְּׁטָפָם. דָּבָר אַחֵר: לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (שם).
שְׁאַל אָבִיךָ – אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרְאוּ אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאֵלִיָּהוּ: "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (מל"ב ב,יב; ספרי שם).
זְקֵנֶיךָ – אֵלּוּ הַחֲכָמִים (שם):
וְיֹאמְרוּ לָךְ – הָרִאשׁוֹנוֹת (שם).

(ח) בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם – כְּשֶׁהִנְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַכְעִיסָיו אֶת חֵלֶק נַחֲלָתָם, הֱצִיפָם וּשְׁטָפָם (ספרי שיא).
בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם – כְּשֶׁהֵפִיץ דּוֹר הַפַּלָּגָה, הָיָה בְּיָדוֹ לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם; וְלֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא יַצֵּב גְּבוּלֹת עַמִּים, קִיְּמָם וְלֹא אִבְּדָם.
לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת מִבְּנֵי שֵׁם; וּלְמִסְפַּר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, הִצִּיב גְּבוּלֹת עַמִּים, שִׁבְעִים לָשׁוֹן.

(ט) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ – לָמָּה כָּל זֹאת? לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כָּבוּשׁ בֵּינֵיהֶם וְעָתִיד לָצֵאת. וּמִי הוּא חֶלְקוֹ? עַמּוֹ; וּמִי הוּא עַמּוֹ? יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי בָּאָבוֹת, הַמְּשֻׁלָּשׁ בְּשָׁלֹשׁ זְכֻיּוֹת: זְכוּת אֲבִי אָבִיו וּזְכוּת אָבִיו וּזְכוּתוֹ, הֲרֵי שָׁלֹשׁ, כַּחֶבֶל הַזֶּה שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּשְׁלֹשָׁה גְּדִילִים. וְהוּא וּבָנָיו הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, וְלֹא עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק (ספרי שיב).

(י) יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר – אוֹתָם מָצָא לוֹ נֶאֱמָנִים בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְעֻלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׁמָעֵאל וְיוֹשְׁבֵי הַר שֵׂעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים לג,ב).
וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן – אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה. אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה: הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת, מְקוֹם צִיָּה וּשְׁמָמָה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" (ירמיהו ב,ב).
יְסֹבְבֶנְהוּ. – שָׁם סִבְּבָם וְהִקִּיפָם בַּעֲנָנִים, וְסִבְּבָם בִּדְגָלִים, לְאַרְבַּע רוּחוֹת; וְסִבְּבָן בְּתַחְתִּית הָהָר, שֶׁכָּפָהוּ עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (ספרי שיג).
יְבוֹנְנֵהוּ – שָׁם בְּתוֹרָה וּבִינָה.
יִצְּרֶנְהוּ – מִנָּחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וּמִן הָאֻמּוֹת (שם).
כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ – הוּא הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן, שֶׁהַמָּאוֹר יוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: יִמְצָאֵהוּ – יַסְפִּיקֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וּמָצָא לָהֶם" (במדבר יא,כב); "לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר" (יהושע יז,טז).
יְסֹבְבֶנְהוּ – "אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּיהּ" [=הִשְׁכִּינָם מִסָּבִיב לִשְׁכִינָתוֹ]: אֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶמְצַע, וְאַרְבָּעָה דְּגָלִים לְאַרְבָּעָה רוּחוֹת.

(יא) כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ – נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶה, [שֶׁהוּא] רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאוֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶן כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי שיד).
יָעִיר קִנּוֹ – יְעוֹרֵר בָּנָיו.
עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב לז,כג); כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה – לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת, אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (להלן לג,ב); "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבֹא" (חבקוק ג,ג) זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי שם).
יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ – כְּשֶׁבָּא לִטְּלָן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר, שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם; לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר. אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו; אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט,ד): כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם – הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בְּלִיסְטְרָאוֹת. מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים" וְגוֹמֵר "וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֶה מִצְרַיִם" וְגוֹמֵר (שמות יד,יט-כ; מכילתא בחדש פרשה ב).

(יב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ – בֶּטַח וּבָדָד נִהֲגָם בַּמִּדְבָּר.
וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר – לֹא הָיָה כֹּחַ בְּאֶחָד מִכָּל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וּלְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל הֶעָתִיד (ספרי שטו), וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס [ה' בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עֲתִיד לְחַדָּתָא וְלָא יִתְקַיַּים קֳדָמוֹהִי פּוּלְחַן טָעֲוָן. =ה', לְבַדָּם עָתִיד לְהַשְׁכִּינָם בָּעוֹלָם שֶׁהוּא עָתִיד לְחַדֵּשׁ, וְלֹא יִתְקַיֵּם לְפָנָיו עֲבוֹדַת אֱלִילִים]. וַאֲנִי אוֹמֵר: דִּבְרֵי תּוֹכָחָה הֵם, לְהָעִיד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּתְהֵא הַשִּׁירָה לָהֶם לְעֵד שֶׁסּוֹפָן לִבְגֹּד, וְלֹא יִזְכְּרוּ לֹא הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם וְלֹא הַנּוֹלָדוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם; לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְיַשֵּׁב הַדָּבָר לְכָאן וּלְכָאן. וְכָל הָעִנְיָן מֻסָּב עַל "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר" (לעיל פסוק ז), כֵּן עָשָׂה לָהֶם וְכֵן עָתִיד לַעֲשׂוֹת, כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לִזְכֹּר.

(יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – כָּל הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ ["אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא, אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן; יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין." = הִשְׁכִּינָם עַל חֹזֶק הָאָרֶץ, הֶאֱכִילָם בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם; נָתַן לָהֶם בִּזַּת שַׁלִּיטֵי עָרִים וְנִכְסֵי יוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים מְבֻצָּרִים].
יַרְכִּבֵהוּ וְגוֹמֵר – עַל שֵׁם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת (ספרי שטז).
וַיֹּאכַל תְּנוּבוֹת שָׂדָי – אֵלּוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקַּלִּים לָנוּב וּלְהִתְבַּשֵּׁל מִכָּל פֵּירוֹת הָאֲרָצוֹת (שם).
וַיֵנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע – מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ בְּסִכְנִי: הָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית. הָלַךְ וּמָצָא דְּבַשׁ צָף עַל פִּיהָ, אָמַר לוֹ: זוֹ שֶׁל דְּבַשׁ הִיא! אָמַר לוֹ: הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ, וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ (שם).
וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר – אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב (שם).
בָּמֳתֵי אָרֶץ – לְשׁוֹן גֹּבַהּ.
שָׂדָי – לְשׁוֹן שָׂדֶה.
חַלְמִישׁ צוּר – תָּקְפּוֹ וְחָזְקוֹ שֶׁל סֶלַע. כְּשֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, נָקוּד "חַלָּמִישׁ" (לעיל ח,טו); וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק, נָקוּד חַלְמִישׁ.

(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן – זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן" (מל"א ה,ג; ספרי שיז).
עִם חֵלֶב כָּרִים – זֶה הָיָה בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן" (עמוס ו,ד; ספרי שם).
עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה – זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה" וְגוֹמֵר (מל"א ה,ב; ספרי שם).
וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר – בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים: "הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן" (עמוס ו,ו; ספרי שם).
חֶמְאַת בָּקָר – הוּא שֻׁמָּן הַנִּקְלָט מֵעַל גַּבֵּי הֶחָלָב.
וַחֲלֵב צֹאן – חָלָב שֶׁל צֹאן, וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד "חֲלֵב", כְּמוֹ "בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמות כג,יט).
כָּרִים – כְּבָשִׂים.
וְאֵילִים – כְּמַשְׁמָעוֹ.
בְּנֵי בָשָׁן – שְׁמֵנִים הָיוּ.
כִּלְיוֹת חִטָּה – חִטִּים שְׁמֵנִים כְּחֵלֶב כְּלָיוֹת וְגַסִּין כְּכוּלְיָא (ספרי שם).
וְדַם עֵנָב – תִּהְיֶה שׁוֹתֶה יַיִן טוֹב וְטוֹעֵם יַיִן חָשׁוּב.
חָמֶר – יַיִן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.
חָמֶר – אֵין זֶה שֵׁם דָּבָר, אֶלָּא לְשׁוֹן 'מְשֻׁבָּח בְּטַעַם', ווינו"ש [winos = ייני‏[15]] בְּלַעַ"ז. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ אַחַר תַּרְגוּם שֶׁל אוֹנְקְלוֹס: "אַשְׁרִינוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא" וְגוֹמֵר ["אַשְׁרִינוּן עַל תּוּקְפֵי אַרְעָא, אוֹכֵילִנּוּן בִּזַּת שָׂנְאֵיהוֹן, יְהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִּיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כַּרְכִין תַּקִּיפִין. יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִּיטֵיהוֹן עִם עוֹתֶר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִּיפֵיהוֹן, עַמָּא דַּאֲרַעְהוֹן, אַחְסָנַתְהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשְׁרְיָתְהוֹן, וְדַם גִּבָּרֵיהוֹן אִתְאֲשַׁד כְּמַיָּא". =הִשְׁכִּינָם עַל מָעֻזֵּי אֶרֶץ, הֶאֱכִילָם בִּזַּת שׂוֹנְאֵיהֶם, נָתַן לָהֶם בִּזַּת שְׁלִיטִי עָרִים וְנִכְסֵי יוֹשְׁבֵי כְּרַכִּים מְבֻצָּרִים. נָתַן לָהֶם בִּזַּת מַלְכֵיהֶם וְשַׁלִּיטֵיהֶם עִם עֹשֶׁר שָׂרֵיהֶם וְגִבּוֹרֵיהֶם, עַם אַרְצָם, נַחֲלָתָם עִם בִּזַּת חֵילָם וּמַחֲנוֹתֵיהֶם, וְדַם גִּבּוֹרֵיהֶם נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם].

(טו) עָבִיתָ – לְשׁוֹן עֹבִי.
כָּשִׂיתָ – כְּמוֹ 'כָּסִיתָ', לְשׁוֹן "כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ" (איוב טו,כז), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל" (שם; ספרי שיח).
כָּשִׂיתָ – יֵשׁ לְשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן 'כִּסּוּי', כְּמוֹ: "וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם" (משלי יב,טז). וְאִם כָּתַב 'כִּשִּׂיתָ' דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמַע 'כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים', כְּמוֹ: "כִּי כִסָּה פָנָיו" (איוב טו,כז).
וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ – גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה'" וְגוֹמֵר (יחזקאל ח,טז; עיינו סוכה נ"ג ע"ב), אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (ספרי שם).

(טז) יַקְנִאֻהוּ – הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ.
בְּתוֹעֵבֹת – בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זְכוּר וּכְשָׁפִים (ספרי שם), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם 'תּוֹעֵבָה'.

(יז) לֹא אֱלֹהַּ – כְּתַרְגּוּמוֹ: "דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ" [=שֶׁאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת]. אִלּוּ הָיָה בָּהֶם 'צְרוֹךְ', לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁו (ספרי שם).
חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ – אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם; נָכְרִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם הָיָה אוֹמֵר: 'זֶה צֶלֶם יְהוּדִי' (שם).
לֹא שְׂעָרוּם אֲבוֹתֵיכֶם – לֹא יָרְאוּ מֵהֶם; לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם. דֶּרֶךְ שַׂעֲרוֹת הָאָדָם לַעֲמֹד מֵחֲמַת יִרְאָה; כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (שם). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, שְׂעָרוּם – לְשׁוֹן "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם" (ישעיה יג,כא); 'שְׂעִירִים' הֵם שֵׁדִים. לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ.

(יח) תֶּשִׁי – תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם, אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי שיט).
אֵל מְחֹלְלֶךָ – מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" (תהלים כט,ט); "חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (ירמיהו ו,כד).

(כ) מָה אַחֲרִיתָם – מַה תַּעֲלֶה בָּהֶם בְּסוֹפָם.
כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה – מְהַפְּכִין רְצוֹנִי לְכַעַס.
לֹא אֵמֻן בָּם – אֵין גִדּוּלַי נִכָּרִים בָּהֶם, כִּי הוֹרֵיתִים דֶּרֶךְ טוֹבָה וְסָרוּ מִמֶּנָּה.
אֵמֻן – לְשׁוֹן "וַיְהִי אֹמֵן" (אסתר ב,ז), נורטור"א [norture = חינוך] בְּלַעַ"ז. דָּבָר אַחֵר: אֵמֻן – לְשׁוֹן 'אֱמוּנָה', כְּתַרְגּוּמוֹ ["בְּנַיָּא דְּלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ", בָּנִים שֶׁאֵין בָּהֶם נֶאֱמָנוּת]; אָמְרוּ בְּסִינַי: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), וּלְשָׁעָה קַלָּה בִּטְּלוּ הַבְטָחָתָם וְעָשׂוּ הָעֵגֶל (ספרי שיט).

(כא) קִנְאוּנִי – הִבְעִירוּ חֲמָתִי.
בְלֹא אֵל – בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ.
בְלֹא עָם – בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִים זֶה הָעָם לֹא הָיָה" (ישעיהו כג,יג); וּבְעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר: "בָּזוּי אַתָּה מְאֹד" (עובדיה א,ב).
בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם – אֵלּוּ הַמִּינִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים" (תהלים יד,א; ספרי שכ).

(כב) קָדְחָה – בָּעֲרָה.
וַתִּיקַד – בָּכֶם עַד הַיְסוֹד.
וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ – אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (ספרי שכ).
וַתְּלַהֵט – יְרוּשָׁלַיִם הַמְּיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ" (תהלים קכה,ב; ספרי שם).

(כג) אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת – אֲחַבֵּר רָעָה עַל רָעָה, לְשׁוֹן "סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה" (ישעיהו כט,א); "סְפוֹת הָרָוָה" (דברים כט,יח); "עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם" (ירמיהו ז,כא). דָּבָר אַחֵר: אַסְפֶּה – אֲכַלֶּה, כְּמוֹ: "פֶּן תִּסָּפֶה" (בראשית יט,טו; ספרי שכא).
חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם – כָּל חִצַּי אַשְׁלִים בָּהֶם. וּקְלָלָה זוֹ, לְפִי הַפֻּרְעָנוּת – לִבְרָכָה הִיא: חִצַּי כָּלִים, וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ספרי שם).

(כד) מְזֵי רָעָב – אוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "נְפִיחֵי כָפָן" [נְפוּחֵי רָעָב], וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו. וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי: שְׂעִירֵי רָעָב; אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ. מְזֵי לְשׁוֹן אֲרַמִּי – שֵׂעָר, 'מַזְיָא', "דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמַזְיָא" מגילה י"ח ע"א).
וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף – הַשֵּׁדִים נִלְחֲמוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף" (איוב ה,ז), וְהֵם שֵׁדִים.
וְקֶטֶב מְרִירִי – וּכְרִיתוּת שֵׁד שֶׁשְּׁמוֹ מְרִירִי.
קֶטֶב – כְּרִיתָה, כְּמוֹ: "אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל" (הושע יג,יד).
וְשֶׁן בְּהֵמוֹת – מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהָיוּ הָרְחֵלִים נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין (ספרי שכא).
חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר – אֶרֶס נְחָשִׁים, הַמְּהַלְּכִים עַל גְּחוֹנָם עַל הֶעָפָר כַּמַּיִם הַזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ. 'זְחִילָה' – לְשׁוֹן מְרוּצַת הַמַּיִם עַל הֶעָפָר; וְכֵן כָּל מְרוּצַת דָּבָר הַמְּשַׁפְשֵׁף עַל הָאָרֶץ וְהוֹלֵךְ.

(כב) מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב גְּיָסוֹת.
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט מִן הַחֶרֶב, חַדְרֵי לִבּוֹ נְקוּפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּה (ספרי שכא). דָּבָר אַחֵר: וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – בַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ" (ירמיהו ט,כ); וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס. דָּבָר אַחֵר: מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַּחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת" (ירמיהו יא,יג; ספרי שם).
וּמֵחֲדָרִים אֵימָה – עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ" (יחזקאל ח,יב; ספרי שם).

(כו) אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: אַפְאֶה אוֹתָם. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אַפְאֵיהֶם – אֲשִׁיתֵם פֵּאָה, לְהַשְׁלִיכָם מֵעָלַי הֶפְקֵר. וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּעֶזְרָא: "וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה" (נחמיה ט,כב), לְהֶפְקֵר; וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ: "יֵחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן" [יָחוּל רָגְזִי עֲלֵיהֶם]. וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן – הֲוָה לֵיהּ לִכְתֹּב 'אֲאַפְאֵיהֶם', אַחַת לְשִׁמּוּשׁ וְאַחַת לִיסוֹד, כְּמוֹ: "אֲאַזֶּרְךָ" (ישעיהו מה,ה); "אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי" (איוב טז,ה); וְהָאָלֶ"ף הַתִּיכוֹנָה אֵינָהּ רְאוּיָה בּוֹ כְּלָל. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּסִפְרֵי (שכב), הַחוֹלֶקֶת תֵּיבָה זוֹ לְשָׁלֹשׁ תֵּבוֹת: 'אָמַרְתִּי אַף אֵי הֵם'; אָמַרְתִּי בְּאַפִּי: אֶתְּנֵם כְּאִלּוּ אֵינָם, שֶׁיֹּאמְרוּ רוֹאֵיהֶם עֲלֵיהֶם: אַיֵּה הֵם?

(כז-ל) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר – אִם לֹא שֶׁכַּעַס אוֹיֵב כָּנוּס עֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִיתָם, וְאִם יוּכַל לָהֶם וְיַשְׁחִיתֵם – יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בּוֹ וּבֵאלֹהָיו וְלֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בִּי. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, יְנַכְּרוּ הַדָּבָר לִתְלוֹת גְּבוּרָתוֹ בְּנָכְרִי, שֶׁאֵין הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ; פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְגוֹמֵר. כִּי אוֹתוֹ גּוֹיאוֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה; שֶׁאִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים, יַשְׂכִּילוּ זֹאת, אֵיכָה יִרְדֹּף וְגוֹמֵר.

(כט) יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם – יִתְּנוּ לֵב לְהִתְבּוֹנֵן לְסוֹף פֻּרְעֲנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

(ל) אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד – מִמֶּנּוּ, אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל.
אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם – מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵנוּ, דליבר"ר [delivrer = למסור, להסגיר] בְּלַעַ"ז.

(לא) כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם – כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לְאוֹיְבִים לְהָבִין, שֶׁהַשֵּׁם הִסְגִּירָם, וְלֹא לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם הַנִּצָּחוֹן, שֶׁהֲרֵי עַד הֵנָּה לֹא יוּכְלוּ כְּלוּם אֱלֹהֵיהֶם כְּנֶגֶד צוּרֵנוּ, כִּי לֹא כְּסַלְעֵנוּ סַלְעָם. כָּל צוּר שֶׁבַּמִּקְרָא – לְשׁוֹן סֶלַע.
וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים – וְעַכְשָׁו אוֹיְבֵינוּ שׁוֹפְטִים אוֹתָנוּ; הֲרֵי שֶׁצוּרֵנוּ מְכָרָנוּ לָהֶם (ספרי שכג).

(לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם – מֻסָּב לְמַעְלָה: "אָמַרְתִּי בְּלִבִּי אַפְאֵיהֶם וְאַשְׁבִּית זִכְרָם", לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂה סְדוֹם וַעֲמוֹרָה (ספרי שכג).
שַׁדְמוֹת – שְׂדֵה תְּבוּאָה, כְּמוֹ: "וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל" (חבקוק ג,יז); "בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן" (מל"ב כג,ד).
עִנְּבֵי רוֹשׁ – עֵשֶׂב מָר.
אַשְׁכְּלוֹת מְרוֹרוֹת לָמוֹ – מַשְׁקֶה מַר רָאוּי לָהֶם; לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם פֻּרְעֲנוּתָם. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "וְתוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן" [=וּגְמוּל מַעֲשֵׂיהֶם כִּמְרִירוּתָם].

(לג) חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "הָא כְמִרַּת תַּנִּינַיָּא כָּס פּוּרְעָנוּתְהוֹן", 'הִנֵּה כִּמְרִירוּת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פֻּרְעֲנוּתָם'.
וְרֹאשׁ פְּתָנִים – כּוֹסָם, שֶׁהוּא אַכְזָר לַנָּשׁוּךְ‏[16]; אוֹיֵב אַכְזָרִי יָבֹא וְיִפָּרַע מֵהֶם.

(לד) הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּדִי – כְּתַרְגּוּמוֹ ["הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְּלַן קֳדָמַי, גְּנִיזִין לְיוֹם דִּינָא בְּאוֹצְרָי". =הֲלֹא כָּל מַעֲשֵׂיהֶם גְּלוּיִים לְפָנַי, גְּנוּזִים לְיוֹם הַדִּין בְּאוֹצְרוֹתַי]: כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַעֲשֵׂיהֶם? כֻּלָּם גְּנוּזִים וּשְׁמוּרִים לְפָנַי.
הֲלֹא הוּא – פְּרִי גַּפְנָם וּתְבוּאַת שַׁדְמוֹתָם – כָּמוּס עִמָּדִי.

(לה) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם – עִמִּי נָכוֹן וּמְזֻמָּן פֻּרְעֲנוּת נָקָם, וִישַׁלֵּם לָהֶם כְּמַעֲשֵׂיהֶם; הַנָּקָם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים וְשִׁלֵּם – שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'וְשִׁלּוּם', וְהוּא מִגִּזְרַת "וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם" (ירמיהו ה,יג), כְּמוֹ 'וְהַדִּבּוּר'. וְאֵימָתִי אֲשַׁלֵּם לָהֶם? לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם, כְּשֶׁתִּתֹּם זְכוּת אֲבוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִים עָלֶיהָ.
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם – כְּשֶׁאֶרְצֶה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם אֵידָם, קָרוֹב וּמְזֻמָּן לְפָנַי לְהָבִיא עַל יְדֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה.
וְחָשׁ עֲתִדוֹת לָמוֹ – וּמַהֵר יָבֹאוּ הָעֲתִידוֹת לָהֶם.
וְחָשׁ – כְּמוֹ "יְמַהֵר יָחִישָׁה" (ישעיהו ה,יט). עַד כָּאן הֵעִיד עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, לִהְיוֹת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד: כְּשֶׁתָּבוֹא עֲלֵיהֶם הַפֻּרְעָנוּת, יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּים מֵרֹאשׁ. מִכָּאן וְאֵילַךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם כִּכְלוֹת הַפֻּרְעָנוּת, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה: "וְהָיָה כִי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ" וְגוֹמֵר "הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" וְגוֹמֵר "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ" וְגוֹמֵר (לעיל ל,א-ג).

(לו) כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ – כְּשֶׁיִּשְׁפֹּט אוֹתָם בַּיִּסּוּרִין הַלָּלוּ הָאֲמוּרִים עֲלֵיהֶם; כְּמוֹ: "כִּי בָם יָדִין עַמִּים" (איוב לו,לא), יְיַסֵּר עַמִּים. כִּי זֶה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא" לָתֵת טַעַם לַדְּבָרִים שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא לְשׁוֹן תְּחִלַּת דִּבּוּר, כְּמוֹ: "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" (ויקרא כה,ב); כְּשֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּטִים הַלָּלוּ, וְיִתְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲבָדָיו לָשׁוּב וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם.
יִתְנֶחָם – לְשׁוֹן הַפֵּךְ הַמַּחֲשָׁבָה, לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע.
כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד – כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי יַד הָאוֹיֵב הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶקֶת מְאֹד עֲלֵיהֶם, וְאֶפֶס בָּהֶם עָצוּר וְעָזוּב. עָצוּר – נוֹשָׁע עַל יְדֵי עוֹצֵר וּמוֹשֵׁל שֶׁיַּעֲצֹר בָּהֶם; עָזוּב – עַל יְדֵי עוֹזֵב. עוֹצֵר הוּא הַמּוֹשֵׁל, הָעוֹצֵר בָּעָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מְפֻזָּרִים בְּצֵאתָם לַצָּבָא עַל הָאוֹיֵב, בְּלַעַז מיינטינו"ד [meintenud = נשלט] [או: מיינטיננ"ט [meintenant = שולט]].
עָצוּר – הוּא הַנּוֹשָׁע בְּמַעֲצֹר הַמּוֹשֵׁל.
עָזוּב – מְחֻזָּק, כְּמוֹ: "וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה" (נחמיה ג,ח); "אֵיךְ לֹא עֻזְּבָה עִיר תְּהִלָּה" (ירמיהו מט,כה); אינפורציי"ד [enforcied = מחוזק‏[17]].

(לז) וְאָמַר – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם, אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶׁעָבְדוּ.
צוּר חָסָיוּ בוֹ – הַסֶּלַע שֶׁהָיוּ מִתְכַּסִּין בּוֹ מִפְּנֵי הַחַמָּה וְהַצִּנָּה, כְּלוֹמַר, שֶׁהָיוּ בְּטוּחִין בּוֹ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָרָעָה.

(לח) אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ – הָיוּ אוֹתָן אֱלֹהוֹת אוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים לִפְנֵיהֶם, וְשׁוֹתִין יֵין נְסִיכָם.
יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה – אוֹתוֹ הַצּוּר יִהְיֶה לָכֶם מַחְסֶה וּמִסְתּוֹר.

(לט) רְאוּ עַתָּה – הָבִינוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם וְאֵין לָכֶם מוֹשִׁיעַ, וּמִן הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדִי.
אֲנִי אֲנִי הוּא – אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים.
וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי – עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי לִמְחוֹת.
עִמָּדִי – דֻּגְמָתִי וְכָמוֹנִי.
וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל – הַפּוֹשְׁעִים בִּי.

(מ) כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי – כִּי בַּחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה.
וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי – לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא: אֲנִי נִשְׁבַּע, חַי אָנֹכִי.

(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי – אִם אֲשַׁנֵּן אֶת לַהַב חַרְבִּי לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק (לשון הפסוק יחזקאל כא,טו), פלנדו"ר [plandur = ברק, זוהר‏[18]].
וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי – לְהַנִּיחַ מִדַּת רַחֲמִים בְּאוֹיְבַי שֶׁהֵרֵעוּ לָכֶם, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה (לשון הפסוק זכריה א,טו), וְתֹאחֵז יָדִי אֶת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְהַחֲזִיק בָּהּ לִנְקֹם נָקָם.
אָשִׁיב נָקָם וְגוֹמֵר – לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאַגָּדָה מִתּוֹךְ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי: לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו – וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם, כְּאִלּוּ אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ. שֶׁהֲרֵי בָּרָק הוּא חִצּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַמִּשְׁפָּט הַזֶּה – לְשׁוֹן פֻּרְעָנוּת הוּא (מכילתא שירה פרשה ד), בְּלַעַז יושטיצ"א [justice = ענישה].

(מב) אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם – הָאוֹיֵב.
וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר – בְּשָׂרָם.
מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה – זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם מֵעֲוֹן דַּם חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְיָה שֶׁשָּׁבוּ מֵהֶם (ספרי שלב).
מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב – מִפֶּשַׁע תְּחִלַּת פִּרְצוֹת הָאוֹיֵב; כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת, פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם, מֵרֵאשִׁית פִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ בְּיִשְׂרָאֵל (שם).

(מג) הַרְנִינוּ גּוֹיִם עַמּוֹ – לְאוֹתוֹ הַזְּמַן יְשַׁבְּחוּ הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל (ספרי שלג): רְאוּ מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שֶׁדָּבְקוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא עֲזָבוּהוּ! יוֹדְעִים הָיוּ בְּטוּבוֹ וּבְשִׁבְחוֹ.
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם – שְׁפִיכוּת דְּמֵיהֶם, כְּמַשְׁמָעוֹ (שם).
וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו – עַל הַגָּזֵל וְעַל הֶחָמָס, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה" (יואל ד,יט); וְאוֹמֵר: "מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב" וְגוֹמֵר (עובדיה א,י).
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ – וִיפַיֵּס אַדְמָתוֹ וְעַמּוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם [וְ]שֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאוֹיֵב.
וְכִפֶּר – לְשׁוֹן רִצּוּי וּפִיּוּס, כְּמוֹ: "אֲכַפְּרָה פָנָיו" – "אַנְחִינֵיה לְרוּגְזֵיהּ" (בראשית לב,כא; אונקלוס שם).
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ – וּמַה הִיא אַדְמָתוֹ? עַמּוֹ; כְּשֶׁעַמּוֹ מִתְנַחֲמִים – אַרְצוֹ מִתְנַחֶמֶת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ" (תהלים פה,ב); בַּמֶּה רָצִיתָ אַרְצֶךָ? "שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב" (שם).


בְּפָנִים אֲחֵרִים – הִיא נִדְרֶשֶׁת בְּסִפְרֵי, וְנֶחְלְקוּ בָּהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרֵשׁ כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרֵשׁ אֶת כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל:–
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (לעיל פסוק כו) – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד "וְלֹא ה' פָּעַל כָּל זֹאת" (לעיל פסוק כז).
כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה (לעיל פסוק כח) – אִבְּדוּ תּוֹרָתִי, שֶׁהִיא לָהֶם עֵצָה נְכוֹנָה (ספרי שכב).
וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה – לְהִתְבּוֹנֵן, אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת אֶלֶף מֵהֶם, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם (לעיל פסוק ל; ספרי שם), כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם (לעיל פסוק לא); הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד תַּכְלִיתוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת:–

(כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה – כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תְּחִלָּה, עַד "וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים" (לעיל פסוק לא).

(לב) כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם – שֶׁל אֻמּוֹת (ספרי שכג).
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה וְגוֹמֵר – וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לִתְלוֹת הַגְּדֻלָּה בִּי.
עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ – הוּא שֶׁאָמַר: "לוּלֵי כַּעַם אוֹיֵב אָגוּר" (לעיל פסוק כז) עַל יִשְׂרָאֵל, לְהַרְעִילָם וּלְהַמְרִירָם; לְפִיכָךְ אַֹשְכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, לְהַלְעִיט אוֹתָם עַל מַה שֶׁעָשׂוּ לְבָנַי.

(לג) חֲמַת תַּנִּינִים יֵינָם – מוּכָן לְהַשְׁקוֹתָם עַל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם.

(לד) כָּמֻס עִמָּדִי – אוֹתוֹ הַכּוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כוֹס בְּיַד ה'" וְגוֹמֵר (תהלים עה,ט; ספרי שכד).

(לה) לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל" (ישעיהו כו,ו).

(לו) כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ – בְּלָשוֹן זֶה מְשַׁמֵּשׁ כִּי יָדִין בִּלְשוֹן דְּהָא, וְאֵין יָדִין לְשוֹן יִסּוּרִין, אֶלָא לְשׁוֹן 'כִּי יָרִיב' אֶת רִיבָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם, כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגומֵר (ספרי שכו).

(לז) וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ – וְהָאוֹיֵב יֹאמַר: אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶל יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ שֶׁאָמַר טִיטוּס הָרָשָׁע כְּשֶׁגִּדֵּר [נ"א: כְּשֶׁגִּדֵּד] אֶת הַפָּרֹכֶת (ספרי שכח; גיטין נ"ו ע"ב), כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאוֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ ה' אֱלֹהָיִךְ" (מיכה ז,י).

(לט) רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי וְגוֹמֵר – אָז יְגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָתוֹ, וְיֹאמַר: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, מֵאִתִּי בָּאת עֲלֵיהֶם הָרָעָה, וּמֵאִתִּי תָּבֹא עֲלֵיהֶם הַטּוֹבָה (ספרי שכט).
וְאֵין מִיָדִי מַצִּיל – שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִן הָרָעָה אֲשֶר אָבִיא עֲלֵיכֶם.

(מ) כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי – כְּמוֹ 'כִּי נָשָׂאתִי': תָּמִיד אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם, כְּתַרְגּוּמוֹ. אֲפִלּוּ חַלָּש לְמַעְלָה וְגִבּוֹר לְמַטָּה, אֵימַת עֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁגִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּש מִלְּמַטָּה (ספרי שט).
יָדִי – מְקוֹם שְׁכִינָתִי, כְּמוֹ: "אִישׁ עַל יָדוֹ" (במדבר ב,יז). וְהָיָה בְּיָדִי לְהִפָּרַע מִכֶּם, אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁחַי אָנֹכִי לְעוֹלָם, אֵינִי מְמַהֵר לִפָּרַע, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁהוּת בַּדָּבָר, כִּי אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם; וְהַיְּכוֹלֶת בְּיָדִי לִפָּרַע מִן הַמֵּתִים וּמִן הַחַיִּים. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, מְמַהֵר נִקְמָתוֹ לְהִפָּרַע בְּחַיָּיו, כִּי שֶׁמָּא יָמוּת הוּא אוֹ אוֹיְבוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא רָאָה נִקְמָתוֹ מִמֶּנּוּ; אֲבָל אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וְאִם יָמוּתוּ הֵם וְאֵינִי נִפְרָע בְּחַיֵּיהֶם, אֶפָּרַע בְּמוֹתָם (ספרי של).

(מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי – הַרְבֵּה אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם תְּלוּיִין; כְּשֶׁאֲשַׁנֵּן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה.

(מד) הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן – שַׁבָּת שֶׁל דִּיוֹזְגֵי הָיְתָה, נִטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִתְּנָה לָזֶה (סוטה י"ג ע"ב). הֶעֱמִיד לוֹ מֹשֶׁה מְתוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיְּהֵא דּוֹרֵשׁ בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: בְּחַיֵּי רַבְּךָ לֹא הָיָה לְךָ לְהָרִים רֹאשׁ (ספרי שה). וְלָמָּה קוֹרְאֵהוּ כָּאן הוֹשֵׁעַ? לוֹמַר שֶׁלֹּא זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה, הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְּחִלָּתוֹ (שם שלד).

(מו) שִׂימוּ לְבַבְכֶם – צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ" וְגוֹמֵר (יחזקאל מ,ד). וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה תַּבְנִית הַבַּיִת, שֶׁהוּא נִרְאֶה לָעֵינַיִם וְנִמְדָד בְּקָנֶה, צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִין לְהָבִין; דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי שלה).

(מז) כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם – לֹא לְחִנָּם אַתֶּם יְגֵעִים בָּהּ, כִּי הַרְבֵּה שָׂכָר תָּלוּי בָּהּ, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ דָּבָר רֵיקָן בַּתּוֹרָה שֶׁאִם תִּדְרְשֶׁנּוּ, שֶׁאֵין בּוֹ מַתַּן שָׂכָר. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית לו,כב), "וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" וְגוֹמֵר (שם,יב). לְפִי שֶׁאָמְרָה: אֵינִי כְּדַאי לִהְיוֹת לוֹ אִשָּׁה, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילַגְשׁוֹ; וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהָיוּ שִׁלְטוֹנִים וּמְלָכִים מִתְאַוִּים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ (ספרי שלו).

(מח) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה – בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. נֶאֱמַר בְּנֹחַ: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ" וְגוֹמֵר (בראשית ז,יג), בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם; לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי דוֹרוֹ אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדּוּמוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת, יָבֹא וְיִמְחֶה. בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר: "בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה'" (שמות יב,נא); לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָפוֹת וּכְלֵי זַיִן וְהוֹרְגִין בָּהֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת, יָבֹא וְיִמְחֶה. אַף כָּאן, בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נֶאֱמַר: בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה; לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: בְּכָךְ וְכָךְ, אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ; אָדָם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו, וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם, וְכוּלֵּיהּ (ספרי שלז).

(נ) כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ – בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ. שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר, וְכֵן שֵׁנִי, וְכֵן שְׁלִישִׁי, וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: "אַהֲרֹן אָחִי, עֲלֵה לַמִּטָּה!" וְעָלָה; "פְּשֹׁט יָדֶיךָ!" וּפָשַׁט; "פְּשֹׁט רַגְלֶיךָ!" וּפָשַׁט; "עֲצֹם עֵינֶיךָ," וְעָצַם; "קְמֹץ פִּיךָ," וְקָמַץ; וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ (ספרי שלט).

(נא) עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי – גְּרַמְתֶּם לִמְעֹל בִּי (ספרי שמ).
עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי – גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא אֶתְקַדֵּשׁ (שם). אָמַרְתִּי לָכֶם: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע" (במדבר כ,ח), וְהֵם הִכּוּהוּ, וְהֻצְרְכוּ לְהַכּוֹתוֹ פַּעֲמַיִם; וְאִלּוּ דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא הַכָּאָה – הָיָה מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: וּמַה הַסֶּלַע הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ לְשָׂכָר וְלֹא לְפֻרְעָנוּת, אִם זָכָה – אֵין לוֹ מַתַּן שָׂכָר, וְאִם חָטָא – אֵינוֹ לוֹקֶה, כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ; אָנוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

(נב) כִּי מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק.
תִּרְאֶה וְגוֹמֵר – כִּי אִם לֹא תִּרְאֶנָּה עַכְשָׁו, לֹא תִּרְאֶנָה עוֹד בְּחַיֶּיךָ.
וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא – כִּי יָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "עֲלֵה וּרְאֵה" (לעיל פסוק מט).

פרשת וזאת הברכה[עריכה]

פרק לג[עריכה]

(א) וְזֹאת הַבְּרָכָה. לִפְנֵי מוֹתוֹ – סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ (ספרי שמב), שֶׁאִם לֹא עַכְשָׁו אֵימָתַי.

(ב) וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא – פָּתַח תְּחִלָּה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְאַחַר כָּךְ פָּתַח בְּצָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (ספרי שמג). וּבַשֶּׁבַח שֶׁפָּתַח בּוֹ יֵשׁ בּוֹ הַזְכָּרַת זְכוּת לְיִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה דֶּרֶךְ רִצּוּי הוּא, כְּלוֹמַר: כְּדַאי הֵם אֵלּוּ שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם בְּרָכָה.
מִסִּינַי בָּא – יָצָא לִקְרָאתָם כְּשֶׁבָּאוּ לְהִתְיַצֵּב בְּתַחְתִּית הָהָר, כְּחָתָן הַיּוֹצֵא לְהַקְבִּיל פְּנֵי כַּלָּה (מכילתא בחודש, ג), שֶׁנֶּאֱמַר: "לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט,יז), לָמַדְנוּ שֶׁיָּצָא כְּנֶגְדָם.
וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ – שֶׁפָּתַח לִבְנֵי עֵשָׂו שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא רָצוּ (ספרי שם; ע"ז ב' ע"ב).
הוֹפִיעַ – לָהֶם.
מֵהַר פָּארָן – שֶׁהָלַךְ שָׁם וּפָתַח לִבְנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁיְּקַבְּלוּהָ, וְלֹא רָצוּ (ספרי שם).
וְאָתָה – לְיִשְׂרָאֵל.
מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ – וְעִמּוֹ מִקְצַת רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי קֹדֶשׁ, וְלֹא כֻּלָּם וְלֹא רֻבָּם; וְלֹא כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁמַּרְאֶה כָּל כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ בְּיוֹם חֻפָּתוֹ (ספרי שם).
אֵשׁ דָּת – שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה מֵאָז לְפָנָיו בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה (מדרש תנחומא בראשית א), נָתַן לָהֶם בַּלּוּחוֹת כְּתַב יַד יְמִינוֹ (ספרי שם; אונקלוס). דָּבָר אַחֵר: אֵשׁ דָּת, כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

(ג) אַף חֹבֵב עַמִּים – גַּם חִבָּה יְתֵרָה חִבֵּב אֶת הַשְּׁבָטִים. כָּל אֶחָד וְאֶחָד קָרוּי עַם, שֶׁהֲרֵי בִּנְיָמִין לְבַדּוֹ הָיָה עָתִיד לְהִוָּלֵד כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב: "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ" (בראשית לה,יא; ב"ר פב,ד; הוריות ה' ע"ב).
כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ – נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים גְּנוּזוֹת אִתּוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמ"א כה,כט; ספרי שדמ).
וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ – וְהֵם רְאוּיִים לְכָךְ, שֶׁהֲרֵי תֻּכּוּ עַצְמָן לְתוֹךְ תַּחְתִּית הָהָר לְרַגְלֶיךָ בְּסִינַי. "תֻּכּוּ" לְשׁוֹן פֻּעֲלוּ, הֻתֻּכּוּ לְתוֹךְ מַרְגְּלוֹתֶיךָ.
יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ – נָשְׂאו עֲלֵיהֶם עוֹל תּוֹרָתֶךָ (ספרי שם).
מִדַּבְּרֹתֶיךָ – הַמֵּ"ם בּוֹ קָרוֹב לִיסוֹד, כְּמוֹ: "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז,פט), "וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי" (יחזקאל ב,ב), כְּמוֹ 'מִתְדַּבֵּר אֵלָי'. אַף זֶה, מִדַּבְּרֹתֶיךָ, מַה שֶּׁהָיִיתָ מִדַּבֵּר לְהַשְׁמִיעֵנִי לֵאמֹר לָהֶם, טי"ש פורפרלידורי"ש [tes porparledures = דיבוריך (עם עצמך)‏[19]] בְּלַעַז. וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם, שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עַל פִּי דְּבָרֶיךָ, וְהַמֵּ"ם בּוֹ שִׁמּוּשׁ, מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן 'מִן'. דָּבָר אַחֵר: אַף חוֹבֵב עַמִּים – אַף בִּשְׁעַת חִבָּתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֶרְאֵיתָ לָאֻמּוֹת פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת וּמָסַרְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּיָדָם, כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ, כָּל צַדִּיקֵיהֶם וְטוֹבֵיהֶם דָּבְקוּ בְּךָ וְלֹא מָשׁוּ מֵאַחֲרֶיךָ וְאַתָּה שׁוֹמְרֵם (ספרי שם).
וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ – וְהֵם מִתְמַצְּעִים וּמִתְכַּנְּסִים לְתַחַת צִלְּךָ.
יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ – מְקַבְּלִין גְּזֵרוֹתֶיךָ וְדָתוֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה (שם). וְאֵלֶּה דִּבְרֵיהֶם:–

(ד) תּוֹרָה – אֲשֶׁר צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה הִיא לִקְהִלַּת יַעֲקֹב, אֲחַזְנוּהָ וְלֹא נַעַזְבֶנָּה.

(ה) וַיְהִי – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, תָּמִיד עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם.
בְּהִתְאַסֵּף – בְּכָל הִתְאַסֵּף רָאשֵׁי חֶשְׁבּוֹן אֲסֵפָתָם (ספרי שמו).
רָאשֵׁי – כְּמוֹ "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ" (שמות ל,יב); רְאוּיִין אֵלּוּ שֶׁאֲבָרְכֵם. דָּבָר אַחֵר: בְּהִתְאַסֵּף – בְּהִתְאַסְּפָם יַחַד בַּאֲגֻדָּה אַחַת וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, הוּא מַלְכָּם, וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם (שם).

(ו) יְחִי רְאוּבֵן – בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְאַל יָמֹת – לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין צ"ב ע"א), שֶׁלֹּא יִזָּכֵר לוֹ מַעֲשֵׂה בִּלְהָה (ספרי שמז).
וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר – נִמְנִין בְּמִנְיַן שְׁאָר אֶחָיו. דּוּגְמָא הִיא זוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה, וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (בראשית לה,כב), שֶׁלֹּא יָצָא מִן הַמִּנְיָן.

(ז) וְזֹאת לִיהוּדָה – סָמַךְ יְהוּדָה לִרְאוּבֵן, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹדוּ עַל קִלְקוּל שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ" וְגוֹמֵר, "לָהֶם לְבַדָּם" וְגוֹמֵר, "וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם" (איוב טו,יח-יט). וְעוֹד פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹת יְהוּדָה מִתְגַּלְגְּלִין בָּאָרוֹן מִפְּנֵי נִדּוּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (בראשית מד,לב). אָמַר מֹשֶׁה: מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה? יְהוּדָה וְכוּלֵּיהּ (ספרי שמח; סוטה ז' ע"ב).
שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – תְּפִלַּת דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאָסָא מִפְּנֵי הַכּוּשִׁים, וִיהוֹשָׁפָט מִפְּנֵי הָעַמּוֹנִים, וְחִזְקִיָּה מִפְּנֵי סַנְחֵרִיב (ספרי שם).
וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ – לְשָׁלוֹם מִן הַמִּלְחָמָה.
יָדָיו רָב לוֹ – יָרִיבוּ רִיבוֹ וְיִנְקְמוּ נִקְמָתוֹ.
וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה – עַל יְהוֹשָׁפָט הִתְפַּלֵּל, עַל מִלְחֶמֶת רָמוֹת גִּלְעָד, "וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה' עֲזָרוֹ" (דה"ב יח,לא). דָּבָר אַחֵר: שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה – כָּאן רָמַז בְּרָכָה לְשִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ בִּרְכוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה; וְאַף כְּשֶׁחָלְקוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָטַל שִׁמְעוֹן מִתּוֹךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן" (יהושע יט,ט; ספרי שם) [וּמִפְּנֵי מָה לֹא יִחֵד לוֹ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ? שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בַּשִּׁטִּים. כֵּן כָּתוּב בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים].

(ח) וּלְלֵוִי אָמַר – וְעַל לֵוִי אָמַר: תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ; כְּלַפֵּי שְׁכִינָה הוּא מְדַבֵּר.
אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה – שֶׁלֹּא נִתְלוֹנְנוּ עִם שְׁאָר הַמַּלִּינִים.
תְּרִיבֵהוּ וְגוֹמֵר – כְּתַרְגּוּמוֹ ["דְּנַסִּיתָהִי בְּנִסֵּיתָא וַהֲוָה שְׁלִים, בְּחַנְתָּהִי עַל מֵי מַצּוּתָא וְאִשְׁתְּכַח מְהֵימָן". = אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה וְהָיָה שָׁלֵם, בְּחַנְתּוֹ עַל מֵי מְרִיבָה וְנִמְצָא נֶאֱמָן]. דָּבָר אַחֵר: תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה, נִסְתַּקַּפְתָּ לוֹ לָבֹא בַּעֲלִילָה; אִם מֹשֶׁה אָמַר: "שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים" (במדבר כ,י), אַהֲרֹן וּמִרְיָם מֶה עָשׂוּ? (ספרי שמט).

(ט) הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו – כְּשֶׁחָטְאוּ [יִשְׂרָאֵל] בָּעֵגֶל וְאָמַרְתִּי: "מִי לַה' אֵלָי" (שמות לב,כו), נֶאֶסְפוּ אֵלַי כָּל בְּנֵי לֵוִי, וְצִוִּיתִים לַהֲרֹג אֶת אֲבִי אִמּוֹ וְהוּא מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ אֶת אָחִיו מֵאִמּוֹ אוֹ בֶּן בִּתּוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אָבִיו מַמָּשׁ, וְאָחִיו מֵאָבִיו, וְכֵן בָּנָיו מַמָּשׁ; שֶׁהֲרֵי לְוִיִּים הֵם, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי לֹא חָטָא אֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל בְּנֵי לֵוִי" (שם; ספרי שנ).
כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ – "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמות כ,ב).
וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ – בְּרִית מִילָה. שֶׁאוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּמִּדְבָּר, שֶׁל יִשְׂרָאֵל לֹא מָלוּ אֶת בְּנֵיהֶם; וְהֵם הָיוּ מוּלִין, וּמָלִין אֶת בְּנֵיהֶם ספרי על במדבר ט,ה).

(י) יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ – רְאוּיִין אֵלּוּ לְכָךְ.
וְכָלִיל – עוֹלָה (ספרי שנא; יומא כ"ו ע"א).

(יא) מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו – מְחַץ קָמָיו מַכַּת מָתְנַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהלים סט,כד). וְעַל הַמְּעוֹרְרִין עַל הַכְּהֻנָּה אָמַר כֵּן (ספרי שנב). דָּבָר אַחֵר: רָאָה שֶׁעֲתִידִין חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו לְהִלָּחֵם עִם הַיְּוָנִים, וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם; לְפִי שֶׁהָיוּ מֻעָטִים, שְׁנֵים עָשָׂר בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי וְאֶלְעָזָר, כְּנֶגֶד כַּמָּה רְבָבוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה (מדרש תנחומא ויחי יד; ב"ר צט,ב).
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן – מְחַץ קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִהְיוֹת לָהֶם תְּקוּמָה.

(יב) לְבִנְיָמִן אָמַר – לְפִי שֶׁבִּרְכַּת לֵוִי בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, וְשֶׁל בִּנְיָמִין בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּחֶלְקוֹ, סְמָכָן זֶה לָזֶה. וְסָמַךְ יוֹסֵף אַחֲרָיו, שֶׁאַף הוּא – מִשְׁכַּן שִׁילֹה הָיָה בָּנוּי בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף" וְגוֹמֵר (תהלים עח,סז[20]). וּלְפֵי שֶׁבֵּית עוֹלָמִים חָבִיב מִשִּׁילֹה, לְכָךְ הִקְדִּים בִּנְיָמִין לְיוֹסֵף.
חֹפֵף עָלָיו – מְכַסֶּה אוֹתוֹ וּמֵגֵן עָלָיו.
כָּל הַיּוֹם – לְעוֹלָם; מִשֶּׁנִּבְחֲרָה יְרוּשָׁלַיִם, לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר (מכילתא פתיחתא).
וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן – בְּגֹבַהּ אַרְצוֹ הָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּנוּי; אֶלָּא שֶׁנָּמוּךְ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמָּה מֵעֵין עֵיטָם (יומא ל"א ע"א). וְשָׁם הָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁל דָּוִד לִבְנוֹתוֹ, כִּדְאִיתָא בִּשְׁחִיטַת קָדָשִים (זבחים נ"ד ע"ב). אָמְרֵי: נִתְתֵּי בֵּיהּ פּוּרְתָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן, אֵין לְךָ נָאֶה בַּשּׁוֹר יוֹתֵר מִכְּתֵפָיו (ספרי שנב).

(יג) מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ – שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּנַחֲלַת הַשְּׁבָטִים אֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב כְּאַרְצוֹ שֶׁל יוֹסֵף (ספרי שנג).
מִמֶּגֶד – לְשׁוֹן עֲדָנִים וָמֶתֶק.
וּמִתְּהוֹם – שֶׁהַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמְלַחְלֵחַ אוֹתָהּ מִלְּמַטָּה. אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל הַשְּׁבָטִים, בִּרְכָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מֵעֵין בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב.

(יד) וּמִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ פְּתוּחָה לַחַמָּה וּמְמַתֶּקֶת הַפֵּרוֹת (ספרי שנג).
גֶּרֶשׁ יְרָחִים – לְפִי שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבָנָה מְבַשַּׁלְתָּן, וְאֵלּו הֵן: קִשּׁוּאִין וּדְלוּעִין. דָּבָר אַחֵר: גֶּרֶשׁ יְרָחִים, שֶׁהָאָרֶץ מְגָרֶשֶׁת וּמוֹצִיאָה מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ (אונקלוס).

(טו) וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם – וּמְבֹרֶכֶת מֵרֵאשִׁית בִּשּׁוּל הַפֵּרוֹת, שֶׁהֲרָרֶיהָ מַקְדִּימִין לְבַכֵּר בִּשּׁוּל פֵּרוֹתֵיהֶם (אונקלוס). דָּבָר אַחֵר: מַגִּיד שֶׁקָּדְמָה בְּרִיאָתָן לִשְׁאָר הָרִים (ספרי שנג).
גִּבְעוֹת עוֹלָם – גְּבָעוֹת הָעוֹשׂוֹת פֵּרוֹת לְעוֹלָם, וְאֵינָן פּוֹסְקוֹת מֵעֹצֶר הַגְּשָׁמִים (אונקלוס).

(טז) וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה – כְּמוֹ 'שׁוֹכֵן סְנֶה': וּתְהֵא אַרְצוֹ מְבֹרֶכֶת מֵרְצוֹנוֹ וְנַחַת רוּחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַנִּגְלֶה עָלַי תְּחִלָּה בַּסְּנֶה (אונקלוס; ספרי שנג).
רְצוֹן – נַחַת רוּחַ וּפִיּוּס; וְכֵן כָּל 'רָצוֹן' שֶׁבַּמִּקְרָא.
תָּבוֹאתָה – בְּרָכָה זוֹ לְרֹאשׁ יוֹסֵף.
נְזִיר אֶחָיו – שֶׁהֻפְרַשׁ מֵאֶחָיו בִּמְכִירָתוֹ (שם ושם).

(יז) בְּכוֹר שׁוֹרוֹ – יֵשׁ בְּכוֹר שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ" (תהלים פט,כח); וְכֵן: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד,כב).
בְּכוֹר – מֶלֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ.
שׁוֹרוֹ – שֶׁכֹּחוֹ קָשֶׁה כְּשׁוֹר לִכְבֹּשׁ כַּמָּה מְלָכִים.
הָדָר לוֹ – נָתוּן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כז,כ).
וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו – שׁוֹר כֹּחוֹ קָשֶׁה וְאֵין קַרְנָיו נָאוֹת, וּרְאֵם קַרְנָיו נָאוֹת וְאֵין כֹּחוֹ קָשֶׁה; נָתַן לִיהוֹשֻׁעַ כֹּחוֹ שֶׁל שׁוֹר, וְיֹפִי קַרְנֵי רְאֵם (ספרי שנג).
אַפְסֵי אָרֶץ – שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. אֶפְֹשָׁר שֶׁכֻּלָּם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ? אֶלָּא אֵין לְךָ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ פַּלְטְרִין וַאֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲשׁוּבָה לְכֻלָּם הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם" (ירמיהו ג,יט; ספרי שם).
וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם – אוֹתָם הַמְּנֻגָּחִים, הֵם הָרְבָבוֹת שֶׁהָרַג יְהוֹשֻׁעַ שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם.
וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה – הֵם הָאֲלָפִים שֶׁהָרַג גִּדְעוֹן בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר" וְגוֹמֵר (שופטים ח,י).

(יח) וְלִזְבוּלֻן אָמַר – אֵלּוּ חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים שֶׁבֵּרֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה, זְבוּלוּן גָּד וְדָן וְנַפְתָּלִי וְאָשֵׁר, כָּפַל שְׁמוֹתֵיהֶם לְחַזְּקָם וּלְהַגְבִּירָם, לְפִי שֶׁהָיוּ חַלָּשִׁים שֶׁבְּכָל הַשְּׁבָטִים. הֵם הֵם שֶׁהוֹלִיךְ יוֹסֵף לִפְנֵי פַרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים" (בראשית מז,ב), לְפִי שֶׁנִּרְאִים חַלָּשִׁים וְלֹא יָשִׂים אוֹתָם לוֹ שָׂרֵי מִלְחַמְתּוֹ (ספרי שנד).
שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ – זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר עָשׂוּ שֻׁתָּפוּת: "זְבוּלוּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן" (בראשית מט,יג), וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא בִּסְפִינוֹת וּמִשְׂתַּכֵּר, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל יִשָּׂשכָר, וְהֵם יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. לְפִיכָךְ הִקְדִּים זְבוּלוּן לְיִשָּׂשכָר, שֶׁתּוֹרָתוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר עַל יְדֵי זְבוּלוּן הָיְתָה (ב"ר עב,ה).
שְׂמַח זְבוּלוּן בְּצֵאתֶךָ – הַצְלַח בְּצֵאתְךָ לִסְחוֹרָה.
וְיִשָּׂשכָר – הַצְלַח בִּישִׁיבַת אֹהָלֶיךָ לַתּוֹרָה, לֵישֵׁב וּלְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבֹּעַ חֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם" (דה"א יב,לג), [מָאתַיִם] רָאשֵׁי סַנְהֶדְרִין הָיוּ עוֹסְקִים בְּכָךְ (ב"ר שם). וְעַל פִּי קְבִיעַת עִתֵּיהֶם וְעִבּוּרֵיהֶם –

(יט) עַמִּים – שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל,
הַר יִקְרָאוּ – לְהַר הַמּוֹרִיָּה יֵאָסְפוּ; כָּל אֲסִיפָה עַל יְדֵי קְרִיאָה הִיא. וְשָׁם יִזְבְּחוּ בָּרְגָלִים זִבְחֵי צֶדֶק.
כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ – יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן, וִיהֵא לָהֶם פְּנַאי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה.
וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל – כִּסּוּיֵי טְמוּנֵי חוֹל, טָרִית וְחִלָּזוֹן וּזְכוּכִית לְבָנָה, הַיּוֹצְאִים מִן הַיָּם וּמִן הַחוֹל. וּבְחֶלְקוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דף ו' ע"א): "זְבוּלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת" (שופטים ה,יח) מִשּׁוּם דְּ"נַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה" (שם). הָיָה מִתְרַעֵם זְבוּלוּן עַל חֶלְקוֹ: לְאַחַי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוּלֵּיהּ‏[21] (מגילה שם).
וּשְׂפֻנֵי – לְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת" (מל"א ו,ט); "וְסָפוּן בָּאֶרֶז" (ירמיהו כב,יד), וְתַרְגּוּמוֹ: "וּמְטַלֵּיל בְּכִיּוֹרֵי אַרְזַיָא" [=וּמֻצְלָל בְּפִתּוּחֵי עֲצֵי אֲרָזִים]. דָּבָר אַחֵר: עַמִּים הַר יִקְרָאוּ – עַל יְדֵי פְּרַקְמַטְיָא שֶׁל זְבוּלוּן, תַּגָּרֵי הָאֻמּוֹת בָּאִים אֶל אַרְצוֹ, וְהִיא עוֹמֶדֶת עַל הַסְּפָר; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ עַד כָּאן, נֵלֵךְ עַד יְרוּשָׁלַיִם וְנִרְאֶה מַה יִּרְאָתָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ! וְהֵם רוֹאִים כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לֶאֱלוֹהַּ אֶחָד וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד; לְפִי שֶׁהָאֻמּוֹת, אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה לֹא כֵּאלוֹהוֹ שֶׁל זֶה וּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה. וְהֵם אוֹמְרִים: אֵין אֻמָּה כְּשֵׁרָה כָּזוֹ, וּמִתְגַּיְּרִין שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק (ספרי שנד).
כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ – זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר; הַיָּם נוֹתֵן לָהֶם מָמוֹן בְּשֶׁפַע (ספרי שם).

(כ) בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה תְּחוּמוֹ שֶׁל גָּד מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מִזְרָח (ספרי שנה).
כְּלָבִיא שָׁכֵן – לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַסְּפָר, לְפִיכָךְ נִמְשַׁל בַּאֲרָיוֹת; שֶׁכָּל הַסְּמוּכִים לַסְּפָר צְרִיכִים לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים.
וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד – הֲרוּגֵיהֶן הָיוּ נִכָּרִין, חוֹתְכִים הָרֹאשׁ עִם הַזְּרוֹעַ בְּמַכָּה אֶחָת (תרגום המיוחס ליונתן).

(כא) וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ – רָאָה לִטֹּל לוֹ חֵלֶק בְּאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, שֶׁהִיא רֵאשִׁית כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ.
כִּי שָׁם חֶלְקַת – כִּי יָדַע אֲשֶׁר שָׁם בְּנַחֲלָתוֹ חֶלְקַת שְׂדֵה קְבוּרַת מְחוֹקֵק, וְהוּא מֹשֶׁה (סוטה י"ג ע"ב).
סָפוּן – אוֹתָהּ חֶלְקָה סְפוּנָה וּטְמוּנָה מִכָּל בְּרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ" (להלן לד,ו).
וַיֵּתֵא – גָּד.
רָאשֵׁי עָם – הֵם הָיוּ הוֹלְכִים לִפְנֵי הֶחָלוּץ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם" וְגוֹמֵר (דברים ג,יח; ספרי שנה).
צִדְקַת ה' עָשָׂה – שֶׁהֶאֱמִינוּ דִּבְרֵיהֶם וְשָׁמְרוּ הַבְטָחָתָם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ. דָּבָר אַחֵר: וַיֵּתֵא מֹשֶׁה רָאשֵׁי עָם. צִדְקַת ה' עָשָׂה, עַל מֹשֶׁה אָמוּר (ספרי שם).

(כב) דָּן גּוּר אַרְיֵה – אַף הוּא הָיָה סָמוּךְ לַסְּפָר; לְפִיכָךְ מוֹשְׁלוֹ בַּאֲרָיוֹת (ספרי שנה).
יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן – כְּתַרְגּוּמוֹ ["אַרְעֵיהּ שָׁתְיָא מִן נַחְלַיָּא דְּנָגְדִין מִן מַתְנַן", =אַרְצוֹ שׁוֹתָה מֵהַנְּחָלִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהַבָּשָׁן], שֶׁהָיָה הַיַּרְדֵּן יוֹצֵא מֵחֶלְקוֹ, מִמְּעָרַת פַּמֵיָיאס. וְהִיא 'לֶשֶׁם', שֶׁהִיא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל דָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן" (יהושע יט,מז); וְזִנּוּקוֹ וְקִלּוּחוֹ מִן הַבָּשָׁן (בכורות נ"ה ע"א). דָּבָר אַחֵר: מַה זִּנּוּק זֶה יוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד, וְנֶחֱלָק לִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כָּךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן נָטְלוּ חֵלֶק בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. תְּחִלָּה נָטְלוּ בִּצְפוֹנִית‏[22] מַעֲרָבִית, עֶקְרוֹן וּסְבִיבוֹתֶיהָ; וְלֹא סָפְקוּ לָהֶם, וּבָאוּ וְנִלְחֲמוּ עִם לֶשֶׁם, שֶׁהִיא פַּמֵיָיאס. וְהִיא בִּצְפוֹנִית מִזְרָחִית; שֶׁהֲרֵי הַיַּרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמֵיָיאס, וְהוּא בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָא מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וְכָלֶה בִּקְצֵה יָם הַמֶּלַח, שֶׁהוּא בְּמִזְרַח יְהוּדָה, שֶׁנָּטַל בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ. וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם" וְגוֹמֵר (יהושע שם); יָצָא גְּבוּלָם מִכָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁהִתְחִילוּ לִנְחֹל בּוֹ.

(כג) שְׂבַע רָצוֹן – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ שְׂבֵעָה‏[23] כָּל רְצוֹן יוֹשְׁבֶיהָ (ספרי שנה).
יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה – יָם כִּנֶּרֶת נָפְלָה בְּחֶלְקוֹ, וְנָטַל מְלֹא חֶבֶל חֵרֶם בִּדְרוֹמָהּ, לִפְרֹשׂ חֲרָמִים וּמִכְמוֹרוֹת (ב"ק פ"א ע"ב).
[יְרָשָׁה – לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּמוֹ: "עֲלֵה רֵשׁ" (דברים א,כא). וְהַטַּעַם שֶׁלְּמַעְלָה בָּרֵי"שׁ מוֹכִיחַ, כְּמוֹ 'סְלַח', 'יְדַע', 'לְקַח', 'שְׁמַע' –כְּשֶׁמּוֹסִיף בּוֹ הֵ"א יִהְיֶה מְנֻגָּן הַטַּעַם לְמַעְלָה: 'סְלָחָה', 'יְדָעָה', 'לְקָחָה', 'שְׁמָעָה'; אַף כָּאן, יְרָשָׁה – לְשׁוֹן צִוּוּי. וּבַמָּסוֹרֶת הַגְּדוֹלָה מָצִינוּ בָּ"אַלְפָא בֵּיתָא" [עִם] לְשׁוֹן צִוּוּי דְּטַעֲמֵיהוֹן מִלְּעֵיל].

(כד) בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר – רָאִיתִי בִּסִפְרֵי (שנה): אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כֵּיצַד.
יְהִי רְצוּי אֶחָיו – שֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה לְאֶחָיו בְּשֶׁמֶן אַנְפִּיקִינוֹן וּבְקַפְּלָאוֹת, וְהֵם מְרַצִּין לוֹ בִּתְבוּאָה. דָּבָר אַחֵר: יְהִי רְצוּי אֶחָיו, שֶׁהָיוּ בְּנוֹתָיו נָאוֹת, וְהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"א ז,לא): "הוּא אֲבִי בִרְזָיִת", שֶׁהָיוּ בְּנוֹתָיו נְשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים גְּדוֹלִים [וּמְלָכִים] הַנִּמְשָׁחִים בְּשֶׁמֶן זַיִת (ב"ר עא,י).
וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ – שֶׁהָיְתָה אַרְצוֹ מוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶן כְּמַעְיָן. וּמַעֲשֶׂה שֶׁנִּצְטָרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא לְשֶׁמֶן, מִנּוּ לָהֶם פּוּלְמוּסְטוּס אֶחָד כּוּלֵּיהּ‏[24], כִּדְאִיתָא בִּמְנָחוֹת (דף פ"ה ע"ב; ספרי שם).

(כה) בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ – עַכְשָׁו הוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרֵיהֶם יוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַסְּפָר, וְנוֹעֲלִים אוֹתָהּ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָאוֹיְבִים לִכָּנֵס בָּהּ, כְּאִלּוּ הִיא סְגוּרָה בְּמַנְעוּלִים וּבָרִיחִים שֶׁל בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת. דָּבָר אַחֵר: בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ – אַרְצְכֶם נְעוּלָה בֶּהָרִים שֶׁחוֹצְבִין מֵהֶם בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת; וְאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר הָיְתָה מַנְעוּלָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ספרי שם).
וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ – וּכְיָמֶיךָ שֶׁהֵם טוֹבִים לְךָ, שֶׁהֵן יְמֵי תְּחִלָּתְךָ, יְמֵי נְעוּרֶיךָ, כֵּן יִהְיוּ יְמֵי זִקְנָתְךָ, שֶׁהֵם דּוֹאֲבִים, זָבִים וּמִתְמוֹטְטִים. דָּבָר אַחֵר: וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ – כְּמִנְיַן יָמֶיךָ, כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, יִהְיוּ דָּבְאֶךָ, שֶׁכָּל הָאֲרָצוֹת יִהְיוּ דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; שֶׁתְּהֵא מְבֹרֶכֶת בְּפֵרוֹת, וְכָל הָאֲרָצוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת הֵימֶנָּה, וּמַמְשִׁיכוֹת לָהּ כַּסְפָּם וּזְהָבָם. אישקורונ"ט [escoront = ינהרו, ישפעו‏[25]], הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב כָּלֶה מֵהֶם, שֶׁהֵם מְזִיבוֹת אוֹתוֹ לְאַרְצְכֶם (ספרי שם).

(כו) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן – דַּע לְךָ יְשֻׁרוּן, שֶׁאֵין כָּאֵל בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, וְלֹא כְצוּרְךָ צוּרָם.
רֹכֵב שָׁמַיִם – הוּא אוֹתוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁבְּעֶזְרֶךָ, וּבְגַאֲוָתוֹ הוּא רוֹכֵב שְׁחָקִים.

(כז) מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם – לַמָּעוֹן הֵם הַשְּׁחָקִים, לֵאלֹהֵי קֶדֶם, שֶׁקָּדַם לְכָל אֱלֹהִים, וּבֵרֵר לוֹ שְׁחָקִים לְשִׁבְתּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ; וּמִתַּחַת מְעוֹנָתוֹ כָּל בַּעֲלֵי זְרוֹעַ שׁוֹכְנִים.
זְרֹעֹת עוֹלָם – סִיחוֹן וְעוֹג וּמַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהָיוּ תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל עוֹלָם. לְפִיכָךְ עַל כָּרְחָם יֶחְרְדוּ וְיָזוּעוּ וְכֹחָם חַלָּשׁ מִפָּנָיו, כִּי לְעוֹלָם אֵימַת הַגָּבוֹהַּ עַל הַנָּמוּךְ. וְהוּא – שֶׁהַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ – בְּעֶזְרֶךָ, וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר לְךָ הַשְׁמֵד אוֹתָם.
מְעֹנָה – כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).

(כח) בֶּטַח בָּדָד – כָּל יָחִיד וְיָחִיד, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מְפֻזָּרִין, וְאֵין צְרִיכִין לְהִתְאַסֵּף וְלֵישֵׁב יַחַד מִפְּנֵי הָאוֹיֵב.
עֵין יַעֲקֹב – כְּמוֹ: וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח (במדבר יא,ז); כְּעֵין הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם יַעֲקֹב (אונקלוס). לֹא כְּבָדָד שֶׁאָמַר יִרְמְיָה: "בָּדָד יָשַׁבְתִּי" (ירמיהו טו,יז), אֶלָּא כְּעֵין הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָם יַעֲקֹב: "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם" (בראשית מח,כא; ספרי שנו).
יַעַרְפוּ – יַטִּיפוּ.
אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל – אַף בִּרְכָתוֹ שֶׁל יִצְחָק נוֹסֶפֶת עַל בִּרְכָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם" וְגוֹמֵר (בראשית כז,כח; ספרי שם).

(כט) אַשְרֶיךָ יִשְׂרָאֵל – לְאַחַר שֶׁפָּרַט לָהֶם הַבְּרָכוֹת, אָמַר לָהֶם: מַה לִּי לִפְרֹט לָכֶם? כְּלַל דָּבָר, הַכֹּל שֶׁלָּכֶם.
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ – תְּשׁוּעָתְךָ בַּה', אֲשֶׁר הוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ וְחֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ.
וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ – כְּגוֹן הַגִּבְעוֹנִים, שֶׁאָמְרוּ: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה [מְאֹד] בָּאוּ עֲבָדֶיךָ" וְגוֹמֵר (יהושע ט,ט).
וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה" (יהושע י,כד; ספרי שנו).

פרק לד[עריכה]

(א) מֵעַרְבוֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ – כַּמָּה מַעֲלוֹת הָיוּ, וּפְסָעָן מֹשֶׁה בִּפְסִיעָה אֶחָת (סוטה י"ג ע"ב).
אֶת כָּל הָאָרֶץ – הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשַׁלְוָתָהּ, וְהַמְּצִּיקִין הָעֲתִידִין לִהְיוֹת מְצִיקִין לָהּ (ספרי שנז).
עַד דָּן – הֶרְאָהוּ בְּנֵי דָּן עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפֶּסֶל" (שופטים יח,ל); וְהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן, שֶׁעָתִיד לָצֵאת מִמֶּנּוּ לְמוֹשִׁיעַ (ספרי שם).

(ב) וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי – הֶרְאָהוּ אַרְצוֹ בְּשַׁלְוָתָהּ וְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה וּבָרָק מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי, נִלְחָמִים עִם סִיסְרָא וַחֲיָלוֹתָיו (ספרי שנז).
וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה – הֶרְאָהוּ אַרְצָם בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ נִלְחָם עִם מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁבָּא מֵאֶפְרַיִם, וְגִדְעוֹן שֶׁבָּא מִמְּנַשֶּׁה נִלְחָם עִם מִדְיָן וַעֲמָלֵק (שם).
וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה – בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ; וְהֶרְאָהוּ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְנִצְחוֹנָם (שם).
עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן – אֶרֶץ הַמַּעֲרָב בְּשַׁלְוָתָהּ וּבְחֻרְבָּנָהּ (שם). דָּבָר אַחֵר: אַל תִּקְרֵי הַיָּם הָאַחֲרוֹן אֶלָּא 'הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן'; הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעֲתִידִין לֵאָרַע לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים (שם).

(ג) וְאֶת הַנֶּגֶב – אֶרֶץ הַדָּרוֹם (שם). דָּבָר אַחֵר: מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן" (במדבר יג,כב; ספרי שנז).
וְאֶת הַכִּכָּר – הֶרְאָהוּ שְׁלֹמֹה יוֹצֵק כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה" (מל"א ז,מו; ספרי שם).

(ד) לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ – כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ וְתֹאמַר לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – קִיְּמָהּ; וְזֶהוּ לֵאמֹר, לְכָךְ הֶרְאִיתִיהָ לְךָ (ברכות י"ח ע"ב). אֲבָל גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁשָּׁמָּה לֹא תַעֲבֹר, שֶׁאִלּוּלֵי כָּךְ, הָיִיתִי מְקַיֶּמְךָ עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם נְטוּעִים וּקְבוּעִים בָּהּ, וְתֵלֵךְ וְתַגִּיד לָהֶם.

(ה) וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה – אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת, וְכָתַב: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה? אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וְאֵילַךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶפְשָׁר סֵפֶר הַתּוֹרָה חָסֵר כְּלוּם, וְהוּא אוֹמֵר: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (לעיל לא,כו)? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע (ספרי שנז; ב"ב ט"ו ע"א).
עַל פִּי ה' – בִּנְשִׁיקָה (מו"ק כ"ח ע"א).

(ו) וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ (סוטה י"ד ע"א). רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוּא קָבַר אֶת עַצְמוֹ; וְזֶה הוּא אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה אֵתִין שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ כֵּן. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ" (במדבר ו,יג), הוּא מֵבִיא אֶת עַצְמוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה" (ויקרא כב,טז); וְכִי אֲחֵרִים מַשִּׂיאִים אוֹתָם? אֶלָּא הֵם מַשִּׂיאִים אֶת עַצְמָם (ספרי נשא לב).
מוּל בֵּית פְּעוֹר – קִבְרוֹ הָיָה מוּכָן שָׁם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה פְּעוֹר (סוטה י"ד ע"א); וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת (אבות פ"ה מ"ו).

(ז) לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ – אַף מִשֶּׁמֵּת (ספרי שנז).
וְלֹא נָס לֵחֹה – לַחְלוּחִית שֶׁבּוֹ; לֹא שָׁלַט בּוֹ רִקָּבוֹן, וְלֹא נֶהְפַּךְ תֹּאַר פָּנָיו (אונקלוס).

(ח) בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – הַזְּכָרִים; אֲבָל בְּאַהֲרֹן, מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם וְנוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּבֵין אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, נֶאֱמַר: "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ,כט), זְכָרִים וּנְקֵבוֹת (פרדר"א פי"ז).

(י) אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים – שֶׁהָיָה לִבּוֹ גַּס בּוֹ וּמְדַבֵּר אֵלָיו בְּכָל עֵת שֶׁרוֹצֶה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה'" (שמות לב,ל); "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְּצַוֶּה ה' לָכֶם" (במדבר ט,ח).

(יב) וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה – שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בַּלּוּחוֹת בְּיָדָיו.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל – נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (ספרי שנז).
לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל – שֶׁנְּשָׂאוֹ לִבּוֹ לִשְׁבֹּר הַלּוּחוֹת לְעֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (דברים ט,יז; ספרי שם); וְהִסְכִּימָה דַּעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדַעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ" (שמות לד,א), יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ (שבת פ"ז ע"א).

הערות[עריכה]

  1. ^ ר' לעיל מס' 3209 (רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/ו,כג). בכתב־יד אחד קוראים: אואנ"ט oant ובשניים אוייננ"ט (צ"ל אוינ"ט oiant), צורות מאוחרות יותר.
  2. ^ מָשָׁל לִמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ מְהַלֵּךְ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לִשְׁבּוֹתוֹ, נְטָלוֹ מִלְּפָנָיו וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו; בָּא זְאֵב מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ לְפָנָיו. בָּאוּ לִסְטִים לְפָנָיו וּזְאֵבִים מֵאַחֲרָיו, נְתָנוֹ עַל זְרוֹעוֹ וְנִלְחַם בָּהֶם; כָּךְ "וְאָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעֹתָיו" (הושע יא,ג).
  3. ^ ר' לעיל מס' 3217. בכמה כתבי־יד יש גרסאות שונות מאותו גזרון: אינפרינייר"א enpreniere ("כעסן"), אינפרינמינ"ט enprenment ("כעס, חרון־אף").
  4. ^ ר' לעיל מס' 3209 (על רש"י במדבר ו,כג).
  5. ^ רש"י מביא מלה צרפתית, שהיא בינוני במשמעות של שם פעולה ("דברים מעוותים, עיוות").
  6. ^ שׁוֹר
  7. ^ פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם. הָא כֵּיצַד? הָיָה כֹּהֵן, וְהִיא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אוֹ שֶׁהָיָה זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ – לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם.
  8. ^ דְּבֵי רַבִּי תָּנָא, הֶקֵּישָׁא הוּא: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ. וְכִי מַה לָּמַדְנוּ מֵרוֹצֵחַ? מֵעַתָּה, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד; מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה: מַה נַּעֲרָה הַמְּאֹרָסָה נִתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ, אַף רוֹצֵחַ נִתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ. וְנַעֲרָה מְאֹרָסָה גּוּפָהּ מִנָּלַן? כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ; הָא יֵשׁ מוֹשִׁיעַ לָהּ, בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהוֹשִׁיעַ.
  9. ^ ר' לעיל מס' 3209 (על במדבר ו,כג).
  10. ^ זו (מלוי"ד) הגרסה של כתב־יד אחד. עוד אחד נותן מלא"ן (קרי: מלנ"ט malant, פצע). רוב כתבי־היד גורסים מלו"י (צ"ל מלוי"י malwei), צורה מאוחרת של malwei, וכדומה.
  11. ^ הכוונה היא כפי הנראה למין צהבת, שבעקבותיה מתכרכמות פני החולה.
  12. ^ מסתבר, שרש"י רואה בקידומת por סימן השווה להחלטיות המעשה.
  13. ^ לפנינו: "אֲרֵי יִתְפָּרַשׁ"
  14. ^ צורת הרבים בשל המשמעות הקיבוצית של המלה "דור", או שיש לפנינו יחסת־נושא.
  15. ^ ר' להלן מס' 4120. [ושם: רש"י רואה ב"חמר" תואר (או אולי שם סמוך) המצביע על חוזק היין. כפי הנראה הוא רואה ניגוד בין "יין ייני" לבין "יין מימי" (eveis?).]
  16. ^ או: לִנְשׁוֹךְ
  17. ^ בכתבי־היד, לפני שני הלעזים הנ"ל, יש פירוש כללי לביטוי "עצור ועזוב" באמצעות לעז, שאפשר לקרוא אותו, לפי הגרסאות השונות, מיינטיננ"ט meintenant או מיינטינידו"ר meintenedor ("שולט", "מושל")
  18. ^ כפי הנראה מילת־שעטנז, שמקורה מ־flanbre, flame ("להבה") ומ־splendour ("התנוצצות").
  19. ^ רש"י רוצה כאן להסביר את צורת ההתפעל שביסוד המלה "מדברות" (עם דגש חזק בדל"ת כמו "מִדַּבֵּר", במדבר ז,פט): ה' מדבר עם עצמו והנביא שומע, כי אין זה לפי כבודו לדבר אל אדם. והקידומת "por" מזוהה אצל רש"י עם ההתפעל.
  20. ^ וסמוך לו: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ", שם פסוק ס.
  21. ^ אָמַר זְבוּלוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לְאַחַי נָתַתָּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְלִי נָתַתָּ הָרִים וּגְבָעוֹת; לְאַחַי נָתַתָּ לָהֶם אֲרָצוֹת, וְלִי נָתַתָּ יַמִּים וּנְהָרוֹת? אָמַר לוֹ: כֻּלָּן צְרִיכִין לְךָ עַל יְדֵי חִלָּזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וּשְׂפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שְׂפֻנֵי, זֶה חִלָּזוֹן; טְמוּנֵי, זוֹ טָרִית; חוֹל, זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי מוֹדִיעֵנִי? אָמַר לוֹ: שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק; סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ: כָּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים, אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם.
  22. ^ לכאורה צ"ל בִּדְרוֹמִית. ויקיעורך
  23. ^ רש"י משתמש במלה זו כבפועל יוצא, כמו מַשְׂבִּיעָה. ויקיעורך
  24. ^ אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלַיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצֹר. הָלַךְ לְצֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב. הָלַךְ לְגוּשׁ חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה הַלָּז. וּמְצָאוֹ שֶׁהָיָה עוֹזֵק תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקוּמוֹס שֶׁל חַמִּין, וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו. הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵאָה שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין לִי דָּמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח – קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל דָּמָיו. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶּרֶד וְלֹא גָּמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לְזֶה שֶׁבָּא עִמִּי, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא, וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בֵּי בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רִבּוֹא; לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג,ז): יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב.
  25. ^ סבירה גם הקריאה אישקורנ"ט escorant ("נוהר, שופע"). רש"י רואה ב"דבא" גזרון קרוב ל"זוב" ומפרש, שאוצרות כל הארצות יזובו לארץ־ישראל.